קהליתנו. הוצאת "קבוץ 'השומר הצעיר', כביש חיפה-ג'ידה", תרפ"ב [1922].

מהדורה ראשונה של "קהליתנו" – טקסט ייחודי המורכב משיחות, קטעי יומן, מכתבים ושירים מאת עשרים ושבעה חברי קבוצת "ביתניה עילית", ראשוני החלוצים של תנועת "השומר הצעיר" בארץ (בין הכותבים: שמואל הוגו ברגמן, אליהו רפפורט, מיכאל אסף, נתן אגמון, ואחרים).

הקובץ פורסם באביב 1922, כאשר עסקו חברי הקבוצה בסלילת כביש ג'דה-חיפה, והציג לראשונה בפני אנשי היישוב את השקפתם הייחודית, רעיונותיהם ועולמם של אנשי "השומר הצעיר" – מתנועות העבודה החשובות והמשפיעות בתקופת הישוב.

עטיפה מקורית, מאוירת.

213, [1] עמ'. 21X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט קמטים וכתמים (בעיקר בעטיפה). קרעים חסרים בשולי השדרה.

עשרים ואחד פריטי נייר המתעדים את פעילות בתי החולים ומוסדות הסעד היהודיים בירושלים, שנות ה-20-40.

מרבית הפריטים כתובים בכתב-יד או מודפסים על ניירות רשמיים עם סמלי המוסדות, שמות המנהלים ולעיתים תמונותיהם. בהם:

• קבלה צבעונית, גדולת ממדים ומאוירת, עבור תרומה להשלמת בניין בית החולים "בקור חולים האספיטאל" (דפוס אבן א. ל. מונזון, שנות ה-20); • שני מכתבים מאת חולים או מבקרים ב-"שערי צדק" (1937 ו-1943); • מכתב תודה עבור תרומת דולר אחד ל-"בית חולים מתנוונים" (1949); • תשעה העתקי מכתבים ומסמכים של "חברת עזר יולדות" (שנות ה-20-30); • מודעת אבל של "בית זקנים וזקנות הכללי" – הודעה על לימודי משניות ביום השנה לפטירת "המנוח כהר' יעקב בר' מאיר ברלינער"; • תצלום קבוצתי של אחים ואחיות לצד האחות זלמה מאיר – "שוֶוסטֶר זלמה" (האחות הראשית של בית החולים "שערי צדק", שנות ה-20-30?); • ועוד.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

ארכיון בית היציקה "פעמון" ומשפחת בניצברג והר-ציון, הכולל מאות פריטים: מכתבים, חוזים, שרטוטים טכניים, הזמנות עבודה, קבלות, תעודות ואותות הוקרה, עלוני פרסום, ועוד, וכן תצלומים רבים, בהם תצלומים של המפעל ומוצריו, תצלומי פועלים בעבדותם עם מכונות שנוצרו במפעל, תצלומים של פוליטיקאים, תעשיינים ואנשי מחתרות לשעבר, ותצלומים משפחתיים. ערוכים בשישה אלבומים, עם תיאורים בכתב-יד. ישראל, שנות ה-20 עד שנות ה-90 בקירוב.

בין הפריטים בארכיון:

• חשבונית על נייר מכתבים רשמי של "בית-חרשת מכני וליציקה 'פעמון-Paamon' האחים בנצנברג". תל-אביב, 1926; • חוזה ייצור בכתב-יד, כתוב על נייר מכתבים של "בית חרושת מכני וליציקה 'פעמון' האחים בנצינברג". תל-אביב, 1928; • תעודת רישום פטנט של מכונת הדפסת חותם על פירות וירקות (הונפקה בידי ממשלת המנדט). 1939; • שרטוטים טכניים של תבנית יציקה לפקקים והברגה. 1941; • תצלום פועלים ממיינים תפוזים במכונה שיוצרה בידי "פעמון". בגבת חותמת ה"צלמניה", תל אביב [שנות ה-30-40 בקירוב]; • הזמנת עבודה לייצור חלקי מוקש נעל. עם חותמת "ועדת הקניות המרכזית", יולי 1948; • יפוי-כח כללי מאת לאה בנצינברג, שניתן לבניה – עזריאל, מרדכי, יהודה וגדעון הר-ציון בנצינברג, לניהול כל עסקיה בארץ ובחו"ל, ובכללם. תל-אביב, 1953. שלושה עמ'; • אות הארגון הצבאי הלאומי-אצ"ל; • רישום פטנט של מכונת הכביסה "אוריון". תל-אביב, 1958; • ועוד.

בית היציקה "פעמון" נוסד בשנת 1922 על ידי האחים משה ויעקב בנצינברג שעלו עם משפחותיהם מאוקראינה, ונחשב לאחד ממפעלי המתכת הראשונים בארץ ישראל. בית היציקה החל לפעול ביפו, בהמשך עבר לתל-אביב, לפתח תקווה, ולבסוף לאשדוד, שם פעל תחת הנהלת בניו של יעקב עד לסגירתו בשנת 1989. שמו של בית היציקה ניתן לו על שם הזמנת העבודה הראשונה שקיבל – יציקת פעמון אזעקה גדול למושבה רחובות.

