מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
- (-) Remove gard filter gard
- אוונגרד (50) Apply אוונגרד filter
- יידיש, (50) Apply יידיש, filter
- יידיש (50) Apply יידיש filter
- וסובייטית (50) Apply וסובייטית filter
- אמנות (50) Apply אמנות filter
- אוונגרד, (50) Apply אוונגרד, filter
- רוסית (50) Apply רוסית filter
- and (50) Apply and filter
- art (50) Apply art filter
- avant (50) Apply avant filter
- avant-garde, (50) Apply avant-garde, filter
- avantgard (50) Apply avantgard filter
- russian (50) Apply russian filter
- soviet (50) Apply soviet filter
- yiddish (50) Apply yiddish filter
- yiddish, (50) Apply yiddish, filter
מציג 1 - 12 of 50
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
כאליאסטרע [הכנופיה], מספר 2, אלמנך ספרותי בעריכת פרץ מארקיש ועוזר ורשבסקי. פריז, הוצאת "כאליאסטרע", 1924. יידיש. עותק מתוך מהדורה בת 1000 עותקים.
החוברת השנייה של האלמנך "כאַליאַסטרע", שראתה אור בפריז (החוברת הראשונה הופיעה בוורשה, 1922). מן הפרסומים הבלוטים של שירת היידיש המודרנית; כולל שירים, תרגומים ויצירות מאת פרץ מרקיש, עוזר ורשבסקי, פאולו בוצי (Paolo Buzzi) ומארק שאגאל.
עטיפת החוברת וארבעה לוחות עם רפרודוקציות של איורים מאת מארק שאגאל (חתומים בלוח). על העטיפה (ובעמ' 74) מוצגת סצנה סאטירית, שבה "כנופיית" סופרים ומשוררים יהודים כובשת את פריז – חברי החבורה מטפסים על מגדל אייפל, אחד מניף דגל עם הכיתוב "פּאַריז" ואחר משלשל מגילה שעליה כתוב "כאַליאַסטרע".
84 עמ' + [4] לוחות. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים, כתמים ובלאי קל בעטיפה. קרעים קלים ומדבקה בשדרה.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
א בער איז געפלויגן, מייסעלך פון י. [יצחק] קיפניס. הוצאת "קולטור-ליגע", קייב, 1924. יידיש.
ארבע מעשיות מאת יצחק (איציק) קיפניס (1896-1974) – סופר ילדים, משורר יידיש ומתרגם יהודי-אוקראיני, מלוות שלושה עשר איורים בשחור-לבן מאת שרה שור. עטיפת החוברת עוצבה גם היא בידי שור.
37, [2] עמ'. עמ' 13-28 כרוכים במהופך. מצב טוב-בינוני. כריכה קשה עליה מודבקת העטיפה המקורית (קרעים חסרים בעטיפה, עם פגיעה באיור העטיפה הקדמית). כריכה מנותקת. מעט כתמים בגוף הספר. עותק ספרייה עם סימנים נלווים.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
טופס הזמנה מסחרית מטעם מחלקת האמנות של הוצאת "צענטראל" בוורשה. [ורשה, שנות ה-20 של המאה ה-20]. יידיש ומעט פולנית.
הטופס מיועד להזמנות סיטונאיות (לרוב בכמויות של 100 עותקים) בידי חנויות ומוכרי ספרים, וכולל רשימה סידורית של עשרות מוצרים: כרטיסי ברכה וביקור, כרטיסים וגלויות דואר וחג מאוירים, אגרות "שנה טובה", כרזות ולוחות לתלייה, חומרי לימוד, דיוקנאות, ועוד. לצד כל פריט מופיעים מספר קטלוגי, תיאור מקוצר ומחירים לפי כמות. בראש הדף מופיעים פרטי ההוצאה: שמות המנהלים, כתובת, טלפון וכתובת טלגרף.
[1] דף. 44.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים. קמטים וקרעים קלים.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
רִמּוֹן, מאסף עתי לאמנות ולספרות, בעריכת מארק וישניצר וברוך קרוא (קרופניק). עריכה אמנותית: רחל וישניצר-ברנשטיין. ברלין, תרפ"ב-תרפ"ד, 1922-1924. חוברות א-ו.
