מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove letter filter letter
- (-) Remove yemenit filter yemenit
- ומכתבים (2) Apply ומכתבים filter
- יד (2) Apply יד filter
- יהדות (2) Apply יהדות filter
- כתבי (2) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (2) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (2) Apply כתבייד filter
- תימן (2) Apply תימן filter
- תימן: (2) Apply תימן: filter
- and (2) Apply and filter
- jewri (2) Apply jewri filter
- manuscript (2) Apply manuscript filter
מציג 1 - 2 of 2
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות, עם דינים ופירושים [המיוחסים למהר"י ונה]. מוגמה, תימן, א'תתקע"ה לשטרות [תכ"ד 1664].
בדף האחרון קולופון מאוייר של הסופר "אברהם בן שלמה בן יונה בן סעדיא בן דוד בן בניה בן עודד הידוע אלכלפי", שסיים לכתוב את הסידור "במתא מוגמה" (כפר בנפת בני מטר מדרום לצנעא מרכז תימן), בחודש סיון שנת א'תתקע"ה לשטרות [ה'תכ"ד ליצירה 1664]. גם לוח המולדות שבסידור שלפנינו מתחיל בשנה זו – שנת ה'תכ"ד ליצירה.
כתיבה תימנית עתיקה ונאה במיוחד, רובה עם ניקוד עליון. במרכז הדף נכתב נוסח הסידור בכתיבה מרובעת מנוקדת, ובשוליים שילב הסופר הלכות ופירושים בעמודות נפרדות (ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט), בכתיבה לא מנוקדת, באותיות קטנות יותר. בעמודות אלו כתב הסופר לעתים כמה מן השורות בכתיבה אלכסונית (או עולה ויורדת), לקישוט.
רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות מכותבים אחרים ובהן הלכות ופירושים נוספים.
הסופר מארי אברהם בן שלמה אל-כלפי ממרכז תימן, העתיק בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק (נפת בני מטר מדרום לצנעא) את סידור מהר"י ונה "פעמון זהב". הוא כנראה אחד ממשפחת אל'כלפי ממרכז תימן שפעלו והעתיקו כתבי יד בערי מרכז-תימן במאות הט"ז-י"ז (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 275).
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח עם פירוש ההגדה (המיוחס למהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; מגילת איכה עם פירוש וקינות לתשעה באב; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תפילת פורים ומגילת אסתר עם פירוש; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול] וסליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון, ברית מילה ופדיון הבן; דיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה. נוסחאות שטרות ו"אזהרות" עפ"י סדר תרי"ג מצוות.
בשולי כמה דפים רישומי לידה משנות הת"ר. רישום לידה משנת תרנ"ג (1893): "נולד הפרח הטוב... במזל טוב, בזכות התורה הנקראת טוב, דוד בן יוסף אל עוקבי הי"ו ביום ט"ו ניסן שנת ב'ר"ד לשטרות, יזכהו הב"ה לתורה ולמצוה ולמעשים טובים הוא וזרעו וזרע-זרעו עד סוף כל הדורות, אכי"ר". רישום לידה נוסף של הילד מוסא בן דוד שנולד בי' אדר א' תרצ"ה (1935).
[133] דף. חסרים דפים בודדים בתחילת הכרך. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים כהים. קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בלויה ופגומה.
בדף האחרון קולופון מאוייר של הסופר "אברהם בן שלמה בן יונה בן סעדיא בן דוד בן בניה בן עודד הידוע אלכלפי", שסיים לכתוב את הסידור "במתא מוגמה" (כפר בנפת בני מטר מדרום לצנעא מרכז תימן), בחודש סיון שנת א'תתקע"ה לשטרות [ה'תכ"ד ליצירה 1664]. גם לוח המולדות שבסידור שלפנינו מתחיל בשנה זו – שנת ה'תכ"ד ליצירה.
כתיבה תימנית עתיקה ונאה במיוחד, רובה עם ניקוד עליון. במרכז הדף נכתב נוסח הסידור בכתיבה מרובעת מנוקדת, ובשוליים שילב הסופר הלכות ופירושים בעמודות נפרדות (ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט), בכתיבה לא מנוקדת, באותיות קטנות יותר. בעמודות אלו כתב הסופר לעתים כמה מן השורות בכתיבה אלכסונית (או עולה ויורדת), לקישוט.
רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות מכותבים אחרים ובהן הלכות ופירושים נוספים.
הסופר מארי אברהם בן שלמה אל-כלפי ממרכז תימן, העתיק בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק (נפת בני מטר מדרום לצנעא) את סידור מהר"י ונה "פעמון זהב". הוא כנראה אחד ממשפחת אל'כלפי ממרכז תימן שפעלו והעתיקו כתבי יד בערי מרכז-תימן במאות הט"ז-י"ז (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 275).
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח עם פירוש ההגדה (המיוחס למהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; מגילת איכה עם פירוש וקינות לתשעה באב; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תפילת פורים ומגילת אסתר עם פירוש; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול] וסליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון, ברית מילה ופדיון הבן; דיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה. נוסחאות שטרות ו"אזהרות" עפ"י סדר תרי"ג מצוות.
בשולי כמה דפים רישומי לידה משנות הת"ר. רישום לידה משנת תרנ"ג (1893): "נולד הפרח הטוב... במזל טוב, בזכות התורה הנקראת טוב, דוד בן יוסף אל עוקבי הי"ו ביום ט"ו ניסן שנת ב'ר"ד לשטרות, יזכהו הב"ה לתורה ולמצוה ולמעשים טובים הוא וזרעו וזרע-זרעו עד סוף כל הדורות, אכי"ר". רישום לידה נוסף של הילד מוסא בן דוד שנולד בי' אדר א' תרצ"ה (1935).
[133] דף. חסרים דפים בודדים בתחילת הכרך. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים כהים. קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בלויה ופגומה.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ, והדיינים רבי שלמה ן' ישועה ורבי שלום ן' סעדיא הכהן. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'צ"ב [לשטרות. ה'תקמ"א ליצירה] 1781.
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני יחיא ן' סלימאן אלגמל [גמליאל] ויחיא ן' סעיד אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, וחתימתו המסולסלת של המהרי"ץ.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין מרי שלמה בן ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן א, עמ' 71), מדייני צנעא. מילא את מקומו של הדיין מרי פנחס בן שלמה. כיהן כדיין לצד הראב"ד המהרי"ץ עד פטירתו.
הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן (ת"ע-תקמ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן, א, עמ' 267). ראש ישיבה בצנעא, כיהן כדיין שלישי לצד הראב"ד המהרי"ץ ורבי שלמה בן ישועה גמליאל.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני יחיא ן' סלימאן אלגמל [גמליאל] ויחיא ן' סעיד אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, וחתימתו המסולסלת של המהרי"ץ.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין מרי שלמה בן ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן א, עמ' 71), מדייני צנעא. מילא את מקומו של הדיין מרי פנחס בן שלמה. כיהן כדיין לצד הראב"ד המהרי"ץ עד פטירתו.
הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן (ת"ע-תקמ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן, א, עמ' 267). ראש ישיבה בצנעא, כיהן כדיין שלישי לצד הראב"ד המהרי"ץ ורבי שלמה בן ישועה גמליאל.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג