ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), דפוס זאפניק עט קנאללער, [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.

עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".

עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש. ועוד.

בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".

בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".

חתימה וחותמות: "משולם פייביש פריעדמאנן ער מיהאליפאלווא יצ"ו". בדף המגן הקדשת "דורון דרשה" לחתן ר' משולם פייביש, מאת אחיו "רפאל מרדכי בן מנחם מענדל... רעטיאג, שנת תרצ"ג".

[8], קסד, [1]; [7] דף. 30.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ה-תרל"ו] 1875-1876. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.

המחבר,
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".

בראש השער של הכרך השני, חתימת רבי ישראל יקר בייגלאייזן (תרנ"ד-חשוון תשמ"א). מחשובי חסידי בעלז בארה"ב. נולד בעיר לוביטש לאביו רבי יוסף חיים בייגלאייזן, מחסידי בעלז. לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב, ופתח את בית המסחר לספרים עתיקים וחדשים, שהינו עד היום מגדולי בתי המסחר לספרים. נסע מספר פעמים לאירופה ואח"כ לארץ ישראל להסתופף בצילם של אדמו"רי בעלז לדורותיהם.

שני כרכים. חלק ראשון: [4], קטז דף. חלק שני: [1], פח דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר במרכז דף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. סימני עש קלים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.

ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.

המחבר,
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.

הספר "שפת אמת" על התורה נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

חלק מהמילים בדף השער של החלק הראשון נדפסו בדיו זהובה.

בכרך שמות, חתימה: "יהודא ארי' ליב הכהן רוזנבלום נ"י".

ארבעה כרכים. בראשית: [3], 283-5 עמ'. חסר [1] עמ' בסוף. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 24.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר בחלקו. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים (כתמים רבים בחלק מהכרכים). בכרכים הראשון והשלישי סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך השני, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר. חותמת. כריכות חדשות, אחידות.

ספר אמרי יוסף, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. מאראמרארש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן; מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס וחיים גארטענבערג; סעאיני, דפוס יעקב ווידער, [תר"ע] – תרפ"ז 1910[-1927]. מהדורה ראשונה. שלושה מתוך ארבעת הכרכים על התורה (ללא כרך ויקרא-במדבר).

בכרך הראשון, חותמת המו"לים השותפים בני האדמו"ר השני מספינקא בעל ה"חקל יצחק", הרבנים: "ישראל חיים • נפתלי צבי, בהגה"צ שליט"א, מסאפינקא יע"א". חותמת: "הרב שלום רוזנטל, צפת".

שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): כג, רע דף. כרך שני (שמות): [5], קפט, [2] דף (ללא [1] דף בסוף הכרך, המופיע בחלק מהעותקים). כרך רביעי (דברים): [4], 220, [7] עמ'. 24.5-27.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים, טוב עד טוב-בינוני, מספר דפים בכרך השני במצב בינוני. כתמים. קרעים. קרעים חסרים במספר דפים בכרך השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בכרך דברים, סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכות חדשות.

המחבר,
האדמו"ר הראשון לבית ספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף" מספינקא (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. גדול בתורה ובחסידות, ומקובל אלוקי, תלמיד המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר, ועוד. הסתופף בצילו של האדמו"ר השר-שלום מבעלז, וכן אצל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב – המהרי"א, שהעריכו כחשוב שבתלמידיו. בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את האדמו"רות כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו החל לנהוג באדמו"רות לאחר שרבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז הסמיכו לכך. אז החל מקבל חסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מברז'אן ועוד. נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח-הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם...". גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.