שש החוברות של כתב העת "רִמּוֹן" (לא נדפסו חוברות נוספות), כתב העת העברי הראשון שעסק באופן שיטתי באמנות הפלסטית. חוברותיו וכן פרסומי הוצאת הספרים שפעלה בצמוד אליו, נעשו תוך הקפדה יתרה על צורתם החיצונית, הצבעונית והמרשימה, והקפדה על הדפסה איכותית. בגיליונות מופיעות יצירות של מיטב האמנים והסופרים היהודים, ביניהם: אל ליסיצקי, יוסף צ'ייקוב, יוסף בודקו, ביאליק, עגנון, טשרניחובסקי, ואחרים.
שש חוברות כרוכות יחד, 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מספר מדבקות וחותמות ספרייה בדפי הביטנה ובפנים הספר. שרידי מדבקות על הכריכה הפנימית הקדמית. דף הכריכה של חוברת ב' מנותק. בלאי ופגמים בכריכה ובשדרה.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $300
כולל עמלת קונה
שני כתבי עת בנושא ארכיטקטורה בברית המועצות:
1. СА (Современная Архитектура) [אדריכלות עכשווית], כתב עת קונסטרוקטיביסטי בעריכת מויסי גינזברג והאחים לאוניד ואלכסנדר וסנין. גיליון מס' 4-5 (גיליון כפול) של השנה השנייה, המציין את שנת העשור למהפכת אוקטובר. הוצאת государственное издательство, מוסקבה, [1927]. רוסית. עטיפה בעיצוב אלכסיי גאן (Алексей Михайлович Ган [Имберх], 1887-1942). כתב העת בעיצוב אל ליסיצקי.
[1], 112-156, [2] עמ'. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קמטים בפינות הדפים. בלאי ופגמים בעטיפה ובשדרה.
2. Архитектура СССР / L'architecture de l'URSS / Architecture of the USSR / Architektur der UdSSR, ירחון איגוד האדריכלים בברית המועצות, גיליון מס' 1. מוסקבה, 1933. שם המגזין וכתובות למנויים ברוסית, באנגלית, בגרמנית ובצרפתית. עטיפה בעיצוב אל ליסיצקי.
39, [2] עמ'. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישום בעט וחותמת בעטיפה הפנימית האחורית. בלאי ופגמים בעטיפה.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Ла́зарь Ма́ркович [Мо́рдухович] Лиси́цкий, 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי.
ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי. הוא עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה, והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בשנת 1921 היגר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת. ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים, ספרי מחקר וירחונים.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Das Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע על המציאות ולהביא לשינויה.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
Das entfesselte Theater [התיאטרון המשוחרר]. הוצאת Gustav Keipenheuer, פוטסדם, 1927. גרמנית. מהדורה שנייה (הספר נדפס במקור ברוסית, בשנת 1921).
מסה אודות תיאטרון האוונגרד מאת אלכסנדר טאירוב (Александр Яковлевич Таиров; 1885-1950), תיאורטיקן של התיאטרון, מייסד ובמאי תיאטרון הקאמרי במוסקבה. הכריכה ועיצוב הספר מעשה ידי אל ליסיצקי. בגוף הספר איורים רבים ותריסר לוחות עם רפרודוקציות של תצלומים וציורי תלבושות לתיאטרון.
[8], 112 עמ' + [12] לוחות. 24.5 ס"מ. מצב טוב. חתימה בדף המגן מ-1935. כתמים וקמטים קלים. כתמים בכריכה; קרע בשדרה.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 477.
