שני מכתבים בכתב-יד מאת "ועד הלשון העברית" – אשר נוסד בידי אליעזר בן יהודה במטרה ליצור מילים חדשות לשפה העברית (לימים "האקדמיה ללשון העברית"); אחד מהם חתום בחתימות-ידם של אליעזר בן-יהודה, דוד ילין ומזכיר הועד חיים אריה זוטא. ירושלים, תרע"ב (1912).

המכתבים ממוענים אל הנדבן הציוני הלל זלטופולסקי, ועוסקים בפעילותו השוטפת של הועד, במאמציו של אליעזר בן-יהודה להשיג תמיכה כספית לפעילותו, בתכנון להדפיס חוברת עם מאמרים ומונחי לשון, ועוד. חתום בחותמת "ועד הלשון העברית ירושלם" ובחתימות-ידם של נשיאי הועד אליעזר בן-יהודה ודוד ילין ומזכיר הועד חיים אריה זוטא.

אחד המכתבים אינו חתום, וייתכן שסופו חסר.

"ועד הלשון העברית" הוקם בשנת 1904 בידי אליעזר בן-יהודה, במטרה ליצור מילים חדשות לשפה העברית, לקבוע נורמות אחידות בדקדוק, הגייה ומינוח, ולהפכה מלשון כתובה ללשון דיבור. לנשיא הועד נבחר בן-יהודה, ובין חבריו נמנו דוד ילין, ד"ר אהרן מאיר מזי"א, יוסף מיוחס, אליהו ספיר, יחיאל מיכל פינס וחיים אריה זוטא. במשך רוב שנות פעילותו סבל הועד מהיעדר תמיכה כספית, ופעילותו נעשתה בהתנדבות. עם הנדבנים שתמכו בוועד נמנה איש העסקים והפעיל הציוני הלל זלטופולסקי אשר אליו ממוענים המכתבים שלפנינו.

לקראת קום מדינת ישראל החל ועד הלשון לפעול להקמתה של אקדמיה ללשון עברית, רעיון שהתגשם לבסוף בשנת 1953 כאשר חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית" שמכוחו הוקמה "האקדמיה ללשון העברית".

שני מכתבים (שלושה עמודים כתובים), 28 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים. נקבים וקרעים קלים.

מקור: אוסף בן-ציון כהנא.

חמשה חומשי תורה, בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים (עם שערים פנימיים לכל חומש). ברלין, הוצאת חברת שונצינו (סונצ'ינו), תר"צ-תרצ"ג [1933-1930]. שני כרכים.

מהדורה ביבליופילית נאה בפורמט גדול, נדפסה ב-850 עותקים על נייר עבה ואיכותי. האותיות ותיבות הפתיחה עוצבו בידי מרכוס בהמר "על פי תמונת האותיות בדפוסו של גרשם כהן בפראג".

מצורף עלון מקורי של האגודה ובו דברי הסבר על המהדורה, עם תיבת פתיחה מאויירת (גרמנית עם מילים בעברית).

שני חלקים בשני כרכים. כרך א (ספר בראשית ודפים ראשונים של ספר שמות): [36] דף; כרך ב (המשך חלק שמות, ויקרא, במדבר ודברים): [98] דף. 40 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים. הקונטרסים והכריכות רופפים ומנותקים חלקית. קרעים ופגמים בכריכות; השדרה של חלק א חסרה; קרעים חסרים בשדרה של חלק ב.

"אגודת שונצינו של ידידי הספר היהודי" נוסדה בברלין בשנת 1924, במטרה להחיות את אמנות הדפוס היהודית והעברית (שם האגודה נקבע בעקבות משפחת שונצינו ההיסטורית, שהתנ"ך היהודי הראשון ראה אור בבית הדפוס שלה). גולת הכותרת של האגודה – מהדורה ביבליופילית של התנ"ך באותיות קליגרפיות ועיטורים בעיצוב מרקוס בהמר – לא נשלמה מעולם, ומתוכה ראו אור חמישה חומשי תורה בלבד (המהדורה נדפסה בשני חלקים: ספר בראשית נדפס בשנת 1931 וארבעת הספרים האחרים בשנת 1933). החומש, המכונה לעיתים "חומש סונצ'ינו", נחשב להישגה הגדול ביותר של האגודה ולאחד הספרים העבריים היפים במאה ה-20.

לקט סיכות קונגרס ומזכרות מהקונגרסים הציוניים:

1. סיכת הדש של משתתפי הקונגרס הציוני האחד עשר בווינה, ספטמבר 1913: סיכת אמייל משושה; כחול, לבן וזהב. מגן דוד ובו הכיתוב: "ק.צ. י"א".

אורך מרבי: 28 מ"מ. מצב טוב.

2-3. שתי סיכות למשתתפי הקונגרס הציוני השישה עשר בבזל, אוגוסט-ספטמבר 1927: האותיות ט"ז בתוך מעגל עם מגן דוד קטן (שונות: באחת אותיות כחולות על רקע תכלת ובשנייה אותיות תכלת על רקע כחול).

קוטר: 15 ס"מ. מצב טוב.

