ספר זוהר חדש ומדרש הנעלם, שני חלקים. ונציה, דפוס בראגדין, תי"ח [1658].

העותק האישי של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, מגיה מהדורה זו, עם למעלה ממאה הגהות, בהן הגהות ארוכות במיוחד, בכתב-יד קדשו, בשולי העמודים ובין השורות. עותק זה הגיע לרשותו של החיד"א בליוורנו, והוא חתם את שמו בשער הספר.

המהדורה שלפנינו כוללת שני חלקים. החלק הראשון – זוהר חדש על חמשה חומשי תורה, והחלק השני (עם שער נפרד) – על שיר השירים, רות ואיכה, עם "תיקונים להרשב"י". מהדורה זו הובאה לדפוס על ידי רבי יוסף חמיץ, והוגהה על ידי עמיתו רבי משה זכות. בנוסף, נדפסו בה הגהות של המקובל רבי מנחם די לונזאנו.

לפנינו העותק האישי שהיה ברשותו של הרמ"ז, עם שוליים רחבים במיוחד (הרמ"ז קיבלו מן הדפוס קודם חיתוך השוליים). בדפי הספר, בשוליים ובין השורות, הגהות והוספות רבות בכתיבת ידו של הרמ"ז, חלקן ארוכות במיוחד. בחלקן הגהות או תוספות נוסח שהגיעו לידו לאחר ההדפסה, ובחלקן פירושים נרחבים על עניינים שונים (כמו לדוגמה, בדף ט של הספירה השנייה, קטע ארוך במיוחד, המתחיל בעמוד א' וממשיך בעמוד ב', ומתחיל: "נקדים בקיצור טעם איסור תפלין בשבת וי"ט..."). הגהות ופירושים אלו של הרמ"ז לא נדפסו.

הגהות רבות בכתיבת הרמ"ז פותחות בראשי תיבות שמו, כגון "אמ"ז" [=אמר משה זכות], או "מזל"ן [=משה זכות לי נראה]. באחת ההגהות שבדף הראשון כותב הרמ"ז: "שנת תכ"ח בא לידי זוהר של המד"ל [מנחם די לונזאנו] ז"ל עצמו והוא מדפוס קרימונה... ומצאתי בו עוד קצת הגהות וענייני' ואציינם ברמז ז"ג שר"ל [=שרוצה לומר] זוהר גדול".

בדף טו1 של הספירה השנייה, ציור תרשים בכתיבת ידו של הרמ"ז, הכותב קודם לכן: "אחר שהדפסתי זוהר זה בא לידי צורת כל ד' העמודים וזו היא...".

מאוחר יותר, הגיע עותק זה לידי הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, בהיותו בליוורנו. בשער החלק הראשון מופיע רישום וחתימה בכתב-ידו של החיד"א: "מקנת כספי לעבודת קוני יתש"ל [=יתברך שמו לעד] נאם החיד"א, ליוורנו, כ"ח טבת וית"ן ע"ז [=תקמ"ג]".

העותק שלפנינו, עם הגהותיו ופירושיו של הרמ"ז בכתיבת ידו, מתועד מספר פעמים בחיבוריו של החיד"א, המצטט ומביא מדבריו והם תואמים להגהות הרמ"ז שלפנינו. נביא כאן דוגמאות של אזכורים כאלה בספרי החיד"א. בספרו מחזיק ברכה (או"ח, סימן תצה, סעיף ג): "ועתה זיכני ה' לזהר חדש בהגהות הגאון החסיד הרמ"ז זלה"ה מכתיבת ידו וראיתי לו ז"ל בדף ס' ע"ד על מ"ש שם... וז"ל מזל"ן..."; בספרו חיים שאל (סימן א): "וידוע דזהר חדש דפוס ויניציא הוגה ע"י הרמ"ז ובא לידי ז"ח [=זוהר חדש] דפוס ויניציא שהגיהו עוד הרמ"ז אחר שנדפס וכתוב שם בגליון כמה חידושים מכ"י הרמ"ז ממש..."; בספרו חומת אנך (משלי כב): "וכ"כ הרב הרמ"ז ז"ל בהגהות ז"ח כ"י..."; בספרו נחל קדומים (פרשת פקודי, פרק כא, פסוק א): "ומתוך דברי ז"ח נראה דגם חרבן בית שני היה על עזיבת התורה, וכמ"ש הרב הגדול הרמ"ז בהגהותיו...".

יש לציין כי אל החיד"א הגיעו בליוורנו כמה מחיבורי הרמ"ז בכתב-יד, ומהם בכתיבת ידו, ביניהם: כת"י שבולת של לקט, המוזכר מספר פעמים בחיבורי החיד"א, בכתיבת תלמיד הרמ"ז – רבי אהרן מיזא, עם הגהות אוטוגרפיות של הרמ"ז (כת"י הספה"ל ירושלים 400) – כת"י זה קיבל החיד"א מבנו של רבי אליהו הכהן מליוורנו; כרך של אגרות הרמ"ז בכתיבת ידו, שהגיעו אל החיד"א בליוורנו בשנת תקמ"ט (כת"י הספרייה הבריטית Or. 9165); בספר שם הגדולים (ערך חסד לאברהם) כותב החיד"א כי בהגיעו לליוורנו הגיע לידיו "ספר חסד לאברהם כלו כ"י שהיה של הרמ"ז..."; ועוד.

בדפים שלפנינו מופיעות גם הגהות בכתיבה נוספת, אופיינית לליוורנו. בהגהות אלה מובאים לרוב נוסחאות אחרות ותיקונים שונים (חלקם מסברת הכותב). באחת ההגהות (דף לה2 בספירה השנייה) מזכיר הכותב: "...כ"כ עט"ר מורי הרב נר"ו בהגהותיו כ"י".

חתימה בדף סה1: "חיים ן' אליהו" (יתכן והוא בנו של רבי אליהו הכהן מליוורנו, ואם כן, גם ספר זה הגיע אל החיד"א מידי בנו של רבי אליהו הכהן, בדומה לכת"י שבולת של לקט, הנזכר לעיל).