אל (אליעזר לזר מרקוביץ') ליסיצקי (Лазарь Маркович "Эль" Лисицкий; 1890-1941), אמן יהודי-רוסי, מעצב, צלם, מורה, טיפוגרף ואדריכל, מהבולטים והחשובים בתנועת האוונגרד הרוסי. ליסיצקי, אדריכל בהכשרתו המקצועית, תרם רבות, יחד עם מורו וידידו קזימיר מלביץ', לגיבוש ולפיתוח תנועת הסופרמטיזם – אמנות מופשטת בסגנון גיאומטרי, עיצב ספרים רבים וכתבי עת, תערוכות ופרסומי תעמולה עבור המשטר הקומוניסטי ברוסיה והשפיע על תנועות הבאוהאוס והקונסטרוקטיביזם באירופה.
בראשית דרכו גילה ליסיצקי עניין רב בתרבות היהודית ורבות מעבודותיו שילבו מוטיבים יהודיים (בשנים 1915-1916 אף לקח חלק במשלחת האתנוגרפית בראשות ש. אנ-סקי בתחום המושב). מתוך רצון לקדם את התרבות היהודית ברוסיה שלאחר המהפכה, עסק, בין היתר, בעיצוב ובאיור ספרי ילדים ביידיש, ואף הוציא תחת ידיו כמה ספרי ילדים הנחשבים ליצירות מופת חלוציות מבחינה גרפית וטיפוגרפית. עם זאת, כעבור מספר שנים עזב את הנושאים היהודיים לטובת פיתוח שפה אמנותית מופשטת יותר ואוניברסאלית.
בשנת 1921 עבר ליסיצקי לגרמניה, שם שימש כנציגהּ התרבותי של רוסיה, עסק ביצירת קשרים בין אמנים רוסים וגרמנים, בכתיבת מאמרים, והמשיך לעסוק בעיצוב ספרים וכתבי עת; שם גם יצר כמה מעבודותיו הידועות בתחום הספר, ביניהן גיליונות כתב העת "Veshch/Gegenstand/Objet" שייסד יחד עם הסופר איליה ארנבורג, וספר שיריו של המשורר ולדימיר מאיאקובסקי "למען הקול".
ליסיצקי, אשר ראה בספר חפץ אלמותי, "מונומנט של העתיד" כהגדרתו, דאג להשתמש במדיום זה גם ככלי להפצת בשורות האוונגרד ותפישתו האמנותית, ועל כך מעיד מגוון הספרים שבעיצובם, בהפקתם או באיורם לקח חלק – החל בספרי ילדים וספרי שירה וכלה בקטלוגים, מדריכים וספרי מחקר.
ליסיצקי נפטר במוסקבה בגיל 51. בשנותיו האחרונות הוקדשה עבודתו האמנותית בעיקר לתעמולה סובייטית, אך נראה כי אותה השקפת עולם ליוותה את יצירתו לכל אורך חייו, השקפה המאמינה ביצירה ממוקדת-מטרה (Zielbewußte Schaffen, כלשון המונח שטבע בגרמנית) ובכוחה של האמנות להשפיע ולהביא לשינוי.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
Записки режиссера [הערות הבמאי], מאת אלכסנדר טאירוב, מנהל תיאטרון הקאמרי במוסקבה. הוצאת Камерного Театра, , מוסקבה, 1921. רוסית.
העטיפה, אותיות הפתיחה והאיורים מאת אלכסנדרה אקסטר (Александра Алекса́ндровна Экстер; 1882-1949), ציירת ומעצבת אופנה, תיאטרון וגרפיקה, ילידת ביאליסטוק, למדה בבית הספר לאמנות בקייב ובאקדמיה גראנד שומייר בפריז. נמנית עם מובילי תנועת האוונגרד הרוסית והשתתפה ברבות מתערוכות האוונגרד המרכזיות. במהלך חייה התגוררה לסירוגין בקייב, סנקט פטרבורג, אודסה, פריז, רומא ומוסקבה. בין היתר, עבדה אקסטר כמעצבת בתיאטרון הקאמרי שהוקם במוסקבה על-ידי הבמאי אלכסנדר טאירוב (Александр Яковлевич Таиров; 1885-1950). לימדה והשפיעה על אמנים רבים ובהם בוריס ארונסון, יששכר בר ריבק ויצחק פרנקל.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 337.
189 עמ', [2] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים קלים. הדגשות, סימונים ורישומים רבים במרבית הדפים. קרעים רבים בשולי מרבית הדפים ובעטיפה, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקה ובמילוי נייר.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
תוכנייה למופע של הבלרינה מטילדה קשינסקאיה, שנערך ב"תיאטרון מריאינסקי" בסנקט פטרבורג, ב-4 בפברואר 1904. מאוירת ומעוצבת בידי ליאון בטקסט. רוסית.
תוכנייה למופע פרידה מהבלרינה מטילדה קשינסקאיה (Матильда Феликсовна Кшесинская; 1872-1971), מגדולות הרקדניות באימפריה הרוסית במאה ה-19 וראשית המאה ה-20. התוכנייה מספקת פרטים רבים על צוות השחקנים, על קטעי הריקוד שהוצגו במופע, על מעצבי התפאורה והתלבושות ועל המוזיקאים. בחזית התוכנייה איור גדול מאת באקסט ובו פרטים מתוך עלילת "אגם הברבורים": טירה קסומה, להקת ברבורים, מלכת הברבורים עוטה כתר, ועוד.
מופע הפרידה של " תיאטרון מריאינסקי" מקשינסקאיה, שההכנסות ממנו יועדו למטרות צדקה, התקיים ב-4 בפברואר 1904, וכלל קטעים משתי יצירות בלט מפורסמות, בבימוי מריוס פטיפה (בהשראת הכוריאוגרף לב איבנוב, שמת שנים ספורות קודם לכן): המערכה הראשונה והשנייה מתוך "הנערה הסוררת" (La Fille Mal Gardée), מאת הכוריאוגרף ז'אן דוברוואל (Jean Dauberval) עם לחן מאת פטר לודוויג הרטל (Peter Ludwig Hertel), והסצנה השנייה מהמערכה הראשונה של "אגם הברבורים" מאת פיוטר צ'ייקובסקי (קשינסקאיה ביצעה תפקידים ראשיים בשתי היצירות: היא גילמה את ליסה ב "La Fille Mal Gardée" ואת אודט ב"אגם הברבורים").
[1], II, [1] עמ'. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.
ליאון באקסט (Лев Самойлович Бакст, נולד בשם Лейб-Хаим Израилевич Розенберг; 1866-1924), צייר ומעצב רוסי-יהודי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הבלט הרוסי. למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ומאוחר יותר בפריז. באקסט היה חבר בקבוצה המשפיעה "עולם האמנות" (Мир искусства) וקנה לו שם בזכות עיצובי התלבושות והתפאורות שיצר להפקות דוגמת "שחרזדה", "אחר הצהריים של פאון", ורבות אחרות. עבודותיו התאפיינו בעיצובים אקזוטיים ועשירים בצבע, אשר שינו את פני עיצוב התיאטרון בראשית המאה ה-20.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $200
לא נמכר
Пляска мертвыхъ, Три сцены [מחול המוות, שלוש סצנות], מאת פרנקד ודקינד. הוצאת "Книгоиздательство "EOS, סנקט פטרבורג, [1907]. רוסית.
תרגום לרוסית של הדרמה הסאטירית "מחול המוות" (Totentanz), מאת הסופר והמחזאי הגרמני פרנק (בנימין פרנקלין) ודקינד (Benjamin Franklin Wedekind; 1864-1918). עטיפה בעיצוב ליאון באקסט.
56, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בכמה דפים ובשולי העטיפה. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים וחותמות בעטיפה האחורית. שני חלקי העטיפה מנותקים; שדרה קרועה וחסרה.
ליאון באקסט (Лев Самойлович Бакст, נולד בשם Лейб-Хаим Израилевич Розенберг; 1866-1924), צייר ומעצב רוסי-יהודי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הבלט הרוסי. למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ומאוחר יותר בפריז.
