ספר אמרי אלימלך, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה יחידה.

חתימה וחותמות בדף השער.

[4], 340 עמ'. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע משוקם בהדבקת נייר בדף השער מצידו השני, כמעט ללא פגיעה בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.

המחבר,
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה. לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.

ספר ארן עדת, חלק שלישי – על המועדים, מאת האדמו"ר רבי שרגא יאיר רבינוביץ משידלובצא וביאלוברזיג. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ב [1922]. מהדורה ראשונה.

המחבר,
האדמו"ר רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלוברזיג (ת"ר-תרע"ב), בן האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא, מגזע "היהודי הקדוש" מפרשיסחא. נישא למרת דינה רחל נכדת האדמו"ר רבי משה לייב סאסוב. לאחר פטירת אביו נתמנה תחתיו לאדמו"ר בשידלובצא, ולאחר מכן עבר לביאלוברזיג בה הקים את חצרו. בסוף ימיו חזר לשידלובצא ושם נטמן. בתו הייתה אשתו הראשונה של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר", שכתב עליו הספד בספרו "מאמר מילי דהספידא".

[3], 4, 3-88, [2] עמ'. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים (בדפים האחרונים סימני עש קשים וקרעים), עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר אמרי יוסף, דרושי חסידות על התורה (בראשית, שמות ודברים) ועל המועדים (חלק א'), מאת האדמו"ר הקדוש רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. על התורה: מאראמרארש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן; מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס וחיים גארטענבערג; סעאיני, דפוס יעקב ווידער, [תר"ע]-תרפ"ז 1910[-1927]; על המועדים: ווראנוב, דפוס שמואל הכהן זינגער, תרפ"ט 1929. מהדורות ראשונות. שלושה מתוך ארבעה כרכים על התורה, וכרך אחד מתוך שניים מהספר על המועדים.

עותקים מיוחסים, עם חותמות, חתימות והגהות של אדמו"רים ורבנים.

בכרכים הראשון והשני חותמות המו"לים השותפים בני האדמו"ר השני מספינקא בעל ה"חקל יצחק", הרבנים: "ישראל חיים • נפתלי צבי, בהגה"צ שליט"א, מסאפינקא יע"א"; בכרך השני חתימה והגהות של "הק' דוד מאשקאוויטש" ["הרב מבוניהאד" – ראה להלן]; בכרך דברים, חותמות של: "נפתלי אשר ישעי' מאסקאוויטש", וחותמת של האדמו"ר מספינקא-בני ברק רבי "נחמן כהנא – חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג" – האדמו"ר רבי נחמן כהנא (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא, היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

בכרך מועדים א': חתימות, רשימות בכתב-יד וחותמת של רבי "דוד מאשקאוויטש, ב' קערעסטור" – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ "הרב מבוניהאד" (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר והיה בנו-חורגו של רבי יהודה גרינוואלד מקרעסטיר (אחיהם של בעל ה"קרן לדוד", ובעל ה"ערוגת הבושם"). בזיווגו הראשון היה חתן של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].

ארבעה כרכים. כרך ראשון (בראשית): טו, יח-כג, רע דף. חסרים דפים טז-יז. כרך שני (שמות): [5], קפט, [3] דף; כרך רביעי (דברים): [4], 220, [7] עמ'. כרך חמישי (מועדים א): [4], קטו [צ"ל: קיד], [2] דף. 25-25.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים בכרך הראשון. קרעים בשולי הדפים במספר מקומות. נקבים בשוליים בדפים רבים בכרך שמות, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים. חותמות. כריכות חדשות (לא אחידות).

המחבר,
האדמו"ר הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף" מספינקא (תקצ"ח-תרס"ט), האדמו"ר הראשון לבית ספינקא, אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי וויס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס אב"ד סוואליווע. מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב – המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".

בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.

נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם". חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח-הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם...".

גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.

אוסף ספרים מתורת אדמו"רי חסידות ויז'ניץ וקוסוב:

• ספר צמח צדיק, מאמרים על התורה והמועדים, מאת הרה"ק רבי מנחם מנדל הגר, האדמו"ר הראשון מוויז'ניץ, חלק ראשון. טשערנוויץ, דפוס צבי הירש וואהל (Druck von Rudolf Eckhardt), [תרמ"ה 1885]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות: "זה הספר שייך להגביר מו"ה אלטיר שאפער, אנכי הכותב צבי ארי' שאפער...".

• ספר אהבת ישראל, אמרי חסידות על חומש בראשית, מאת הרה"ק רבי ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.

• ספר לקט עני, מאת האדמו"ר רבי משה הגר מקאסוב, חלקים א-ב (על התורה ועל המועדים). מ-סיגעט, דפוס ירחמיאל רויזענטהאל, [תר"ע 1910].

• ספר אבן שתיה, תולדות הצדיקים רבי יעקב קאפיל חסיד, רבי מנחם מנדל הגר מקאסוב, בנו רבי חיים מקאסוב, ושלושת בניו רבי יעקב שמשון מקאסוב, רבי יוסף אלטר מראדיוויץ, רבי מנחם מנדל מוויזניץ ובנו רבי ברוך, מאת רבי חיים כהנא. מונקאטש, דפוס "Grafia", תר"ץ 1930.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים מחיבורי אדמו"רי מונקאטש, הגה"ק רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"דרכי תשובה", ובנו הגה"ק רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר", רובם במהדורות ראשונות:

• ספר דרכי תשובה, על שולחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון וחלק שני, הלכות שחיטה וטריפות, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ג 1892. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. רישום בעלות של רבי ישעי' בנעט, מבודאפעשט.

• ספר דרכי תשובה, על שולחן ערוך יורה דעה, חלק חמישי, הלכות מאכלי עכו"ם-לא ילבש (סימנים קיב-קפב), מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג ויוסף העכט, [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של "יצחק טיגערמאן מנ"ה [=מניהייזל]" – הגאון רבי יצחק טיגרמן (נספה בשואה תש"ד), בנו של רבי יוסף מאיר טיגרמן אב"ד ניהייזל (וגיסו של בעל "מליצי אש"). חתן רבי שלמה זלמן קליין אב"ד גאווא. רב בערים גאווע וטיסא-ליק, ומשנת תרפ"ח אב"ד בעקעש-טשאבא.

• ספר דרכי תשובה, על שולחן ערוך יורה דעה, חלק שביעי, הלכות מקואות (סימנים רא-רב), מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

• ספר דרכי תשובה תניינא, על שולחן ערוך יורה דעה, [חלקים ג-ד], הלכות מתנות כהונה-תערובות, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרפ"ג 1923.

• שו"ת מנחת אלעזר, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, חלק ראשון. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תרס"ב [1902]. מהדורה ראשונה.

• שו"ת מנחת אלעזר, מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, חלק רביעי. מונקאטש, דפוס "גראפיא", תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה.

לפניו נכרך: ספר אור לפארו, עם דרך החיים על הלכות פסח, מאת רבי רפאל סג"ל צימעטבוים. בארטפעלד, דפוס יוסף מאיר בלייער, תרס"ד 1904.

האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש (תר"ה-תרע"ד), בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה ובחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת", ועוד.

בנו, הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

7 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומי בעלות וחותמות. מרביתם בכריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.