מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
- (-) Remove מלחמת filter מלחמת
- ישראל (28) Apply ישראל filter
- war (28) Apply war filter
- ארץ (21) Apply ארץ filter
- מחתרות (21) Apply מחתרות filter
- ישראל, (21) Apply ישראל, filter
- הראשונה, (21) Apply הראשונה, filter
- הראשונה (21) Apply הראשונה filter
- המנדט (21) Apply המנדט filter
- הבריטי, (21) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (21) Apply הבריטי filter
- העולם (21) Apply העולם filter
- british (21) Apply british filter
- i, (21) Apply i, filter
- mandat (21) Apply mandat filter
- mandate, (21) Apply mandate, filter
- movement (21) Apply movement filter
- palestin (21) Apply palestin filter
- palestine, (21) Apply palestine, filter
- underground (21) Apply underground filter
- world (21) Apply world filter
- העצמאות (7) Apply העצמאות filter
- הקמת (7) Apply הקמת filter
- העצמאות, (7) Apply העצמאות, filter
- מדינת (7) Apply מדינת filter
- establish (7) Apply establish filter
- independ (7) Apply independ filter
- independence, (7) Apply independence, filter
- isra (7) Apply isra filter
- israel (7) Apply israel filter
- of (7) Apply of filter
- state (7) Apply state filter
- the (7) Apply the filter
מציג 13 - 24 of 28
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
גביע מתוצרת ברנרד פרידלנדר – פרס לחלון הראווה היפה ביותר "מתוצרת הארץ", מאת עריית פתח תקוה. אדר תרצ"ט [1939].
מתכת חרוטה, חקוקה, מוטבעת ומולחמת. חתום בחתימת היצרן.
גביע עגול בעיצוב מודרניסטי נקי. בצדו האחד מוטבעת הכתובת "מי כמוך באלים י'" (שמות, טו, יא) בתוך משולש הכלוא בתוך ריבוע, ובצדו האחר כתובת חקוקה: "למצטין / בחלון ראוה מתוצרת הארץ / מעירית פתח-תקוה / אדר תרצ"ט".
ברנרד (דב) פרידלנדר (1881-1941) -"חלוץ תעשיית המתכת העדינה בארץ"- נולד בפולין ורכש את הכשרתו באומנות הצורפות בלודז', בוורשה, באודסה, בטביליסי ובברלין. ב-1913 עבר לגור בגרמניה והקים בית מלאכה בדיסלדורף. יצר כלי קודש לבתי כנסת בדיסלדורף, אסן, לונדון ובכמה ערים בארצות הברית. עלה לארץ בשנת 1932 והקים בית חרושת למתכת ולציפוי כסף ברחוב שינקין בתל-אביב.
כשיהודה (לודוויג) וולפרט עלה לארץ ב-1933, גייס אותו פרידלנדר לעבודה בבית מלאכתו. ב-1936 עבר המפעל לשכונת אגרובנק מדרום לתל-אביב (כיום חולון) ובהמשך, בעקבות חובות כספיים, נמכר להטייס החובב זאב לוינסון, ששינה את שמו ל"מכסף".
גובה: 25.5 ס"מ, קוטר הבסיס: 9.5 ס"מ, קוטר השפה: 7.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים. שריטות וכיפופים קלים.
קריאה: "חנוכיות לעיר הלבנה", מאת יונה סכלקנס, כתבה בעיתון "הארץ", מוסף "תרבות וספרות", 23 בדצמבר 2016.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
"פנקס-התרומות של התלמידים העברים לטובת הקרן הקימת לישראל"; שני פנקסים. קוסובה, 1929-1930.
פנקסים לאיסוף והדבקה של בולי קק"ל, בכל אחד מהם כמאה בולים צבעוניים ("מחיר בול אחד – חמש פרוטות"); עטיפות מאוירות וממוספרות, עם שמות התלמידות בכתב-יד: שיינה ויוכבד גרשקוביץ מבית הספר העממי-עברי "תרבות" בקוסובה (בלארוס). על גבי העטיפות הפנימיות נדפסו הנחיות לתלמידים (בעברית ובפולנית).