באקסט היה חבר בקבוצה המשפיעה "עולם האמנות" (Мир искусства) וקנה לו שם בזכות עיצובי התלבושות והתפאורות שיצר להפקות דוגמת "שחרזדה", "אחר הצהריים של פאון", ורבות אחרות. עבודותיו התאפיינו בעיצובים אקזוטיים ועשירים בצבע, אשר שינו את פני עיצוב התיאטרון בראשית המאה ה-20.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
Аполло́нъ, כתב-עת ספרותי-אמנותי, גיליון מספר 10. הוצאת Tипографiя Якорь, סנקט פטרבורג, 1910. רוסית.
"אפולון" – כתב-עת מאויר שראה אור בין השנים 1909-1917. התפרסמו בו יצירות ספרותיות, מאמרי ביקורת, וסקירות שונות על אמנות, תרבות, מוזיקה, תיאטרון וספרות. כתב העת שימש במה פתוחה לסגנונות ולזרמים אמנותיים שונים, כגון סימבוליזם, אקמאיזם ופוטוריזם, והתפרסמו בו יצירותיהם של סופרים, משוררים ואמנים בולטים מהתקופה, כולל משוררי תור הכסף והאוונגרד הרוסי. בין המשתתפים והכותבים בגיליונות כתב העת "אפולון" נמנים ולדימיר מאיאקובסקי, אנה אחמטובה, ניקולאי גומיליוב, אלכסנדר בלוק, אוסיפ מנדלשטם ובוריס פסטרנק.
הגיליון שלפנינו מלווה באיורים רבים בגוף הטקסט ובלוחות עם רפרודוקציות של יצירות אמנות שונות מעשה ידי ליאון באקסט.
69, [1]; 33, [1]; 53, [3] עמ' + 12 לוחות (19 רפרודוקציות; חלק מהלוחות מודפסים משני צדיהם). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים. דפים ולוחות אחדים מנותקים. רישומים וחותמות. כתמים ופגמים קלים בכריכה.
ליאון באקסט (Лев Самойлович Бакст, נולד בשם Лейб-Хаим Израилевич Розенберг; 1866-1924), צייר ומעצב רוסי-יהודי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הבלט הרוסי. למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ומאוחר יותר בפריז.
באקסט היה חבר בקבוצה המשפיעה "עולם האמנות" (Мир искусства) וקנה לו שם בזכות עיצובי התלבושות והתפאורות שיצר להפקות דוגמת "שחרזדה", "אחר הצהריים של פאון", ורבות אחרות. עבודותיו התאפיינו בעיצובים אקזוטיים ועשירים בצבע, אשר שינו את פני עיצוב התיאטרון בראשית המאה ה-20.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Солнца поцѣлуи, стихи [נשיקות שמש, שירה], קובץ שירים מאת ארנולד וולקובסקי. סנקט פטרבורג, 1914. רוסית.
הקדשה מאת המשורר בעמוד השער (רוסית) והקדשה נוספת עם איור באחד העמודים בפנים הכרך. זהו ככל הנראה קובץ השירים היחיד שפרסם בימי חייו האמן היהודי ארנולד וולקובסקי (Арнольд Моисеевич Волковыский; 1883-1918), עורך דין וצייר, פעיל בחיי התרבות בסנקט פטרבורג, ומידידיו של נתן אלטמן.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 59.
69, [5] עמ'. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קמטים. חותמות ורישומים בעטיפה. קרעים וקרעים חסרים בעטיפה ובמספר דפים, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמות נייר (עם פגיעה קלה בטקסט).
נתן אלטמן (1889-1970 ;Натан Исаевич Альтман), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop".
בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Петербургские повести [סיפורים פטרבורגיים], מאת ניקולאי גוגול, בעריכת בוריס אייכנבאום. הוצאתAcademia , מוסקבה, 1937.
הספר כולל את הסיפורים "שדרות נייבסקי", "האף" ו"האדרת". הדפסה איכותית בפורמט גדול. איור מוטבע בכריכה ו-16 איורים בגוף הספר (מהם 11 על פני העמוד כולו) מעשה-ידי נתן אלטמן.
137, [4] עמ'. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת בד מקורית, שחוקה ומוכתמת מעט.
נתן אלטמן (Натан Исаевич Альтман; 1889-1970), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop". בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג