מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove עתיקים filter עתיקים
- earli (8) Apply earli filter
- print (8) Apply print filter
- ודפוסים (6) Apply ודפוסים filter
- ערש (6) Apply ערש filter
- והש (6) Apply והש filter
- שנות (6) Apply שנות filter
- הר (6) Apply הר filter
- דפוסי (6) Apply דפוסי filter
- and (6) Apply and filter
- book (6) Apply book filter
- incunabula (6) Apply incunabula filter
- הדפוס (2) Apply הדפוס filter
- יד (2) Apply יד filter
- כתבי (2) Apply כתבי filter
- מלפני (2) Apply מלפני filter
- תקופת (2) Apply תקופת filter
- befor (2) Apply befor filter
- era (2) Apply era filter
- manuscript (2) Apply manuscript filter
- manuscripts, (2) Apply manuscripts, filter
- the (2) Apply the filter
לפנינו העותק של רבי אברהם הלוי בקראט, ממגורשי ספרד, בעל "ספר הזכרון" על פירוש רש"י לתורה. עותק זה מעוטר באלפי הגהות בכתב-ידו – על מסכתות כלים ואהלות מסדר טהרות. בסוף סדר קדשים, מופיעה הקדמה ארוכה בכתב-ידו, ובה הוא מתבטא בחריפות נגד השיבושים שחלו בתרגום פירושו של הרמב"ם (מערבית-יהודית) ובמהדורת הדפוס של החיבור, וכותב שזו הסיבה שבחר להגיה ככל יכולתו את הספר שלפנינו.
כרך מתוך מהדורת נאפולי, בה נדפס לראשונה פירוש המשניות לרמב"ם, שנכתב כאמור במקור בערבית-יהודית ותורגם על ידי מתרגמים שונים, בתקופות שונות. סדר קדשים (שלפנינו) תורגם על-ידי ר' נתנאל ב"ר יוסי בן אלמלי. שם המתרגם של סדר טהרות (שלפנינו) לא נזכר. יש האומרים כי סדר זה תורגם אף הוא על ידי ר' נתנאל הנ"ל, מתרגמו של סדר קדשים.
כולל נוסח המשניות. שתי עמודות בכל עמוד. אחרי כל משנה (שנדפסה בכתב מרובע), מופיע הפירוש (שנדפס בכתיבה בינונית – "כתב רש"י"). תיבת פתיחה מאוירת (בתחריט עץ) בראש סדר טהרות.
בסוף סדר קדשים, שבו נסתיימה ההדפסה, נדפס סיכום הפרקים של כל ששת הסדרים, ואחריו מופיעים מספר קטעי קולופון מאת המדפיס. תחילה מופיע קולופון בחרוזים: "קחו פירוש לכל המשניות למשה רב בכל תלמו' ותורה / בנו מיימון אשר נודע למורה בכל מדע לו וגבורה... בעיר נאפו'[לי] הלא נעש'[ה] בדע'[ת] יהושע ואיש שונצין מקור'[ה] / באייר נגמר חדש ושנה רנב לפרט וה' אלף ליצירה...".
לאחר מכן נדפס: "נברך ה' אשר יעצנו... להתחיל ולהשלים מלאכת ה' החבור הגדול הלזה מהמשניות משתא סדרי עם פירושם להרמב"ם ז"ל... נעשה בעזר והתעוררות... הח"ר אברהם תלמיד ספרדי יצ"ו כי אמץ כח להעשותו בדפוס למען זכות בו את הרבים, בהיות שלמעוט מציאות החבור הזה שלם בגלותינו לא הגיע לכלל האומה התועלת אשר בו כוון הרב המורה המחבר הפירוש הנזכר... ועמו נשתתפו בהוצאה הרבה הזאת הנדיב וחשוב כמ"ר יוסף אבן פיסו ספרדי בעל בריתי יצ"ו ואנכי הצעיר דמן חבריאה יהושע שלמה איש שונצינו בעל המלאכה הזאת והיתה השלמתו יו'[ם] ג' י"א לחדש אייר רנ"ב לאלף הששי פה נאפולי יכוננה עליון וירום הוד מלכה דון פיראנד"ו שיחיה לאורך ימים...".
לאחר מכן מופיע קטע נוסף: "למען לא נהיה נאשמים אנחנו עושי המלאכה על עשותינו הסיום בסוף סדר זה מקדשים, אשר היה ראוי להיו'[ת] בסוף סדר טהרות להיותו האחרון בסדר אמרנו לעשות התנצלותינו כי היה לסבה שסדר קדשי'[ם] נעשה במלאכתינו זאת אחרון בזמן להעדר מאתנו ההעתקות הראויות בזמנם כפי בנין הספר...".
בחלקו התחתון של דף זה, רישום ארוך בכתב-ידו של רבי אברהם בקראט, המהווה הקדמה להגהותיו הרבות המופיעות לאחר מכן בדפי סדר טהרות, ובה מתבטא רבי אברהם בחריפות על טיב התרגום, ההעתקה ומהדורת הדפוס:
"בע"ה אמ'[ר] אברהם הלוי בקראט, בראותי את ההקדמה הרבת[!] התועלת שהקדים אדוננו הר"ם במז"ל לביאור סדר טהרות... שהם בזאת הנסחא הדפוסיית סרות טעם, בין מצד בעל הדפוס בין מצד המעתיק הראשון שמעך לה ערב"י ש[--] בין דדיה ובדה מלבו דברים לא כוון אליהם אדוננו ז"ל, אמרתי ראוי לי לחוס על כבוד קונה, ולתמוך יד ימינה, להרימה מאשפות הטעיות ההם, ולא אניח פה מפיק מרגליות לחוך עפר ההעתקה המשובשת הזאת...".
בהמשך הקדמתו הוא מתייחס לאופן עבודתו בהגהותיו, ועל הפנייתו לעתים בהערותיו למילה המקורית בשפה הערבית: "וכתבתי בקצת מקומות ע' [=ערבית] כך וכך לרמוז לבקי בלשון ההיא מה היתה סבת הטעות ואיך נתחלפה למעתיק הראשון מלה במלה או ענין בענין אחר משם ראיה שהיה מעתיק המלות לבד בלתי הבנת ענין...".
לאחר מכן, משבח את עבודתו: "ובהגהתי הצעירה הזאת אומר אני בעניי מה שאמ'[ר] רבי'[נו] ז"ל במעשהו הגדול בסוף ההקדמה הנזכרת וזה לשונו ולא ידע שיעור התועלת בו על האמת אלא מי שייגע וכו' כן אני אומ'[ר] שלא ידע שיעור מה שעשיתי אלא מי שיעיין יום או יומיים בפי'[רוש] הלכה מאותן הלכות ולא יעלה בידו ממנה אלא כמה דמסיק תעלא מבי כרבא ויחזור לעיין בנסחא המתוקנת הזאת אזי יבין ויעריך מה שעשיתי ויגמלני טוב".
לאחר מכן, בדפי המסכתות כלים ואהלות, מופיעה עבודתו היסודית של רבי אברהם הלוי בקראט, בדמות אלפי הגהות, סימונים ומחיקות, בכתב-ידו. ההגהות כוללות הערות, הבהרות ותיקוני נוסח רבים (על פי המקור הערבי). במספר מקומות תרגם רבי אברהם פסקאות שלמות מן המקור הערבי, ובמקום אחד הוסיף פירוש על משנה אחת, בתרגום משלו, שנשמט במהדורת הדפוס שלפנינו. במקומות רבים הוא מעתיק את המילה הערבית מן המקור, עם ציון האות ע' [=ערבי].
רבי אברהם בן שלמה הלוי בקראט, חכם בתורה, פייטן ומשורר, ממגורשי ספרד. מראשוני פרשני רש"י – מחבר "ספר הזכרון". התגורר במלגה שבספרד, ובעת הגירוש בשנת רנ"ב הגיע עם מגורשים רבים לתלמסאן שבאלג'יריה, ומשם עבר לתוניס בשנת רס"ז. בתוניס חיבר את פירושו על פירוש רש"י לתורה. חיבור זה נודע כ"ספר הזכרון" וכתיבתו הסתיימה בשנת רע"ו (הספר נדפס לבסוף בליוורנו תר"ה, לאחר שכתב-היד של החיבור התגלגל מתוניס לאיטליה). בהקדמה לספרו זה הוא כותב כי הוא "מן הגולה אשר הגלתה מספרד...", ובסוף הקדמתו כותב: "וזה החלי לכתוב ואני בתוך הגולה נאחז בסבך הנדוד כאורח נטה ללון פה מדינת תונס בשנת מאתים וששים ושבע לפרט האלף הששי...". "ספר הזכרון" הוא מספרי הפרשנות היסודיים על פירוש רש"י לתורה. בין היתר מראה שם רבי אברהם את בקיאותו בשפה הערבית, כשהוא מפרש דברים "על דרך לשון הערב, שהוא לשון קודש משובש". רבי אברהם בקראט נודע בדורו כמשורר, ובשיר לכבודו שכתב ידידו (בן עירו מלגה) רבי אברהם זמירו (מובא בספר "עומר השכחה" לר"א גבישון [אף הוא ממגורשי ספרד שגלו לצפון אפריקה]; ליוורנו תק"ח, דף קכו/2-קכז/1), הוא מכנהו "אברם נעים המשוררים כולם". רבי אברהם חיבר גם קינה על גירוש ספרד (נתפרסמה ע"י חיים הלל ששון, בתוך: תרביץ, 31 [1], 1961, עמ' 59-71). בהקדמה לקינה מופיעה עדותו – עדות מכלי ראשון – המתארת את הגירוש מספרד, ואת הצרות והתלאות שעברו על המגורשים. בסיום הקדמה זו כותב: "ואני אברהם בכמ"ר שלמה הלוי זלה"ה בקראט מתותשבי מאלקה – היא העיר ההוללה... בראותי בני עליה בשוקים וברחובות, בנים יומתו על אבות, להיות לי לעדה כי אש הגירוש הלא נשקה בקרבי ורע עלי המעשה ובמאד מאד מר לי מר...".
כרך חסר בתחילתו ובסופו. מתחיל בסוף מסכת מנחות, ומסתיים בפרק הראשון של מסכת מקואות. [99] דף. קונטרסים בני שמונה דף כל אחד. קדשים: קונטרסים ל (חסרים שני הדפים הראשונים של הקונטרס), לא, לב, לג (הדף השני בקונטרס זה נכרך הפוך), לד. סה"כ [38] דף (סדר קדשים במקור: [56] דף). טהרות: קונטרסים לה (הדף הרביעי של קונטרס זה נכרך בטעות לאחר הדף הראשון של קונטרס לח), לו, לז, לח, לט, מ, מא, מב (חסרים שני דפים אחרונים של קונטרס זה). סה"כ [61] דף (סדר טהרות במקור: [86] דף).
32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים (מצב כללי בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים עם חסרון בחלק ניכר מהדפים, עם פגיעה בטקסט. בשלושה דפים חסרון גדול ופגיעה משמעותית בטקסט (הדף ובו פרקים ראשון ושני של מסכת ערכין; הדף ובו פרקים ראשון, שני ושלישי של מסכת כריתות; והדף עם סיום מסכת טהרות ותחילת מסכת מקואות). הדפים כולם עברו שיקום מקצועי בהשלמת נייר ונכרכו מחדש. שוליים קצוצים, עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. חלק מההגהות נקצצו. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
עותק חלקי.
המדפיס, יוסף בן יעקב אשכנזי גונצנהוזר [כלומר מגונצנהויזן שבבוואריה], היה מחלוצי המדפיסים היהודים, ופעל באיטליה בתקופת ערש הדפוס. יוסף אשכנזי פעל לצדם של בני משפחת שונצינו, שהדפיסו באותה עת בערים שונות באיטליה. את דפוסו הקים יוסף אשכנזי בנאפולי בסביבות שנת רמ"ז, ובשנת ר"ן נפטר. החל משנת ר"ן החל לפעול בנאפולי גם בית דפוסם של משפחת שונצינו (על ידי יהושע שלמה שונצינו). במקביל, המשיך בית הדפוס של יוסף אשכנזי להתקיים עוד כשנתיים, על ידי בנו עזריאל, עד שנת רנ"ב (שנת הגירוש מספרד) – אז נסגרו בתי הדפוס של אשכנזי ושונצינו. בבית דפוסו של יוסף אשכנזי נדפסו כ-15 כותרים עבריים בלבד. העורך והמגיה של הספר שלפנינו היה ר' יום טוב בן פרץ (בונפוי) צרפתי.
במהדורה זו נפלה טעות בהדפסה והדפים [33-32] הודפסו בהיפוך הסדר (הסדר הנכון הוא 33ב, 32ב, 33א, 32א). לאחר מכן תוקנה הטעות ובשאר העותקים הודפסו הדפים בסדר הנכון. בדפים המתוקנים מופיע סְדר שונה, תוקנו מספר טעויות, ונעשה שימוש באותיות ה' ור' מורחבות (ראה: שמעון יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א', ניו יורק וירושלים תשס"ד, עמ' 236-241). בעותק שלפנינו מופיעים הדפים עם הטעות בהדפסה.
עותק חלקי. [21] דף (במקור: [50] דף. חסרים 29 דף). לפנינו הדפים: [15-19], [22-27], [29-36], [39], [42] (דפים 3-7 מקונטרס ג', דפים 7-2 מקונטרס ד', קונטרס ה' במלואו [8 דף], דפים 3 ו-6 מקונטרס ו'). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רוב הדפים שלמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. מספר קרעים נוספים. רוב הקרעים שוקמו בהדבקה ובהשלמת נייר. כריכה חדשה (עם שדרת עור).
נדפס ללא שער. העמוד הראשון של הדף הראשון נותר חלק, ובעמוד השני נדפסו שירים לכבוד הספר, בתוך מסגרת מאוירת בתחריט עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים: "שירים שעשה החכם הר' יהודה אברבנאל בן השר המחבר על ספר נחלת אבות" (בעותק שלפנינו נכרך דף זה במהופך והמסגרת המאוירת מופיעה כעמוד ראשון).
יחד עם ספר זה נדפסו במקור גם הספרים "ראש אמנה" ו"זבח פסח" לרבי יצחק אברבנאל. הספרים נכרכו יחד ונוסף להם דף קולופון המשותף לשלושת החיבורים. לפנינו החיבור "נחלת אבות" בלבד.
השר הנודע רבי יצחק אברבנאל (קצ"ז-רס"ט 1437-1508), חכם בתורה ומדינאי מפורסם, גדול חכמי ומנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש. נודע לדורות בפירושו על התורה והנביאים. לאחר גירוש ספרד התיישב בעיר נאפולי שבאיטליה ובה סיים את החיבור שלפנינו, בשנת רנ"ו. בדף האחרון שלפנינו הוא חותם את החיבור: "והיתה השלמת הפי'[רוש] הזה בעיר מאנופולי אשר במחוז הפוליא ממלכו'[ת] נאפוליש אשר באנו להתגורר שם מפני זלעפות הגירוש אשר נגזר על גלות ירושלם אשר בספרד, והמלכות זה קבלנו ראשונה בסבר פנים יפות ונהפך לאויב... שנת רנו שמים כי עשה יי' מהאלף הששי ליצירה". המהדורה הראשונה שלפנינו נדפסה עוד בחייו, בהיותו בוונציה, בה שהה בשנותיו האחרונות.
חתימות בדף הראשון: "הצעיר יוסף ב' ראובן", "הצעיר נס[ים] ב"ר --" [פגומה בחלקה].
ללא החיבורים ראש אמנה וזבח פסח, וללא דף הקולופון המשותף לשלושת הספרים. [109] דף (במקור: 58 קונטרסים בני שני דפים כל אחד, המונים סה"כ [116] דף). חסרים 7 דפים (דף שני של קונטרס לה, דף ראשון של קונטרס מה, דף שני של קונטרס מח, דף ראשון של קונטרס נא, דף שני של קונטרס נג, דף ראשון של קונטרס נד ודף אחרון של קונטרס נח – דף הקולופון לשלושת החיבורים). הדף הראשון עם המסגרת המאוירת נכרך במהופך. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש קשים בחלק מהדפים, עם פגיעה בטקסט (חלקם משוקמים במילוי נייר ובנייר דבק). שוליים קצוצים, עם פגיעה בכותרות מספר עמודים. כריכת עור חדשה.
מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בקושטא. מס' 3 ברשימת אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז.
עותק שלם. שער מאויר בתחריט עץ.
מהדורה ראשונה של ספר "המנהיג" – מספרי ההלכה והמנהג היסודיים והחשובים שנתחברו בתקופת הראשונים. המחבר, מחכמי פרובנס שבצרפת ותלמידו של ר"י הזקן – בעל התוספות, מספר בהקדמתו על נדודיו בערים שונות, בהם נוכח בשינויי המנהגים בין קהילה לקהילה, ועל החלטתו – בעקבות כך – לחבר את הספר שלפנינו, בהיותו בטולידו בשנת ד'תתס"ד (1103). הספר נקרא בפי מחברו "מנהיג עולם", אך במהדורה הראשונה שלפנינו ניתן לו השם "המנהיג" וכך נתקבע שמו.
