מכתב מרבני צפת אל השר משה מונטיפיורי, בחתימת רבני העיר רבי שמואל העליר ורבי שמואל עבו. צפת, תשרי תרל"א [1870]. עברית.
כתיבת יד סופר (כתיבה אשכנזית רהוטה), עם חתימות הרבנים (וחותמתו של הרב עבו). במכתבם מדווחים הרבנים על חלוקת הכספים ששלח השר מונטיפיורי לצפת בשלושה מכתבים - כספים לעניי צפת, להכנסת כלה וביקור חולים, ולמוסדות "שלשה ארצות": צפת, טבריה וחברון.
בדף האחורי רישום באנגלית (שנכתב כנראה ע"י אחד ממזכיריו של מונטיפיורי), המסכם את הדו"ח המופיע במכתב הרבנים בעברית.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי שמואל עבו (תקמ"ט-תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון. רכש קרקעות והקים התיישבות חקלאית של יהודים בכפר מירון. כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון העניקה לו קהילת צפת ספר תורה, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת. רבי שמואל עבו עבד בשיתוף פעולה הדוק עם רבי שמואל העליר מנהיג הקהילה האשכנזית בעיר. במשך שנים רבות היו שני הרבנים הללו הנמענים של כספי התמיכה ששלח מונטיפיורי ליושבי הגליל.
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים). כ-29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני קיפול.

אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים, הנוגעים לענייני הציבור בצפת. מכותבים ומקומות שונים: ויז'ניץ, אמשטרדם, צפת, טבריה - שנות התר"כ-תר"ע בקירוב.
האוסף כולל בין השאר:
• מכתב מחצר הקודש בויז'ניץ, אל רבי משה חר"ג מצפת, מאת חתנו רבי טודרוס גייגער, המבשר לו על אישור מהשלטונות למנות את האדמו"ר כאמרכל הכולל: "הגיע דילוג-רב [טלגרמה] מוויען מהאדון... ובו מבשר ואומר כי כן הרשה המניסטיר את אדמו"ר שליט"א להיות אמרכל בגאליצען...". בשולי הדף - מכתב בכתב-יד וחתימת רבי משה ברומער [נאמן וסופר בית אדמו"רי ויז'ניץ]. ויז'ניץ, אדר ב' תרמ"ט [1889].
["כולל ויז'ניץ" ("כולל ויזניצא") הוקם בצפת ע"י נאמניו של האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שפרש מ"כולל קוסוב" והקים כולל נפרד כשהוא מעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג, מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. עם השנים נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". המכתב שלפנינו עוסק במינוי האדמו"ר בעל "אמרי ברוך" (תר"ה-כסלו תרנ"ג 1845-1892), כאמרכל ארץ ישראל על מקום אביו בעל ה"צמח צדיק"].
• מכתב מעניין מרבי משה חר"ג, אל האדמו"ר רבי משה [משאץ-ויז'ניץ?], העוסק בתלונות ומלשינות שהגיעו מהעיר צפת. בתוך הדברים מסופר על המלחמות עם אנשי המסיון בצפת, ועל מצב בתי הרפואה בעיר. צפת, אייר תרנ"ח [1898].
• שני מכתבים שנשלחו לצפת. כתב-יד ביידיש, על גבי נייר מכתבים של רבי "משה סאק - בבית אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאסוב". אייר תרנ"ד [1894]. • שתי גלויות דואר שנשלחו לצפת, מאת רבי "אריה ליב בראמבערג - בבית אדמו"ר שליט"א". גורא הומאָרא (Gura Humora, כיום: גורה הומורולוי Gura Humorului), תרנ"ז [1897]. • תעודה רשמית בגרמנית, אודות עזבון הגביר מסעריד, בחתימות וחותמות רבי משה צייגער (חר"ג) ורבי יעקב ב"ר מרדכי הלוי פרטיג. [צפת, 1885 בערך]. • שטר מכירת חמץ. בחתימות אלחנן רקח ממהליב ורבי דוד ב"ר מנחם מנדל הלוי. צפת, ערב פסח תרכ"ח [1868]. • ששה מכתבים מודפסים שנשלחו מהפקוא"מ, עם מילוי בכתב-יד, בחתימות רבי אברהם דעלימא ורבי מאיר רובענס [שני מכתבים עם חותמת רבי אברהם כהן אונדערווייזער]. אמשטרדם, שנות התר"מ-תר"ע. • מכתבים שנשלחו מטבריה לממוני צפת, מהשנים תרמ"ג, תרנ"ד ותרע"ג. • ועוד.
19 מכתבים (מתוכם 16 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

פנקס "ספר הזכרון - למוסד הנשגב 'בית יתומים העברי' פעיה"ק צפת ת"ו - הנוסד בשנת תרע"ט ע"י אדמו"ר הרב הצדיק... מוהר"ר ישראל האגער שליט"א הרבי מראדאוויץ, בעי"ת נויארק יע"א אמעריקא...". צפת, [תרע"ט בקירוב].
דף שער בכתיבה קליגרפית בגוני שחור, זהב ונחושת. עיטורים צבעוניים (זר פרחים סביב המילים "ספר הזכרון" ומסגרת מסוגננת). כריכת עור נאה, עם עיטורים מוזהבים. השער והכריכה הוכנו בידי האמן ר' יוסף צבי גייגער - אבי הציור הצפתי, שהיה מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת, וחבר הנהלת בית היתומים.
בדף שאחרי השער, סעיפים אודות "המייסד", "המטרה" ו"ההנהלה". בחלק הראשון מסופר על ייסוד בית היתומים ע"י האדמו"ר מראדוביץ, בחלק השני פרטים על מטרות המוסד; ולאחר מכן רשימת הגבאים וההנהלה "שמינה הרה"צ מידו": ר' ברוך כהן מוהליבר, ר' אלעזר סג"ל, ר' יוסף צבי גייגער [מאייר הפנקס] ור' חיים ליב פרלמן.
בהמשך הפנקס: "ספר התעודות - מבית יתומים העברי בצפת ת"ו" (כותרת זו נתונה בקישוט צבעוני נאה), עם מכתבי המלצה שונים: המלצת פקידי הממשל הצבאי בצפת, שביקרו במוסד בחודש יולי 1920 ומשבחים את פעילותו; המלצת ד"ר אליהו שטרן, והמלצת וואלף קאפענהיים מווינה; מכתב אישור והמלצה משנת תרפ"א מאת רב העיר רבי אברהם ליב זילברמן.
[7] עמ' כתובים, ועשרות דפים ריקים. כ-28 ס"מ. כריכת עור מהודרת. בטנת הכריכה (הפורזץ) מנייר צבעוני נאה. הפנקס נתון בקופסת קרטון מקורית.

