שני ספרים שהובאו לדפוס על ידי רבי יוסף ריקיטי, במנטובה בשנת תל"ו, בכרך אחד:

· ספר חכמת המשכן, ביאור צורת כלי המשכן ובגדי הכהונה, מאת רבי יוסף ריקיטי. מנטובה, ללא שם מדפיס, תל"ו [1676]. מהדורה יחידה.

את ההקדמה לספר חיבר המקובל הנודע רבי משה זכות – הרמ"ז (ראו במאמרו של מ' בניהו המצוין להלן).

בעמוד האחרון, כותרת: "ואלו אופני הציורים אשר בשלהי היריעה יהיו באים בעה"ו", ותחתיה מפתח בן י"ח אותיות לכל אחד מכלי המשכן ובגדי הכהונה, האמור להתאים לציורים. המחבר התכוון להדפיס יחד עם הספר איורים לכל אחד מכלי המשכן ובגדי הכהונה, כפי שכתב ב"התנצלות המחבר" בדף האחרון: "בתחילת מלאכתי זאת היה בדעתי לצייר צורה בתוך צורת מלאכת המשכן הלזה... והתחלתי בהשתדלות נמרץ לתת לאומנים לעשות אלו הציורים בעט ברזל ועופרת, ולא עלה בידי מאומה כי המלאכה היתה נמבזה ונמס, להיות שאין האומנים בקאים[!] כל כך בעיר הזאת בזאת המלאכה...". בהמשך כותב המחבר כי בכוונתו להשלים את מלאכת הדפסת הציורים כשיבוא לעיר ונציה, על פי מפתח האותיות המפורט שהדפיס, אך ככל הנראה הדבר לא עלה בידו.

הגהה בכתיבה ספרדית בדף יג1, קצוצה, חתומה: "זעירי הכהן ס"ט".

· "אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל", על קברי צדיקים ומקומות קדושים בארץ ישראל. מנטובה, ללא שם מדפיס, תל"ו [1676]. הובא לדפוס בידי רבי יוסף ריקיטי.

חיבור זה כולל את שמותיהם ותיאורם של מקומות שונים בארץ ישראל, עם שמות הצדיקים הקבורים בכל אחד מהמקומות.

עולי הרגל שביקרו בארץ בשנים קדומות, נהגו לערוך "זייארה" – סיורים בעלי מבנה קבוע, שבמרכזם עמדה ההגעה לקברי צדיקים שונים (המבוססים לרוב על זיהויו של האר"י הקדוש). לפנינו מפורטים בתחילה סדר שמות המקומות על פי "ההקפה הקטנה", שנועדה לעולים שהסתפקו בסיור בעיר צפת ובסביבתה, ובהמשך מפורטת גם "ההקפה הגדולה", הכוללת אתרים שונים בגליל כולו, וכן גם "הקפת ירושלים".

בעמוד האחרון מופיע פירוט מיוחד לערים ירושלים ובית לחם, וכן לערים חברון וחלחול, ושני זוגות הערים מוקפים במסגרות.

תוכן החיבור שלפנינו נדפס מטעם שלוחי ארץ ישראל לאורך המאה ה-17 במספר מהדורות, הן בצורת ספר, והן כדף מודפס. מעבר לשער, נדפסו דברים מאת שלוחי ארץ ישראל: "בראותנו אנחנו עמוסי התלאות עניי ירושלים ע"ה איך [ב]עונותינו באורך הגלות... כמעט כבר נשתכחה עיר קדשנו מלב אחינו..." (נוסח זה מופיע כבר במהדורה הראשונה הידועה של האגרת בגרסתה כדף, משנת שפ"ו).

על המהדורות השונות של ה"אגרת", בפורמט ספר וכלוח מודפס, ראו: מ' בניהו (להלן).

רבי יוסף ריקיטי, אמן מחונן שעסק במלאכות שונות, בהן העתקת ספרים, כתיבת מגילות וכתובות ועיטורן, ציור והכנת כלי חרס ומתכת, ועוד. נולד באיטליה (ככל הנראה בוונציה), לרבי אליעזר שליט ריקיטי. עלה לצפת בבחרותו, בין השנים ת'-ת"ג. בהמשך חזר לאיטליה ושימש כשד"ר צפת בין השנים תל"ד-תל"ו. את שני החיבורים שלפנינו הדפיס במנטובה באותה השנה. ראו אודותיו בהרחבה: מ' בניהו, רבי יוסף ריקיטי – אמן צעיר מאיטליה שעלה לצפת, אסופות, ב, תשמ"ח, עמ' שנט-שעב.

ספר חכמת המשכן: ט, [3] דף; אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל: [4] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. חיתוך דפים עם פגיעה בתחתית מסגרת השער של הספר הראשון, ופגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.