מגילת אסתר. [אירופה?, המאה ה-18/19 בקירוב].

דיו על קלף דק.

כתובה בכתיבת סת"ם ספרדית (וועליש), עם תגים (קצרים) באותיות שעטנ"ז ג"ץ. 21 עמודות (על 5 יריעות), 20-21 שורות בעמודה.

גובה הקלף: 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי, חורים וקרעים. סימני קיפול [בעת הקריאה, כפי ההלכה שצריך לקפלה "כאגרת"]. ביריעה הראשונה קרעים (מודבקים) עם פגיעות בטקסט. דיו דהויה נוטה לצבע חום.

יריעת קלף עם הברכות הנאמרות קודם קריאת מגילה ולאחר קריאת המגילה. לישלוא (ל'איל-סור-לה-סורג, L'Isle-sur-la Sorgue, פרובנס, דרום-צרפת), א' אדר ב' תקכ"ז [מרץ 1767].

דיו על קלף.

ברכות המגילה כתובות באותיות מרובעות. בתחתית היריעה נוספה כתובת הקדשה עם קולופון: "נשלמה המגילה בעד הבחור חביב יצחק ב"ר צמח נאקיט פה לישלוא בשני בשבת ראשון לחדש אדר שני תקכ"ז לפ"ק". לישלוא נמצאת במחוז פרובנס והיא אחת מארבע קהילות קודש, יחד עם אביניון, קרפנטרס, וקאווליון.

14.5X15.5 ס"מ בקירוב (השוליים גזורים באופן לא אחיד). מצב טוב. קמטים, עם פגיעות קלות בטקסט.

כתב-יד, ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב, עם פירוש נפש יהודה, מאת רבי משה מפרנקפורט. [תימן, תקצ"ז-תר"ג 1837-1843].

כתיבה תימנית נאה, בשני טורים, עם עיטורי כותרות בדיו אדומה.

העתקה מלאה של ספר מנורת המאור עם פירוש נפש יהודה, ממהדורת אמשטרדם תצ"ט (כולל נוסח השער, ההקדמה והמפתחות). בדף הראשון של כתב-היד, ציור מנורה שמקורו בפירוש נפש יהודה באותה מהדורה.

בראש החיבור, לאחר נוסח השער, כתב הסופר: "ואני הכותב סעדי"א בן מעוד"ד קל הקלים מתאבק בעפר רגלי החכמים התחלתי בכתיבתה היום יום י"ט לחדש שבט שנת התקצ"ז ברבע של יום האחרון עם שקיעת החכמה בשעה מעולה ובשעה טובה...". בקולופון שבסוף הספר: "ותהי השלמת המלאכה הקדושה יום א' בשבת שהוא אחד ועשרים לחדש חשון בשנת וי'ביאה יצ'חק ה'אהלה ש'רה אמו וירח את רבק'ה ותהי לו לאשה ויא'הב'ה' וינ'חם' אחרי אמו [=תר"ג], על ידי הכותב הצעיר קל הקלים... סעדי"א בן מעוד"ד יצ"ו...".

ככל הנראה הכותב הוא רבי סעדיה בן מעודד גרידי, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ד'מאר שבמרכז תימן, ואולי גם ראב"ד ורב ראשי. העתיק גם חומש והפטרות בשנת תר"ד, ובסוף חומש דברים נכתב נוסח הדומה לקולופון שלפנינו, לרבות צורת התאריך בפסוק "ויביאה יצחק". העתיק גם את ספר הזוהר בשנת תרי"ב (כתב-יד ירושלים, מוסד הרב קוק 266). ראו: מ' גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 74-75.

ספר מנורת המאור התקבל באופן מיוחד אצל יהודי תימן, המכנים אותו בקיצור "מנורה". יהודי תימן נהגו לקרוא בספר בכל שבת ומועד בבית הכנסת, לפני אמירת "עלינו לשבח". על מנהג זה כותב המהרי"ץ (בתכלאל שלו): "וכבר נהגו העולם אחר פיטום הקטורת לשנות פרק אחד מפרקי מנורת המאור שחיבר מרנא הגאון מהר"י אבוהב ז"ל ללמד דעת לעם מוסריו הנעימים...". מנהג זה נשמר עד ימינו אצל בני תימן.

בדף המגן, שטר מכירה בערבית-יהודית, בחתימות עדים, משנת ב'קס"ו לשטארי [=ה'תרט"ו ליצירה, 1855]; בדפי הספר ובעמודים האחרונים, רישומי בעלות: "מקנת כספי... מן האיש המוכר אברהים סטאחי, ואני הקונה זכריה ן' שלום הלוי... בשנת ר'כב לשטרות [=ה'תרע"א ליצירה, 1911] מדינת גררה; רישומי שמות של סעיד סטאחי, אבראהים סאלם אולשי ועוד; רישום לידה של שמואל בן יחיא סאלם לוי בשנת ב'רלא לשטרות [=ה'תר"פ ליצירה, 1920]; חותמות: "מספרי שלום אברהם לוי ז"ל, ת"א..." ורישום על פטירתו בשנת תשכ"א 1961.

[96] דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכת עור ישנה.

אוסף גדול ומגוון של עשרות מכתבים, שטרות וקבלות, כתובות נישואין ומסמכים. יהודי תימן בתימן ובארץ ישראל. החל מהמאה ה-18 בקירוב עד מחצית המאה ה-20.