[8] עמ' (כולל העטיפה), 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. שפשופים ומעט כתמים, בעיקר בעטיפות. רישומים בגב אחת העטיפות (בכתב-ידה של התלמידה). באחד הפנקסים חסרים שישה בולים.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
"הגדת הראל", הגדה לא מסורתית לחג הפסח. הוצאת "ועדת התרבות", [ארץ ישראל, אמצע המאה ה-20].
הגדה מודפסת סטנסיל, עם איורים. גרסה היתוליות לטקסט ההגדה המסורתי: "עשר המכות שהורידה התנועה על גדוד הראל" (תלבשת אחידה, שירה בערבים, נקיון חדר הבישול, חאקי בפעולות); "כנגד ארבעה בנים דברה מועצה: אחד מתחכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שחצי בחוץ..."; המזמור "חד גדודא"; ועוד. בחלק מהדפים הושלמו בכתב-יד אותיות שנשמטו בהדפסה.
נדיר. אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
[1], xv, [2] דף (מודפסים מצדם האחד), 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשוליים. הדפים מחוברים באמצעות סיכות.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
קול קורא מודפס – "למען הכתל המערבי בירושלם", מאת פרופ' ד"ר יוסף קלוזנר, יו"ר הוועד המרכזי "למען הכתל המערבי" בירושלים. ירושלים, דפוס ליפשיץ, תרפ"ט [1929].
"קול קורא לעם ישראל בכל מקום שהוא!", המתאר את הקשיים העומדים בפני יהודים המבקשים לבקר בכותל המערבי. הכרוז טוען כי המצב תחת שלטון המנדט הבריטי חמור אף יותר מאשר בתקופה העות'מאנית: פקידי הממשלה מונעים הצבת שולחנות וכיסאות לזקנים, אוסרים הקמת מחיצה בין נשים לגברים, מפריעים לתפילה – אף ביום הכיפורים – ומחללים את קדושת המקום. לעומת זאת, דרישותיהם של המוסלמים מתקבלות כולן, על אף שהם משתמשים במקום למעבר ואינם שומרים על ניקיונו. הכרוז פונה בקריאה נרגשת אל "מיליוני היהודים מרובי-ההשפעה שבכל העולם כולו... יהודים דתיים ולאומיים שבכל ארבע כנפות-הארץ", להפגין ולמחות נגד הממשלה הבריטית והנציגויות שלה ברחבי העולם: "הרעישו שמים וארץ על העול והעושק שלא נשמע כמותו, לגזול מאומה חיה את שארית מחמדיה ואת 'כבשת הרש' שלה!".
חתום: "הועד המרכזי 'למען הכתל המערבי' ירושלם", ומימין מופיעים שמו וכתובתו של פרופ' יוסף קלוזנר – "הכתובת בכל עניני 'למען הכתל'".
בתקופה שקדמה למאורעות תרפ"ט הלך וגבר המתח סביב זכויות התפילה בכותל המערבי. בליל יום הכיפורים תרפ"ט, הציבו יהודים מחיצה בין גברים לנשים – צעד שנתפס כהפרת הסטטוס קוו ועורר תגובה ערבית חריפה. למחרת בבוקר הסירו חיילים בריטים את המחיצה בכוח. המחלוקת סביב הכותל המערבי הפכה לסמל למאבק הלאומי בין יהודי וערביי ארץ ישראל. ההסתה בעיתונות החריפה והובילה לבסוף להתלקחות הדמים האלימה של מאורעות תרפ"ט.
[1] דף. 28.5X41 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
כרזה ועלון קיר מטעם שני מוסדות חשובים של היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נדפסו בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ("המרד העברי הגדול"):
1. "לבטחון הישובים הקטנים על אדמת הקרן הקימת לישראל – ט' באב תרצ"ח"; כרזה לגיוס תרומות למען יישובי "חומה ומגדל", בעיצוב אוטה ווליש. 1938.
הכרזה מעוצבת בדמות "סרט" ענק – תווית נייר מאוירת לתלייה על הבגד עבור תרומה; "ימי סרט" היו מבצעי התרמה מיוחדים, בהם נהגו חניכי תנועות הנוער להתנדב עבור מטרות שונות, שנקבעו על ידי המוסדות הלאומיים: תמיכה בקרן הקימת, סיוע בהזנת ילדים, סיוע לאסירי ציון, ועוד. בעבור כל תרומה, העניקו החניכים סרט נייר מאויר, שהוצמד לבגד למשך אותו היום.
58X29 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קמטים. קרעים, חלקם משוקמים בשיקום בלתי מקצועי. נקבים קלים בשוליים.
2. "לעזרה ולבצרון – מפעל הישוב", עלון קיר בהוצאת המזכירות הארצית של "מפעל הישוב לעזרה ולבצרון". תל-אביב, 1936.
חברת "עזרה ובצרון" הוקמה בידי עיריית תל אביב בשנת 1937, על מנת להתמודד עם מצוקת הדיור של פליטי מאורעות תרצ"ו. בעלון דיווחים על המאורעות המתחוללים בארץ, על מפעלי הישוב ועל פועלה של החברה. בתחתית העלון נדפסה הקריאה: "התגיסו למפעל הישוב, תרמו לעזרה ולבצרון".
90.5X56 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. סימני קיפול. קרעים זעירים בשוליים.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
حكم الله تعالى فى الباعة والسماسرة... [פסיקת אלוהים על מוכרים ומתווכים...]. דפוס دار الايتام [בית היתומים], ירושלים, [1940?]. ערבית.
קובץ פסקי הלכה מוסלמיים (פתוות), שעניינם נידוי כל אדם המוכר את אדמתו ליהודים, וכן נידוי מתווכים ומסייעים שונים להעברת אדמות מידי ערבים ליהודים, בשטחי ארץ ישראל \ פלסטין ובמדינות מוסלמיות שונות.
נדיר. עותק אחד בלבד ב-OCLC (מצוי בספרייה הלאומית באוסף נכסי נפקדים).
[2] דף, 24 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים בדפים. בלאי, כתמים, קרעים ושרידי מדבקה בעטיפה. כרוך מחדש. עטיפה קדמית מקורית משוקמת, מודבקת על לוח קרטון חדש; עטיפה אחורית חסרה. שדרה חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
לקט כרוזים ומודעות מטעם מחתרות וארגונים שפעלו בארץ ישראל המנדטורית:
1. "בני ציון הקשיבו" – כרוז דתי קנאי מטעם מפקדת "קנאי ציון", תרצ"ט [1939].
כותבי הכרוז יוצאים נגד שלטונות המנדט הבריטי ונגד חילול הדת בידי אנשי הישוב: "על משמר הקודש נעמוד, נגן על קדשי העם וערכיו ועל דמות היהודי הנצחי... אטליזי ומסעדות הטריפה, חלול השבת בפרהסיה, פרצות בצניעות והוללות שקוצה, חלול הכבוד הלאומי – כל אלה יפסקו ויעקרו משרשיהם".
2. "מאסרים לא יפחידונו" – כרוז המרדה לנוער העברי מטעם הארגון "גייסות המרד, גיסת ירושלים" [מייסודו של האצ"ל, שלהי שנות ה-30].
כרוז חריף נגד שלטונות המנדט ומוסדות הישוב: "נוער עברי, הטרם ידעת את פשעי בריטניה הפורעת? היא אשר הפכה ארץ פורחת לגיא תופת, היא אשר עוררה את חמת ישראל, ברצחה את בן-יוסף...".
3. "פועל עברי" – כרוז המרדה רוויזיוניסטי הפונה אל הפועלים בארץ ישראל [אמצע שנות ה-30 בקירוב].
הכרוז פורסם ככל הנראה בימי "המרד הערבי הגדול", והוא קורא לפועלים העבריים שלא לשתף פעולה עם מוסדות היישוב ושלטונות המנדט: "אל תשמע בקול מנהיגיך המתעים, אל תתמיד בהבלגה... בוא אתנו לבנות חיי-חפש ודרור במולדת בוא אתנו לבנות את מלכות ישראל".
4. "דבר הארגון הצבאי הלאומי אל הישוב העברי" – כרוז מטעם האצ"ל, [שלהי שנות ה-30 או שנות ה-40, ימי מלחמת העולם השנייה].
