הלכות רב אלפס, חלק ראשון (מסכת ברכות, הלכות קטנות וסדר מועד), עם כל המפרשים. סביוניטה, [שי"ד 1554]. דפוס טוביה פואה.
עותק עם הגהות רבות בכתב-יד מכמה כותבים מתקופות שונות. העותק של הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין אב"ד לונדון. חתימות החסיד רבי יצחק זעליג פרנקל [מזגירז'], ורישום לידה בכתב-ידו על לידת בתו יוכבד בשנת תקצ"ט [לימים, אשת האדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב, ואמו של האדמו"ר רבי יצחק זליג מסוקולוב].
* ציונים, הוספות ותיקונים בספר המרדכי, בכתב-יד אשכנזי עתיק [שנות הש']. תוכנן של חלק מהגהות אלו נדפסו בש"ס וילנא בשם "הגהות ממרדכי ישן", וחלקן לא באו בדפוס [חלק מהגהות אלו מקורם בספר "מרדכי של אושטריך", שנדפס לאחרונה במהדורת ספר המרדכי בהוצאת "מכון ירושלים". ראה לדוגמה: דף שיט/1].
* חתימת בעלים בכת"י עתיק [המאה ה-18 בקירוב]: "מאיר בן ר' איצק ז"ל". הגהות נוספות בכתב-יד מכמה כותבים. הגהות למדניות רבות בכתב-יד אשכנזי [שנות הת"ק, מפנה המאות ה-18 וה-19 בקירוב], יתכן שנכתבו ע"י רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון שהספר היה בבעלותו [כמעט ולא מצויים כתבי-ידו של רבי שלמה הירשל, להשוואה].
* בדפים הראשונים חתימות ורישומים מאת רבי דוד טעבלי ברלין (נפטר תרי"ב, ראה עליו חומר מצורף), הכותב שהספר שייך לאביו רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון: "שייך לכבוד אדאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הרב האי גאון הגדול המפורס'[ם] ערוגת הבשם"; "דוד הק' טעבלי בן הרב האי גאון הגדול המפורס'[ם] מוה"ר שלמה אבד"ק לונדון יע"א"; "דוד הוא הקטן טעבלי בהרב הגאון מוה"ר שלמה אבד"ק לונדון והמדינה יע"א"; "David Solomon Hirschel".
הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין (תקכ"א-תר"ג) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ומדינת אנגליה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842). כל צאצאיו נישאו למשפחות המיוחסות שבישראל, ועברו לגור בפולין עפ"י הוראתו מטעם הכמוס שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה).
* חתימות בעלים בדפים הראשונים: "הק' יצחק זעליג פרענקל מלוטועמירסק" (חתום גם באותיות לטיניות) - רבי יצחק זליג פרנקל מלוטמירסק וזגירז' (נפטר תרכ"ב). חסיד נלהב של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק (תקמ"ז-תרי"ט), וחותנו של נכדו האדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב (תקצ"ח-תרס"ו). האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק אמר עליו "זעליג איז א שיינער מענטש" [בתרגום חופשי מיידיש: "זליג הינו אדם של צורה"], והאדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור בעל "חידושי הרי"ם" (תקנ"ט-תרכ"ו) אמר עליו "זעליג איז א למדן און א חכם און א גיטער" [=זליג הינו גם למדן, גם חכם וגם איש טוב-לב] (ראה חומר מצורף).
בדף הריק שלפני דף רסה מופיע רישום בכתב-ידו של רבי זליג, על לידת "בתי יוכבד" בעיר זגירז' בחודש תשרי שנת תקצ"ט (1838). בתו זאת נישאה לימים להאדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב הנ"ל. הרבנית יוכבד נפטרה בצעירותה, אך ארבעת בניה נודעו לאדמו"רים חשובים בפולין: רבי משה מרדכי מפילוב בעל "מדרש משה", רבי צבי הירש מלוקוב בעל "עטרת צבי", רבי יצחק זליג מסוקולוב בעל "שארית יצחק", ורבי אברהם יוסף מקוצק.
רישום נוסף בכתב-ידו של רבי זליג, על לידת בתו "זלאטע" בעשרה בטבת תקצ"ז (1836), בעיר זגירז' - לימים אשת רבי אברהם הירש גליקסמן [ראה תולדותיו בספר "תפארת אדם"]. רישום לידה נוסף משנת תרמ"ט (1889), לילדה בשם "יוכבד" ממשפחת פרנקל.
צח, צז-קע, [1], קע-רכה, [1], רכה-רכט, [1], רכז-רסז, [1], רסה-תי דף. ספירת דפים משובשת. 39 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ומעט סימני עובש. בלאי וקרעים. שיקומים בהדבקת נייר בדפים הראשונים. חלק מההגהות מעט קצוצות. הגהות רבות שנמחקו בהעברת קולמוס ע"י הכותב עצמו. כריכת עור עתיקה ומעוטרת. פגמים חסרים בשדרת הכריכה.
מהדורה זו של רב אלפס יצאה בעת גזירת ספרי הקודש באיטליה, שהחלה בשריפת התלמוד ברומא בראש השנה שנת שי"ד (1553). באותן שנים נאסרו לימוד והדפסת התלמוד, אך ספרי הרי"ף הותרו בשימוש. עקב כך היה עיקר לימודם של חכמי איטליה באותן שנים, בספרי הרי"ף, כשעליהם ניסו לשחזר את דברי חכמי התלמוד, עפ"י ספרי הראשונים ומקורות שונים. כך הפכה מהדורה זו למהדורה חשובה ושימושית במיוחד (על גזירת ספרי הקודש באיטליה, ראה: מבוא לחידושי רבי משה קאזיס, מכון ירושלים, תשמ"ח; א' יערי, שריפת התלמוד באיטליה; מ' בניהו, הדפוס העברי בקרימונה; ועוד).