קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove jewish filter jewish
- מחקר (25) Apply מחקר filter
- עם (25) Apply עם filter
- ספרים (25) Apply ספרים filter
- ספרי (25) Apply ספרי filter
- מנהגים (25) Apply מנהגים filter
- תחריטים (25) Apply תחריטים filter
- יהודיים (25) Apply יהודיים filter
- book (25) Apply book filter
- custom (25) Apply custom filter
- customs, (25) Apply customs, filter
- engrav (25) Apply engrav filter
- research (25) Apply research filter
- with (25) Apply with filter
- וקהילות (14) Apply וקהילות filter
- פורטוגל (14) Apply פורטוגל filter
- ספרד, (14) Apply ספרד, filter
- ספרד (14) Apply ספרד filter
- יהדות (14) Apply יהדות filter
- שונות (14) Apply שונות filter
- and (14) Apply and filter
- communiti (14) Apply communiti filter
- jewri (14) Apply jewri filter
- jewry, (14) Apply jewry, filter
- portuges (14) Apply portuges filter
- spanish (14) Apply spanish filter
- various (14) Apply various filter
Declaracaõ das 613. encomendancas de nossa sancta ley, חיבור על תרי"ג מצוות מאת רבי אברהם פראר. אמשטרדם, הוצאת Paulus Aertsen de Ravesteyn, 5387 [שפ"ז 1627]. פורטוגלית.
חיבורו המקיף של רבי אברהם פראר על תרי"ג מצוות, שנערך על–פי ספר המצוות להרמב"ם; נתחבר בעזרתו של רבי שאול לוי מורטרה (Saul Levi Mortera, 1596?–1660), שהיה שותפו ללימוד של רבי פארר. רשימת המצוות מלווה בהערות פרשניות, ובהתייחסות למקורותיהן הרבניים וההלכתיים.
ספר זה הוא דוגמא יוצאת דופן באיכותה לדפוס היהודי–פורטוגלי בצפון ארצות השפלה; בולטים ביופיים דף השער המעוטר בתחריט פרחים עם ציטוט משיר השירים, ואות הפתיחה המאוירת בדמותו של אברהם אבינו אוחז במאכלת – רמז לשם המחבר.
רבי אברהם פארר (Pharar, Farrar או Ferrar; נ. 1663), נודע גם בשם Francisco Lopes d'Azevedo'. צאצא למשפחת אנוסים מפורטוגל, רופא, ומפרנסי הקהילה היהודית–פורטוגלית באמשטרדם. על דף השער של ספרו כינה עצמו "Judeo do desterro de Portugal" (יהודי מגלות פורטוגל). אחיינם של רבי דוד פארר, ממייסדי הקהילה היהודית הפורטוגלית באמשטרדם, ורבי יעקב טיראדו, מייסדה של קהלית בית יעקב באמשטרדם. רבי פארר היה ידידו של רבי מנשה בן ישראל, שאף הקדיש לו את חיבורו החשוב "Thesouro dos Dinim" (1645).
[1] דף, 310 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים ונקבי תילוע בשולי אחדים מהדפים, משוקמים במילוי נייר (פגעה מזערית בטקסט). רישומי דיו ספורים (ישנים, באותיות עבריות). חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט. כריכת עור חדשה, נאה, עם עיטורים מוזהבים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.112.
שלושה ספרים מאת מנשה בן ישראל (Manasseh Ben Israel). אמשטרדם, המאה ה–17.
1. "De Mortuorum Resurrectione" [על תחיית המתים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ו] 1636. לטינית.
[12] דף, 346, [6] עמ' (מספור עמודים משובש).
2. "צרור החיים –De Termino Vitae " [על סופיות החיים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ט] 1639. לטינית. תו ספר של היינריך לווה (אליקים בן יהודה; 1869–1951). ללא שיר שנדפס בסוף מהדורה זו, מאת Jacob Rosales ("החיבור "צרור החיים" מצוי בשלמותו).
