מכתב (10 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לבוב, עש"ק שמות תרכ"ח [ינואר 1868].

דברי המשך למכתב תשובה אחר בענייני כלאי-בגדים וזיהוי מין הפשתן האסור בדיני שעטנז. נכתב בגב מכתב ארוך (2 עמ' גדולים) שקיבל מאת רבי שמואל רוזין-בלאט (רוזנבלט) מטשרנוביץ, אליו נשלחה התשובה הנ"ל.

רבי שמואל רוזנבלט כותב: "...בעבור שכתב לי במכתבו וז"ל: 'וע"כ יש לשאול עוד גדולי ישראל לפי שהוא דבר חדש ולא ירצו לשמוע לנו לאסור' – אזי מסרתי מכתב שלי וגם המכתב של רומ"כ מה שהיה כתוב לי בענין כלאים להרב מפה מטשערנאוויץ בכדי שהוא יאמר ג"כ חוות דעתו בזה, והנה השיב לי תשובה ארוכה ההיפך כפי דברי רומ"כ...". בהמשך הדברים מספר רבי שמואל על הוויכוח ההלכתי שהתגלע בטשרנוביץ בעקבות דיון זה, והוא מבקש מהגרי"ש נתנזון כי ישיב להם בקצרה או בארוכה את מסקנת דבריו לאיסור או להיתר. בתוך הדברים הוא מבקש בשם הרב מטשרנוביץ, לשלוח לו בחזרה את מכתבו המצורף, "כדי לשלוח אותו אל רב גדול בתורה...".

ה"שואל ומשיב" עונה לו: "...מכתבו עם מכתב הרב האבד"ק טשערנאוויטץ בזה הגיעו לנכון והנה מלתא מני אזדא...". הוא מבקר את הרב מטשרנוביץ שדחה את דבריו מבלי לענות על הוכחותיו ודבריו, אשר "בארתי דברי התוס' לאשורם ת"ל [תהלה לא-ל]... וע"כ יהיו להרב מה שכתב והנני שולח רצוף פה המכתב מהרב כמבוקשו של מעל'[תו], ולרוב הטרדות דבריי מעטו, הצעיר יוסף שאול הלוי נאטהנזאהן האבד"ק לבוב והגליל". לאחר החתימה הוא מוסיף כמה שורות נוספות: "שוב עיינתי שנית בדברי הרב...".

התשובה שלפנינו לא נדפסה, אולם בשו"ת שואל ומשיב, מהדורא קמא, חלק ג' (שכנראה נדפס בשנת תרכ"ח-תרכ"ט בערך, ראו מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000152914), מופיעה תשובה שכתב הגרי"ש נתנזון "אל הרבני והתורני מ"ה שמואל רוזינבלאט" בענין זה של זיהוי הקנבוס והפשתן – "בדבר שנהגו היתר בלבישת צמר עם פשתים הנקרא פלאקס אשר גדולם עלי סעמיא...".

בעיון בתשובה הנדפסת, נראה כי תחילתה הוא המכתב הקודם להתכתבות שלפנינו, אולם סוף התשובה הנדפסת, נכתב לאחר המכתבים שלפנינו, כי בתוך הדברים הוא כותב שם, שהוא חוזר בו מהאיסור ופוסק להתיר: "שוב ראיתי והנני חוזר בי, ולפענ"ד אף אם נסכים דקנבוס הנקרא האנף הוא מין פשתים, מ"מ אינו אסור בצמר... כיון שנקרא פשתים קנבוס הו"ל שם לווי... וב"ה שזכיתי לקיים מנהג עולם שנהגו היתר בהאנף קנאפליס, שכפי מ"ש למעלה היה נראה אסור, ולפי מ"ש יש היתר גמור...".

רבי שמואל רוזנבלט מטשרנוביץ, לא חזר בו מהאיסור שניסה לעורר על לבישת מין זה של קנבוס, ובשנת תר"ל הוציא בטשרנוביץ קונטרס "שאלתות דשמואל", ובו הוא מעורר על כמה עניינים, בהם גם ערעורו הנזכר כאן, על זיהוי הסיבים הנעשים מעלי צמח ה"סומניע" כמין פשתן הנאסר בכלאי בגדים. הוא מספר שם על תשובת רבי יוסף שאול הרב מלבוב שנשלחה אליו: "...שמסכים לדברי הנ"ל [לאסור], וכן ראיתי שנדפס בהספר שלו הנקרא ספר שואל ומשיב... בסימן קנ"ד כל ההעתקה ממה שהיה כתוב לי, אמנם אח"כ כתב והנני חוזר בי... מחמת שמהסומניע יש לו שם לווי היינו פשתים קנבוס, וע"ז כתבתי לו בחזרה שהוא ההיפך...", ובהמשך דבריו הוא מאריך לומר שהשיבוש בשינויי השמות של מין זה, הוא מהשטן "אשר הסית את כל האומות" לקרוא למין זה בשמות אחרים עם שמות לוואי.

מעניין לציין, כי בשנת תרל"ב, כתב ה"שואל ומשיב" הסכמה להדפסת הספר "שב שמעתתא" ובשולי ההסכמה הוא כותב בחריפות נגד קונטרס "שאלתות דשמואל" של ר' שמואל רוזנבלט הנ"ל: "הנני להודיע כי מבהיל אחד מטשערנאוויץ הדפיס איזה עלים קראם בשם שאלתות דשמואל, והוא מלא שטותים והבלים ואפיקורסות על דברי חכז"ל, לכן ידעו אחינו בני ישראל לבל יאמינו לדברי המחבר הזה בשטותיו והבליו, וצא צא יקראו לו" (ראו חומר מצורף).

[1] דף כפול (הכולל: 2 עמ' בכתב-ידו של ר"ש רוזנבלט, ורבע עמוד בכתב-ידו של הגרי"ש נתנזון). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול.