קוואס (Qawas), מטה שהיה בשימושם של שומרים ושוערים עות'מאניים רשמיים. [האימפריה העות'מאנית / ארץ ישראל, ראשית המאה ה-20].
כסף מוטבע וחקוק; עץ צבוע.
מטה עץ ארוך, אשר חלקו העליון מחופה עיטורי כסף – כותרת חרוטית מאסיבית בעלת שמונה צלעות וגליל צר – המעוטרים ברצועות של עלים ופרחים.
"קוואס" פירושו שומר או שוער של מוסד גדול, שליח של שגרירות או קונסוליה. כינויו של בעל-המטה דבק גם בחפץ עצמו, שהיה בשימוש באימפריה העות'מאנית, ובמקומות מסוימים בארץ ישראל גם לאורך העשורים הראשונים של המאה ה-20. מטות מסוג זה שימשו גם קוואסים אשר שירתו יהודים, למשל רבנים ראשיים.
אורך: 120 ס"מ. רוחב מרבי: 6 ס"מ. כיפופים ופגמים קלים בעיטורי הכסף.