מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק "פועל הישועות" רבי מרדכי אב"ד אושמינא. אושמינא, ל"ג בעומר תרנ"ח [1898].
הסכמה להדפסת ספר והמלצה על המחבר רבי אליהו גורדון אב"ד דוגעלישוק: "הנני לאסהודי על האי גברא רבא... מלא וגדוש בתורה וביראת חטא... ועתה ראיתי חיבורו הנחמד... והוא חיבור מועיל מאד להפליא, והוא טוב מאד אפילו לרבנים היושבים על מדין... לברר הלכה למעשה... והרב הג' הנ"ל הוא כאחד מהגדולים, ע"כ מהראוי לקרבו ולרחמו ולעזרו, כראוי לת"ח גדול כמוהו, והמרחמים ירוחמו.... פ"ק אשמינא. הק' מרדכי החופ"ק הנ"ל".
הצדיק המופלא רבי מרדכי וייצל רוזנבלט – הידוע בכינויו "ר' מרדכי'לה" מאושמינא (תקצ"ז-תרע"ו), שימש בדיינות וברבנות באנטיפוליא, בוטען (שליד סלונים), קארעליץ, אושמינא וסלונים. מחבר הספר "הדרת מרדכי". מגדולי דורו, גאון גדול בתורה ופוסק, אשר נודע גם כמקובל פועל ישועות ו"בעל מופת" בליטא. היה ידוע כמי שברכותיו מתקיימות ורבים נהרו להתברך מפיו. מרן החפץ חיים וגדולי הדור העריצו אותו והרבו לספר בשבחו. תמונתו היתה תלויה בבתים רבים ברחבי ליטא וסיפורי נפלאות רבים סופרו אודותיו. אחד מהסיפורים המופלאים עליו ידוע מעדות עצמו ב"אגרת החלום" – מכתב ששלח אל רבי פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול, ובו סיפר לו בסוד על מספר חלומות שחלם, בהם התגלה לפניו המהר"י בן לב (מחכמי שאלוניקי במאה ה-16) וציוה עליו ללמוד את ספר התשובות שלו בכדי לכפר על פגם של אחד מאבותיו שחטא נגדו בפגיעה בכבודו.
מקבל המכתב: הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה – עליו ניתנה ההסכמה שלפנינו), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמה שלפנינו נדפסה בספרו "סדר אליהו (וורשא, תרצ"ב) ובספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד).
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי בקפלי הדף. מודבק על נייר לשימור.

ארבעה מכתבים מגאוני ליטא, מכתבי המלצה שניתנו להגאון רבי אליהו גורדון והסכמות להדפסת ספריו:
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד קובנא, [בנו וממלא מקומו של רבי יצחק אלחנן ספקטור]. קובנא, תמוז תרנ"ח [1898].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהודה סוסניצער אב"ד סמורגון. סמורגון, אלול תרנ"ח [1898].
• מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן סנדר שפירא אב"ד קריניק. טבת בעת"ר [תרע"ב, דצמבר 1911].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהושע גוטשכטר מרבני ורשא. ורשא, שבט בעת"ר [תרע"ב, פברואר 1912].
הגאון רבי חיים יהודה ליב ליטווין-סוסניצר בעל "שערי דעה" (ת"ר-תרס"ג), גאון מופלא מגאוני ליטא, שכיהן ברבנות גם בגליציה. נולד בבוברויסק, ונודע בעולם בשם "דער סוסניצר עילוי", על שם העיר סוסניצה בה התגורר לאחר נשואיו. בשנת תרל"א נתקבל לראב"ד וראש ישיבה בעיר ברודי, למלא מקום רבי שלמה קלוגר. בשנת תרמ"ו חזר לליטא לכהן כאב"ד וראש ה"קיבוץ" בסמורגון. (לתולדותיו, ראה מאמר הרב י' מונדשיין, בהקדמת ספר שו"ת שערי דעה, מהדורת ירושלים תשע"ב).
הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח-תר"ע), בנו הגדול של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור רבה של קובנה. כיהן ברבנות בלטביה ובווילנא. לאחר פטירת אביו עלה על כסאו ברבנות קובנה ובראשות ה"כולל" בעיר. ממנהיגי יהדות ליטא ומגדולי דורו.
הגאון רבי שלמה זלמן סנדר כהנא-שפירא (תרי"א-תרפ"ג), מגאוני ליטא המופלאים. מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, וידיד-נעורים של קרוב-משפחתו רבי חיים מבריסק. בשנת תרמ"ה נבחר לרבה של מאלטש והקים בה את ישיבתו "ענף עץ חיים" [סניף לישיבת וולוז'ין]. בשנת תרס"ג עבר לכהן כרב בקריניק. בשנת תרפ"א עלה לירושלים. מחידושיו נדפסו שני כרכי "חידושי הגרז"ס" (מכון ירושלים, תשנ"ג). בניו הם רבי אברהם דובער כהנא-שפירא אב"ד קובנה בעל "דבר אברהם", ורבי יעקב כהנא-שפירא בעל "נאות יעקב".
הגאון רבי חיים יהושע גוטשכטר (תר"כ-תש"ב), מגדולי רבני פולין ומבכירי המו"צים בוורשא (למעלה מ-50 שנה). מחסידי אוסטרובצה ואמשינוב, אך בווארשא הוחזק כ"ליטאי", שכן היה מתלמידי הנצי"ב בישיבת וולוז'ין. נודע במומחיותו בדיני-תורה וסוחרי ווארשא היו מרבים לבוא להתדיין אצלו (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ו, עמ' 206-210; ספר הזכרון להגרי"י פרנקל, עמ' נז-נח; אישים וקהילות עמ' 429-430).
מקבל המכתבים: הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. למעלה מארבעים שנה ישב על כסא הרבנות במקומות שונים בליטא ובארצות הברית. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים: "סדר אליהו" (על יורה דעה), "דברי אליהו", "דמעת העשוקים", "מערכות ישראל", "ישראל בעמים". ההסכמות שלפנינו נדפסו בספרו "סדר אליהו (וורשא, תרצ"ב) ובספרו "ישראל בעמים" (ווילנא, תרע"ד).
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של רבי אריה ליב הכהן פופקא, בנו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". [וורשא], סיון תרצ"ב [1932].
המכתב עוסק במשלוח ספרים שונים שהדפיס החפץ חיים. נשלח לנדיב רבי אברהם מאירס [מארה"ב], שכפי שעולה מהמכתב, דאג למכור בארצו את ספריו של החפץ חיים. נכתב לעת זקנתו המופלגת של ה"חפץ חיים", כאשר בנו ר' אריה ליב (שהיה בעצמו בן למעלה מ-70 שנה) נרתם לעזרת אביו במכירת ספריו. בסוף המכתב מודה רבי אריה ליב לנמען על כך שכל פרנסת אביו הגיעה בזכות עזרתו במכירת הספרים: "...וכאשר החל רו"מ להפליג בטובתו למר אבא החסיד האמיתי, אשר כל מחיתו בשנה העברה כלכל מר במכירת ספריו... חותם בכבוד ובהכנעה מול לבו שהיא בבחינת חסד שבחסד. אריה ליב הכהן".
רבי אריה ליב הכהן פופקא (תרכ"א-תרצ"ט). גאון מופלג, בנו חביבו ויד-ימינו של החפץ חיים. תלמיד אביו ותלמיד בעל "בית הלוי" וגדולי ליטא. היה מגאוני הדור אך אביו מנעו מלקבל עול רבנות. השתתף בחיבור ה"משנה ברורה", וסימנים שלמים הם פרי עבודתו. לאחר פטירת אביו הדפיס את הספר "מכתבי החפץ חיים", עם תולדותיו וקורות חייו וליקוטי דיבורים משיחותיו של אביו הקדוש ("דוגמא משיחות אבי זצ"ל").
[1] דף (כתוב משני צידיו), נייר מכתבים רשמי עם הכותרת "אריה ליב כהן פופקא – בן הרב חפץ חיים". 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון רבי יהודה ליב חסמן בכתב-ידו ובחתימתו "יה"ל". שטוצין, תרפ"ה [1925].
נשלח אל נאמנו רבי יוסף שו"ב, מנהל לשכת "ועד הישיבות" בווילנא. כולל הוראות שונות בענייני "ועד הישיבות", שהיו בסמכותו של רבי יהודה ליב חסמן, ובענייני העתון החרדי "ווארט" שיצא לאור בווילנא ע"י רבי יוסף שו"ב הנ"ל. רבי ליב מציע לעשות שלוש קופות נפרדות, אחת לטובת תלמודי תורה וחינוך יסודי לבנים, אחת לטובת "בית יעקב", ואחת לטובת ועד הישיבות. הוא מציע זאת כדי שהעסקנים "לא ידחקו האחד את רגלי חברו, ועתה כל אחד רוצה להביא תחת כנפיו כל התורה כולה, ומרוב אהבה יתמעכו מקנאת סופרים, ואילו היו ג' קרנות מיוחדות היו ישראל נתבעין ונותנים על כל אחד. מי יתן וימצאון מביני לב לסדר הענינים הגדולים".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת הולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף (כתוב משני צדיו, כ-40 שורות). 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

מכתב מאת הנהלת ישיבת קוברין אל ועד הישיבות בווילנא. בראש הדף מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה מטות - ר"מ בישיבה. בהמשך הדף הוסיף חותנו ראש הישיבה הגאון רבי פסח פרוסקין חמש שורות בכתב-ידו וחתימתו. קוברין, אייר תרצ"ו [1936].
נשלח אל הרב אהרן הכהן בוראק, מעובדי הנהלת ועד הישיבות. רבי שלמה מטות מדווח לו על המגביות בעיר קוברין לטובת "ועד הישיבות" ועל מצבה הכלכלי הדחוק של הישיבה שמתפתחת "ואוכלוסי הישיבה ב"ה נתרבו בעת האחרונה", והוא מבקש ממנו להעביר את הכספים שהוקצבו לישיבת קוברין.
רבי פסח פרוסקין מוסיף על דברי חתנו ר' שלמה, ומבקש עזרה להחזקת הישיבה בקוברין: "בקשתי מאד להזדרז נא לשלוח את המגיע בעד ישיבתינו הק' [הקדושה], הלא עוד מגיע לנו מקיץ דאשתקד והמצב דחוק מאד...". רבי פסח מסיים בדברי ברכה: "...ויתברכו בהצלחה אמיתית, לזכות לראות בהרמת קרן תורתנו הק'... פסח פרוסקין".
הגאון רבי פסח פרוסקין (תרל"ט-ת"ש), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. בבחרותו היה אחד מן הקבוצה בת 14 התלמידים ("הי"ד החזקה") ששלח ה"סבא מסלבודקה" לייסד את הישיבה בסלוצק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו נתמנה בה רבי פסח כר"מ. בשנת תרס"ח עבר לעיר שקלוב והקים בה את ישיבתו – אחד מששת תלמידיו המובהקים אשר עברו עמו מסלוצק לשקלוב היה הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה". בשנת תרפ"ד נתקבל לרבנות העיר קוברין והקים בה את ישיבתו, אשר היתה אחת הישיבות הנודעות בליטא.
חתנו – כותב המכתב שלפנינו – הגאון רבי שלמה מטות (נספה בשואה, הי"ד), מראשי הישיבה בקוברין, ר"מ ומנהל רוחני, שהיה הרוח החיה בהרבצת התורה בישיבה, ורוב בוגרי ישיבת קוברין בתקופתה האחרונה התייחסו אליו כרבם המובהק.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה במילה אחת מהמכתב.