מכתב בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש. ורשה, י"ט אלול תרצ"ד [1934].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", בתוספת שתי מילים בכתב-ידו.
בראשית מכתבו כותב האדמו"ר על דחיית נסיעתו לארץ ישראל "מסבות שונות הוכרחתי לדחות נסיעתי לאה"ק ת"ו על איזה זמן", ועל תכנית חתנו הרש"ג לעלות לארץ: "כבוד חתני הר"ר שמרי' שי' גורארי' ובתו בתי תחי' מתכוננים לעלות לאה"ק ת"ו צלחה" (בין השנים תרצ"ה-תרצ"ח התגורר הרש"ג לפרקים בתל-אביב-יפו).
בהמשך מכתבו מברך האדמו"ר: "ולקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ביתו יחיו... בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב, לאחר "והנני ידידו ש"ב הדו"ש", הוסיף האדמו"ר את המילים "מכבדו ומברכו" בכתב-יד קדשו.
מקבל המכתב, הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר שנים, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק. כתמים.