ארבעה ספרים:
1. ספר אור הגנוז לצדיקים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מיוסדים על ספר התניא, מאת רבי אהרן כ"ץ מאפטא אב"ד ז'ליחוב ובילגוריי (בעל "כתר שם טוב"). למברג, [תרי"א] 1850. מהדורה שניה. על הספר ומחברו ראה פריט קודם.
2. ספר אמרי נעם, מאמרי חסידות חב"ד על המועדים, מאת רבי הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (המכונה ר' הלל פאריטשר). נכתב והובא לדפוס על ידי תלמידו רבי לוי יצחק שימענאווסקי. ווילנא, תרל"ו 1876. מהדורה יחידה.
על הספר אמרי נעם כותב רבי פנחס, נכדו של רבי הלל: "בשנת תרל"ו נדפס על שמו [של רבי הלל] בווילנא ספר קטן מכונה אמרי נועם, אמנם זה איננו לשונו, כי אם מה שרשם לעצמו בקצרה אחד מהשומעים שלא הבין מה ששמע, וכגון דא צריכנא לאודועי" (בהקדמה ל"פלח הרמון" על בראשית, ווילנא תרמ"ז).
3. שו"ת אילה שלוחה, מאת רבי נפתלי הירץ קלצקין, מחשובי רבני חב"ד (ראה להלן). וורשא, תרנ"ז 1896. מהדורה יחידה (בשנת תרע"ב נדפס בוורשא חלק נוסף של הספר, אך הוא איננו מהדורה שניה של הספר שלפנינו, אלא רובו תשובות אחרות. מספר תשובות המופיעות לפנינו נדפסו שם בנוסח שונה).
בסימן ו נדפסה התכתבות של המחבר עם האדמו"ר ה"צמח צדק" משנת תרט"ז. תשובת ה"צמח צדק" נדפסה לראשונה בספר שלפנינו. בדף ט נדפסה תשובתו של האדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין, בנו של הצ"צ, משנת תרכ"א (תשובת האדמו"ר מהרי"נ מניעז'ין נדפסה רק בספר שלפנינו).
4. ספר שארית ישראל, מכתבים ומאמרי חסידות חב"ד, מאת רבי ישראל יפה מדובראוונא, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. קלויזנבורג, תרפ"ד 1924. מהדורה יחידה.
בספר נדפסו מאמרים ומכתבים בעניינים שונים בקבלה, חסידות ועבודת ה' על פי דרכה של חסידות חב"ד. בתחילת הספר נדפסה הקדמה חשובה מהמו"ל, נכד המחבר, ובה מספר באריכות כיצד זקנו המחבר התקרב לבעל התניא. בהקדמה מופיעים לראשונה פרטי מידע ותיאורים מעניינים על בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים, וכן תיאורים על עבודת ה' של המחבר. המחבר רבי ישראל ב"ר חיים יפה מדובראוונא (אין מדובר ברבי ישראל יפה המדפיס הנודע מקאפוסט) היה מחשובי תלמידיו של בעל התניא. עליו נכתב בספר "בית רבי": "הרה"ח המפורסם ר' ישראל זלה"ה מדובראוונא, מחסידי רבינו, והיה מנגן גדול בכלי זמר, והיה מנגן אצל רבינו". לאחר פטירת רבו בעל התניא, היה מתלמידי האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה.
רבי נפתלי הירץ קלצקין (תקפ"ג-תרנ"ד) אב"ד אושפל ושימבורג, מגדולי רבני חב"ד. היה תלמיד מובהק של ה"חתם סופר", ולמד בישיבתו בפרשבורג בשנים תקצ"ז-תקצ"ט (החתם סופר ותלמידיו, עמ' שפה-שפו). בהמשך חייו התקרב לגדולי תלמידי בעל התניא ואל האדמו"ר ה"צמח צדק" ובניו, עמם אף התכתב בהלכה ובחסידות. נסמך להוראה מה"צמח צדק". כמו כן היה בקשרי ידידות עם רבים מגדולי דורו - גדולי רבני ליטא, גליציה והונגריה, וגדולי האדמו"רים בפולין (רשימה חלקית של גדולי ישראל עמם היה המחבר בקשר, נדפסה בתחילת שו"ת "אילה שלוחה", מהדורת תרע"ב). כיהן כעשר שנים כרב בעיר אושפל שבפלך קובנה, ולאחר מכן התמנה לרב בעיר שימבורג שבפלך קורלנד, בה כיהן ברבנות שלושים ושבע שנים.
