Biblia en lengua espanola, traduzida palabra por palabra de la verdad Hebrayca, [תנ"ך שלם, מתורגם לספרדית]. אמשטרדם, דפוס Gillis Ioost, [ת"ו 1646?]. ספרדית.
מהדורה חדשה של תרגום התנ"ך לספרדית, המבוססת על המהדורה שנדפסה באמשטרדם בשנת 1630. מהדורה שלישית של הביבליה של פררה.
שער מאוייר בתחריט נאה, עם דמויות משה ואהרן, ארון הברית, אדם וחוה, ועוד (חתום: Cornelis Muller).
בדף השער מופיעה השנה 5606 [1846], ובדף האחרון נדפס קולופון שהועתק ממהדורת אמשטרדם 1630 (עם תאריך זהה). כפי הנראה, בדף השער של המהדורה שלפנינו נפלה טעות דפוס, והשנה הנכונה היא 5406 [1646].
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

[18], 417, 420–605 עמ'. 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר–דבק. דף שער וקונטרסים ראשונים רופפים. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. בלאי ופגמים בכריכה. הטבעה מוזהבת משני צדי הכריכה: "Society of Writers to The Signet" (אגודת עורכי דין סקוטית עתיקה).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.110.

Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית.
מהדורה ראשונה של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה ליאון – חיבור אודות מבנה המשכן וחיבור אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית. החיבורים נכתבו במקור בהולנדית, אולם פורסמו לראשונה יחדיו במהדורה שלפנינו, בספרדית, בלוויית שני לוחות תחריט מרשימים – תחריט המציג את מבנה המשכן (לצדו איורים קטנים של כלי המשכן – ארון הברית, מזבח הזהב, המנורה, הכיור, שולחן הפנים), ותחריט המציג את סדר חניית השבטים סביב למשכן.

רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי–הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, וארון הברית, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית פרסמה את שמו בכל רחבי אירופה וזכתה לתשומת לבם של כמה משליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז' ואאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית). לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שבעקבותיו זכה לכינוי "טמפלו" (=מקדש).

[7] דף, 88 עמ' (מספור משובש), ו–[2] לוחות מקופלים, 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי כמה מהדפים. חותמת דיו בשולי השער. פתקית עם רישום בכתב–יד מוצמדת לאחד הדפים (ריק). כריכת קלף, בלויה ופגומה, מנותקת חלקית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB. 123.

A Relation of the Most Memorable Thinges in the Tabernacle of Moses and the Temple of Salomon, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). אמשטרדם, דפוסPeter Messchart, [תל"ה] 1675. אנגלית.
פרסום ראשון בשפה האנגלית של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על מבנה המשכן וחיבור על מבנה מקדש שלמה. החיבורים פורסמו לראשונה בספרדית, והציגו שחזור מדעי מפורט של שני המבנים והכלים ששמשו בהם, בהתבסס על המקרא, על מסכת מידות במשנה, ועל כתבי יוספוס פלביוס. בפתח הספר תפילה לכבוד מלך אנגליה, צ'ארלס השני, עם תחינה להגנה על היהודים (הרב יהודה לאון התקבל בחצרו של המלך צ'ארלס לפני פרסומו של תרגום זה והציג בפניו את שחזור המקדש).

רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).

[4] דף, 27 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרע משוקם בדף השער וקרע חסר בשוליים של דף אחר (ללא פגיעה בטקסט). קרע לא משוקם באחד מדפי הבטנה (חלק). כריכה מחופת עור, עם שפשופים ופגמים. שדרת בד ועליה רצועה מהשדרה המקורית (הטבעה מוזהבת של שם הספר).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.435.

Orden Los de cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תפ"ד [1724]. ספרדית.
סדר תפילות וקינות כמנהג הספרדים לחמש התעניות, תשעה באב, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז וצום גדליה.
המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

[2], 38, 41–356 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (שיקום בהדבקת נייר מעבר לשער). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. שני הדפים האחרונים מנותקים ברובם. כריכת קלף עתיקה, עם פגמים וסימני עש קלים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.119.

ספר זבחי יהודה, Zibhe Jeudah Dinim De Sehita & Bedica, דיני שחיטות ובדיקות בפורטוגזית, מאת רבי יהודה פיזה (Jeudah Piza). אמשטרדם, [ת"ק 1740]. פורטוגזית, עם מעט עברית.
בראש הספר הסכמה מאת רבי דוד ישראל עטיאש ורבי יצחק אבנדנה דה בריטו, והסכמת מאת רבי רפאל מלדולה, רבו של המחבר, ורב קהילת הספרדים "נפוצות יהודה" שבבאיון (Bayonne, צרפת).
בדף האחרון, שלושה שירים בפורטוגזית, לכבוד המחבר.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

[8], 75, [5] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים כריכה.

נדיר.
צילומים מעותק זה מופיעים באתר המרכז לאמנות יהודית, פריט מס' 40605.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.167.