בשיא פעילותו העסיק המפעל כמאה עובדים וייצר מגוון מוצרים, בהם אביזרי השקיה, מכונות למיון תפוזים, מכונות לאריגת בדים, מכונות תפירה ביתיות (תחת המותג "אוריון"), מכונות כביסה ואביזרי אינסטלציה, אשר נשאו את החותמת "האחים בנצינברג". בין היתר ייצר המפעל גם מכסי ביוב, שחלקם משמשים עד היום בעיר העתיקה בירושלים.

לצד פעילותו האזרחית, פעל "פעמון" גם בתחום הביטחוני, וייצר רימונים, פצצות מרגמה, מוקשים וחלקי מרעומים ששימשו את ההגנה ואת האצ"ל.

בניו של יעקב בנצינברג, בהם עזריאל, מרדכי הר-ציון ואחיהם הקטנים מהם הצטרפו לאצ"ל ועסקו בפעילות מחתרתית ובהגנה על יפו בימי המרד הערבי, ואף נעצרו ונכלאו בידי הבריטים.

למידע נוסף על בית היציקה פעמון, ראו: • שי פרקש, "מִכְסֵי צֹאן-בַּרזֶל: סקירה היסטורית על אומנות ברזל תעשייתית במפלס הרחוב" (בתוך: אתרים, מגזין המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מס' 10, טבת תשפ"א, דצמבר 2020, עמ' 126); • עופר אדרת, "הלוחם ממפעל פעמון", הארץ סוף שבוע, 25 באוקטובר 2015.

כ-300 פריטים, ערוכים בשישה אלבומים. גודל ומצב משתנים.

"פנקס-התרומות של התלמידים העברים לטובת הקרן הקימת לישראל"; שני פנקסים. קוסובה, 1929-1930.

פנקסים לאיסוף והדבקה של בולי קק"ל, בכל אחד מהם כמאה בולים צבעוניים ("מחיר בול אחד – חמש פרוטות"); עטיפות מאוירות וממוספרות, עם שמות התלמידות בכתב-יד: שיינה ויוכבד גרשקוביץ מבית הספר העממי-עברי "תרבות" בקוסובה (בלארוס). על גבי העטיפות הפנימיות נדפסו הנחיות לתלמידים (בעברית ובפולנית).

[8] עמ' (כולל העטיפה), 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. שפשופים ומעט כתמים, בעיקר בעטיפות. רישומים בגב אחת העטיפות (בכתב-ידה של התלמידה). באחד הפנקסים חסרים שישה בולים.

קול קורא מודפס – "למען הכתל המערבי בירושלם", מאת פרופ' ד"ר יוסף קלוזנר, יו"ר הוועד המרכזי "למען הכתל המערבי" בירושלים. ירושלים, דפוס ליפשיץ, תרפ"ט [1929].

"קול קורא לעם ישראל בכל מקום שהוא!", המתאר את הקשיים העומדים בפני יהודים המבקשים לבקר בכותל המערבי. הכרוז טוען כי המצב תחת שלטון המנדט הבריטי חמור אף יותר מאשר בתקופה העות'מאנית: פקידי הממשלה מונעים הצבת שולחנות וכיסאות לזקנים, אוסרים הקמת מחיצה בין נשים לגברים, מפריעים לתפילה – אף ביום הכיפורים – ומחללים את קדושת המקום. לעומת זאת, דרישותיהם של המוסלמים מתקבלות כולן, על אף שהם משתמשים במקום למעבר ואינם שומרים על ניקיונו. הכרוז פונה בקריאה נרגשת אל "מיליוני היהודים מרובי-ההשפעה שבכל העולם כולו... יהודים דתיים ולאומיים שבכל ארבע כנפות-הארץ", להפגין ולמחות נגד הממשלה הבריטית והנציגויות שלה ברחבי העולם: "הרעישו שמים וארץ על העול והעושק שלא נשמע כמותו, לגזול מאומה חיה את שארית מחמדיה ואת 'כבשת הרש' שלה!".

חתום: "הועד המרכזי 'למען הכתל המערבי' ירושלם", ומימין מופיעים שמו וכתובתו של פרופ' יוסף קלוזנר – "הכתובת בכל עניני 'למען הכתל'".

בתקופה שקדמה למאורעות תרפ"ט הלך וגבר המתח סביב זכויות התפילה בכותל המערבי. בליל יום הכיפורים תרפ"ט, הציבו יהודים מחיצה בין גברים לנשים – צעד שנתפס כהפרת הסטטוס קוו ועורר תגובה ערבית חריפה. למחרת בבוקר הסירו חיילים בריטים את המחיצה בכוח. המחלוקת סביב הכותל המערבי הפכה לסמל למאבק הלאומי בין יהודי וערביי ארץ ישראל. ההסתה בעיתונות החריפה והובילה לבסוף להתלקחות הדמים האלימה של מאורעות תרפ"ט.

[1] דף. 28.5X41 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.