שתי מגילות קלף עם שירי תהילה ודברי שבח, אשר נכתבו לכבוד הצאר הרוסי, ניקולאי השני, לרגל טקס הכתרתו לקיסר רוסיה, שנערך במוסקבה ב-14 במאי 1896.
המגילות שלפנינו – האחת פרי יצירתו של הרב והסופר ר' נחום ווייסבלאט והשנייה פרי יצירתו של הסופר והפעיל הציוני אליעזר אליהו פרידמן – הנן יוזמות עצמאיות של מחבריהן, ודוגמה יחידה מסוגה למתנות אישיות אשר הוכנו לכבוד הצאר הרוסי מטעם אנשים פרטיים, יהודים, ולא מטעם קהילה או ארגון.
קיסר רוסיה, הצאר ניקולאי השני (1868-1918) היה הקיסר האחרון של האימפריה הרוסית. שלטונו, שהחל בשנת 1894 (טקס ההכתרה הרשמי התקיים כשנתיים לאחר מכן, במאי 1896), הסתיים בשנת 1917 ב"מהפכת פברואר", מהפכה אשר הביאה לסיומו של שלטון הצארים בן חמש-מאות השנים ולסיום שלטונה של שושלת בית רומנוב בן שלוש מאות השנים. כשנה לאחר "מהפכת אוקטובר" (1917), ביולי 1918, הוצאו להורג ניקולאי ובני משפחתו בידי הבולשביקים.
אף על פי שהצאר ניקולאי השני – כאביו, הצאר אלכסנדר השלישי, לפניו – נודע כבעל נטיות אנטישמיות, ובתקופות שלטונו ושלטון אביו סבלו יהודי האימפריה הרוסית מפרעות, מפוגרומים ומהגבלות שונות, נהגו הקהילות היהודיות ברחבי האימפריה לשלוח לקיסר מתנות לכבוד אירועים שונים הקשורים בבית המלוכה, ולציין אירועים חשובים בתפילות מיוחדות ובדברי שבח והלל, ברוח המשנה "הוי מתפלל בשלומה של מלכות" (אבות ג', ב'). עם זאת, כאמור, מתנות מסוג זה הוענקו בדרך כלל על ידי קהילות, ארגונים ומוסדות, ולא על ידי אנשים פרטיים.
1. המגילה הראשונה
" שיר הכבוד אל כבוד הדר מלכותו, אדוננו הקיסר האדיר החסיד... מלכנו ניקאלי אלכסנדרוויץ ואשתו הקסרית הכבודה אלכסנדרא פעדאראוונא וכל בית מלכנו". מגילת קלף אשר נכתבה לכבוד הקיסר ניקולאי כ"קרבן מנחה", לרגל הכתרתו, שי מאת "עבדו העברי הנאמן באהבתו ויראתו... ה' נחום בן יעקב [ווייסבלאט] יליד נאראדיץ פלך וואלין, נכתב במאלין פלך קיעוו, ומתגורר בברדיטשוב פלך קיעוו בתור מחבר ספרים עברים המפורסמים".
המגילה מעוצבת כספר תורה מיניאטורי, עם "עצי חיים" מסוגננים עשויים כסף, כתובה כתב אשכנזי מרובע וכוללת שירי הלל ושבח לכבוד הקיסר, לרגל הכתרתו.
המגילה כוללת 15 עמודות, חלקן ברוחב כפול, ובהן טקסטים שונים – שירים, ברכות ודרשות על פסוקים – לכבוד הקיסר והקיסרית. לכל אורך המגילה מפגין הכותב כישרון ספרותי מרשים, יצירתיות ווירטואוזיות לשונית, המגיעים לשיאם בשימושו באקרוסטיכונים ובראשי-תיבות המדגישים את שם הקיסר ואת תהילתו.
בין היתר, כוללת המגילה: "שער" ובו מעין כותר ופרטים אודות המחבר; מִשלבת גיאומטרית המורכבת מטקסט המהלל את הקיסר, כשראשי התיבות יוצרות את המשפט "שיר הכבוד, קרבן מנחה אל כבוד הדר מלכותו אדוננו הקיסר האדיר החסיד ניקאלי אלכסנ[ד]רוויטש"; טקסטים הדורשים בפסוק "ירא את ה' בני ומלך" (משלי כ"ד, כ"א) ובפסוקים הראשון והאחרון בתורה (בראשית א', א'; דברים ל"ד, י"ב), המהללים אף הם את הקיסר ניקולאי (ואת אביו, הקיסר אלכסנדר השלישי); שיר המורכב בתחכום, מראשי ומסופי התיבות "אדוננו הקיסר ניקאלי", ואחריו אקרוסטיכון נוסף – "ואשתו הקיסרית אלכסנדרא ירום הודם"; וטקסטים נוספים. העמודה האחרונה מהווה מעין קולופון, בה חותם הכותב בדברי ברכה המסכמים את מלאכתו ובאקרוסטיכון הכולל את שמו, שם אביו ושם עירו.
כותב המגילה, הרב נחום (מנחם נחום) ווייסבלאט (תרכ"ד-תרפ"ה, 1865-1925) יליד נארודיץ (Narodychi), פלך וואהלין, אוקראינה, היה מקורב לחסידות טשרנוביל, נכד למקובל הרב ר' יעקב קופל ליפשיץ ונין לרב ר' יעקב כהנא. כבר בשנות העשרים לחייו פרסם ר' נחום וייסבלאט את ספריו הראשונים, "פרדס הרימונים" (על תרי"ג מצוות) וספר "מחצית השקל" (על שו"ע יו"ד), להם זכה לקבל "הסכמות" מגדולי הדור, ביניהם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. נודע כבעל זיכרון פנומנאלי ושליטה מרשימה במתמטיקה וכמחברם של כמה ספרים נוספים, בהם "לוח" (עד סוף האלף השישי) שהוציא לאור בשנת 1890. בשנת 1902 נתמנה לרב בעיר קייב, ועד פטירתו עסק רבות גם בענייני הציבור.
הקלף: 9.5X130 ס"מ בקירוב, "עצי החיים": 19 ס"מ.
2. המגילה השנייה
" תהלה וברכה, שיר ליום הנתן כתר מלכות בראש אדוננו הקיסר האדיר ניקולי אלכנסדראוויטש ורעיתו הקיסר[י] ת הכבודה אלכסנדרא פעאדראוונא ירום הודם, 14 מאי 1896, מאת לייזר אליה בן בנימין פרידמאן יושב בקיעוו".
המגילה גלולה על ידית כסף ונתונה בנרתיק כסף מפואר (חתום), בדומה לנרתיקים של מגילות אסתר. על הנרתיק חקוקים לוחות הברית (עם אותיות המייצגות את עשרת הדברות) והפסוקים "ה' בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד" ו"כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז" (תהלים כ"א; מזמור זה הושר גם בידי חזן בית הכנסת הכוראלי בסנקט פטרבורג בתפילה שהתקיימה לרגל הכתרת הקיסר ניקולאי השני).
המגילה כוללת 16 עמודות טקסט (שתיים ברוחב כפול) ובהן שיר תהילה בן 28 בתים מחורזים, אשר נכתב לכבוד טקס הכתרתו של הקיסר ניקולאי השני. המגילה כתובה כתיבת סת"ם מסורתית, עם תגים באותיות שעטנ"ז ג"ץ. השיר שבמגילה מתאר את טקס ההכתרה, שלכבודו נהרו למוסקבה עם רב, כולל ישראל אשר "נצב... בפנה, בהמולה נעימה, נפשו תהימה ולבו יגיל ברנה". בהמשך השיר מאחל הכותב שכל נתיני הקיסר, בני כל האומות יחדיו עם "בני יעקב", יחיו בשלום תחת שלטונו, ואף מאחל לקיסר כי "בשלום ירחיב גבולהו", שב ומברך אותו ואת רעייתו הקיסרית ומסיים בקריאת "הללויה" לכבוד רוסיה ולכבוד הקיסרות הרוסית.
כותב המגילה, הסופר ר' אליעזר (לייזר) אליהו פרידמן (תרי"ט-תרצ"ז, 1858-1937), יליד קלם (Kelmė), ליטא, בן למשפחת רבנים. החל משנת 1893 התגורר בקייב והיה פעיל בחיי הקהילה היהודית ובית הכנסת הכוראלי של קייב. בהמשך היה מראשי "חיבת ציון" בעיר וילנה ומייסדו של כתב העת "הצופה" (הצֹפֶה), יומון עברי שראה אור בשנים 1903-1905. לאחר מהפכת 1917 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. חיבר את הספר "בית ארזים" (על אגדות חז"ל; ברדיטשוב, תרנ"ז) וספרים נוספים, בהם ספרי זכרונותיו, המשמשים מקור נאמן לתולדות ולקורות יהודי האימפריה הרוסית בכלל – ויהודי קייב בפרט – בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
הקלף: 11.5X101.5 ס"מ בקירוב, הנרתיק: 17.5 ס"מ.
למידע נוסף על המגילות ועל נסיבות כתיבתן, ראו חומר מצורף.