ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב" (זקנו של הרבי מליובאוויטש). ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני החלקים (שער נפרד לחלק ב').

הגהות למדניות בכתב יד בשולי מספר דפים, מכותב לא מזוהה.

הספר כולל בירור הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר המחבר ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור, המבטא והסגנון. בחלק ב' של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודרות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. החיבור אכן מהווה מורה דרך שימושי לרבנים, פוסקים ועורכי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).

בפתח החיבור מופיעה הסכמת הרה"ק רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש. לימים, נכדו רבי לוי יצחק שניאורסון נשא את נכדת המחבר הרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). בהסכמתו מספר רבי ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לעיר ניקולייב, ושם הראה לו הרא"ד לאוואט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, והוא נוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".

בספר מופיעה גם הסכמת הרה"ג רבי יוסף תומרקין אב"ד קרעמנצוג ומגדולי רבני חב"ד, ובה מתאר את מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת הכול נערך בסדר נכון וברור.

החיבור נדפס בפעם השנייה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה בשנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.

המחבר,
הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו, הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה ינובסקי, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).

חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [3], ד-כו, [1], כז-נט דף. חלק ב: [1], ב-[לט] דף. ללא דף השער השני של חלק א. 28.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודיו. קמטים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשולי הדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים (הדבקות נייר בדף האחרון). סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.