שני לוחות מזרח בדפוס ליטוגרפי, נתונים במסגרות עץ לתליה:

• לוח "מזרח", בהדפסה ליטוגרפית נאה. הוצאת Franz Wentzel, וייסנבורג (Weissenburg, אלזס), [המאה ה-19].

לוח "מזרח" מעוטר בסצנות תנ"כיות: ירמיהו המבכה את חורבן ירושלים (על פי ציורו של אדוארד בנדמן), משה מכה את הסלע, משפט שלמה, עקדת יצחק וברכות יעקב. בראש הלוח נראים ארון הברית ולוחות הברית.

נתון במסגרת ישנה.

34.5X31 ס"מ בקירוב. מסגרת: 44.5X40.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים בשולי הלוח. מעט סימני עובש בשולי הלוח ובגב. קרעים קלים בשוליים, בהם קרע חסר קטן (ללא פגיעה בהדפס).

• לוח "מזרח", בהדפסה ליטוגרפית נאה. הוצאת Franz Wentzel, [וייסנבורג (Weissenburg), אלזס, המאה ה-19].

לוח "מזרח" מעוטר בסצנות תנ"כיות: עקדת יצחק, חלום יעקב ומשפט שלמה. בראש הלוח נראים ארון הברית ולוחות הברית, ומעליהם מתנוסס הפסוק: "ושכנתי בתוך בני ישראל".

נתון במסגרת ישנה.

39X28.5 ס"מ. מסגרת: 43.5X39 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים בשוליים. קמטים. נקבים, עם פגיעה קלה בהדפס.

"שושנתא", הדפס ליתוגרפי. ללא פרטי דפוס. [ירושלים, המאה ה-19 בקירוב].

הדפס רבוע, מעוצב כמגזרת בעלת שמונה משולשי נייר המתקפלים זה בתוך זה לצורת ורד ("שושנתא"). ההדפס מעוטר בשני עבריו ב-28 מדליונים ליתוגרפיים, הסדורים בשני מעגלים ומציגים אתרים ומקומות קדושים ליהדות בירושלים ובארץ ישראל, ובשושנה צבעונית. התמונות מתוארות בעברית ובצרפתית.

ה"שושנתא הירושלמית" נחשבת להדפס הליתוגרפי הראשון שנוצר בארץ ישראל, בידי המדפיסים יואל משה סלומון ומיכל הכהן בשנת 1862.

השניים נסעו לאירופה בשנת 1859 ללמוד תורה, אולם משהחליטו תחת זאת לרכוש מקצוע, למדו בעיר קניגסברג את מלאכת הליתוגרפיה ושבו לירושלים ובידיהם מכבש דפוס אבן. פריט הדפוס הראשון שיצא ממכבש זה לאחר שובם לירושלים, הוא השושנתא המעוטרת בתמונות ירושלים והמקומות הקדושים בארץ ישראל.

עם הדפסתה זכתה ה"שושנתא" לפרסום רב, והונפקה בגרסאות נוספות בידי מדפיסים שונים – על פי רוב בשילוב אתרים נוצריים הפונים גם לצליינים ומבקרים אירופים. בין מדפיסי השושנתות נמנו המו"ל וסוחר העתיקות וילהלם מוזס שפירא, שנודע בזיופי העתיקות שלו, וכריסטיאן פרידריך שפיטלר, מייסד מיסיון עולי הרגל בבזל (מיסיון זה שלח לארץ ישראל את יוהאן לודוויג שנלר, מייסד בית היתומים הסורי בירושלים).

השושנתא שלפנינו כוללת מדליונים המציגים אתרים יהודיים בלבד, רבים מהם מופיעים על גבי השושנתא הירושלמית הראשונה, ועל פי צורתה וסידורה, אפשר שנדפסה אף היא בבית הדפוס של יואל משה סלומון ומיכל הכהן, באותה התקופה.

לשושנתא מצורפת חלק מתוך מעטפה – "שושנת עיר הקדושה ת'ו'ב'ב" – בגוון צהבהב ומתקפלת לשניים; בצדה האחד איור "העיר הק' שירושלים מצד מזרח", ומצידה השני איור הכותל המערבי.

שושנתא: 23X23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. משולשי הנייר רופפים או קרועים ומנותקים זה מזה. כתמים ובלאי. קמטים ופגמים. פיסה קרועה (מצורפת).

ספרות: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), עמ' 207.

[1] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים קלים.

"ספר המקנה" – שטר למכירת ארבע אמות של קרקע בירושלים, מאת רבי יהודא ליב נעלקין, ב"השדה אשר לי בנחלת פתח תקוה על דרך יפו הסמוך לירושלים" הצדק". ירושלים, תרמ"ג בקירוב [1883 בקירוב].

מילוי בכתב-יד ובחתימת רבי יהודה ליב נעלקין, מהתאריך כ"ב אלול תרמ"ג.

בשנות התר"מ בקירוב, הופץ הרעיון לשתף את כלל הציבור, להשתתף ב"מימון המונים" לקניית הנחלות, כדי לבנות שכונות חדשות בירושלים שמחוץ לחומות. מספר יזמים פעלו ע"י שטרות כאלו, לְזַכּוֹת גם את יושבי חו"ל במצוות קניית ארבע-אמות בקרקעות ארץ ישראל ובמצוות ישוב ארץ ישראל.

דף בודד, 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים בשוליים.

אינו מופיע ברשימות ש' הלוי.

"לא עת לחשות" – עלון מודפס, עם מכתב הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי – הרב מיהוד. ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, אב תרמ"ט [1889].

קריאה ליהודי העולם, לסייע לאיכרי עקרון שומרי השמיטה, שנגדעה מהם פת לחמם ע"י פקידי הברון רוטשילד, בעקבות עמידתם במסירות נפש על שמירת מצוות היהדות, בלא לחלל את השנה השביעית שנת השמיטה.

בסוף המכתב: "נדפס פעה"ק ירושלם ת"ו בר"ח מנחם תרמ"ט בדפוס הרי"ד סאלאמן נ"י – הגיע לידינו המכתב הלז מהרב הגאון הגדול זקן החכמים המפורסם מוהר"ר מרדכי גימפל נ"י אב"ד דראזינאי וכעת במושב יהוד אשר סמוך ליפו, כתוב בכתב ידו וחתום בח"י להדפיסו ולפרסמו, והעתקנוהו מלה במלה... ובקשתו כי גם כל מו"ל מכ"ע לבית ישראל יאספהו אליו ויתן לו מקום בעלהו למען האמת והשלום – המדפיס".

הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.

דף כפול, 29 ס"מ. הכולל שני עמודים מודפסים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד.

ש' הלוי, מס' 649.