כרוז המרדה מטעם האצ"ל, הפונה לאנשי הישוב העברי בקריאה נגד מוסדות הישוב, מפא"י והסוכנות היהודית: "הארגון הצבאי הלאומי מתריע על הסכנה שברגע מכריע זה ממשיכים המנהיגים הבוגדים של מפא"י והסוכנות למכר אתכם, חייכם ארצכם ועתידכם בער נזיד-עדשים."
5. "יזכור ישראל את חללי פטריה" – מודעה מטעם "משמר הישוב", 1940.
מודעת אבל שהופצה שלושה ימים לאחר אסון אניית המעפילים הפאטריה, המביעה תקווה כי שלטונות המנדט הבריטי ינהגו בישוב כולו ב"מידת האנושיות" שבה נהגו כאשר פעלו לחלץ מעפילים מהאונייה הטובעת.
6. "הקולונל ווג'ווד מזעיק את הנוער העברי למרד" – הדפסה משוכפלת סטנסיל של מכתב מאת חבר הפרלמנט הבריטי, תומך הציונות, הלורד ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד (1872-1943Josiah Wedgwood, ), הקורא להתנגד לממשלת המנדט. על הפצת המכתב חתומים "הקנאים הצעירים". [שנות ה-40 המוקדמות].
עוסק בדרכי ההתנגדות האפשריות לבריטים, ומייעץ לאנשי הישוב, בין היתר, "לעבור למרד פסיבי, כמו שגנדי הנהיג בהודו כלפי אנגליה. למרד כזה נחוצה אחדות מחלטת, והחלטה מרדנית להלחם עד הנצחון, אף אם בעקבות המרד יבואו מאסרים ומות. כמו כן דרוש גם חרם כלכלי, ונתוק כל קשר עם הממשלה האנגלית".
שישה מודעות וכרוזים (ארבעה מהם משוכפלים בסטנסיל). 30-33 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד בינוני. פגמים. קרעים בחלקם, עם פגיעה קלה בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $200
כולל עמלת קונה
דף בכתב-ידו של הרב הראשי לארץ ישראל, יצחק הלוי הרצוג – ובו קריאה לשאת תפילה להצלתו של עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף. פורסם בעיתונות העברית ביום 27 ביוני 1938 (יומיים לפני ההוצאה להורג).
דף בכתב-ידו של הרב הרצוג: "הרבנות הראשית בארץ ישראל פונה ע"י העתונות העברית לכל בתי הכנסיות בארץ, בבקשה להגיד אחרי תפילת שחרית מחר, יום ב', מזמורי תהלים ו', ט', י"ג, ט"ז, י"ז, כ', כדי לעורר רחמים על הנידון שלמה בן יוסף ושלשת הצעירים הנחטפים" (לא חתום).
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888-1959), רבה האשכנזי הראשי של ארץ ישראל, אביו של נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג. הרב הרצוג היה מהדמויות הפעילות ביותר בניסיון לבטל את גזר דינו של עולה הגרדום הראשון – שלמה בן יוסף, ובמסגרת מאמציו נפגש עם הנציב העליון הרולד מקמייקל, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל רוברט היינינג (Robert Haining) ואחרים. את המודעה שלפנינו כתב לאחר שמאמציו להשיג חנינה לא צלחו.
[1] דף, 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול ופגמים קלים.
מצורף: מכתב אל הרב הרצוג מאת רבני העיר חיפה, מיום הוצאתו להורג של בן יוסף: "השלטונות לא אפשרו למנוח הקדוש שלמה יעקב בן יוסף ז"ל להתוודות לפני פטירתו בנוכחות ראש הדת היהודית... אנו בטוחים שכת"ר יביא את מחאה זו לפני הממשלה המרכזית". חתום בשוליו בחתימות הרב ברוך מרקוס והרב יהושע קניאל, עם חותמת דיו של "לשכת הרבנות של הקהלה העברית חיפה" וחתימת המזכיר.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
לא נמכר
"אזהרה לישוב בשעה האחרונה" – כרזה גדולה מטעם ליגת "לא תרצח" (הודעה מס' 2). דפוס "אחווה", ירושלים, [1947].
