שני לוחות מזרח בדפוס ליטוגרפי, נתונים במסגרות עץ לתליה:

• לוח "מזרח", בהדפסה ליטוגרפית נאה. הוצאת Franz Wentzel, וייסנבורג (Weissenburg, אלזס), [המאה ה-19].

לוח "מזרח" מעוטר בסצנות תנ"כיות: ירמיהו המבכה את חורבן ירושלים (על פי ציורו של אדוארד בנדמן), משה מכה את הסלע, משפט שלמה, עקדת יצחק וברכות יעקב. בראש הלוח נראים ארון הברית ולוחות הברית.

נתון במסגרת ישנה.

34.5X31 ס"מ בקירוב. מסגרת: 44.5X40.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים בשולי הלוח. מעט סימני עובש בשולי הלוח ובגב. קרעים קלים בשוליים, בהם קרע חסר קטן (ללא פגיעה בהדפס).

• לוח "מזרח", בהדפסה ליטוגרפית נאה. הוצאת Franz Wentzel, [וייסנבורג (Weissenburg), אלזס, המאה ה-19].

לוח "מזרח" מעוטר בסצנות תנ"כיות: עקדת יצחק, חלום יעקב ומשפט שלמה. בראש הלוח נראים ארון הברית ולוחות הברית, ומעליהם מתנוסס הפסוק: "ושכנתי בתוך בני ישראל".

נתון במסגרת ישנה.

39X28.5 ס"מ. מסגרת: 43.5X39 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים בשוליים. קמטים. נקבים, עם פגיעה קלה בהדפס.

תצלום על גבי גלויה – תמונת רבינו ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". [פולין, שנות התר"פ בקירוב]. בשולי הגלויה רישום בכתב-יד: "חשון פ"ט" [תרפ"ט 1928].

תצלום דיוקן של החפץ חיים, מודפס על גבי גלויה. תחת התצלום מופיע כיתוב בדיו סגולה (המועתק בחלקו מנוסח חותמו של ה"חפץ חיים"), במסגרת דקורטיבית: "רבן של כל בני הגולה מורינו ר' ישראל מאיר הכהן שליט"א, בהמ"ח ספר 'חפץ חיים' ומשנה ברורה".

התצלום הראשון שהתפרסם בחייו של ה"חפץ חיים" – אשר סירב כל ימיו להצטלם, ואף השמיד את התמונות שצולמו ממנו. בשנת תרפ"ה תכנן החפץ חיים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה לעת זקנתו המופלגת. לצורך עלייתו נאלץ להצטלם כדי להשיג דרכון חוץ. לשם כך פנה באנונימיות לצלם נכרי, אך התנה עמו מראש כי ישמיד את גלופת התצלום. אולם צלם יהודי זריז הצליח להשיג העתק גרוע מהתצלום, שלאחר ריטוש נוצרה ממנו התמונה שלפנינו. מאז פרסומה של תמונה זו בשנת 1925, היא נעשתה לתמונה המזוהה ביותר עם דמותו של "החפץ חיים", ועם מורשתו להקפיד בדיני "שמירת הלשון". התמונה הזאת התפרסמה בכל תפוצות ישראל, ועד היום היא מופיעה בוואריאציות שונות בסמלי ספרים וארגונים שונים.

תלמידו, הרב משה מאיר ישר, טוען בספרו "החפץ חיים, חייו ופעלו", כי התמונה הזו אינה מדוייקת, וכך הוא כותב: "החפץ חיים בכל ימי חייו לא הרשה שיצלמוהו. פעם בא צלם באופן מיוחד לראדין ו'חטף' ממנו תצלום. משנודע זאת לחפץ-חיים קנה ממנו את הזכוכית והשמידה. כשנסע בשנת תרפ"ג ל'כנסיה הגדולה', העניקה לו הממשלה הפולנית דרכון ללא תצלום. אך משהתכונן לנסוע ארצה ישראל כבר היה נאלץ, כדי לקבל דרכון חוץ, להצטלם. ברם הוא עשה זאת בחשאי, ופנה במכוון לצלם נוצרי שלא הכירו, כדי שלאיש לא יוודע על כך. הוא השתוה עמו שיפתח תמונה אחת בלבד, וימסור לו את הגלופה (פילם). את זו השמיד מיד, אך הדבר נודע לצלם יהודי ולהלה אופשר על ידי עמיתו הנוצרי להעתיק בעוד מועד תמונה מהתצלום המקורי. ברם, כפי הנראה היה הצלם הנוצרי אומן גרוע, שכן תמונה זו שנפוצה עד כה אינה מתארת אל נכון את צורתו האמיתית והמקורית של הגאון הצדיק..." ("החפץ חיים, חייו ופעלו", עמ' תרלד, פרק עט, "תצלומיו של החפץ-חיים").