דף מודפס, "תנאים ראשונים ואחרונים" לחג השבועות, נוסח מקורי מאת רבי זלמן בראנסאן. שיקא[ג]א, אילל [שיקגו, אילינוי], תרע"ט [1919].
שטר תנאים מליצי בין התורה הקדושה לכנסת ישראל, הבנוי על נוסח שטר התנאים לנישואין. בשטר תנאים זה, החתן הוא עם ישראל ("מורנו ר' ישראל ישרון יחי'") והכלה היא התורה ("מרת תורה תושיה תחי'"). "העומד מצד בתו הכלה" הוא הקב"ה - נותן התורה, והעומד מצד החתן הוא משה רבינו. העומד מצד הכלה התחייב לתת נדוניא לבתו הכלה שש מאות ושלש עשרה מצוות. הערֵבים הם האבות - אברהם יצחק ויעקב. החתונה תתקיים בחג השבועות. דוד המלך ינגן, ואהרן הכהן יברך את החתן והכלה. כריכות התפילין על האצבע משמשות בתור טבעת הנישואין. העדים: שמים וארץ.
קיימות מספר יצירות מן הסוג הזה, הראשונה שבהן ה"כתובה לשבועות" שחיבר רבי ישראל נג'ארה (ומופיעה בספרו "זמירות ישראל"), ואשר נהגו לאומרה בקהילות עדות המזרח ביום חג השבועות בשעת הוצאת ספר תורה. ידוע גם "שטר אירוסין ותנאים", שנדפס בפיעטרקוב תרע"ג (בספר "סדר התנאים והכתובה"), ושם יוחס גם הוא לר"י נאג'רה. לפנינו נוסח מקורי וחדש. בתחתית הדף נדפס: "ממציא התנאים רב זלמן בראנסאן...", "מסדר התנאים רב פינחס פאבערסאן...".
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני קיפול.
לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.

"הדרך" - "The Way", ירחון בהוצאת "קהילת טורונטו". 12 גליונות רצופים. טורונטו, ת"ש-תש"א. יידיש ואנגלית.
גליונות 1-12. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).
מטרת הירחון, כפי שנדפס בראשי הגליונות, היא לפעול: "לטובת הכשרות והיהדות המסורתית". הירחון יצא לאור על ידי "קהילת טורונטו", גוף שהוקם בשנת תרפ"ג כדי לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר. עורך הירחון היה יעקב וולגלרנטר (Jacob I. Wohlgelernter).
הירחון הוקם בניסיון לפתור את הכאוס ששרר בענייני כשרות הבשר בטורונטו במחצית הראשונה של המאה ה-20 (ראה פריט קודם).
בין העומדים מאחורי ירחון זה היה הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו), לימים מגדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת "תורה ודעת", שכיהן באותם ימים כרב בטורונטו (בשנים תרצ"ח-תש"ה). בגליונות שלפנינו מופיעות מודעות שבהן נכתב כי הוא אחד משני הרבנים ראשי "ועד הכשרות של קהילת טורונטו", אליהם ניתן לפנות בכל נושאי הכשרות והדת (הרב השני היה רבי יוסף ויינרב, תרכ"ט-תש"ד, הרב הראשי הראשון של טורונטו, נודע בשם ה"גליציאנר רב"). בירחונים מופיעים גם מכתב והצהרה מאת שני הרבנים הנ"ל, וכן שני מאמרים מפרי עטו של רבי יעקב קמינצקי. באחד מהם מחאה חריפה נגד ה-United Jewish Welfare (מאמר זה מופיע פעמיים, באנגלית - בגליון 6, וביידיש - בגליון 8); ובשני, הערות לקראת חג הפסח - בעיקר בעניני כשרות (יידיש, בגליון 10).
בנוסף למאמרים וידיעות בנושא הכשרות, וכן מאמרים רבים בעניין חינוך הדור הצעיר, ניתן למצוא בגליונות שלפנינו מידע מעניין על פעילות יהודי קנדה עבור אחיהם בראשית ימי השואה; התייחסויות למצב המלחמה בעולם; פרסומות של ארגונים יהודיים כמו קק"ל; מאמרים לרגל פטירתו של רבי דוב רעוועל (הרב ד"ר ברנרד רבל, הנשיא הראשון של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק); מאמר על הכשרות מאת הרש"ר הירש; ועוד. כמו כן, נזכרים בגליונות שמות רבים של נכבדי קהילת טורונטו (שמות משפחה כגון: קורולנק, טננבוים, שיף).
12 גליונות (עשרות דפים). מצב טוב מאד.
הירחון לא מופיע ב-OCLC ולא ב-Ontario Jewish Archives, וכפי הנראה לא ידוע ביבליוגרפית. יתכן ולפנינו כל הגליונות שיצאו אי-פעם (סט שלם).