בעמוד האחרון קולופון ארוך של המדפיס: "עד הנה עזרנו העוזר והשלמנו אמרי נפך ספיר ויהלום של הרב המובהק מהר"ר אברהם בן נתן הירחי זלה"ה... נמצא בו אורח חיים שונה הלכות מכל אשר יצטרך האדם וחי בו חיים נצחיים ואמת קראו מנהיג עולם... לנו נתנה למורשה יען היותנו קהלת יעקב מפוזרים בינות העמי[ם]... וישא ברכה מאת השם וצדקה מאלה ישעו הנבון והשוע כ"ר אליה יצ"ו בכ"ר שמריא עדו ז"ל אשר החזיק ידי עושי המלאכה בהונו וממונו... להדפיס ולהרביץ תורה בישראל, ונשלם יום ג' ח' ימים לחדש תמוז שנת הרע"ט בקושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סלים ירום הודו... נאם צעיר במשכי שבט ועט ברזל ועפרת שלמה בן הה"ר מזל טוב זלה"ה".
רישום (בעפרון) בדף השער: "הקדש ישיבת הגביר סי' רפאל קמחי נר"ו".
[130] דף (16 קונטרסים, כולם בני 8 דף מלבד הקונטרס האחרון שהוא בן 10 דף. הדפים בחציו הראשון של כל קונטרס ממוספרים). שוליים רחבים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרע בשולי דף השער. קרעים ובלאי בשולי דפים נוספים. סימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט). כתם דיו כהה על הקולופון בדף האחרון, עם פגיעה במספר מילים. כריכת עור חדשה.
עמוד השער והעמוד הראשון מעוטרים במסגרת מאוירת (תחריט עץ). בתחילת המדרשים (למעט מדרש איכה) תיבות פתיחה מאוירות (גם הן בתחריטי עץ).
בעמוד השער מופיע רק הכותר "מדרש חמש מגלות", ללא פרטי דפוס, מקום ושנה.
קולופון בדף האחרון, עם פרטי שנת ההדפסה והמדפיס: "נדפס במדינת איטליאה על ידי צעיר המחוקקים זרע ישראל איש שונצינו... שנת חמשת אלפים ורע"ט לבריאת העולם...". באותו דף מופיעים דברי סיום, עם שיר (בעותק שלפנינו דף זה קרוע וחסר בחלקו, וטקסט זה פגום בחלקו).
רישומים רבים בדף השער, בהם רישומי בעלות. ביניהם: "גרשון מפדווא" ו"שלי אברהם אהרן אשכנזי ס"ט" (חתימה נוספת שלו בדף שאחרי השער).
בדפי הספר הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבה איטלקית, מכותב לא מזוהה.
בדף [97/ב] הגהה ארוכה במיוחד, בה מתייחס הכותב למדרש "שלוש השבועות" האוסר על היהודים למרוד באומות לדחוק את הקץ, ומדגיש את היחס הנכון אל הגוים שצריכים היהודים לנקוט בהיותם בגלות. בין היתר הוא כותב: "...מכל זה נראה היטיב שהרבה מצוה המקום שישראל בגלות יעשו שם טוב נגד האומות ושיסבלו עול הגלות לכפרת עוונות ושיהיה להם נגד האומות ושריהם דרך ארץ, ובפרט בעת שיש צרה בין השרים או עת מלחמה בין המלכים שכ"ש וק"ו שיתנהגו בדרך ארץ ובבינה כדי שלא יעלו נגדם וישנאו אותם יותר, באופן שאם יש להם איזה צורך מסיוע שלהם של המלכות יוכלו ליתנם להם באהבה וברצון ולא ילכו בפחי נפש כשרוצים איזה דבר ולא יתחלל ש"ש ח"ו בהיותם בלתי לבושי בינה נכונה עמהם...". הוא מסיים את דבריו בתקווה לביאת המשיח ולגאולה שתבוא בזכות קידוש שם שמים בין הגויים.
[100] דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים. קרעים (בהם קרעים חסרים) בדף השער ובדף שאחריו, משוקמים בהשלמה והדבקת נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקת נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון (חסר קרוב למחצית הדף), משוקם בהשלמת נייר. סימני עש בדפים בודדים. חותמת. כריכת עור, פגומה ומנותקת חלקית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
המחבר, רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נפטר בשנת ש"י), מגדולי חכמי איטליה, התפרסם בפירושו על התורה. התיישב בעיר בולוניה, שם פעל כפוסק הלכה והתפרנס ממקצועו כרופא מומחה (וזכה לכינוי "אביר הרופאים"). כפי הנראה, היה מהתומכים (ואולי היוזמים) בהקמת דפוסם של "הצעירים השותפים" בבולוניה. בחיבורו הפילוסופי 'אור עמים' מתמודד רבי עובדיה ספורנו עם שיטתו של הפילוסוף היווני אריסטו וסותר את טיעוניו. בהמשך תרגם את ספרו ללטינית והמהדורה הלטינית נדפסה אף היא בבולוניה, שנה לאחר מכן, בשנת 1538. הספר שלפנינו הוא הראשון שנדפס בבית דפוסם של השותפים (ומהספרים העבריים הראשונים שנדפסו בבולוניה).
רישומי בעלות בשער: "הספר הזה הגיע לחלקי אני ---" (מחוק); "הגיע לחלקי מיכאל אלישע ממודי'[נה] יצ"ו" [מחכמי מודינה, משפחתו כונתה 'מלאך'. נפטר תט"ז. ראה חומר מצורף].
בעמוד האחרון רישום בעברית, בכתיבה איטלקית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם]...". רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר (ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). לצד רישום זה – חתימות צנזורים באיטלקית.
סד דף. 19 ס"מ. שוליים רחבים. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). סימני עש (בדפים הראשונים עם פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
כתב-יד על קלף, פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה, נכתב ע"י הסופר "שב"ט ג"ד בן יעקב". קסטוריה (חבל מקדוניה, יוון), ה'קמ"א [1381].
כרך עבה. כתב-יד מרשים בן 257 דפי קלף. כתוב בכתיבה מזרחית (ביזנטית). הכרך כולל את פירושו של אבן עזרא לחמשה חומשי תורה (מכיל את רובו של הפירוש, למעט מספר דפים). בסוף ספר דברים מופיע קולופון ארוך מאת הסופר, ובו פרטים על השנה, מקום הכתיבה, והאדם שעבורו הוכן כתב-היד.
בקולופון נכתב בין היתר (לנוסח מלא של הקולופון, ראה להלן): "תם פירוש התורה לחכם הגדול ר' אברהם ז"ל אבן עזרא... ונשלם / שבח ותהלה לבורא עולם / על ידי אני שב"ט ג"ד בן יעקב י"צ מקהל הקודש קסטוריאה ביום רביעי בשבת בחדש תמוז בעשרים וחמשה יום בו בשנת חמשת אלפים ומאה וארבעים ואחת לבריאת העולם וסימן האל ה'נ'א'מ'ן' [=ה'קמ"א] שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו, ומנין זה לפי המנין שאנו רגילים למנות בו פה בלהקת בני עיר קסטוריאה...". בהמשך כותב הסופר את שמו של מזמין הספר: "ובעל הספר הוא ר' מושקו ב"ר חנניה מנוחתו כבוד...".
לא ידועים כתבי-יד נוספים מהסופר "שב"ט ג"ד בן יעקב" (מסתבר שהמילים "שב"ט ג"ד" הן ראשי תיבות של שמו, או מליצה הרומזת לשמו), ולפנינו כתב-היד הקדום ביותר הידוע לנו שנכתב בקסטוריה שביוון, מלבדו ידוע רק כתב יד אחד נוסף (כת"י הספריה הלאומית פריז מס' 237) שנכתב בקסטוריה, בשנת קצ"ז (1437), חמישים ושש שנה לאחר כתב-היד שלפנינו.
תופעה ייחודית בכתב-היד שלפנינו הוא שילוב בין הפירוש "הקצר" והפירוש "הארוך" שכתב אבן עזרא לספר שמות. הפירוש הארוך הוא זה שנדפס במהדורות הדפוס (החל מן המהדורה הראשונה, נאפולי רמ"ח) ואילו הפירוש הקצר נתפרסם לראשונה רק במאה ה-19 (ראה להלן). כתבי-היד של הפירוש מכילים בדרך כלל אחד משני הפירושים. יש כתבי-יד שבהם מופיע הפירוש הקצר ויש כאלה שבהם מופיע הפירוש הארוך. בכתב-היד שלפנינו משולבים שני הפירושים. פסקאות מן הפירוש הקצר ומן הפירוש הארוך מופיעות בזו אחר זו, כשביניהן מחברות מילות קישור (יתכן והשילוב נעשה בידי סופר כתב-היד שלפנינו, אשר לפניו עמדו כתבי-יד משני הפירושים). לא ידוע לנו על תופעה כזו בכתבי-יד אחרים.
בכתב-היד שלפנינו קיימים שינויים והבדלי נוסח מן הפירוש הנדפס. השינויים והבדלי הנוסח לא נחקרו לעומק על ידינו.
