הגדה של פסח. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי סופר ואמן לא-מזוהה. נידרנאי (Niedernai, בגרמנית: נידרענהיים / Niederehnheim), אלזס, תקי"ט [1759].
ההגדה נכתבה באותיות אשכנזיות מרובעות. ההוראות (ביידיש) והטקסטים המחורזים המלווים את האיורים (בעברית) נכתבו בכתב אשכנזי בינוני ("רש"י").
לאחר סיום ההגדה, בדף [22א] מופיעה הברכה על ספירת העומר, אחריה מופיע ביידיש הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה על "אדיר הוא") ומיד לאחריו מתחיל הפיוט "אחד מי יודע", בעברית וביידיש, בית אחר בית; גם הפיוט "חד גדיא" מופיע בעברית וביידיש, בית אחר בית.
שמו של מזמין כתב-היד וכן שנת יצירתו מופיעים בסוף כתב-היד, בדף [26א]: "שנת תקי"ט לפ"ק, [הגדה] זו שייך להאלוף והתו'[רני] וקצין כ"ש [כבוד שמו] הר"ר נפתלי הירץ שי'[חיה] בהקצין כהר"ר איצק שלי"ט מנידרענהיים".
האיורים:
כל דפי ההגדה תחומים במסגרות רחבות המעוטרות בדגמים צמחיים ובשוליהן קווים עבים בגוון ירקרק-זהוב. בשוליים התחתונים של הדפים משולבים 49 איורים, אשר ניתן לסווגם לפי ארבע קבוצות עיקריות:
א. 14 איורים המתארים את סיפור ההגדה ומתבססים על איורי "הגדת אמשטרדם" (נדפסה באמשטרדם ב-1695 וב-1712): דפים [2ב], [3א], [4א], [4ב], [5א], [5ב], [6א], [6ב], [7א], [7ב], [8א], [8ב], [9א], [15א]. איורים אלו מתארים את הנושאים הבאים: ארבעת הבנים, אברהם מנתץ את הפסילים, אברהם ושלושת המלאכים (מתוארים כמלאכיות), משה הורג את המצרי, מציאת משה, הפיכת המטה לנחש, מכת צפרדעים, ועוד. האיורים מלווים פסוקי-הסבר רלוונטיים, כפי שנדפסו בתחריטי הגדת אמשטרדם.
ב. 16 איורים המתארים אירועים תנ"כיים, סצנות הקשורות בחג הפסח או סצנות אורבניות עם דמויות בלבוש תקופתי: דפים [1ב], [9ב], [10א], [10ב], [11ב], [13ב], [14א], [14ב], [17א], [18ב], [19א], [20א], [22א], [22ב], [23א], [24א]. בין האיורים הללו נמצאים תיאורים של אדם וחוה, עקידת יצחק, שמשון והארי, דוד המלך מנגן בכינור, שומר ניצב בשער עיר שעל חומתה עומד תותח, דמויות נושאות רובה ותוקעות בשופר, ועוד. האיור בדף [14ב] מציג את אליהו הנביא תוקע בשופר ומבשר את בוא המשיח. איורים אלו מבוססים, כנראה, הן על מהדורות-דפוס אחרות ומוקדמות של ההגדה של פסח (אולי מנטובה 1560 או פראג 1590) והן על איורי תנ"ך מריאן (1625-1630).
ג. 13 מדליונים בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות – גברים ונשים – בלבוש תקופתי: דפים [3ב], [11א], [12א], [12ב], [13א], [15ב], [16א], [16ב], [17ב], [18א], [20ב], [21א], [25א]. דיוקנאות אלו מזכירים מאוד את תריסר הדיוקנאות העגולים המופיעים בקבוצה של מגילות אסתר שנדפסו באירופה (הולנד) החל מראשית המאה ה-18. במגילות מייצגות הדמויות את גיבורי המגילה, כאשר המלך אוחז בשרביט, אסתר אוחזת בפרח וזרש אוחזת במטפחת; בהגדה שלפנינו ניתן למצוא דמיון רב במיוחד באיורי הדמויות בדפים [12א], [13א], [15ב], [16ב], [17ב] ו-[25א], בהם הנשים אוחזות פרח או מניפה והגברים אוחזים שרביט.
ד. 6 איורים של בעלי חיים: דפים [2א], [19ב], [21ב], [23ב], [24ב], [25ב]. איורים אלו כוללים בעלי חיים שונים, בהם כמה חדי-קרן, ארנבות, ציפורים, דב מטפס על עץ, אריה, עז ועוד.
נוסף על כל האיורים הנ"ל, בשישה עמודים משולבים מדליונים קטנים עם דיוקנאות גם בשוליים העליונים: דפים [1ב], [2א], [2ב], [3א], [3ב], [4א].
בדף [26א] המשמש כקולופון מופיעה הכתובת בין צמד עמודים אדריכליים, שביניהם דמויותיהם של משה ושל אהרן הכהן. בראש הדף שלושה מדליונים: במרכזי מופיע דוד המלך מנגן בנבל, בימני ובשמאלי מופיעות דמויות בלבוש תקופתי, בדומה לדמויות המופיעות בדפי ההגדה. השוליים מעוטרים בדגמים צמחיים תואמים לעיטורי דפי ההגדה.
כמה מהאיורים המופיעים בהגדה שלפנינו – ובמיוחד אלו שבדף האחרון, הדיוקנאות שבמדליונים, העיטורים הצמחיים, עיטורי חדי-הקרן וכן כמה מהסצנות התנ"כיות ומהמראות העירוניים – מזכירים מאוד איורים המופיעים בהגדה שיצר אברהם מאירינגן בשנת 1732 (אוסף מוזיאון ישראל) ואיורים המופיעים בהגדה אחרת, משנת 1731 מאת סופר לא-ידוע, הנמצאת באוסף המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות בפריז.
הסופר והמאייר אברהם מאירינגן (ראו פריט קודם) פעל בעיר ברייזאך, על גבול אלזס, כ-60 קילומטרים דרומית לנידרנאי, ואין ספק כי האומן אשר יצר את ההגדה שלפנינו הכיר את יצירתו והושפע ממנה. הקשר בין ההגדה שלפנינו, ההגדה שבאוסף mahJ וההגדות של אברהם מאירינגן, צריך אפוא עיון נוסף.
להשוואה, ראו: חביבה פלד-כרמלי, המצייר ביציאת מצרים, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1983, הגדה מס' 1, לוחות 1, 104; אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, Ms. 181/48 והמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 23785; mahJ, פריט D.2020.02.001.
[26] דף. 20.2X14.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים, כתמים ובלאי. פגעי רטיבות, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה מקורית, מהתקופה, קרטון מחופה קלף, עם עיטורים מוטבעים. חתימה בדף הבטנה הקדמי: I. Isaqe (?) וחתימה נוספת בדף הבטנה האחורי: "הקטן ---".
ספרות: נזכרת ומצולמת בספרו של קלגסבלד, A l'ombre de Dieu, 1997, עמ' 45, תמונה 36.
תערוכה: Synagoga, Kultgeräte und Kunstwerke von der Zeit der Patriarchen bis zur Gegenwart, Recklinghausen Städtische Kunsthalle, 1960-61, פריט B42.
תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור ההגדה.
