מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. דרוזגניק [Druskininkai, עיירת-קיט סמוכה לווילנא], כ' אלול תרצ"ב [1932].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב עוסק אודות מפעל משלוח חבילות מזון אל יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל הסובייטי.

הגרח"ע כותב על בקשת העסקן האנגלי רא"מ קייזער ממנו, "שיבקשני לשלוח קול קורא לאחינו באנגליא לעוררם למשלוח עזרה לאחינו ברוסי'[ה] על ידם". רבי חיים עוזר מתייעץ עם הרב אברמסקי על התלבטויותיו בעניין: "ובאשר רבו דברי הבקורת הנני נבוך בזה, אמנם הבטחתי להנ"ל עוד לפני חג הפסח להמציא לידו קול קורא... כן יבקשני לבקש את החפץ חיים שליט"א לחתום על זה. הנני חושש שלא ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות. ייטיב נא כת"ר להודיעני דעתו בזה בהקדם האפשרי...".

בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, יזם האדמו"ר הריי"ץ מבצע בינלאומי מסועף לגיוס אמצעים כספיים והשגת היתרים ורישיונות לשליחת חבילות מזון וחבילות של "קמח שמורה" ומצות ליהודי רוסיה הסובייטית. לצידו פעלו כמה מגדולי הדור, בהם רבי חיים עוזר גרודז'נסקי וה"חפץ חיים" בפולין, רבי יחזקאל אברמסקי באנגליה, רבי מאיר הילסדהיימר בברלין, הרב קוק והרב זוננפלד בארץ ישראל, ואחרים. אגרות ומכתבים שוגרו לרבנים בכל אתר ואתר, פורסמו קולות קורא ונערכו מגביות כספים שונות. אחת הדרכים למשלוח החבילות לרוסיה היתה הקריאה לאנשים פרטיים ברחבי תבל לשלוח חבילות קמח ומצה לכתובות קרוביהם ולכתובות פרטיות שיימסרו להם ע"י הוועד.

במכתב שלפנינו מדובר על רתימת יהודי אנגליה למפעל זה, והחתמת "קול קורא" מיוחד ליהודי אנגליה בעניין. לא ברור על איזו פעילות יצאה הביקורת שאליה מתייחס הגרח"ע, וממה נבע חששו של הגרח"ע ש"ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות". יש לציין כי כבר בחורף של אותה שנה, נדפס "קול קורא" מהתאריך כב שבט תרצ"ב, הקורא ליחידים לשלוח קמח למצות ליהודי רוסיה, עליו חתומים: החפץ חיים, רבי חיים עוזר והאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש (ראו: יהדות הדממה, א, עמ' 317-319). יתירה מכך, יומיים לפני תאריך המכתב שלפנינו, כבר נדפס בווילנא כרוז "קול קורא לעזרה" מהתאריך ח"י אלול תרצ"ב [הופיע במכירת "קדם" 054, פריט 602 ], ובו מכתבם של בעל ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גראדזענסקי מווילנא, הקוראים לכל אחב"י באנגליה, וינה ובכל המדינות החופשיות לעזור במשלוח חבילות מזון ליהודי רוסיה: "...לשלוח מזון ליחידים... ועל כל יחיד ויחיד לשלוח לשארו הקרוב אליו או למכירו", ובפרט בערבי החגים אשר רב הצורך ורבה המצוה לשלוח להם חבילות מזון, בשל "מצבם הנורא של אחינו האומללים ברוסיא, אשר היסוד הכלכלי נשמט מאתם לגמרי, ומאות אלפים נפש מישראל, כל אשר בשם דעקלאסירטער [=משוללי זכויות; Лишанц ] יקרא, הנם מחוסרי לחם ומזון ובפרט הרבנים תופשי התורה שאין להם שום מעמד ומצב, וסובלים חרפת רעב ממש...".

כפי הנראה, במכתב שלפנינו ובמכתב מתאריך ג' תשרי תרצ"ג (המופיע בפריט הבא), מדובר על יוזמה נוספת בנושא זה להחתמת הרבנים על "קול קורא" נוסף, המטיל על כל אחד ואחד חובה מסויימת להצטרף לתכנית העזרה [יתכן והמדובר היה על תוכנית כוללת, הדומה לתוכניתו של הריי"ץ מליובאוויטש להקים "מרכז עולמי" לוועד העזרה, ולהטיל חובה על הרבנים וראשי הקהלות בכל המדינות להתחייב לפעול בעניין. ראה בפריט הבא אגרתו של הגרח"ע להרב אברמסקי מתאריך ג' תשרי תרצ"ג (ובאגרתו לר' יעקב רוזנהיים מתאריך כ"ט אלול תרצ"ב – המובאת בספר "אגרות ר' חיים עוזר", חלק ב, אגרת תשט), על יוזמת האדמו"ר מליובאוויטש לביסוס המגביות והרחבתן].

בתחילת המכתב כותב הגרח"ע שהוא מסכים להצעת הרב אברמסקי לשלוח את "כבוד הרה"ג מוהר"י סאלאוויצ'יק נ"י" לדרום אפריקה [רבי ישראל סולובייצ'יק מרבני דרום אפריקה (נפטר סיון תשי"א), בנו של רבי אברהם ברוך אב"ד סמולנסק, ובן-דודו של הגרי"ז אב"ד בריסק].

בחתימת המכתב מסיים רבי חיים עוזר בברכת שנה טובה: "ואו"ש [ואומר שלום] וברכה, יתברך רומעכ"ת וכל הנלוים אליו לאהבה אותו בברכת השנה בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לחיים טובים ארוכים ומתוקנים, כנפשו היקרה וכנפש ידידו עֹז הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

בשולי המכתב מוסיף הגרח"ע ידיעה (כעדכון המען הנוכחי שלו) על תכנית שובו לווילנא מעייירת הנופש דרוזגניק: "מחר אשוב אי"ה לביתי".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה (ראה פריט 224). כמו כן פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כמו כן, הם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.