ספר כפתור ופרח, על עניני ארץ ישראל והלכותיה, מאת רבי אשתורי הפרחי. [ונציה, דפוס מאיר בן יעקב איש פרענץ, ש"ח? 1548?]. מהדורה ראשונה. עותק חסר שער.
הספר הראשון לחקר ארץ ישראל וגבולותיה מתורת חכמי ישראל. רבינו אשתורי ב"ר משה הפרחי, אחד מרבותינו הראשונים מחכמי ספרד ופרובנס בתקופת הרמב"ן, שגר וסייר בארץ ישראל במשך כשבע שנים, חקר את אתריה, בירר את הלכותיה, וספרו שלפנינו הוא המקור הראשון לעוסקים בבירור גבולות ארץ ישראל על פי התורה, ולעוסקים בתורת המצוות התלויות בארץ.
עותק מיוחס – מספריית האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדפי המגן הקדמיים, חותמותיו מתקופת כהונתו כאב"ד קראל (קרולי). בדפי המגן רישומים רבים בכתב-יד, בהם רישומים בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש העליר בעל ה"טיב גיטין", אב"ד באנהארט (בוניאהד) ואונגוואר.
מספר הגהות בכתיבה אשכנזית-איטלקית עתיקה. חתימות רבות של "ליב אייזנשטט מפ"ב"; "ליב א"ש", ומספר הגהות בכתב ידו (שתיים מהן חתומות – דף פ/2; דף תכב/2). בדפי המגן רישומים שונים בחתימת רבי ליב אייזנשטאט, ובחתימת רבי צבי הירש העליר: רישום מאת רבי ליב אייזנשטאט מחודש אדר תקפ"ו בעיר וינה, על השאלתו לאב"ד אייזנשטאט, עם בקשה לשלוח את הספר בחזרה "ע"י שליח נאמן קודם כלות זמן הקיץ הבע"ל". רישום נוסף ממנו מח"י אלול תקפ"ח בעיר וינה, על השאלת הספר לשלשה חדשים לאב"ד באנהרט. תחתיו רישום בכתב יד וחתימת רבי צבי הירש העליר: " כן בא לידי ס' הנחמד הלז... ך"ו אלול תקפ"ח. באניאהד הצב"י הירש העליר אב"ד פ"ק הנ"ל יע"א". בהמשך רישום נוסף בכתב ידו של רצ"ה העליר: "לד' הארץ ומלואה, וזיכני בס' הנכבד הלז מיורשי המנוח הנ"ל. יום ב' כ"ד אייר תקצ"ד. פ"ק א"י [אויבן ישן] יע"א" (בספר אישים בתשובות חתם סופר, עמ' שמט, כותב כי רצ"ה הלר עבר מאונגוואר לאויבן ישן באמצע שנת תקצ"ד, וכנראה היה שם כבר בחודש אייר).
הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות בוניאהד, אונגוואר ואובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים.
האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם.
ב-כד, כד-צה, צה-קט, ר-רט, ש-שט, ת-תמד, תמד-תמז, [2] דף. דף השער חסר. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים ובלאי. שיקומים בהשלמת נייר בשולי מספר דפים. חותמות, חתימות ורישומים מכותבים שונים. כריכת עור חדשה.
בדף האחרון, קולופון המדפיס: "אמר מאיר בר יעקב איש פרענץ". שנת הדפוס על-פי א"מ הברמן, המדפיסים בני ר' יעקב פרענצוני בוויניציאה, ארשת, א, תשי"ט, עמ' 69, מס’ 6.