ספר עבודת הקדש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א; עם ספר לדוד אמת ותורת השלמים, דיני ומנהגי קריאת התורה. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ז [1847]. מהדורה שלישית של הספר שנדפסה בירושלים.

שער מאוייר במסגרת חיתוך עץ, מעבר לו שער נוסף. באמצע הספר, שער מיוחד לספר לדוד אמת, .

מהספרים שנדפסו בעשור הראשון להקמת דפוס רבי ישראל ב"ק בירושלים. השער הראשון מאויר בפיתוח עץ.

מעבר לדף השער רישום בעלות: "מאת הרב הקוליל [! =הכולל] שליחה דרחמנא נתן לי בימתנה [!] ר' נסים אשכנזי ע"ה יעקב אמסלם".

[4], עא, עג-קסח דף (חסר דף עב). 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים, בהם קרע חסר קטן במרכז דף השער, עם פגיעה במסגרת. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 40, 41.

"קונטרס אמת ומשפט", מכתבי רבי שמואל סלנט ורבני ירושלים, אודות פולמוס הרב מראדישקוביץ ו"חצר החורבה". [ירושלים, דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, תרכ"ג 1863].

בעמ' יא, הגהה למדנית בכתב-יד.

כב עמ'. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 92.

מחלוקת "החצר" והרב מראדישקוביץ

הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, ונגד רבי שמואל שלמה בויארסקי וחבריהם, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" שלפנינו (ירושלים, תרכ"ג), והצד שכנגד פרסם את הקונטרס "דמעת העשוקים" (ירושלים, תרכ"ד), וכן קונטרס נוסף, "דברי אמת" (ירושלים תרכ"ד). מחלוקת זו הסתעפה לדרישות שיוטל פיקוח של הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר".

ראו עוד אודות פרשה זו: הרב רפאל קצנלבוגן, "באר ראי – תולדות החינוך המקורי במשך הדורות" (ירושלים, תשנ"ז, פרק לח, עמ' רלה-רמב); יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 828-829; פ' גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, יג, "החצר מראדישקוביץ", עמ' 115-116.

ספר כסא אליהו, ענייני מוסר וקבלה, מיוחסים לרבי אליהו מני. ירושלים, דפוס J. Back (רבי ישראל ב"ק), [תרכ"ה 1865].

בשער הספר נכתב: "ולא נודע מי המחבר", אך כבר נודע כי הספר מיוחס להגאון המקובל רבי אליהו סלימאן מאני, רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי".

החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה. בשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, שם למד אצל הרב היר"א. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב", שנהג על פי מנהגי המקובלים והמכוונים של ישיבת בית אל.

חתימות בדף השער של רבי אהרן בלעיש [מחכמי תוניס בשנות התר"ל-תר"ס בקירוב, ממחברי הספר "בית יעקב", (ליוורנו, תרנ"ח); מחבר הקונטרס "צלמות ולא סדרים" (ליוורנו, תרל"ט), בענין צוואת השר נסים שמאמא].

בגליונות שער ד' של הספר, שלוש הגהות, שתיים מהן חתומות: "ש"ם ס"ט".

[2], פח דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי רב וקרעים. סימני עש קלים. בדף השער ובדף האחרון, קרעים חסרים והדבקות נייר. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 112.

נב דף. ספירת דפים משובשת. 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים שונים. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 137.

שלושה ספרי סגולות, גורלות ורפואות שנדפסו בירושלים:

• ספר הסגולות, "סגולות נוראות ויקרות, אשר ליקט וחיבר... איש ירושלים... החכם השלם כמהור"ר ראובן בן אברהם". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

בדף כג שער מיוחד: ספר הפרכוס, סגולות המיוחסות לרב האי גאון. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

[1], ב-כד דף. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 113.

• ספר הגורלות, המיוחס לרבי אברהם בן עזרא. [ירושלים, דפוס מיכל הכהן ויצחק גשצינני, תרל"ו? 1876?]. איור בשער של "קבר רחל אמנו".

בעמוד האחרון, מודעת פרסומת לכתב-העת "האריאל" בהוצאת מיכל הכהן.

[18] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו כהים. בלאי. קרעים, בהם קרע חסר קטן, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 270. 

• ספר סוד ישרים, "מאה סגולות... רפואות, פלאות, ודברי נוראות", מאת רבי יהודה אריה ממודינה. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן, תרמ"ה בקירוב 1885?]. מהדורה שלישית – "נדפס ראשונה בעיר וירונה שנת הת"ז, פעם שניה פעה"ק [בשנת תר"מ 1880 – ראה ש' הלוי מס' 349], ועתה מאפס מציאותו נדפס פעם שלישית".

עצות, סגולות ורפואות, ואף מעשי קסם שונים (כגון: "לצייר עורב על הנייר ויצעק", "להפריח ביצה באויר", "להראות נחש רץ בבית", ועוד). הספר נדפס לראשונה בוונציה שנ"ה, וכלל גם חלק נוסף עם חמישים חידות ופתרונותיהן, שאינו מופיע במהדורה שלפנינו. הספר נדפס בעילום שם המחבר, ששמו נרמז בראשי התיבות של הפסקה המופיעה בדף השער של המהדורה הראשונה (הדבר נודע מעדות רבי יהודה אריה ממודינה באוטוביוגרפיה שלו, "חיי יהודה").

[2], 17-24, 9-16, 17-30 עמ' (חסרים 3 דף של העמודים 3-8, והעמ' 17-24 מופיעים פעמיים). 12.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. קרעים חסרים בדף השער (משוקמים במילוי נייר). כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 516.