"תקנות הנעשות משלוחי הקהלות באסיפת הועד הגדול "קאנגרעס" אשר התאסף מטעם המלך ושריו בעיר המלוכה בודא-פעסט ביום י"ד לחדש דעצעמבער א' דראש חדש טבת תרכ"ט לפ"ק, ליסד ולסדר הנהגת קהלות היהודים היושבים בארץ אונגארן וזיעבענבירגען. התקנות האלה נעתקו אל לשון עברית בפקודת ראשי הועד הגדול נ"י מאת שמעון בכרך". "אפען" [בודפשט, תרכ"ט 1869].

חוברת התקנות אשר פורסמה בידי "קונגרס יהודי הונגריה" ההיסטורי בשנת 1868, והביאה לפיצול יהדות הונגריה לשלוש קהילות נפרדות ("הקרע ביהדות הונגריה"). בחוברת מאות תקנות שנועדו לחול על כלל יהודי הונגריה: מוסדות הקהילה ומינוי בעלי משרה, בחירת נציגי הקהילה, ניהול פנקסי לידות, פטירות ונישואין, ארגון חברה קדישא, הקמת מוסדות החינוך, ניהול העניינים הכספיים, הנהגת הרשות המרכזית של יהודי הונגריה, ועוד (אשר נדחו בידי הקהילות).

"הקונגרס הארצי של יהודי הונגריה וטרנסילבניה" התכנס בבודפשט בדצמבר 1868, בהשתתפות נציגי שלושת הזרמים המרכזיים של יהדות הונגריה וטרנסילבניה – האורתודוקסים, הנאולוגים והבלתי-מזדהים (לימים: קהילות "סטטוס-קוו") – במטרה לכונן רשות מרכזית אחת שתישא באחריות לניהול הקהילות המקומיות והסדרת ענייניהן הפנימיים.

כבר בזמן ההכנות לקונגרס התגלעו המתחים החריפים בין הסיעות: הכוונה להכפיף את כלל הקהילות לרשות מרכזית אחת (שבה יגבר קול "המחדשים") עוררה התנגדות עמוקה וחריפה במחנה האורתודוקסי, שחשש מפני השתלטות הנאולוגים על יתר הקהילות. משנדחתה דרישת האורתודוקסים להימנע מדיון בתקנות העלולות לפגוע ביסודות ההלכה, פרשו נציגיהם מן הקונגרס ופתחו במאבק פומבי נגד התקנות שאושרו בו. על אף שהתקנות התקבלו, הורה בית-הנבחרים להימנע מאכיפה שתפגע בעיקרון חופש הדת. הקונגרס הוביל לקרע היסטורי ולהכרה רשמית של הרשויות בפיצול הקהילות לשלוש מסגרות נפרדות: אורתודוקסית, נאולוגית וסטטוס-קוו – שכל אחת מהן הוכרה כישות עצמאית ובעלת מוסדות משלה.

[2], 68, [1] עמ'. 45 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. כריכה ישנה, מנותקת ופגומה.