בהקדמה לחלק השני של ספרו אילה שלוחה (נדפס בתרע"ב), משרטט בנו, רבי משה צבי אב"ד רומנוב, קווים לדמותו: "... מנעוריו עד שיבתו שקד יומם ולילה על התורה ועל העבודה. זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והיה מגדולי בעלי הוראה המפורסמים בשעתו... וכשהריח ביראת ה' על פי דרך החסידות, לא זז מלחבב דה"ק [=דבריהם הקדושים] ולא מש מאהלו לדרוש דרושים נלהבים אשר התלהטה נפשו לדבקה בה... ומסר נפשו ומאודו על זה, ורבים השיב מעון. נטע דא"ח בלב רבים מהסרים למשמעתו, והזריח אור בתוך עומק לבבם, נקודת האמת... וכל מי שלא ראה התנהגותו של ש"ק ויו"ט, לא ראה אור ושמחה של מצוה מימיו... והוא בעצמו היה לנו [לבניו הגאונים] לרב בלמוד ים התלמוד והפוסקים ונושאי כליהם... גם תורת הבעש"ט נ"ע הופיע בנפשי ורוחי ונשמתי, וזאת היתה שעשועיו, משוש לבו ונפשו. ונתקיימה בו מה שאמרו (ריש פרק ו דאבות) 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה'... ". בניו של רבי נפתלי הירץ היו גאונים מפורסמים, רובם מרבני חב"ד החשובים. המפורסם שבבניו היה הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין, שעלה בשנותיו האחרונות לירושלים (כפי הנראה הוא היחיד מבניו שלא נטה לחסידות). בהמשך אותה הקדמה מספר בנו שה"בית הלוי", וכן האדמו"רים המהרי"נ מניעז'ין והמהר"ש מליובאוויטש, חפצו לקחת לחתנים את בניו הגאונים, "אך מן השמים עכבוהו". בוורשא בשנת תרע"ב הדפיסו ששת האחים הגאונים את מבחר חידושיהם בספר משותף בשם "עמודי שש" (בכמה מהסימנים מפלפלים האחים בדברי ה"צמח צדק").
גודל ומצב משתנים.

ספר אמונת היחוד, ס"ד פרקים בתורת חב"ד, מאת רבי אברהם סופר מפאלטישען. פרמישלה, [תרל"א] 1871. מהדורה יחידה.
הספר שלפנינו הוא מעין מבוא, עיבוד וסיכום של יסודות תורת חב"ד. מחבר הספר היה, כפי הנראה, מתלמידיו של רבי יצחק משה מיאס (תקכ"ו?-תרכ"א), שהיה מגדולי תלמידי בעל התניא. העיר פאלטישען שברומניה, מקום מגוריו של מחבר הספר, הייתה נתונה תחת השפעתו החב"דית של רבי יצחק משה מיאס (על כך ראה בהרחבה בספר מאורי ישראל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 99-101).
על הספר שלפנינו כותב רבי יוסף שאול נתנזון אב"ד לבוב, בעל "שואל ומשיב", בהסכמתו: "... חכמה ומלאכה גדולה היא, כי הוא אסף וליקט מכתבי קודש של הגאון החסיד מליבאוויטש ז"ל [כנראה כוונתו לאדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש] הדרך ומבוא למצוא מסלול קודש להורות אמונת היחוד. אמנם הוא [ה"צמח צדק"] כתבו בלשון אשר מדברים המקובלים, והרב הנ"ל [רבי אברהם סופר, מחבר הספר] העתיק אותם בלשון צחות אשר ישתמשו החוקרים, למען יהיה מובן לאנשי זמנינו, אשר לא רגל על לשונם הלשון של המקובלים, וגם הם ידעו ויכירו הדרך הקודש אשר סלל הרב החסיד מליבאוויטש ז"ל. והוסיף [המחבר] על שפתו לקח להבין ולהשכיל גם לאיש אשר לא שנה כלשון ששנו חכמים חכמי סודות וחידות, והיטב אשר עשה...".
[4], נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות בדפים האחרונים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 50.

שני קונטרסי פולמוס בין חסידים למתנגדים:
1. ספר אגרת השלום, כתבי אפולוגטיקה ופולמוס בענייני חסידים ומתנגדים, מאת רבי ברוך הלוי יפית. פטרבורג, תרמ"ג 1882. מהדורה יחידה.
הספר כולל ארבעה חלקים:
א. עיבוד של דרוש חסידי-חב"די שמסביר את דרכי עבודת ה' החסידית והמתנגדית, ומרחיב על כך שיש לגיטימציה לשתי הדרכים במאמרי חז"ל בתלמודים ובמדרשים. עורך הספר לא מוסר את שמו של בעל המאמר (המאמר נדפס בשנית בנוסח המקורי, ללא עריכה, עיבוד והוספות, ב"אגרת וכוח והשלום", ירושלים תרפ"ז. ראה להלן מס' 2).
ב. מכתב פולמוס הלכתי ארוך, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, שכתב בשנות התק"מ, לדיינים במוהילוב שרצו להכריז חרם נוסף על החסידים. נדפס לראשונה בקונטרס שלפנינו (נדפס מחדש, על פי העתקה מדויקת, בשו"ת אדמו"ר הזקן, מהדורת ברוקלין תשס"ח, סימן נח, ובאגרות קודש מאת האדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, אגרת ח).
ג. מכתב ארוך ומעניין מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – ה"צמח צדק" מליובאוויטש, שכתב בשנת תר"ח, אל הסופר המלומד אריה ליב (לאון) מנדלשטאם, בענייני חינוך. נדפס לראשונה בקונטרס שלפנינו (נדפס מחדש על פי כתב-היד המקורי, באגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, אגרת לז).
ד. מדור בשם "אמרי שפר", הכולל ספורים, פנינים, דברי חידודים והברקות על פסוקים ומאמרי חז"ל, מאת גדולי ישראל, בהם שתי פנינים לא מוכרות מאת האדמו"ר ה"צמח צדק" (ראה עמ' 41).
56 עמ'. 21 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. מעט כתמים. קרעים רבים (בהם קרעים חסרים), בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעה בטקסט בדף השער ובדפים נוספים. הדבקות נייר לחיזוק בדף השער ובדפים נוספים. כריכת עור חדשה.
2. קונטרס אגרת וכוח והשלום, דרוש חסידי-חב"די שמסביר את דרכי עבודת ה' החסידית והמתנגדית, ומרחיב על כך שיש לגיטימציה לשתי הדרכים במאמרי חז"ל בתלמודים ובמדרשים. בהוצאת רבי חיים הכהן הורוויץ. ירושלים, תרפ"ז [1927]. מהדורה יחידה. עיבוד של המאמר שלפנינו נדפס כבר בשנת תרמ"ג בספר "אגרת השלום", ראה לעיל.
בעמוד השער נכתב כי מקור המאמר הוא מהעתקה מכתב-יד קדשו של ה"צמח צדק", שהעתיק רבי חיים יעקב ווידרביץ (תקצ"ה-תרע"א) – עורך סדרת השו"ת "צמח צדק". לאחר מכן, בראש המאמר, כותב המו"ל: "...ושמעתי שאומרים שזהו של הרה"ק הגאון מו"ה בנימין קלעצקער תלמיד רבינו הזקן בעל התניא" (ראה מאמרו של רבי יהושע מונדשיין, ב"כרם חב"ד" – 4, ב, עמ' 226, הכותב בין היתר: "...סגנונו של החיבור מוכיח עליו ללא צל של ספק כי לא יצא מידי אדמו"ר הצ"צ").
יב עמ'. דפים מנותקים. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של הדפים. רישומים בכתב-יד. ללא כריכה.

חמישה ספרים וחוברות – האדמו"ר הריי"ץ וחסידות חב"ד. יידיש ועברית.
1. "יומן רשמי בקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש [הריי"ץ] בארץ ישראל", מאת רבי שמעון גליצנשטיין. ירושלים, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה.
2. ספר "די יסורים פון ליבאוויטשן רבין אין סאוועט-רוסלאנד", סיפור מאסרו של האדמו"ר הריי"ץ ברוסיה הסובייטית בשנת תרפ"ז, מאת מחבר לא ידוע. ריגה, תר"צ [1930]. מהדורה ראשונה. יידיש.
3-4. קונטרס "דער בעזוך פון ליובאוויטשער רבין שליט"א אין גלובאקע", תיעוד בקורו של האדמו"ר הריי"ץ בגלובאקע, בסיון-תמוז תרצ"ד, עם שיחותיו ומכתביו מימי הביקור, מאת רבי יחזקאל פייגין (מזכיר הריי"ץ). וורשא, תרצ"ה [1935]. מהדורה ראשונה. יידיש ועברית.
כרוך עם: קונטרס "מכתב... בדבר איגוד התמימים", מאת האדמו"ר הריי"ץ. [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה.
5. ספר "ליבאוויטש און די וועלט", זכרונות מישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש", במחיצת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, מאת משה גראניטשטיין. בואנוס איירס, תש"ו [1946]. מהדורה יחידה. יידיש.
גודל ומצב משתנים.

דף השער של גיליון העיתון וואַרשעווער ראַדיאָ, מיום בואו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מריגה לוורשה. יום שישי [י"א תמוז] תרצ"א (26 ביוני 1931). שנה 7, גיליון מספר 147. יידיש.
בתחתית הדף מופיעה הידיעה: "דער ליובאוויטשער רבי אנגעקומען קיין ווארשא" (הרבי מליובאוויטש הגיע לוורשה), ולצדה תמונה של הריי"ץ.
בכתבה מתוארת הגעתו של הריי"ץ, יחד עם חתנו הרב שמריהו גוראריה ומזכירו הרב יחזקאל (חאצ'ע) פייגין, בשש וחצי בבוקר ברכבת המהירה מריגה; קבלת הפנים של מאות חסידים בתחנת הרכבת הראשית בוורשה; התאכסנותו בביתם של החסידים גורביץ' וזלמנוב (ברחוב נאלעווקי 7); הודעה על התוועדות שתיערך בשבת בישיבת "תומכי תמימים" (ברחוב סאפיעזשינסקא 17) לרגל "חג הגאולה" י"ב-י"ג תמוז, ופרטים נוספים.
על נסיעתו של האדמו"ר הריי"ץ מריגה לבקר בישיבות בוורשה, וילנה ולודז', ראה "אגרות קודש" של הריי"ץ, חלק ב', אגרת תקל"ט.
[1] דף. 54.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים קטנים בשוליים, חלקם חסרים (ללא פגיעה בטקסט). כתמים ובלאי קל.