חמשה חומשי תורה, עם "אור החיים", "חומת אנך" להחיד"א, ו"באר מים חיים" מהאדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש ושלמה שפרעכר, [תרכ"ג-תרכ"ד] 1863-1864.

סט שלם בחמישה כרכים. כריכות עור מקוריות. שני שערים לכל חומש.

בשני השערים חלק מהמלים נדפסו בדיו אדומה. חותמות בכל הכרכים: "יעקב שלמה זילבער שטיין".

חמישה כרכים. בראשית: [2], שמב; ט דף. שמות: [2], רסה; לג; ח דף. ויקרא: [2], קע, [5] דף. במדבר: [2], קצח, ז, ד דף. דברים: [2], קסו, כה, ו דף. 28.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בכרכים א-ב ובכרך ה, סימני עש. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות (עם מספר פגיעות בטקסט בכרך הראשון), משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות עור מקוריות מעוטרות (עם שדרות בד חדשות ושיקומים נוספים (הספרים עברו כריכה מחודשת).

בעל ה"באר מים חיים",
הגה"ק רבי חיים טִירֶער אב"ד טשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד/תקע"ה; ראה על תאריך פטירתו, בקטלוג "קדם", מכירה 72, פריט 86), מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. מחבר הספרים "באר מים חיים", "סידורו של שבת", "שער התפילה" ועוד. כיהן ברבנות בערים קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן וקישינב. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו.

ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.