לפני כמה שנים התפרסם סרטון מ"הכנסיה הגדולה" בווינה בשנת תרפ"ג, בו התגלתה לראשונה ברבים דמות דיוקנו המקורית של ה"חפץ חיים", ממנו ניתן להתרשם על הדמיון לתצלום שלפנינו.

תצלום על גבי גלויה, 13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקב תיוק בשולי התצלום.

אוסף גדול ומגוון של תצלומי דיוקן ותמונות קבוצתיות ומשפחתיות של יהודים באירופה, אמריקה וארץ ישראל. [שלהי המאה ה-19 עד שנות ה-60 המאה ה-20 בקירוב].

בין התצלומים: חופה יהודית בהונגריה (כנראה סומבטהי); קבוצת חסידים צועדת בטליתות ובשטריימלים ברחובות עיירה מזרח אירופאית; יהודים עם מטלטליהן בעיירה מזרח אירופאית; חתן וכלה (תשרי תרע"ז 1916); תצלום משפחתי עם נער בר מצוה; תצלום משפחה יהודית בחתונה; משפחה יהודית מפינסק (תצלום גדול, מתואר וחתום בגב, 1922; התצלום חתוך לשניים); קבוצת בנות "נשי אגודת ישראל"; ועוד.

חלקם תצלומי סטודיו, מוצמדים ללוחות קרטון עבה או לנייר. חלקם מתוארים בשוליים או בגבם.

35 תצלומים. גודל ומצב משתנים. מרביתם במצב כללי טוב; כמה מהם במצב גרוע, עם שברים, סדקים וקרעים גסים.

שני הדפסים ליטוגרפיים צבעוניים בפורמט קטן, עם הזהבות, מעשה-ידי משה בן יצחק שאה מזרחי (לפני 1870–1940). ירושלים, תרס"ב 1902.

1. עקידת יצחק, ירושלים, שנת "בנחמות ציון" [תרס"ב 1902].

ההדפס ערוך בקומפוזיציה הרווחת בציורי העקידה של מזרחי ושל אחרים בני זמנו: מסגרת ובה פסוקים מסיפור העקדה, ובתוכה שתי רצועות. בעליונה נראים אברהם, יצחק העקוד על המזבח, המלאך והאיל; בתחתונה נראים אברהם, יצחק, ישמעאל, אליעזר (הנערים שהמקרא אינו נוקב בשמם), והחמור. גרסה זו של ההדפס שונה מעט מגרסאות מתועדות אחרות.

16.5X19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קו קיפול. כתמים וקמטים. קרעים בשוליים (מחוזקים בנייר דבק לא חומצי). מספר נקבים וקרעים חסרים קטנים.

2. תמונות מסיפור מגילת אסתר, ירושלים, שנת "בסתר" [תרס"ב 1902].

בהדפס נראות חמש סצנות שונות ממגילת אסתר: "המלך אחשוורוש ואסתר המלכה"; "ומרדכי יצא מלפני מלך (!)"; "הרצים רוכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבוהלים ודחופים"; "ויתלו את המן על העץ"; "אלו עשרת בני המן הרשע". בתחתיתו כתובת, חתימה מודפסת ותיארוך: "אכלו רעים שתו ושכרו וימי הפורים בשמחה שמרו: כתבתי פעה"ק ירושלם ת"ו [אני הצעיר משה בן יצחק מזרחי ש' בסתר (=תרס"ב)...]".

אלמנטים שונים אשר נדפסו במרבית הגרסאות בצבע צהוב (אותיות, עיטורים, כלי נשק, מלבושים) – נדפסו בעותקים שלפנינו בצבע זהב.

8.5X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קו קיפול. פגמים קלים.

דף מודפס – "מודעה", קול קורא המיועד לחתימות ממוני ה"כוללים" בירושלים (ללא מילוי החתימות) עבור המגביות ברוסיה. ירושלים, [תרכ"ט 1869].

קריאה אל יהודי רוסיה לתרום עבור עניי ארץ ישראל, ולהעביר את הכספים "דרך עיר המלוכה פיטסבורג, או דרך עי"ת מאסקאווא, ע"י הרה"ג הגזברים והאמרכלים... גבירי הרוזנים אשר בק"ק מאסקאווא, הרב הגביר מ' ראובן אלקסנדר נ"י והרב הגביר מ' מרדכי יפה...".

ה"מודעה" הוכנה כמכתב בקשה, מטעם מגבית מאוחדת של "ראשי ומנהלי כוללות פרושים וחסידים ואלין וחב"ד יושבי בארבעת ערי הקודש, ירושלים חברון צפת וטבריא יע"א".

[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קרעים קלים וסימני תיוק.

אינו רשום בספרה של ש' הלוי, ואינו בספרייה הלאומית.