"פנקס-התרומות של התלמידים העברים לטובת הקרן הקימת לישראל"; שני פנקסים. קוסובה, 1929-1930.

פנקסים לאיסוף והדבקה של בולי קק"ל, בכל אחד מהם כמאה בולים צבעוניים ("מחיר בול אחד – חמש פרוטות"); עטיפות מאוירות וממוספרות, עם שמות התלמידות בכתב-יד: שיינה ויוכבד גרשקוביץ מבית הספר העממי-עברי "תרבות" בקוסובה (בלארוס). על גבי העטיפות הפנימיות נדפסו הנחיות לתלמידים (בעברית ובפולנית).

[8] עמ' (כולל העטיפה), 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. שפשופים ומעט כתמים, בעיקר בעטיפות. רישומים בגב אחת העטיפות (בכתב-ידה של התלמידה). באחד הפנקסים חסרים שישה בולים.

קול קורא מודפס – "למען הכתל המערבי בירושלם", מאת פרופ' ד"ר יוסף קלוזנר, יו"ר הוועד המרכזי "למען הכתל המערבי" בירושלים. ירושלים, דפוס ליפשיץ, תרפ"ט [1929].

"קול קורא לעם ישראל בכל מקום שהוא!", המתאר את הקשיים העומדים בפני יהודים המבקשים לבקר בכותל המערבי. הכרוז טוען כי המצב תחת שלטון המנדט הבריטי חמור אף יותר מאשר בתקופה העות'מאנית: פקידי הממשלה מונעים הצבת שולחנות וכיסאות לזקנים, אוסרים הקמת מחיצה בין נשים לגברים, מפריעים לתפילה – אף ביום הכיפורים – ומחללים את קדושת המקום. לעומת זאת, דרישותיהם של המוסלמים מתקבלות כולן, על אף שהם משתמשים במקום למעבר ואינם שומרים על ניקיונו. הכרוז פונה בקריאה נרגשת אל "מיליוני היהודים מרובי-ההשפעה שבכל העולם כולו... יהודים דתיים ולאומיים שבכל ארבע כנפות-הארץ", להפגין ולמחות נגד הממשלה הבריטית והנציגויות שלה ברחבי העולם: "הרעישו שמים וארץ על העול והעושק שלא נשמע כמותו, לגזול מאומה חיה את שארית מחמדיה ואת 'כבשת הרש' שלה!".

חתום: "הועד המרכזי 'למען הכתל המערבי' ירושלם", ומימין מופיעים שמו וכתובתו של פרופ' יוסף קלוזנר – "הכתובת בכל עניני 'למען הכתל'".

בתקופה שקדמה למאורעות תרפ"ט הלך וגבר המתח סביב זכויות התפילה בכותל המערבי. בליל יום הכיפורים תרפ"ט, הציבו יהודים מחיצה בין גברים לנשים – צעד שנתפס כהפרת הסטטוס קוו ועורר תגובה ערבית חריפה. למחרת בבוקר הסירו חיילים בריטים את המחיצה בכוח. המחלוקת סביב הכותל המערבי הפכה לסמל למאבק הלאומי בין יהודי וערביי ארץ ישראל. ההסתה בעיתונות החריפה והובילה לבסוף להתלקחות הדמים האלימה של מאורעות תרפ"ט.

[1] דף. 28.5X41 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.

حكم الله تعالى فى الباعة والسماسرة... [פסיקת אלוהים על מוכרים ומתווכים...]. דפוס دار الايتام [בית היתומים], ירושלים, [1940?]. ערבית.

קובץ פסקי הלכה מוסלמיים (פתוות), שעניינם נידוי כל אדם המוכר את אדמתו ליהודים, וכן נידוי מתווכים ומסייעים שונים להעברת אדמות מידי ערבים ליהודים, בשטחי ארץ ישראל \ פלסטין ובמדינות מוסלמיות שונות.

נדיר. עותק אחד בלבד ב-OCLC (מצוי בספרייה הלאומית באוסף נכסי נפקדים).

[2] דף, 24 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים בדפים. בלאי, כתמים, קרעים ושרידי מדבקה בעטיפה. כרוך מחדש. עטיפה קדמית מקורית משוקמת, מודבקת על לוח קרטון חדש; עטיפה אחורית חסרה. שדרה חדשה.

דף בכתב-ידו של הרב הראשי לארץ ישראל, יצחק הלוי הרצוג – ובו קריאה לשאת תפילה להצלתו של עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף. פורסם בעיתונות העברית ביום 27 ביוני 1938 (יומיים לפני ההוצאה להורג).

דף בכתב-ידו של הרב הרצוג: "הרבנות הראשית בארץ ישראל פונה ע"י העתונות העברית לכל בתי הכנסיות בארץ, בבקשה להגיד אחרי תפילת שחרית מחר, יום ב', מזמורי תהלים ו', ט', י"ג, ט"ז, י"ז, כ', כדי לעורר רחמים על הנידון שלמה בן יוסף ושלשת הצעירים הנחטפים" (לא חתום).

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888-1959), רבה האשכנזי הראשי של ארץ ישראל, אביו של נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג. הרב הרצוג היה מהדמויות הפעילות ביותר בניסיון לבטל את גזר דינו של עולה הגרדום הראשון – שלמה בן יוסף, ובמסגרת מאמציו נפגש עם הנציב העליון הרולד מקמייקל, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל רוברט היינינג (Robert Haining) ואחרים. את המודעה שלפנינו כתב לאחר שמאמציו להשיג חנינה לא צלחו.

[1] דף, 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול ופגמים קלים.

מצורף: מכתב אל הרב הרצוג מאת רבני העיר חיפה, מיום הוצאתו להורג של בן יוסף: "השלטונות לא אפשרו למנוח הקדוש שלמה יעקב בן יוסף ז"ל להתוודות לפני פטירתו בנוכחות ראש הדת היהודית... אנו בטוחים שכת"ר יביא את מחאה זו לפני הממשלה המרכזית". חתום בשוליו בחתימות הרב ברוך מרקוס והרב יהושע קניאל, עם חותמת דיו של "לשכת הרבנות של הקהלה העברית חיפה" וחתימת המזכיר.