ספר חמשה חומשי תורה, עם חמש מגלות והפטרות לכל השנה כמנהג האשכנזים, מתורגמים ליידיש. קונסטאנץ (Konstanz, גרמניה), [דפוס פאולוס פאגיוס], ש"ד [1544]. תרגום ראשון בדפוס של התורה וחמש מגלות ליידיש.

עותק שלם ונאה בכריכת עור עתיקה מפוארת, מעוטרת באבזמים לסגירה.

לפנינו ההדפסה הראשונה של תרגום התורה וחמש מגלות ליידיש. באותה השנה נדפסה באוגשבורג מהדורה נוספת של התורה בתרגום ליידיש, אלא שהמהדורה שלפנינו נדפסה מספר חודשים קודם לכן (מהדורת אוגשבורג נדפסה ביוני 1544, והמהדורה שלפנינו נדפסה ככל הנראה במרץ 1544; ראו מאמרו של רוזנפלד, להלן).

רובו של הטקסט נדפס ביידיש, בגופן אשכנזי בינוני (שנקרא לימים "אותיות צו"ר" = "צאינה וראינה", על שם שימושו לרוב בספרי "צאינה וראינה"). מילות הפתיחה, הכותרות והמילים בעברית בגוף הטקסט, נדפסו בגופן אשכנזי מרובע.

דף השער נדפס בעברית, ולאחר מכן מופיעה הקדמה ביידיש, בת מספר דפים. בחלקה הראשון של ההקדמה מוסברים הצורך והחשיבות בתרגום ליידיש של החומש, ובחלקה השני מופיעים הסברים בסיסיים בדקדוק עברי. בהקדמה נכתב כי הספר מיועד בין היתר לנשים ולנערות, המכלות את זמנן בקריאת ספרים חסרי ערך.

בשולי הדפים נדפסו ביאורים בעברית וביידיש.

דף שער מיוחד לחמש מגילות.

חלק מהעותקים של מהדורה זו נועדו לקהל נוצרי, ובהם דף השער וההקדמה נדפסו בגרמנית (בשונה מעותקי המהדורה שלפנינו, לקהל היהודי, במהדורה לקהל הנוצרי חתום פאגיוס בדפוס על ההקדמה).

היו שייחסו תרגום זה לרבי אליהו בחור, שעבד אצל פאגיוס בשנים שקדמו להדפסה זו, בדפוסו באיזנא, והדפיס שם כמה מספריו. ייחוס זה מובא כבר ב"שפתי ישנים" לרבי שבתי בס, ונרשם אחריו אצל ביבליוגרפים נוספים. אולם לפי מוריס פיירשטיין (ראו הפניה להלן), כאשר עבר פאגיוס מאיזנא לקונסטאנץ בשנת 1543, לא הצטרף אליו רבי אליהו בחור אלא חזר לעירו וונציה, ולא היה לו חלק בחיבור שלפנינו. עם זאת יש לציין כי רבי אליהו בחור הדפיס מספר ספרים ביידיש, ובין היתר הדפיס בוונציה בשנת ש"ה, כשנה לאחר הדפסת הספר שלפנינו, תרגום של ספר תהלים ליידיש.

רישומים בדף השער ובדף האחרון, חלקם נסיונות קולמוס וחלקם ביידיש.

עותק שלם. [304] דף. שיבוש בסדר דפים [2]-[3]. 19.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ובמספר דפים נוספים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בהערות המודפסות בשולי הדפים במספר מקומות. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים, ואבזמים לסגירה (אחד האבזמים מנותק). פגמים בכריכה.

בעיר קונסטאנץ נדפסו ספרים בודדים בלבד, בהם נעשה שימוש בגופן עברי.

עותק שלם ממהדורה נדירה במיוחד. ידוע על עותק שלם באוסף הבודליאנה. בספרייה הבריטית נמצא עותק חסר דף שער. בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית חסרים ארבעת הדפים הראשונים וארבעה דפים נוספים באמצע.

ספרות:

· א"מ הברמן, המדפיס פאולוש בגיוס וספרי בית דפוסו, בתוך: פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, ירושלים, תשל"ח, עמ' 149-166, מס' 17.

· Morris M. Faierstein, Paulus Fagius and the first published Yiddish translation of the "Humash" – Constance, 1544, Judaica: Beiträge zum Verstehen des Judentums, 73, 1, 2017, p. 1-35.

· Moshe N. Rosenfeld, The Origins of Yiddish Printing, in: Dovid Katz (ed.), Origins of the Yiddish Language, vol. 10, Winter Studies in Yiddish, vol. 1, Oxford: Pergamon Press, 1987, pp. 111-126, no. 13.

CB, no. 1187; Zedner, p. 107.