הכרך שלפנינו מכיל את רובו של הפירוש על חמשת החומשים. תחילתו של הפירוש חסר (הוא מתחיל בבראשית פרק ג, פסוק ז), וכן חסרים מספר דפים באמצעו. 26 דפים מתוך כתב-היד נכרכו בטעות בתחילתו ובסופו (לאחר קולופון הסיום): בראש הכרך 10 דפים בהם חלק מפרשת לך לך ופרשיות וירא, חיי שרה ותולדות, ובסוף כתב-היד 16 דפים ובהם סוף פרשת מסעי, פרשיות דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, וחלק מפרשת כי תצא.
בראש כתב-היד נכרך דף קלף (פגום), בכתיבה שונה, קטע מחיבור הלכתי על סדר הפרשיות (עם קטע משאילתות דרב אחאי, פרשת קורח). בסוף כתב-היד נכרכו שני דפים (אף הם מקלף), בכתיבה שונה, מכתב-יד של ספר איוב (פרקים ו-ט).
בראשי העמודים נרשמו שמות הפרשיות, שנכתבו בכתיבה מאוחרת יותר. בתחתית דף הקולופון רישום בעלות עתיק: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו...". החתימה דהויה וקשה לקריאה.
[257] דפי קלף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). קמטים. קרעים במספר דפים (חסרון ופגיעה בטקסט בשני הדפים הראשונים ובדפים בודדים נוספים). מספר דפים גזורים בשוליהם. דהיית דיו במספר מקומות. כריכה מקורית, מנותקת בחלקה הקדמי, ללא שדרה.
הקהילה היהודית בקסטוריה
על קיומם של יהודים בקסטוריה אנו יודעים כבר מתקופתו של הקיסר יוסטיניאן. במאה ה-11 עמד בראש הקהילה היהודית בקסטוריה רבי טוביה בן אליעזר, מחבר "לקח טוב", אוסף מדרשים על התורה (המכונה גם "פסיקתא זוטרתא"). אחד מתלמידיו היה רבי מאיר מקסטוריה, מחבר מדרש על התורה בשם "מאור עינים" (שלא הגיע לידינו. שני החיבורים נזכרו בהקדמת פירוש אבן עזרא לתורה. ראה במבואו של בובר למדרש "לקח טוב", ווילנא תר"מ). באותה תקופה התיישבו בעיר פליטים שנמלטו ממסעי הצלב. ידועים מספר פייטנים מקסטוריה, ביניהם: רבי מרדכי בר שבתי "הארוך" ורבי מנחם בר אליה (שפעלו במאות ה-12 וה-13), רבי אליה בר אברהם "העלוב", רבי אברהם בן יעקב ורבי דוד בן אליעזר (שפעלו במאה ה-14). פיוטיהם נשתמרו בחלקם במחזורים כמנהג קהילות הרומניוטים, ובמחזור מיוחד שנכתב כמנהג בני העיר – מחזור קסטוריה (ראה: יהודה ליב וינברגר, 'מלכי מקדם' – 'תפלה' לר' מנחם בר אליה מקשטוריה, בתוך: יד להימן, קובץ מחקרים לזכר פרופ' א"מ הברמן, תשמ"ד, עמ' 27-28). במאה ה-14 פעל בקסטוריה רבי יהודה ליאון בן משה משקוני (Mosconi), שכתב בין היתר חיבור בשם "אבן העזר" על פירוש אבן עזרא לתורה (ששרד בכתב-יד יחיד). בשנת 1385 (כארבע שנים לאחר כתיבת כתב-היד שלפנינו) נכבשה קסטוריה ע"י האימפריה העות'מאנית. מאז היתה תחת שליטתה, עד מלחמת הבלקן הראשונה בשנת 1912 – בה נכבשה ע"י יוון. במלחמת העולם השניה נכבשה העיר ע"י הגרמנים. במרץ 1944 חוסלה הקהילה היהודית של קסטוריה על ידי הנאצים ויהודיה נשלחו לאושוויץ.
הפירוש הקצר והפירוש הארוך של האבן עזרא לספר שמות
את פירושו המפורסם לתורה השלים רבי אברהם אבן עזרא בעיר לוקה שבאיטליה, בין השנים 1142-1145. אולם לאחר מכן החל אבן עזרא לחבר פירוש נוסף לתורה, במתכונת שונה וארוכה יותר. ידוע לנו כי כתב פירוש נוסף לבראשית, ממנו שרדו קטעים רק מפרשיות בראשית, נח ולך לך. בין השנים 1155-1157, בהיותו ברדום (כנראה, רואן שבצפון צרפת), השלים אבן עזרא פירוש שני לספר שמות. פירוש זה ארוך בהרבה מהפירוש הראשון לספר שמות. אבן עזרא מרחיב לבאר בו עניינים שלא ביאר בפירוש הראשון ולעתים חוזר בו ומשנה את דעתו ממה שכתב בפירוש הראשון (ראה על כך בהרחבה: אוריאל סימון, 'ר' אברהם אבן עזרא – הפירוש הקצר לתורה, הפירוש הארוך לבראשית ושמות וקטעי הפירוש שבעל-פה לבראשית', מבוא למקראות גדולות הכתר, כרך שמות א', הוצאת אוניברסיטת בר אילן 2012). בכתבי היד הראשונים של פירוש אבן עזרא לתורה יש כאלה המביאים את הפירוש הקצר לספר שמות ואחרים – את הפירוש הארוך. במהדורה הנדפסת הראשונה של הפירוש, בנאפולי רמ"ח, הכניסו המדפיסים את הפירוש הארוך, ומאז בכל מהדורות הדפוס הופיע רק פירוש זה. הפירוש הקצר לא נודע במשך כמה מאות שנים. רק בשנת ת"ר הדפיס לראשונה רבי יצחק שמואל ריגייו (יש"ר) את הפירוש הקצר לספר שמות, אך ברוב מהדורות החומש עד ימינו מופיע רק הפירוש הארוך. כאמור, בכתב-היד שלפנינו קיימת תופעה ייחודית של שילוב בין שני הפירושים.
נוסח הקולופון בכתב-היד שלפנינו
"תם פירוש התורה לחכם הגדול ר' אברהם ז"ל אבן עזרא / בעזרת נאזר בגבורה / וברוחו שמים שפרה / ונשלם / שבח ותהלה לבורא עולם / על ידי אני שב"ט ג"ד בן יעקב י"צ מקהל הקודש קסטוריאה ביום רביעי בשבת בחדש תמוז בעשרים וחמשה יום בו בשנת חמשת אלפים ומאה וארבעים ואחת לבריאת העולם וסימן האל ה'נ'א'מ'ן' שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו ומנין זה לפי המנין שאנו רגילים למנות בו פה בלהקת בני עיר קסטוריאה וכתבתיו בלב נשבר ונדכה אלהים לא יבזה ולמען רחמיו הרבים וחסדיו הגדולים והנעימים כשם שזכני להתחיל ולהשלים זה כך יזכני ללמדו ולהתחיל אחרים ולהשלימם וללמדם למוד אמתי ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו הקדושה ולהבין ולהורות אמן כן יאמר יוי' [ה'], ובעל הספר הוא ר' מושקו ב"ר חנניה מנוחתו כבוד, השם יזכהו להנחילו לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, שב"ט ג"ד הסופר בן יעקב י'י'ו'ו'ב' [=ה' ישמרהו ויחיהו ואושר בארץ, על פי תהלים מא, ג]".
כתיבה אשכנזית מרובעת קליגרפית, על קלף דק, בכתיבה אופיינית למאה ה-13 באזור צרפת או גרמניה. שתי עמודות בכל עמוד. עמודה מרכזית ובה נוסח התורה, מנוקד ומוטעם (סימני הניקוד וההטעמה דהו), ולצדה עמודה צרה באותיות קטנות ובה תרגום אונקלוס. באחד הדפים רישומי מסורה בשוליים החיצוניים.
הכתיבה והטיפוגרפיה דומים לכתב-יד תורה עם תרגום שנכתב בקרישטא ארנאוט (Crest, דרום-מזרח צרפת) בשנת 1296 (ה'נ"ו ליצירה), על ידי הסופר מנחם בן אהרן (כתב יד Jesus College, MSS. 95-97, 95-97, הנמצא כיום בספריית הבודליאנה באוקספורד. ראה: עדנה אנגל ומלאכי בית אריה, אסופת כתבים עבריים מימי הביניים, כרך ג' – כתב אשכנזי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשע"ז, לוח 31).
לפנינו תשעה שרידי דפים מספר בראשית (פרשיות ויגש-ויחי) וספר שמות (פרשיות שמות-בשלח). באחד הדפים מופיע סיום ספר בראשית (עם רישום באותיות זעירות: "סך פסוקי דספר בראשית...") ותחילת ספר שמות. שירת הים נכתבה בצורת "אריח על גבי לבנה".
9 דפים. גודל משתנה (גודל מירבי: כ-23 ס"מ). מצב משתנה (רמות פגיעה שונות כתוצאה מהכריכה. כתמים קשים, סימני עש וקרעים, עם חסרון ופגיעה בטקסט).