סט שלם (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה, דרוש ומוסר, חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ושל העורך, נכד המחבר, בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
בכרך בראשית, בדף הבטנה הקדמי, רישום בעלות המעיד שהספר שייך לרבי עמרם בלום, בעל ה"בית שערים": "שייך לכבוד הרב הגאון הגדול האמיתי קדוש וטהור מרנא ורבנא כקש"ת מהו' עמרם בלוהם נ"י האבדק"ק חוסט והגליל". מתחתיו רישום אחר המעיד שהספר שייך לבנו רבי משה נחום בלום "דומ"ץ דפק"ק אראדעא יע"א", בכתב-יד בנו של רבי משה נחום – רבי שמואל שמעלקא. בדף זה, בדף השער ובדף האחרון, חותמות בעלות של רבי משה נחום בלום, עם הכתובת: "משה נחום בלוהם בהגאון מוה"ר עמרם זצ"ל דומ"ץ דק"ק גראססוורדיין תע"א". בדף לו/1, הגהה בכתב-ידו של רבי משה נחום, חתומה "מנ"ב" [=משה נחום בלוהם].
בכרך שמות, חותמות באותיות לטיניות במספר דפים: "א.ל. [=אהרן לוי] גרין". הגהות בכתב-יד בדפים עג/2, עז/1, עז/2 (בעמוד השער רישום בעפרון עם הזיהוי: "הגהות ר' אביש שפירא אב"ד הומענע").
בכרך ויקרא, מספר חתימות ורישומי בעלות, בהם של רבי ישראל אלימלך וערטהיימר מזבארוב.
בכרך במדבר, בעמוד השער, חתימת רבי אברהם אבלי כץ רפפורט הרטשטיין מאוהעל (ראה אודותיו להלן): "הק' אברהם אבלי כ"ץ ראפאפורט מאוהעל הארטשטיין".
בכרך דברים, חותמת באותיות לטיניות בסוף הספר: "יהודה הארניק".
המחבר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (הרב יוסף משה סופר, הגאון הקדוש בעל ישמח משה, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
הגאון רבי עמרם בלום (תקצ"ד-תרס"ז), מגדולי הפוסקים בהונגריה. בן-בתו של הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבום) אב"ד מאד וצפת. תלמידו המובהק של רבי מאיר פרלס אב"ד קרולי, ותלמיד ה"כתב סופר" וה"מחנה חיים". כבר בצעירותו התפרסם כגאון מופלג, ובשנת תרי"ח נתמנה לרב בעיר אלמשאד בהיותו כבן 22. בשנת תרכ"ד עלה לכהן ברבנות ה' מאד (עיר בה כיהן בעבר ברבנות סבו רבי עמרם חסידא). משנת תרמ"א אב"ד חוסט ומשנת תרמ"ג אב"ד ברטי-אויפאלו בה כיהן למעלה מ-25 שנה. נודע כאחד מגדולי המשיבים בהונגריה, בספריו שו"ת בית שערים נדפסו למעלה מ-1000 תשובות להלכה בארבעת חלקי שו"ע. ספריו נדפסו מחדש ע"י נכדו הגאון רבי מנשה קליין גאב"ד קהילת אונגוואר בארה"ב ובירושלים, שאף ייסד לזכרו את ישיבת "בית שערים".
רבי אברהם אבלי כץ הרשטיין-רפפורט (נפטר תרמ"ח), היה תלמידם של ה"ישמח משה" וה"דברי חיים". התכתב בהלכה עם ה"דברי חיים", ה"כתב סופר" וה"ייטב לב", והיה מממוני קופת רבי מאיר בעל הנס.
חמשה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר): [1], מט דף. כרך חמישי (דברים): עב, [1] דף. 22-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים בדף השער של הכרך הראשון, מודבקים בנייר דבק. בכרך הרביעי, קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער והדף שאחריו, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכות עור חדשות.

ספר נועם אלימלך, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק. "לבוב" [למברג?, תר"מ בערך. מהדורה שנדפסה במתכונת דף-על-דף על פי המהדורה הראשונה – לבוב, תקמ"ח 1787 – כולל נוסח השער וה"כוכביות" המפורסמות].
עותק מיוחס למשפחת הרב הקדוש מקרעסטיר, עם חתימות והקדשה.
בשער חתימת ידו של רבי "אברהם שטיינער" מקרעסטיר, עם חותמות וחתימת רבי "אברהם צבי גינצלער מהומנא". בחזית הכריכה המקורית, הטבעת שם: "אברהם שטיינער". בדף לפני השער הקדשה בכתב ידו וחתימתו של רבי "אברהם שטיינער", שנתן את הספר כמתנה ליום חתונתו של ידידו רבי אברהם צבי גינצלער, בשנת תרס"[ז?]. מתחת לחתימת ההקדשה של "הק' אברהם שטיינער", רישום נוסף בכת"י אחר [כנראה, של המקבל רא"צ גינצלר]: "בהה"צ מהור"ר ישעי' שליט"א, הנקרא בפי כל הרבי ר' ישעי'לי בקרעסטיר".
בעמוד מול השער רישומים בעיפרון: "ישעי' ב"ר משה ז"ל" [דומים במקצת לחתימת הרב הקדוש רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, אך מסתבר שזו רק העתקת חתימותיו, שנעשתה כנראה ע"י אחד מבני ביתו].
הצדיק הקדוש רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר (תרי"ב-תרפ"ב), תלמידו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". התייתם מאביו בגיל שלוש ומגיל 12 התגדל כבן בביתו של רבו הקדוש מליסקא. דבק בחסידות ונסע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי מרדכי מנאדבורנה, אולם עיקר שימושו היה אצל רבי צבי הירש מליסקא והוא קיבל על עצמו להיות שמשו של רבי צבי הירש [גם בתקופת אדמו"רותו כאשר המונים מכל רחבי הונגריה נסעו אליו היה חותם: "...שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא"]. גדולי האדמו"רים בדורו העריצוהו, בהם האדמו"ר רבי חיים מצאנז והאדמו"ר רבי יששכר דוב המהרי"ד מבעלז [שאמר עליו כי "מפתח של פרנסה" נמצא אצל רבי ישעיה מקרעסטיר]. עשה צדקות לאלפים ורבבות. קיים בהידור ובגופו מצוות הכנסת אורחים, והיה עמוד החסד והתפילה בדורו. צדיק עממי מפורסם. מכל רחבי הונגריה נהרו לחצרו המוני יהודים (ואף גויים) לשאול בעצתו. נודע לרבים כפועל ישועות ונותן קמיעות. עד היום הזה יש שתולין את תמונת פני-קדשו כסגולה להינצל מעכברים, משום מעשה שהיה, כמסופר בספר תולדותיו, "מֵי באר ישעיהו".
בנו הרה"ק רבי אברהם שטיינר האדמו"ר מקרעסטיר (תרמ"ג בערך-אדר א' תרפ"ז, אוצר הרבנים 851), ממלא מקום אביו ר' ישעיה'לה באדמו"רות קרעסטיר. המשיך את מעשי החסד המופלגים ואת הכנסת-האורחים של אביו הקדוש. לביתו המשיכו לנסוע המוני יהודים מכל רחבי הונגריה, לשאול בעצתו ולהשיג "קמיעות" וישועות. לאחר פטירתו, עלה על כסאם חתנו הרה"ק רבי מאיר יוסף רובין האדמו"ר מקרעסטיר.
מקבל הספר – החתום בשער הספר – רבי אברהם צבי גינצלער (נספה בשואה, בשנת תש"א), דומ"צ בעיר הומנא (סלובקיה) ומרמ"י הישיבה בעיר. תלמיד בעל "ערוגת הבושם" ותלמיד וחסיד לאדמו"רי בעלז וסיגט. סבו רבי אברהם צבי גינצלר (הראשון), היה משמשו בקודש של ה"ישמח משה" ומגדולי חסידיו של הרה"ק רבי צבי מליסקא. אביו רבי יצחק אייזיק גינצלר גר בעיר קרעסטיר, והוא ובניו היו מתלמידי ומקורבי הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרסטיר, בהם בנו רבי יוסף מרדכי גינצלר, שחיבר את הספר "מֵי באר ישעיהו" לתולדות רבי ישעיה'לה מקרסטיר, בו הוא מביא דברים בשם אחיו רבי אברהם צבי. בשואת יהודי אירופה נספו רוב בני משפחתו של רבי אברהם צבי, הי"ד – הוא ואשתו, בניו ובנותיו, חתניו ורוב נכדיו (מלבד שני נכדים שניצלו כ"אוד מוצל מאש" והקימו משפחות מפוארות). לאחר השואה נמצאו בעליית בית מדרשו בהומנא, כתבי-ידו בהלכה ובאגדה, מהם נדפסה סדרת הספרים "יצב אברהם", בה מובאים דברים רבים מרבותיו הגדולים.
[2], קיב דף. 24.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. סימני שימוש רב. כתמים. בלאי וקרעים, עם פגיעות בטקסט (הדבקות שיקום רבות בנייר דבק וברצועות נייר). כריכה מקורית עם שדרה ופינות מעור, מעט בלויה ופגומה.