בין הפריטים:

• מכתב אל "מאור הגולה מ"ו יחיא לעולמים", מאת "עבדך ב"א [=בן אמתך?], שוכר מנחם". [תימן, המאה ה-18/19 בקירוב]. עברית-מליצית וערבית-יהודית. המכתב פותח: "ששמ"ה [שלום שלום מאדון השלום] למול הרב התחכמון, פעמון ורמון, הקדוש אבינו רועינו, לישראל לאב, גדול אדונינו, האשל הגדול אשר ברמה, המאיר לארץ ולבני הגולה...".

• כתובת נישואין, מהעיר "מאתא אל עיאשיה" [דרום-מזרח תימן], שבט ב'קפ לשטרות [ה'תרכ"ט ליצירה, 1869].

• כתובת נישואין, מהעיר סאקין [צפון תימן], אלול ב'ריא לשטרות [ה'תר"פ ליצירה, 1920].

• "כתובה דאירכסא", מהעיר צעדה [צפון תימן], כסלו ב'רנב לשטרות [ה'תש"ה ליצירה, 1944].

• שני אישורי סמיכה לשוחט, בכתב יד וחתימות שליחי בית הדין בצנעא ובתנעם, רבי "אברהם בן מ"ו יוסף" וחותם נוסף. רצאבה, שבט ב'רלד לשטרות [ה'תרפ|"ג ליצירה, 1923].

• שטר פרוזבול, בחתימות רבי יוסף קראוווני ורבי דוד מאיר צבלי. ירושלים, אלול תרצ"ד [1934].

• מכתב אל רבי מחפוץ' נגאר. "ער"ח נחם...", [שנה וחתימה לא מפוענחים]. עברית-מליצית וערבית-יהודית.

• מכתב מתימן לירושלים, מאת סלימאן בן סאלם אל אחמר, אל אחיו וקרוביו שעלו לארץ הקודש.

• מסמך בכתב-יד, בו האשה סעידה בת סעיד קהלאני חותמת ונותנת רשות לבעלה האדון זכריא ן' שלמה צ'מאני, לישא אשה שנייה: "באו לפנינו שניהם ביחד ואמרה לנו דעו שאני נותן רשות לבעלי ברצוני ומדעתי הטוב, שישא אשה ואין אני מונעת אותו, אבל שילך עמי בדרך הישרה, שלא להקניט אותי ולא יקלל אותי, אלא יעשה עמי ועם אשתו בעין אחת, שלא ידבר עמי דברים קשים ועם אשתו החדשה ד"א... אלא תלך עמהם בדרך הטוב והישר..". [ארץ ישראל, שנות התר"צ בערך].

• אישור על הגהת ספר תורה, בכתב יד, חתימת וחותמת הסופר חיים ושאדי. ירושלים, אדר תרפ"ח [1928].

• ועוד: כתובות נישואין ומכתבים שונים; נוסחאות גיטין; שטרות וקבלות בכתב-יד; דפים עם רישומי לידות ופטירות; ועוד.

• מצורף, כרוז מודפס: "קול קורא לציבור התימני בארץ ישראל!" – מחאה מרבני ונכבדי קהילות התימנים בארץ ישראל, נגד כת מכחישי ה"קבלה" ו"ספר הזוהר". תל אביב, דפוס אלכסנדר מוזס, [שנות התר"צ בקירוב].

30 פריטים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של כתבי-יד וחלקי כתבי-יד. מרוקו וארצות המזרח, המאה ה-19 וה-20.

• דף בכתב-יד, שני עמודים מתוך הספר "אלף בינה", מאת הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא אב"ד תאפיללת. העתקה בכתיבה מערבית נאה מתקופת המחבר וסביבתו. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

• מכתב מחודש תשרי תער"ג [1912], מאת החותם "יחיא שטרית", שנכתב אל אביו רבי משה שטרית, ומוזכר בו גם הדוד "באבא דוּ" [רבי דוד שטרית; משפחת שטרית מראשי הקהילה בתאפיללת, מרוקו, שעמדו בקשר-רב עם רבני משפחת אבוחצירא, ראה אודותם: גאוני משפחת אביחצירא, ב, עמ' 159].

• כתב יד (16 עמודים), דפים יז-כד מתוך קונטרס "טהיר לפסח". [מרוקו?, המאה ה-19/20 בקירוב]. בדף יט חתימה מעוטרת: "ע"ה נסים די יוסף אבונא סלי"ט".

• כתב יד (למעלה מ-30 עמודים כתובים בדיו ובעיפרון), פיוטים, רשימות שונות, סגולות ו"גורלות". [מרוקו?, המאה ה-19/20 בקירוב]. בעמ' [8], רישום בחתימת "אני הכותיב דוד טרזמאן הי"ו". קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים.

• כתב-יד (12 עמודים), פיוט על אליהו הנביא [מרבי נפתלי כץ, בעל "סמיכת חכמים" ו"בית רחל"; חסר דף ראשון]. כתיבה מרובעת [ארצות המזרח, או מרוקו?, ראשית המאה ה-20 בקירוב].

• כתב-יד (4 עמודים) דרשה לבר מצוה, בכתיבה מרובעת ומנוקדת, חתומה בסופה: "אני הכותב אברהם בר דוד יפראגן סלי"ט י"ץ". [מרוקו, המאה ה-20].

• כתב יד בלאדינו (18 עמודים), "מזמורים די תשע באב". [ארצות המזרח, המאה ה-19/20 בקירוב].

7 פריטים. גודל ומצב משתנה.