כרזה נגד ארגון האצ"ל, מטעם ליגת "לא תרצח" – תנועה פוליטית שהוקמה בשנת 1946 בידי קבוצת אנשי רוח ופעילים מן השמאל, אשר קראה להימנע משימוש באלימות במסגרת המאבק להקמת המדינה.
הכרזה עוסקת בהחלטת מפקדי האצ"ל למנוע מלוחם הארגון דב גרונר להגיש ערעור על גזר דין המוות שנפסק לו בבית הדין הבריטי. מחברי הכרזה מתריעים כי החלטה זו תוביל ביודעין למותו של גרונר, תגרום להתלקחות אלימה, ותמיט הרס וחורבן על היישוב.
דב גרונר (1912-1947), לוחם בארגון המחתרת אצ"ל, השתתף באפריל 1946 בהתקפה על משטרת רמת גן. לאחר שנפצע קשה בראשו, נפל בשבי הבריטים, הועמד לדין ונידון למוות בתלייה. בהמלצת מפקדיו בארגון סירב גרונר להכיר בסמכות בית הדין הבריטי ונמנע מלהגיש ערעור על פסק דינו. ב-16 באפריל 1947 הועלה לגרדום בכלא עכו, יחד עם עוד שלושה מחבריו לוחמי האצ"ל.
70X50 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. נקב תיוק. מעט כתמים. קמטי וקרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, המנדט הבריטי, מחתרות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $163
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (5 דפים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ליב זילברמן, רבה הראשי של צפת ו"הרב הראשי להגליל העליון". צפת, תמוז תש"ז [יולי 1947].
מכתב ארוך ומפורט, בשאלת התרת עגונות לוחמי פלמ"ח שנפלו ב"ליל הגשרים" ביום י"ח סיון תש"ו ונקברו בקבר אחים; נשלח אל רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
הרב זילברמן כותב: "בחודש סיון תש"ו נתפרסם ידיעה בעתונות על התקפה במעברות גשר זיב ושנמצאו שם הרבה אברים מרוסקים שלא הי' כל מציאות להכיר את מי שהוא, ונתפרסם שארבע עשרה איש נעדרים ולא הודיעו את שמותיהם, ורק ככלות שנה בחודש סיון תש"ז נתפרסם בכל עתוני א"י שמותיהם ותמונותיהם, אשר חברי ההגנה פירסמו אותם שאלו היו שלוחיהם לפעולה זו, ושהלכו בשליחותם ולא חזרו, וביניהם התמונה של יעקב ברלינגר מגרמניא ומאז עלותו ארצה הי'[ה] חבר בקיבוץ דפנה והשאיר שם אשה צעירה לימים שמה עליזה וילד אחד. האשה פנתה אלינו להתירה מכבלי העיגון...". הרב זילברמן דן בסוגיות ההלכתיות של נאמנות אנשי "ההגנה" להעיד שהנ"ל הלך בשליחותם ונהרג שם.
"ליל הגשרים" היה מבצע רחב היקף של הפלמ"ח -מהמרשימים שהוציא היישוב העברי לפועל לפני קום המדינה- בתגובה להחלטת הבריטים לאסור את עלייתם של 100,000 יהודים ארצה. בלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946 (י"ח בסיוון תש"ו), בעת ובעונה אחת, הותקפו אחד עשר גשרים בכל רחבי הארץ והביאו לניתוק זמני של נתיבי האספקה הבריטים בארץ ישראל. פעולת פיצוץ גשר א-זיב הסמוך לאכזיב השתבשה, ו-14 מאנשי הכוח התוקף נהרגו (בשאר הפעולות לא היו נפגעים לכוחות הפלמ"ח).
הגאון רבי אברהם ליב זילברמן (תרמ"ח-חשוון תש"ח), רבה של צפת במשך קרוב לשלושים שנה, נצר לשושלת רבני ודייני העיר צפת. נכדו וממלא מקומו של רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת (תקצ"ט-תרע"ח), שהיה בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי (ר' מוטיא) זילברמן (תקע"ט-תרל"ב), הרב מאומן שעלה לארץ ישראל בשנת תר"י וכיהן כראב"ד צפת.
