ספר שארית יהודה, שולחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש (אחיו של האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא והשו"ע). ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.

הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.

רישומי בעלות בדף המגן האחורי: "שייך להגאון הראב"ד"; "שייך להג' המפורסם ווח"ס י"א... שבתי נ"י המו"ץ"; "...עשרים לחודש שבט תר"ג(?)".

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו.

בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.

[1], מט דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. כתמים ובלאי רב בדף השער. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.