ספר דעת קדושים, על שו"ע יורה דעה, הלכות שחיטות וטריפות, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטאשטאש, עם הגהות והוספות 'גידולי הקודש' ו'מקדש מעט' מאת רבי פייבל הלוי ראב"ד קולומיא. לבוב, תרל"א 1871. מהדורה ראשונה.
החיבור "דעת קדושים" נדפס לאורך השנים בתוך מהדורות השולחן ערוך.
האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א, עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה ומופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ (נקראה גם יאלאוויץ). מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
[2], לג, כ, לד-קמו, לא דף. דפים מח-מט כרוכים שלא כסדרם. 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 134.