[7] דף, 237, [26] עמ' [חסרים 24 עמ' בסוף הספר – שיר מאת Jacob Rosales], 12.5 ס"מ.
3. Conciliador, o, De la conviniencia de los lugares de la S. Escriptura. חלקים 3 ו–4 (כרוכים יחד). אמשטרדם, Semuel Ben Israel Soeiro, [ת"י – תי"א] 1650 ו–1651. ספרדית.
חלקים אלה ראו אור בבית הדפוס של רבי מנשה בן ישראל – הנחשב לדפוס העברי הראשון באמשטרדם (שער נפרד לכל חלק, עם סמל בית הדפוס; שני החלקים הראשונים של הספר הופיעו בבית הדפוס Nicolaus de Ravesteyn).
[6] דף, 208, [3] דף ; [4] דף, 201, [7] עמ', 19 ס"מ.
רבי מנשה בן–ישראל (1604–1657), רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים
מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות; בשנת 1655 התכנסה באנגליה ועידה בראשות אוליבר קרומוול, אשר דנה בזכותם של היהודים לשוב לממלכה. בן ישראל הוזמן בידי קרומוול להשתתף בדיונים כנציג הקהילה היהודית, ולזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון.
מצב משתנה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.433, NHB.439, NHB.111
Biblia en lengua espanola, traduzida palabra por palabra de la verdad Hebrayca, [תנ"ך שלם, מתורגם לספרדית]. אמשטרדם, דפוס Gillis Ioost, [ת"ו 1646?]. ספרדית.
מהדורה חדשה של תרגום התנ"ך לספרדית, המבוססת על המהדורה שנדפסה באמשטרדם בשנת 1630. מהדורה שלישית של הביבליה של פררה.
שער מאוייר בתחריט נאה, עם דמויות משה ואהרן, ארון הברית, אדם וחוה, ועוד (חתום: Cornelis Muller).
בדף השער מופיעה השנה 5606 [1846], ובדף האחרון נדפס קולופון שהועתק ממהדורת אמשטרדם 1630 (עם תאריך זהה). כפי הנראה, בדף השער של המהדורה שלפנינו נפלה טעות דפוס, והשנה הנכונה היא 5406 [1646].
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[18], 417, 420–605 עמ'. 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר–דבק. דף שער וקונטרסים ראשונים רופפים. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. בלאי ופגמים בכריכה. הטבעה מוזהבת משני צדי הכריכה: "Society of Writers to The Signet" (אגודת עורכי דין סקוטית עתיקה).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.110.
Orden de los cinco Tahaniot del año [סדר לחמש תעניות השנה]. אמשטרדם, דפוס Nicolao de Ravesteyn, ת"ח [1648]. ספרדית.
סדר תפילות וקינות לחמש התעניות – עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה.
במאה ה–17 התקיימה באמשטרדם קהילה ספרדית גדולה, אשר רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא הייתה שגורה בפיהם.
429 עמ'. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, קצתם חסרים. כריכת קלף, עם פגמים ובלאי.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.148.
Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית.
מהדורה ראשונה של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה ליאון – חיבור אודות מבנה המשכן וחיבור אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית. החיבורים נכתבו במקור בהולנדית, אולם פורסמו לראשונה יחדיו במהדורה שלפנינו, בספרדית, בלוויית שני לוחות תחריט מרשימים – תחריט המציג את מבנה המשכן (לצדו איורים קטנים של כלי המשכן – ארון הברית, מזבח הזהב, המנורה, הכיור, שולחן הפנים), ותחריט המציג את סדר חניית השבטים סביב למשכן.
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי–הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, וארון הברית, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית פרסמה את שמו בכל רחבי אירופה וזכתה לתשומת לבם של כמה משליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז' ואאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית). לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שבעקבותיו זכה לכינוי "טמפלו" (=מקדש).
[7] דף, 88 עמ' (מספור משובש), ו–[2] לוחות מקופלים, 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי כמה מהדפים. חותמת דיו בשולי השער. פתקית עם רישום בכתב–יד מוצמדת לאחד הדפים (ריק). כריכת קלף, בלויה ופגומה, מנותקת חלקית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB. 123.
De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.
חיבורו המפורסם של רבי יעקב יהודה לאון, ובו תיאור מקיף של בית המקדש בירושלים, הטקסים והמנהגים שנהגו בו. הספר נכתב במקור בספרדית, וכולל ארבעה לוחות–תחריט, מפת–תחריט מתקפלת עם מקרא מפורט, תחריט שער ותחריטי–דיוקן של המחבר. כרוך ביחד עם חיבור קצר נוסף מאת רבי יעקב יהודה לאון, אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית (De Cherubinis tractatus, אמשטרדם, Theodorum Boetman, 1647).
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
19 דף, 62, 55–203, [1] עמ' (מספור דפים משובש) + [1] תחריט שער + [2] תחריטי דיוקן + [1] תחריט מקופל + [1] מפה מקופלת + [4] לוחות תחריט; [4] דף, 23 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימונים ורישומים בדיו. נקבי תילוע קלים. דפי החיבור שבסוף הספר הודבקו למסגרות נייר, המשלימות את גודלם לגודל דפיו של החיבור הראשון. כריכת קלף נאה, בלויה ופגומה. שרידי מדבקה בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.436.
A Relation of the Most Memorable Thinges in the Tabernacle of Moses and the Temple of Salomon, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). אמשטרדם, דפוסPeter Messchart, [תל"ה] 1675. אנגלית.
פרסום ראשון בשפה האנגלית של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על מבנה המשכן וחיבור על מבנה מקדש שלמה. החיבורים פורסמו לראשונה בספרדית, והציגו שחזור מדעי מפורט של שני המבנים והכלים ששמשו בהם, בהתבסס על המקרא, על מסכת מידות במשנה, ועל כתבי יוספוס פלביוס. בפתח הספר תפילה לכבוד מלך אנגליה, צ'ארלס השני, עם תחינה להגנה על היהודים (הרב יהודה לאון התקבל בחצרו של המלך צ'ארלס לפני פרסומו של תרגום זה והציג בפניו את שחזור המקדש).
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
[4] דף, 27 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרע משוקם בדף השער וקרע חסר בשוליים של דף אחר (ללא פגיעה בטקסט). קרע לא משוקם באחד מדפי הבטנה (חלק). כריכה מחופת עור, עם שפשופים ופגמים. שדרת בד ועליה רצועה מהשדרה המקורית (הטבעה מוזהבת של שם הספר).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.435.
Cinco libros de la ley divina, חמישה חומשי תורה והפטרות, מתורגמים לספרדית. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ה [1705]. ספרדית.
שער מאוייר נפרד לחלק ההפטרות. המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[2], 528 עמ'. 15 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור מקורית עם עיטורים מוזהבים רבים ועשירים (שדרת הכריכה משוקמת). פגמים בכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.120.1705.
Orden Los de cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תפ"ד [1724]. ספרדית.
סדר תפילות וקינות כמנהג הספרדים לחמש התעניות, תשעה באב, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז וצום גדליה.
המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[2], 38, 41–356 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (שיקום בהדבקת נייר מעבר לשער). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. שני הדפים האחרונים מנותקים ברובם. כריכת קלף עתיקה, עם פגמים וסימני עש קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.119.
כרך הכולל סדור תפילה לימות השנה, חמישה חומשי תורה והפטרות, ולוח שנה לראשי חודשים ומועדים, בספרדית. הספרים נדפסו ככל הנראה יחד (כך מופיעים גם בעותקים נוספים), בשנים תצ"ב–תצ"ג. שער נפרד לכל ספר:
• Orden de Las Oraciones Cotidianas [סדר תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס David de Elisa Pereyra, תצ"ג [1733]. ספרדית.
• Calendario De Ros–Hodes Fiestas y Ayunos [לוח של ראשי חודשים, חגים ותעניות, לשנים תצ"ג–תק"ט]. אמשטרדם, [תצ"ב 1732]. ספרדית.
• Los cinco libros de la ley divina [חמשה חומשי תורה והפטרות מתורגמים לספרדית]. אמשטרדם, תצ"ג [1733]. ספרדית. עם שער נפרד לחלק ההפטרות (בו מופיע פרט השנה 5492=[תצ"ב]).
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[16], 9–543, [3]; [10]; [8], 370; 371–476 עמ'. 15 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור ישנה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.106; NHB.107; NHB.220.
ספר זבחי יהודה, Zibhe Jeudah Dinim De Sehita & Bedica, דיני שחיטות ובדיקות בפורטוגזית, מאת רבי יהודה פיזה (Jeudah Piza). אמשטרדם, [ת"ק 1740]. פורטוגזית, עם מעט עברית.
בראש הספר הסכמה מאת רבי דוד ישראל עטיאש ורבי יצחק אבנדנה דה בריטו, והסכמת מאת רבי רפאל מלדולה, רבו של המחבר, ורב קהילת הספרדים "נפוצות יהודה" שבבאיון (Bayonne, צרפת).
בדף האחרון, שלושה שירים בפורטוגזית, לכבוד המחבר.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[8], 75, [5] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים כריכה.
נדיר.
צילומים מעותק זה מופיעים באתר המרכז לאמנות יהודית, פריט מס' 40605.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.167.
שני ספרים מדפוסי ארצות הברית במאה ה–19, מאת יצחק ליסר:
Instruction in the Mosaic Religion •, מאת יוסף יאהלזאן (יולזון), בתרגום יצחק ליסר. פילדלפיה, דפוס Adam Waldie, 5590 [תק"צ 1830]. אנגלית ומעט עברית. מהדורה ראשונה.
חיבור פרי עטו של התיאולוג והמחנך היהודי–גרמני יוסף יולזון (Joseph Johlson, 1777–1851), שמטרתו להורות לציבור היהודי הרחב את עיקרי הדת היהודית, את דרכיה ומנהגיה. הספר תורגם לאנגלית בידי יצחק ליסר, ששאף להרחיב בעזרתו את היצע הספרים הזמינים בארה"ב להוראה בסיסית של היהדות, בשפה האנגלית. זהו ספרו הראשון של יצחק ליסר שראה אור.
VIII עמ', 139 עמ'. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, במספר דפים כתמים רבים. כריכה ישנה, עם פגמים, וקרע בשדרה.
סינגרמן 489.
• Catechism for younger children, [קטכיזם לילדים], מאת יצחק ליסר. פילדלפיה, דפוס C .Sherman, 5605 [תר"ה 1845]. מהדורה שניה.
ספר לימוד לילדים, המציג את יסודות האמונה בדרך של שאלה ותשובה.
XII, 168 עמ'. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה בצילום). כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
סינגרמן 901.
יצחק ליסר (Isaac Leeser, 1806–1868), רב והוגה דעות אמריקני, יליד גרמניה. מנהיג קהילת "מקווה ישראל" בפילדלפיה, ובהמשך שימש בקהילת "בית אל אמת". מראשיה הראשונים של יהדות ארצות הברית, ליסר פעל רבות להקמת מוסדות יהודיים, ולהנחלת הדת וההיסטוריה היהודית לציבור היהודי הרחב. פרסם ספרים – ביניהם תרגום ראשון של התנ"ך לאנגלית על–פי המסורת היהודית ("The Leeser Bible"; 1853) – דרשות ומאמרים רבים, הוציא לאור עיתון בשם The Occident, ואף היה שותף להקמת בית ספר להכשרת רבנים בשם Maimonides College בפילדלפיה.
מקור: אוסף פרטי.