4-6. שלוש סיכות למשתתפי הקונגרס הציוני השמונה עשר בפראג, אוגוסט-ספטמבר 1933: האותיות י"ח ומגן דוד קטן (שונות, שתי סיכות כחולות עם כיתוב לבן וסיכה אחת אדומה עם כיתוב שחור).

קוטר: 18 מ"מ. מצב טוב.

7. תליון מתכת קטן בצורת מגן דוד, ובו הכיתוב: "הקונגרס הציוני י"ח בפראג, תרצ"ג 1933".

אורך מרבי: 15 מ"מ. מצב טוב.

8. מצית מזכרת מהקונגרס הציוני ה-20 בציריך, אוגוסט 1937, מתוצרת בית החרושת האוסטרי JMCO (דגם "3400 Klips"). מנגנון ההצתה מתקפל אל תוך "נרתיק" מתכת בצבעים כחול ולבן, שעל גביו נכתב בעברית משובשת: "םקונגרס[!] הציוני כ' – 20, באזל 1897 – ציריך 1937". בצדו השני של הנרתיק מגן דוד והכיתוב: "א"י לצם[!] ישראל, אם אשכח ירושלים תשכח ימיני".

אורך מירבי: 53 מ"מ (מקופל). מצב טוב-בינוני. קילופים ופגמים. מנגנון ההצתה לא נבדק.

עיטורים ומדליות למשתתפי כנסים ציוניים ברחבי העולם:

1-3. שלוש מדליות למשתתפי הוועידה השנתית של ציוני אמריקה, 1916-1924: המילה "ציון", מגיני דוד והכיתוב "Zionist Convention". בשתיים מהן נטבעו השנים 1916 ו-1920 והשלישית ללא שנה [1924?].

גודל משתנה. מצב טוב.

4. עיטור משי למשתתפי הועידה של ציוני רוסיה בסנקט פטרבורג, תרע"ז [1917]: במרכז העיטור תווית מודפסת עם "המילה "ציון" והכיתוב "הועידה הציונית ברוסיה, ז-VII, פטרוגרד תרע"ז".

קוטר: 5.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שני נקבים במרכז (כתוצאה מענידה). פרימות בשוליים.

5. תליון מזכרת מהוועידה השלישית של ציוני פולין בוורשה, אוקטובר-נובמבר 1917: מגן דוד בצבעים כחול ולבן, מוקף טבעת עם הכיתוב: "הועידה השלישית של ההסתדרות הציונת בפולין". בגב התליון: "י"ב-י"ז חשון תרע"ח".

קוטר: 28 מ"מ. קולב לתלייה.

6. סיכת דש למשתתפי "כינוס ציוני אירופה" בפריז, ספטמבר 1949: מגן דוד מוקף זר והכיתוב: "כנוס ציוני, פריז 1949".

אורך מרבי: 19 מ"מ. מצב טוב.

7. "עברי אנוכי", מדליה עגולה, מעוצבת כשלט אצולה (אריה וצבי תומכים במגן שבמרכזו מגן דוד ומשלבת האותיות "JC"). מעל למגן מנורת שבעה קנים ובשוליים המוטו "עברי אנכי". מתוארכת וממוספרת בגב (חריטה): 1926; 251.

קוטר: 24 מ"מ. קולב לתלייה. מצב טוב.

"יהודה המשתחררת", חמישה מדליונים, שלושה מהם עשויים כסף ושניים ממתכת שונה. [ירושלים, 1918].

מדליוני "יהודה המשתחררת" עוצבו והופקו בבית הספר "בצלאל" בשנת 1918, עם כיבוש ירושלים, והוענקו במתנה לחיילי גדוד 40 של קלעי המלך (הגדוד העברי הארץ ישראלי); המדליונים יוצרו בכמות מועטה בלבד, והם נחשבים להופעתו הראשונה של הדימוי הציוני המוכר – המהפך את המטבע הרומי "יהודה השבויה" (ראו להלן).

פנים: עץ דקל ולצידו אישה המנתקת את כבליה וחייל רומי במנוסה. בתחתית, הכתובת "יהודה המשתחררת'". גב: מגן דוד והכתובת "למתנדבים בעם, א"י, אתתמ"ט" (לספירת החורבן).

"יהודה המשתחררת" (ובהמשך, "ישראל המשוחררת") מהווה את היפוכו של דימוי "יהודה השבויה" (Judaea Capta), אשר הופיע על מטבעות ההנצחה שטבעו הרומאים לאחר ניצחונם על היהודים במרד הגדול. הדימוי המקורי הציג חייל רומי חמוש המסמל את האימפריה הרומית המנצחת, אישה רכונה המסמלת את היהודים המובסים, וביניהם עץ דקל. לאורך השנים הופיע הדימוי בגרסאות שונות על גבי מטבעות, גלויות, תכשיטים וצעצועים, ובשנת 1958 היה למדליה הרשמית הראשונה של מדינת ישראל.

5 מדליונים. קוטר: 25 מ"מ בקירוב. קולב לתלייה בשניים ממדליוני הכסף. מצב משתנה.