מכירה פומבית 94 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים

קבלה בכתב-יד עם חתימת רבי ישראל משקלוב – ירושלים, טבת תקצ"ח – לאחר "הרעש" בצפת

פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $6,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה

פתקת קבלה בכתב-יד, עם ארבע שורות בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א ומנהיג קהילת ה"פרושים" בארץ ישראל. ירושלים, טבת תקצ"ח [ינואר 1838].
כתיבת ידי סופר (כתיבה מזרחית בינונית), עם ארבע שורות סיום וחתימה בכתב-ידו של רבי ישראל משקלוב (שלוש שורות ב"כתב רש"י" אשכנזי, וחתימתו בכתיבה אשכנזית רהוטה).
אישור על קבלת סכום כסף ("אלף וחמש מאות אריות"), מהכספים שנשלחו מאת הגביר יאודה אדוט, ע"י החכם רבי יאודה אלקלעי, והועברו ע"י הראשון לציון "הרב המופלא... כמוהרר"ר חיים גאגין", ל"חלק כולל פרושים דעה"ק צפת ת"ו".
על נוסח הקבלה הוסיף רבי ישראל בכתב-ידו ארבע שורות: "והוא זה חלק כולל פרושים הי"ו דעה"ק צפת ת"ו, ובאתי עה"ח נאם ישראל בע"ס תקלין חדתין וס' פאת השלחן, פק"ס [פקיד וסופר] דכולל פרושים – נאם ישראל במ"ס תקלין חדתין וס' פאת השלחן".


הגאון רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), בעל "פאת השולחן". נשיא ומניח אבני היסוד של יישוב האשכנזים ה"פרושים" בארץ ישראל. מתלמידיו הצעירים של הגר"א מווילנא, ותלמיד-תלמידו הגדול רבי מנחם מנדל משקלוב. למד תורה מפי גדולי הדור בעיר שקלוב, וזכה לשמש כתלמיד חביב את הגר"א מווילנא בחצי השנה האחרונה לחייו (בשנת תקנ"ז). היה חביב אצל הגר"א, קרא ושנה לפניו "וזכה לשרתו להיות כעבד לפני רבו, זה עשרים יום לפני גוויעתו" (עליות אליהו). סידר והדפיס את ביאור הגר"א לשולחן ערוך, ואת הגהות הגר"א למסכת שקלים, שהדפיס בספרו "תקלין חדתין" (מינסק, תקע"ב). ידועות הן הקדמותיו לספרו "תקלין חדתין" ולספרו "פאת השולחן", בהן הוא פותח צוהר להכרת אורו של עולם, רבו הגדול הגר"א מווילנא וגדולי תלמידיו. בשנת תק"ע עמד בראש העלייה השנייה של תלמידי הגר"א לארץ ישראל, והנהיג את הקהילה יחד עם מורו ורבו רבי מנחם מנדל משקלוב, שעלה לפניו לארץ ישראל. "ארץ ישראל נקנית בייסורין" ורבי ישראל איבד במגפות בשנת תקע"ג את כל משפחתו: אשתו, בניו ובנותיו, חתנו ונכדו. הוא נישא בשנית והקים דור חדש (חתנו מזיווגו השני, הוא רבי ישעיה ברדקי שהנהיג אחריו את הקהילה האשכנזית בירושלים, במחצית המאה ה-19). רבי ישראל היה לאב ולפטרון לקהילת ה"פרושים", לווה ואסף סכומים עצומים להצלת העדה, עמד למגן מרדיפות השלטונות ומפני מסעות השוד והביזה של הכפריים הדרוזים שהחריבו את יישובי היהודים בגליל. לאחר רעידת האדמה ("הרעש") בטבת תקצ"ז, נחרב היישוב היהודי בצפת. רבי ישראל התיישב בירושלים והיה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בעיר. באותה תקופה הוא שקד על טובת היישוב בגליל ובירושלים, ועמד בקשר בין השאר, עם הגאון מפרשבורג בעל ה"חתם סופר" שהעריכו מאד (מעניין לציין את תארי הכבוד המופלגים שהיה ה"חתם סופר" רגיל לתארו במכתביו: "נזר תפארת הגאון הגדול המפורסם, גאון ישראל, מארי דארעא דישראל". ראו: אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, ב, עמ' רלו).
הקבלה שלפנינו היא תיעוד היסטורי מפעילותו של רבי ישראל משקלוב, לטובת שיקום קהילת ה"פרושים" בארץ ישראל, באותה שנה קשה שלאחר חורבן צפת ב"רעש" הגדול בשנת תקצ"ז. רבי ישראל נפטר בחודש סיון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק בטבריה.


[1] דף כפול. כ-6.5X10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימן עש בדף האחורי (הריק).

מכתבים וכתבי-יד
מכתבים וכתבי-יד