ה' עמ' (כתובים על חמישה דפים), 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק (פגיעה מזערית בכיתוב).
קטגוריה
מלחמת העצמאות, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
אלבום תצלומים המתעד את חיילי גדוד 51 של חטיבת גבעתי במהלך מלחמת העצמאות. [ישראל, 1948-1949].
כ-750 תצלומים אשר צולמו בידי חייל חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות – המתעדים את פריצת הדרך לנגב במסגרת "מבצע יואב" (אוקטובר 1948) ואת חיילי הגדוד והחטיבה בזמן המלחמה – באתרים שנכבשו מידי המצרים, בהפוגות ובעבודה שוטפת בבסיסים.
בין היתר, מתועדים באלבום מחלקות החטיבה במלחמה (קשר ואלחוט, מיפוי), כלי נשק ששמשו לכיבוש הנגב (מרגמות, כלי רק"מ וכלי תעופה שהשתתפו ב"מבצע יואב"), ואתרים רבים שעברו מידי המצרים לידי כוחות צה"ל – העיר באר שבע לאחר כיבושה, וילת בית ג'וברין וסביבות בית ג'וברין, משטרת עיראק סווידאן (כיום "מצודת יואב"), כפרים ערביים לא מזוהים באזור מבואות הנגב, קביעת השלט "גבעת ארנון" (משלט 113, אחד מ"משלטי הצומת", שנקרא על שם יעקב ארנון שנהרג במהלך הקרב לכיבוש המשלט), טקס קביעת השלט "מגדל יואב" על משטרת עיראק סווידאן, טקס קביעת השלט "משלט חיים" (על שם חיים בולמן שנהרג בקרבות חוליקאת; על יד קיבוץ גברעם) וטקס קביעת שלט "גבעת שמעון", בארות מים חפורות במדבר, אוכלוסיה ערבית בכפרים, ועוד. כמו כן, כולל האלבום תצלומי פורטרט של חיילים ותצלומי הווי משעות הפנאי, מטיולים ומסיורים. תצלומים בודדים חתומים בלוח "שרות צלום – גבעתי".
תצלומים מעטים מתעדים אירועים אישיים או טיולים שאינם במסגרת צבאית.
כפי הנראה, התצלומים צולמו בידי יוסף (יואכים) ארנברג (Ehrenberg), יליד 1924, אשר למד בטכניון באמצע שנות ה-40 ושירת בחטיבת גבעתי בזמן מלחמת העצמאות.
תצלומים: 4X5.5 – 11X15 ס"מ בקירוב. מודבקים לדפי נייר דקים האגודים לאלבום (גודל הדפים 2536X ס"מ). מצב כללי טוב. כתמים בשולי חלק מהתצלומים ועיוותים קלים כתוצאה מההדבקה לנייר. מספר תצלומים חסרים (לעיתים עם פיסות נייר).
מצורפים: שני אלבומי תצלומים נוספים של ארנברג ובהם כ-200 תצלומים אישיים, תצלומים מטיולים בארץ ותצלומים מתקופת לימודיו בטכניון, מהם עולה כי תפקידו הצבאי קשור היה בהכשרתו המקצועית בטכניון – אולי ב"שירות הצילום", או במחלקה טכנית אחרת.
קטגוריה
מלחמת העצמאות, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
"יום המדינה", עיתון חגיגי בהוצאה משותפת (חד-פעמית) של כל עיתוני הארץ מיום הכרזת המדינה. [תל-אביב], ה' אייר תש"ח 14 במאי 1948 – "יום אחרון לשלטון זרים".
כותרת העיתון הראשית: "העם מכריז על מדינת ישראל".
בעמוד הראשון נדפסו נוסח ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ותמונות של הרצל, ויצמן, בן גוריון, ואחרים, לצד תמונה קבוצתית של חברי הממשלה הזמנית בישיבתם הראשונה.
[1] דף (2 עמ'), 58 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. סימני קיפול. כתמים וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, חלקם ארוכים, מקצתם חסרים (פגיעה קלה בטקסט בעמוד 2).
קטגוריה
מלחמת העצמאות, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג