מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- palestin (60) Apply palestin filter
- palestine, (60) Apply palestine, filter
- and (53) Apply and filter
- העפלה (32) Apply העפלה filter
- גיוס (32) Apply גיוס filter
- הבריטי (32) Apply הבריטי filter
- הבריטי, (32) Apply הבריטי, filter
- המעצר (32) Apply המעצר filter
- הקמת (32) Apply הקמת filter
- העפלה, (32) Apply העפלה, filter
- בקפריסין (32) Apply בקפריסין filter
- מדינת (32) Apply מדינת filter
- מחנות (32) Apply מחנות filter
- עברי (32) Apply עברי filter
- עברי, (32) Apply עברי, filter
- בקפריסין, (32) Apply בקפריסין, filter
- המנדט (32) Apply המנדט filter
- british (32) Apply british filter
- camp (32) Apply camp filter
- cyprus (32) Apply cyprus filter
- detent (32) Apply detent filter
- enlist (32) Apply enlist filter
- enlistment, (32) Apply enlistment, filter
- establish (32) Apply establish filter
- illeg (32) Apply illeg filter
- immigr (32) Apply immigr filter
- immigration, (32) Apply immigration, filter
- israel (32) Apply israel filter
- jewish (32) Apply jewish filter
- mandat (32) Apply mandat filter
- of (32) Apply of filter
- state (32) Apply state filter
- the (32) Apply the filter
- ישראל, (28) Apply ישראל, filter
- גלויות (21) Apply גלויות filter
- ואגרות (21) Apply ואגרות filter
- טובה (21) Apply טובה filter
- מארץ (21) Apply מארץ filter
- "שנה (21) Apply "שנה filter
- טובה" (21) Apply טובה" filter
- "shanah (21) Apply "shanah filter
- card (21) Apply card filter
- from (21) Apply from filter
- greet (21) Apply greet filter
- postcard (21) Apply postcard filter
- shanah (21) Apply shanah filter
- souvenir (21) Apply souvenir filter
- tovah (21) Apply tovah filter
- tovah" (21) Apply tovah" filter
מציג 1 - 12 of 60
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $8,000
לא נמכר
יומן ארוך בכתב-יד, המתאר מסע של שבועות מספר בארץ ישראל העות'מאנית – יפו, ירושלים, חברון, רמלה, ועוד. 7 במרץ עד 10 באפריל, [1855]. אנגלית.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
היומן נכתב בידי תייר אמריקני ששמו לא נזכר (כפי הנראה, אדם בעל מעמד וקשרים), והוא מתעד בלשון צבעונית את ראשית התקופה הקולוניאלית והתיירות בארץ ישראל – מפגשים עם הקונסולים ונציגי המעצמות, נוסעים ואישים ששהו בארץ באותה תקופה, הערים והאתרים הקדושים (שחלקם היו אסורים לכניסת נוצרים), התושבים המקומיים ואורחות חייהם, ועוד.
היומן נפתח עם הגעתו של הכותב לארץ ישראל – "אותו בוקר בלתי נשכח שבו ניצבו לראשונה רגלי על אדמת יהודה! [...] מסיפון האונייה 'גרמניה' נגלתה העיר העתיקה, נפרשת במלוא יופייה". בהמשך של אותו היום, מספר הכותב על פגישתו עם סגן הקונסול האמריקני, יעקב סרפיון מוראד – "ארמני בעל גוון-עור כהה למדי... בעל ארשת מכובדת", שמנדב את שומר ראשו כדי ללוות את הנוסעים בדרך לירושלים – יניצ'רי עם "צמד אקדחים מרהיבים בחגורתו וחרב מוארכת לצדו".
בהמשך היומן מופיע תיאור מפורט של הדרך מיפו לירושלים – תחנות העצירה השונות, תשלום דמי מעבר לבעלי הדרכים, נוודים בדואים ("כל בדואי חמוש עד השיניים"), האתרים "יד אבשלום", "בריכות שלמה", "הר העצה הרעה", מנזר ש"נפל טרף למוסלמים", וכן תיאורים מעניינים של הצמחייה, הגידולים החקלאיים והטבע בארץ ישראל.
ביום 11 במרץ מספר הכותב שהגיע לירושלים – "כמה יפה ירושלים... חלפנו על פני גת שמנים... הייתי מופתע מאוד למצוא ילדה קטנה דוברת אנגלית, ששמשה לנו כמתרגמת". הרשומות הבאות מוקדשות לתיאור העיר, והן כוללות תיעוד חשוב של הדמויות והאישים שפעלו בה – "האדון משולם" (ג'ון משולם, יהודי אנגלי מומר, ממייסדי החווה החקלאית "ארטאס" על יד בית לחם), "הגב' קופר" (קרוליין קופר, מייסדת "בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני"), "האדון גרהם" (כנראה, הצלם ג'יימס גרהם), "מר קרסון" מפילדלפיה (הוא מיכאל בועז ישראל בן אברהם, ששימש תקופה קצרה קונסול ארה"ב בירושלים בטרם התגייר) ואחרים. כמו כן, כולל חלק זה של היומן תיאור מעניין של היהודים המומרים בסדנאות העבודה של "המיסיון האנגלי", מלאכותיהם ומראם.
בכמה מקומות ביומן, מתוארים ביקורים באתרים שהיו אסורים לכניסת נוצרים, או בלתי נגישים למטיילים, בהם ביקור בקבר דוד בהדרכתו של ילד בדואי – "הובלתי לתוך המסגד, ובקצה הרחוק ביותר הונחתי אל חלון קטן, שממנו נאמר לי להתבונן אל תוך הקבר", סיור במערות עדולם הסמוכות לחברון, שנערך באמצעות נר וחוט מגולגל כדי שלא ללכת לאיבוד, ועוד.
ביום 20 במרץ מזכיר הכותב הכנות לביקור דוכס בראבנט בירושלים. מאזכור זה ומפרטים נוספים הנזכרים ביומן, עולה ששנת ביקורו של הכותב בארץ ישראל היא 1855.
חלק מהיומן מתאר את חלקי הנסיעה שנערכו מחוץ לארץ ישראל, במצרים ובאירופה.
52 דף כתובים, 18.5 ס"מ. גוף היומן במצב טוב. פגמים וקרעים קלים בשוליים. מעט כתמים. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. הכריכה הקדמית מנותקת. שדרה עם חלקים מנותקים וחסרים.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Letter from the Secretary of State, communicating information touching the application for compensation of the late consular agent of the United States at Jaffa [מכתב ממזכיר המדינה המוסר מידע הנוגע לבקשת הפיצויים של הסוכן הקונסולרי המנוח של ארה"ב ביפו]. [וושינגטון, 1859]. אנגלית.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
פרסום רשמי מהמושב ה-35 של בית הנבחרים האמריקני העוסק בעתירתו של יעקב סרפיון מוראד, הסוכן הקונסולרי של ארה"ב ביפו, לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות הכלכליות שהיו כרוכות במילוי תפקידו – נוסחם של שלושת מכתבי ההמלצה שהוגשו עם העתירה ומכתב הדחייה מאת מזכיר המדינה של ארה"ב.
יעקב סרפיון (Jacob Serapion) נולד למשפחה ארמנית בירושלים. הוא היה מזכירו של הסוחר הארמני ארוטין מוראד (Murad Arutin) שכיהן משנת 1835 כסוכן קונסולרי של ארה"ב ביפו ובירושלים. מוראד אימץ את סרפיון אל חיק משפחתו ואף השיא אותו לאחייניתו. עם מותו של מוראד ירש סרפיון את תפקידו כסוכן קונסולרי (באותה תקופה גם הוסיף לשמו את שם המשפחה מוראד). עם השנים נהיה סרפיון לאחד האנשים העשירים ביותר בארץ ישראל והחזיק בבעלותו בתים ואדמות בבית לחם, ביפו וברמלה.
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הגיש סרפיון עתירה למזכיר המדינה של ארה"ב לקבלת תשלום לכיסוי ההוצאות שנגרמו לו במסגרת עבודתו; זאת, ככל הנראה, בעקבות שינוי בחוק האמריקני שקבע כי רק אזרחי ארה"ב יוכלו להחזיק בתפקיד קונסולרי. לעתירתו צורפו שלושה מכתבי המלצה מאת הקונסולים של ארה"ב בירושלים ובסוריה ומאת קבוצת אזרחים אמריקנים שהתגוררו בארץ ישראל ובסוריה (ובהם וורדר קרסון. ראו אודותיו קטלוג "קדם" 66, פריט 100). מכתבי ההמלצה הדגישו את התפקיד החשוב שמילא סרפיון בהבאתם לדין של חמשת בני משפחת סואלמה, אשר תקפו בשנת 1858 את משפחת דיקסון מהמושבה האמריקנית "הר התקווה" שביפו [במהלך התקיפה נרצח אבי המשפחה, ובעקבותיה נטשו יתר המתיישבים את המושבה]. סרפיון נפטר בשנת 1858, לפני שקיבל את התשובה השלילית לעתירתו.
4 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי רטיבות. קרעים קלים וסימני הדבקה בחיבור בין שני הדפים.
ספרות: 1832-1914 American Consuls in the Holy Land, , מאת רות קרק. דטרויט-ירושלים, 1994. עמ' 102-108.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
Statuts du Cercle International de Jérusalem [תקנון החוג הבינלאומי של ירושלים]. ללא ציון מדפיס. [ירושלים?, 1879]. צרפתית.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
תקנון "החוג הבינלאומי של ירושלים" (Cercle International de Jérusalem), עם רשימה של 44 שמות משפחה של מייסדי וחברי החוג, ובהם קונסולים ובעלי תפקיד שונים, אירופאים ועות'מאנים, שפעלו או התגוררו בירושלים במחצית השניה של המאה ה-19. בראש החוג עמדו, ככל הנראה, הקונסול הגרמני טנקמר פון מינכהאוזן (Thankmar von Münchhausen, קונסול גרמניה בירושלים בשנים 1871-1881) והקונסול הרוסי ניקולאי אילריונוב (Ilarionov).
ברשימת החברים המייסדים של החוג נזכרים גם שמות המשפחה ראוף פשה (כפי הנראה, מושל ירושלים מחמד ראוף פאשה), ברגהיים (הצלם פטר ברגהיים?), פלויד (חבר המושבה האמריקנית ביפו ומדריך התיירים רולה פלויד?), סראפין (האדריכל פסקאל סראפין?), מזארקי (ד"ר קלרמו מזארקי שעבד בבית החולים משגב לדך?) ורבים אחרים.
לא עלה בידינו למצוא אזכור של חוג בשם זה בירושלים.
[8] עמ', 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט). העטיפה מנותקת חלקית.
חוברת נדירה. אינה מופיעה ב-OCLC.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
מאתיים קבלות מודפסות של החווה החקלאית סג'רה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, חותמות-דיו רשמיות וחתימות של מנהלי החווה. כרוכות יחד. סג'רה, 1903. צרפתית.
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 13X21 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
קבלות רשמיות של החווה החקלאית סג'רה שניתנו תמורת שירותים ומוצרים שסופקו לחווה. רבות מהקבלות חתומות בידי אליהו קראוזה, מנהל החווה מטעם ארגון יק"א בין השנים 1901-1913, ולימים המנהל של ביה"ס החקלאי "מקווה ישראל". כמה קבלות חתומות בידי אליעזר נחום ברון, מנהל חדרי האירוח בחווה. על גבי כמה קבלות מופיעות חותמות-דיו עות'מאניות וחותמות-דיו של החברה החיפאית "A. Dück & Cie.".
החווה בסג'רה הוקמה ב-1899 כמרכז הכשרה חקלאית בידי החברה להתיישבות יהודית יק"א. העבודה בחווה החלה בשנת 1900, ובשנת 1902 הוקמה על אדמת החווה המושבה אילניה. בין חקלאי סג'רה נמנה גם דוד בן-גוריון, ששהה במקום מאוקטובר 1907 עד אוקטובר 1909. בין ההצלחות של הפרויקט החקלאי בחוות סג'רה בשנים הראשונות להיווסדה היו העברת השמירה על החווה לידיים יהודיות על ידי ארגון "בר גיורא" ("כיבוש השמירה"); ייסוד ההסתדרות "החורש" במטרה לאגד את כל פועלי הגליל במושבות ובחוות הלאומיות; וייסוד הקולקטיב החקלאי הראשון.
[200] קבלות, 13X21 ס"מ, כרוכות יחד בכריכה חדשה (עם דפי בטנה חדשים). מצב טוב. סימני קיפול במספר קבלות. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים ספורים (ללא פגיעה בטקסט).
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
ארבעה רישומים אדריכליים עבור אחד מבתי משפחת שלוש, מעשה ידי האדריכל הלל רוברט שלוש. [שנות ה-30/40].
רישומי-חזית, בדיו, עפרון וצבעי מים, המציגים את ארבעת צדדיו של אחד מבתי משפחת שלוש. בשוליים העליונים רשום שם הפרוייקט – Villa Atelier, Propriete de M. Chelouche, ובשוליים התחתונים מופיעה חתימת האדריכל – R. Chelouche (הלל רוברט שלוש).
משפחת שלוש נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות והחשובות בתולדות היישוב העברי, ממייסדי השכונות נווה צדק, אחוזת בית והעיר תל-אביב. אבי המשפחה, אברהם שלוש, עלה ארצה מצפון אפריקה בשנת 1838, השתקע עם משפחתו ביפו ונעשה לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר. בנו אהרן רכש את הקרקע שעליה הוקמו השכונות נווה שלום ונווה צדק, ובנו של אהרן – יוסף אליהו שלוש, בנה שלושים ושניים מבתיה המקוריים של "אחוזת-בית". תולדות המשפחה שלובים בתולדות העיר תל אביב, וצאצאיה בנו את בתיהם ברחובות הראשונים של העיר – חלקם מהיפים והמרשימים שבבתי "תל אביב הקטנה".
האדריכל הלל שלוש, נינו של אברהם, נולד בשנת 1904 לאביו יוסף. בגיל 15 נשלח ללימודי אדריכלות בפריז, ושם אימץ את השם הצרפתי "רוברט". עם שובו ארצה, בשנת 1933, תכנן את מרבית בתי אחיו ובני משפחתו, לצד עשרות מבנים ברחבי הארץ.
45X29 עד 54X32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (קרע באורך 3 ס"מ באחד מהם). שרטוט קטן בעפרון בצדו האחורי של אחד מהם.
רישומי-חזית, בדיו, עפרון וצבעי מים, המציגים את ארבעת צדדיו של אחד מבתי משפחת שלוש. בשוליים העליונים רשום שם הפרוייקט – Villa Atelier, Propriete de M. Chelouche, ובשוליים התחתונים מופיעה חתימת האדריכל – R. Chelouche (הלל רוברט שלוש).
משפחת שלוש נחשבת לאחת המשפחות הוותיקות והחשובות בתולדות היישוב העברי, ממייסדי השכונות נווה צדק, אחוזת בית והעיר תל-אביב. אבי המשפחה, אברהם שלוש, עלה ארצה מצפון אפריקה בשנת 1838, השתקע עם משפחתו ביפו ונעשה לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר. בנו אהרן רכש את הקרקע שעליה הוקמו השכונות נווה שלום ונווה צדק, ובנו של אהרן – יוסף אליהו שלוש, בנה שלושים ושניים מבתיה המקוריים של "אחוזת-בית". תולדות המשפחה שלובים בתולדות העיר תל אביב, וצאצאיה בנו את בתיהם ברחובות הראשונים של העיר – חלקם מהיפים והמרשימים שבבתי "תל אביב הקטנה".
האדריכל הלל שלוש, נינו של אברהם, נולד בשנת 1904 לאביו יוסף. בגיל 15 נשלח ללימודי אדריכלות בפריז, ושם אימץ את השם הצרפתי "רוברט". עם שובו ארצה, בשנת 1933, תכנן את מרבית בתי אחיו ובני משפחתו, לצד עשרות מבנים ברחבי הארץ.
45X29 עד 54X32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (קרע באורך 3 ס"מ באחד מהם). שרטוט קטן בעפרון בצדו האחורי של אחד מהם.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
כ-95 מכתבים, חוזרים ומסמכים, המתעדים את פעילות אגודות החקלאים ובעלי האדמות בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה והשלישית. פתח תקוה, חדרה, יפו, ראשון לציון ומקומות נוספים (מקצתם בארה"ב ואירופה), שנות העשרה ושנות ה-20. עברית, מעט אנגלית ומעט צרפתית.
המכתבים והמסמכים שלפנינו נכתבו בתקופת הגעת העליות הסוציאליסטיות מאירופה, הקמת "הסתדרות העובדים" והתעצמות מפלגות הפועלים, והן מתעדות את ניסיונותיהם של בעלי האדמות, האיכרים ו"הבורגנים" לשמור על מעמדם וכוחם בארץ. לצד תיעוד המתח שבין האיכרים והפועלים, מתעדים המסמכים גם את הפעילות החקלאית, סוגי הגידולים והיחסים שבין המושבות העבריות בתחילת המאה ה-20.
בין היתר, כולל האוסף: · כ-25 מכתבים ומסמכים מטעם "התאחדות המושבות ביהודה" וארגון האיכרים שנוסד מטעמה – "התאחדות האכרים העבריים בא"י" (רבים מהם חתומים בידי "אחרון הבילויים", מנשה מאירוביץ'). במסמכים מתועדים עימותים אלימים בין פועלים ואיכרים, ישיבות חירום שניהלו נציגי המושבות בנושא תנועות הפועלים והאידאולוגיה הסוציאליסטית ה"מורעלת", ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות איכרים, ועוד. · כ-20 מכתבים ומסמכים שהוחלפו בין אגודת "האכר הצעיר", ואגודות נוספות בארץ, עם מידע מעניין על הטיפול במזיקים, סוגי הכלים החקלאיים, הארגון הכלכלי, ועוד. · כ-30 מכתבים, דפי חשבון ופרוספקטים שנשלחו מטעם יצרני כלים חקלאיים וחברות דישון אמריקניות ואירופאיות אל אגודת "האכר הצעיר". · שישה מכתבים שנשלחו מטעם מפלגת "הסתדרות האזרח" של אגודות החקלאים השונות. · ועוד.
רבים מהמכתבים והמסמכים חתומים בחותמות דיו של הארגונים השונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
המכתבים והמסמכים שלפנינו נכתבו בתקופת הגעת העליות הסוציאליסטיות מאירופה, הקמת "הסתדרות העובדים" והתעצמות מפלגות הפועלים, והן מתעדות את ניסיונותיהם של בעלי האדמות, האיכרים ו"הבורגנים" לשמור על מעמדם וכוחם בארץ. לצד תיעוד המתח שבין האיכרים והפועלים, מתעדים המסמכים גם את הפעילות החקלאית, סוגי הגידולים והיחסים שבין המושבות העבריות בתחילת המאה ה-20.
בין היתר, כולל האוסף: · כ-25 מכתבים ומסמכים מטעם "התאחדות המושבות ביהודה" וארגון האיכרים שנוסד מטעמה – "התאחדות האכרים העבריים בא"י" (רבים מהם חתומים בידי "אחרון הבילויים", מנשה מאירוביץ'). במסמכים מתועדים עימותים אלימים בין פועלים ואיכרים, ישיבות חירום שניהלו נציגי המושבות בנושא תנועות הפועלים והאידאולוגיה הסוציאליסטית ה"מורעלת", ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות איכרים, ועוד. · כ-20 מכתבים ומסמכים שהוחלפו בין אגודת "האכר הצעיר", ואגודות נוספות בארץ, עם מידע מעניין על הטיפול במזיקים, סוגי הכלים החקלאיים, הארגון הכלכלי, ועוד. · כ-30 מכתבים, דפי חשבון ופרוספקטים שנשלחו מטעם יצרני כלים חקלאיים וחברות דישון אמריקניות ואירופאיות אל אגודת "האכר הצעיר". · שישה מכתבים שנשלחו מטעם מפלגת "הסתדרות האזרח" של אגודות החקלאים השונות. · ועוד.
רבים מהמכתבים והמסמכים חתומים בחותמות דיו של הארגונים השונים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
Palästina Wirtschaftsatlas] (אטלס כלכלי של ארץ ישראל), מאת דוד (דיוויס) טריטש. הוצאת Orient, ברלין, 1926]. גרמנית.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי (גבולות היסטוריים של ארץ ישראל, ריכוזי יישוב, גידול וצפיפות אוכלוסין, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, ועוד).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית והציע ליישב יהודים באי קפריסין כחלופה לתוכנית אוגנדה. כן תרגם ופרסם שירה ופרוזה, היה מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי" (Atlas der Jüdischen Welt) – אטלס נוסף שפרסם טריטש בברלין בשנת 1926 ושכלל מספר לוחות המופיעים גם באטלס שלפנינו.
[30] לוחות נפרדים, 25X38 ס"מ עד 25X75 ס"מ. ללא דף תוכן עניינים וללא תיקייה מקורית (מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי"). מצב טוב. מעט כתמים (רובם קלים, בעיקר בשוליים). קמטים קלים. שני קרעים חסרים קטנים באחת המפות. קרע בשולי אחד הלוחות.
שלושים לוחות צבעוניים (ארבעה מהם מקופלים), ובהם מגוון תרשימים, גרפים ומפות עם מידע רב אודות ארץ ישראל והעם היהודי (גבולות היסטוריים של ארץ ישראל, ריכוזי יישוב, גידול וצפיפות אוכלוסין, תעסוקה, הגירה, תעשייה, ייבוא וייצוא, ועוד).
דוד (דיוויס) טריטש (Davis Trietsch, 1870-1935), עורך, סופר ופעיל ציוני, יליד גרמניה, היה חבר הוועד הפועל הגדול של ההסתדרות הציונית וחבר הפרקציה הדמוקרטית (סיעה אופוזיציונית בהסתדרות הציונית שהציגה אלטרנטיבה לדרכו של הרצל). הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו לשאלת ההתיישבות היהודית והציע ליישב יהודים באי קפריסין כחלופה לתוכנית אוגנדה. כן תרגם ופרסם שירה ופרוזה, היה מעורכי הירחונים Ost und West ו-Palästina, מחבר השנתון Palästina Handbuch, וממייסדי ההוצאה Jüdischer Verlag.
מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי" (Atlas der Jüdischen Welt) – אטלס נוסף שפרסם טריטש בברלין בשנת 1926 ושכלל מספר לוחות המופיעים גם באטלס שלפנינו.
[30] לוחות נפרדים, 25X38 ס"מ עד 25X75 ס"מ. ללא דף תוכן עניינים וללא תיקייה מקורית (מצורף דף תוכן העניינים של "אטלס העולם היהודי"). מצב טוב. מעט כתמים (רובם קלים, בעיקר בשוליים). קמטים קלים. שני קרעים חסרים קטנים באחת המפות. קרע בשולי אחד הלוחות.
קטגוריה
ארץ ישראל, התיישבות
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מפת ארץ ישראל, מודפסת על מפית בד. [אנגליה, 1918?].
על המפית נראית מפה של חלקה התיכון של הארץ – מחברון בדרום ועד ג'מעין (בחבל שכם) בצפון – ובמרכזה ירושלים. מעל המפה מופיעה כתובת זיכרון: "Palestine, Jerusalem. Surrendered 9th Dec. 1917". משמאל המפה, באזור שבו מסומן הים התיכון, נראה דיוקנו של אדמונד אלנבי, כובש ירושלים.
מפית זהה מצויה באוסף ה-National Army Museum, לונדון. מס' פריט 1992-04-141.
27X26 ס"מ. מצב טוב. התכהות קלה בבד.
על המפית נראית מפה של חלקה התיכון של הארץ – מחברון בדרום ועד ג'מעין (בחבל שכם) בצפון – ובמרכזה ירושלים. מעל המפה מופיעה כתובת זיכרון: "Palestine, Jerusalem. Surrendered 9th Dec. 1917". משמאל המפה, באזור שבו מסומן הים התיכון, נראה דיוקנו של אדמונד אלנבי, כובש ירושלים.
מפית זהה מצויה באוסף ה-National Army Museum, לונדון. מס' פריט 1992-04-141.
27X26 ס"מ. מצב טוב. התכהות קלה בבד.
קטגוריה
המנדט הבריטי, גיוס עברי, העפלה, מחנות המעצר
בקפריסין, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
تقرير اللجنة الملكية لفلسطين [דוח הועדה המלכותית לארץ ישראל]. ירושלים, [1937]. ערבית.
תרגום ערבי של דו"ח ועדת פִּיל, ועדת החקירה המלכותית הבריטית שהוקמה ב-1936 בעקבות המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. הדו"ח כולל תשע מפות (מקופלות) של ארץ ישראל – מפה המציגה את האזורים המיושבים בארץ, מפה המציגה אדמות בבעלות יהודית, מפה המציגה את הגבולות המנהליים בארץ תחת המנדט הבריטי, מפה המציגה את תוכנית ועדת פיל לחלוקת הארץ ועוד.
ועדת פיל, בראשותו של לורד ויליאם רוברט פיל, הגיעה לארץ ישראל בנובמבר 1936 במטרה לחקור את הסיבות לפרוץ המרד הערבי הגדול ולהמליץ על דרכי פתרון לסכסוך היהודי-ערבי. ביולי 1937, לאחר שקיימה עשרות ישיבות וגבתה עדויות משני הצדדים, פרסמה הועדה את מסקנותיה והציגה את תוכנית החלוקה הראשונה של ארץ ישראל.
15, 528 עמ' + 9 מפות מקופלות, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. קרעים חסרים בשדרה וקרעים בשולי העטיפה (אחד מהם מחוזק בנייר דבק). העטיפה הקדמית מנותקת. העטיפה האחורית, אליה משודכות שמונה מפות, מנותקת חלקית (קרע ארוך לאורך השדרה).
תרגום ערבי של דו"ח ועדת פִּיל, ועדת החקירה המלכותית הבריטית שהוקמה ב-1936 בעקבות המרד הערבי הגדול בארץ ישראל. הדו"ח כולל תשע מפות (מקופלות) של ארץ ישראל – מפה המציגה את האזורים המיושבים בארץ, מפה המציגה אדמות בבעלות יהודית, מפה המציגה את הגבולות המנהליים בארץ תחת המנדט הבריטי, מפה המציגה את תוכנית ועדת פיל לחלוקת הארץ ועוד.
ועדת פיל, בראשותו של לורד ויליאם רוברט פיל, הגיעה לארץ ישראל בנובמבר 1936 במטרה לחקור את הסיבות לפרוץ המרד הערבי הגדול ולהמליץ על דרכי פתרון לסכסוך היהודי-ערבי. ביולי 1937, לאחר שקיימה עשרות ישיבות וגבתה עדויות משני הצדדים, פרסמה הועדה את מסקנותיה והציגה את תוכנית החלוקה הראשונה של ארץ ישראל.
15, 528 עמ' + 9 מפות מקופלות, 24 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה. קרעים חסרים בשדרה וקרעים בשולי העטיפה (אחד מהם מחוזק בנייר דבק). העטיפה הקדמית מנותקת. העטיפה האחורית, אליה משודכות שמונה מפות, מנותקת חלקית (קרע ארוך לאורך השדרה).
קטגוריה
המנדט הבריטי, גיוס עברי, העפלה, מחנות המעצר
בקפריסין, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
Map Review, מס' 3. כרזה דו-צדדית הסוקרת את המצב הפוליטי והכלכלי בארץ ישראל ובעולם. הוצאת "Bureau of Current Affairs", דפוס "Fosh & Cross", לונדון, מאי 1946. אנגלית.
כרזה דו-צדדית הסוקרת, באמצעות קטעי טקסט, מפות ותצלומים, את המצב הפוליטי והכלכלי בארץ ישראל ובעולם. בצדה האחד נדפסו, בין היתר, תמצית המסקנות של "ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" לצד תצלומים מהארץ; טבלאות סטטיסטיות המציגות נתונים על התפתחותה הכלכלית של ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה (שיעור התעסוקה בקרב היהודים ובקרב הערבים, העלייה בסחר החוץ ועוד); שני תצלומי דיוקן, של יהודי ושל ערבי, עם הסברים על מעמדם של שני העמים בארץ; ועוד. בצדה השני של הכרזה מופיעה סקירה של התנאים הקשים שפקדו את ילדי אירופה לאחר המלחמה, מלווה בתצלומים רבים.
כרזות "Map Review " יצאו לאור אחת לשבועיים, מטעם ה- Affairs Bureau of Current (גלגול של הארגון הבריטי Army Bureau of Current Affairs שקם במטרה לדאוג לחינוך ולהעלאת מורל החיילים הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה). הכרזות, שהציגו באמצעים חזותיים דוגמת מפות, תרשימים ותצלומים, סקירה אקטואלית על הנעשה בעולם, הוצגו בין היתר בקנטינות, במוסדות צבאיים ובספריות ציבוריות.
76.5X100.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול. כתמים. קמטים וקרעים קלים בשוליים. מספר נקבים זעירים. קרעים לאורך סימני הקיפול (קרע ארוך, כמעט לכל אורך קו הקיפול האופקי).
כרזה דו-צדדית הסוקרת, באמצעות קטעי טקסט, מפות ותצלומים, את המצב הפוליטי והכלכלי בארץ ישראל ובעולם. בצדה האחד נדפסו, בין היתר, תמצית המסקנות של "ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל" לצד תצלומים מהארץ; טבלאות סטטיסטיות המציגות נתונים על התפתחותה הכלכלית של ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה (שיעור התעסוקה בקרב היהודים ובקרב הערבים, העלייה בסחר החוץ ועוד); שני תצלומי דיוקן, של יהודי ושל ערבי, עם הסברים על מעמדם של שני העמים בארץ; ועוד. בצדה השני של הכרזה מופיעה סקירה של התנאים הקשים שפקדו את ילדי אירופה לאחר המלחמה, מלווה בתצלומים רבים.
כרזות "Map Review " יצאו לאור אחת לשבועיים, מטעם ה- Affairs Bureau of Current (גלגול של הארגון הבריטי Army Bureau of Current Affairs שקם במטרה לדאוג לחינוך ולהעלאת מורל החיילים הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה). הכרזות, שהציגו באמצעים חזותיים דוגמת מפות, תרשימים ותצלומים, סקירה אקטואלית על הנעשה בעולם, הוצגו בין היתר בקנטינות, במוסדות צבאיים ובספריות ציבוריות.
76.5X100.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול. כתמים. קמטים וקרעים קלים בשוליים. מספר נקבים זעירים. קרעים לאורך סימני הקיפול (קרע ארוך, כמעט לכל אורך קו הקיפול האופקי).
קטגוריה
המנדט הבריטי, גיוס עברי, העפלה, מחנות המעצר
בקפריסין, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $1,500
לא נמכר
כ-45 אגרות "שנה טובה" מאת חיילים ברגימנט הארץ-ישראלי ובחטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית") וחיילות בחיל העזר של כוחות היבשה הבריטיים (אט"ס). ערב ראש השנה תש"ג (1942) עד ערב ראש השנה תש"ז (1946).
מרבית האגרות נושאות את סמל או את שם היחידה, הפלוגה או החיל שבהם שרתו הכותבים – לרוב בלוויית מגן דוד – וברכה קצרה לשנה טובה. על מעטות מן האגרות נדפסו מפות, איורים או תצלומים, חלקם פשוטים וסמליים וחלקם נאים ומשקפים את האמצעים הטכניים שעמדו לרשות היחידה. באוסף מיוצגות יחידות ופלוגות רבות ששרתו במגוון תפקידים וחזיתות ברחבי המזרח התיכון ואירופה. על חלק מהאגרות אין מצוין שם המקום אלא "אי שם".
בתקופה שבה שרתו מתנדבי ארץ-ישראל ברגימנט הארץ-ישראלי, טרם הקמת הבריגדה היהודית בחודש ספטמבר 1944, עוצבו סמלים בלתי-רשמיים בידי חיילי הגדודים העבריים עצמם כדי להדגיש את זהותם כחיילים עבריים, וכקריאת תיגר על רשויות הצבא שאסרו עליהם להניף דגלים וסמלים יהודיים. הסמלים הופיעו על פרסומים בלתי-רשמיים כדוגמת אגרות שנה טובה והגדות, וענו במידת מה על שאיפתם של החיילים היהודים בני ארץ ישראל בצבא הבריטי לזהות עצמית ולדגל.
מצורפות:
1. גלוית "שנה טובה" מודפסת עבור חיילי אוגדת הרגלים ה-88 בצבא ארה"ב (th infantry division88). גוריציה (איטליה), ערב ראש השנה תש"ז (1946).
2. אגרת "שנה טובה" מצולמת ממחנה העקורים בגרוטפרטה (Grottaferrata) שבאיטליה. על האגרת מונטז' של חיילים עבריים, מפת ישראל, שער טיטוס ופסל משה, לצד האיחולים "לשנה טובה תכתבו! שנת תש"ט" ו"תחי מולדתנו ישראל!". ערב ראש השנה תש"ט (1948).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
מרבית האגרות נושאות את סמל או את שם היחידה, הפלוגה או החיל שבהם שרתו הכותבים – לרוב בלוויית מגן דוד – וברכה קצרה לשנה טובה. על מעטות מן האגרות נדפסו מפות, איורים או תצלומים, חלקם פשוטים וסמליים וחלקם נאים ומשקפים את האמצעים הטכניים שעמדו לרשות היחידה. באוסף מיוצגות יחידות ופלוגות רבות ששרתו במגוון תפקידים וחזיתות ברחבי המזרח התיכון ואירופה. על חלק מהאגרות אין מצוין שם המקום אלא "אי שם".
בתקופה שבה שרתו מתנדבי ארץ-ישראל ברגימנט הארץ-ישראלי, טרם הקמת הבריגדה היהודית בחודש ספטמבר 1944, עוצבו סמלים בלתי-רשמיים בידי חיילי הגדודים העבריים עצמם כדי להדגיש את זהותם כחיילים עבריים, וכקריאת תיגר על רשויות הצבא שאסרו עליהם להניף דגלים וסמלים יהודיים. הסמלים הופיעו על פרסומים בלתי-רשמיים כדוגמת אגרות שנה טובה והגדות, וענו במידת מה על שאיפתם של החיילים היהודים בני ארץ ישראל בצבא הבריטי לזהות עצמית ולדגל.
מצורפות:
1. גלוית "שנה טובה" מודפסת עבור חיילי אוגדת הרגלים ה-88 בצבא ארה"ב (th infantry division88). גוריציה (איטליה), ערב ראש השנה תש"ז (1946).
2. אגרת "שנה טובה" מצולמת ממחנה העקורים בגרוטפרטה (Grottaferrata) שבאיטליה. על האגרת מונטז' של חיילים עבריים, מפת ישראל, שער טיטוס ופסל משה, לצד האיחולים "לשנה טובה תכתבו! שנת תש"ט" ו"תחי מולדתנו ישראל!". ערב ראש השנה תש"ט (1948).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, גיוס עברי, העפלה, מחנות המעצר
בקפריסין, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 73 - היסטוריה, תרבות ואומנות יהודית וישראלית
11.8.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
אלבום תצלומים המתעד את חיילי הבריגדה היהודית בהולנד, כרטיס ברכה לשנה חדשה עם סמל הבריגדה ולקט עיתונים שנדפסו מטעם הבריגדה היהודית והרגימנט הארץ ישראלי. [צפון אפריקה, איטליה והולנד, 1944-1946 בקירוב].
1. אלבום עם 30 תצלומים של חיילי הבריגדה היהודית, מאת צלם העיתונות ההולנדי Felix Baehr (1945-1946 בקירוב): מצעדים ומסדרים, תצלומים של מפקד הבריגדה לוי בנימין, חיילים גרמנים מטאטאים רחובות תחת משמר חיילי הבריגדה, רכבים צבאיים עם סמלי הבריגדה נוסעים ברחובות, תצלומי פורטרט של חיילי בריגדה, ועוד. על גבי הכריכה הפנימית מופיעה חותמת דיו של הצלם.
2. כרטיס ברכה מודפס לראש השנה תש"ו, עם סמל הבריגדה היהודית ופסוק מספר מיכה (בעברית). בצדו הקדמי רשום שם החייל ובצדו האחורי מספרו האישי, בכתב-יד.
3. "פלוגתנו, פלוגה ה' (12) – גדוד עברי שני", חוברת שנדפסה לציון שלוש שנים להקמת הפלוגה. מאי 1944. איורים בדף השער ובעמודים האחרונים.
4-5. "חדשות היום, הגדוד העברי השני, הרגימנט הארצי-ישראלי". גליונות מס' 78 ו-82, מהחודשים מאי ויוני 1944. מלווים איורים, רובם חתומים בדפוס "הררי" (יהודה הררי?).
6. "לחייל, עתון יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה". דף השער של גליון מס' 321, מחודש מרץ 1945. כותרתו: "הבריגאדה היהודית לוחמת בחזית המחנה ה-8".
מצורפים: English Army News, גליון מס' 134 מחודש מרץ 1945, עם כתבה בעמוד השער על הבריגדה היהודית; גזיר עיתון עם תמונה של חיילי הבריגדה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
1. אלבום עם 30 תצלומים של חיילי הבריגדה היהודית, מאת צלם העיתונות ההולנדי Felix Baehr (1945-1946 בקירוב): מצעדים ומסדרים, תצלומים של מפקד הבריגדה לוי בנימין, חיילים גרמנים מטאטאים רחובות תחת משמר חיילי הבריגדה, רכבים צבאיים עם סמלי הבריגדה נוסעים ברחובות, תצלומי פורטרט של חיילי בריגדה, ועוד. על גבי הכריכה הפנימית מופיעה חותמת דיו של הצלם.
2. כרטיס ברכה מודפס לראש השנה תש"ו, עם סמל הבריגדה היהודית ופסוק מספר מיכה (בעברית). בצדו הקדמי רשום שם החייל ובצדו האחורי מספרו האישי, בכתב-יד.
3. "פלוגתנו, פלוגה ה' (12) – גדוד עברי שני", חוברת שנדפסה לציון שלוש שנים להקמת הפלוגה. מאי 1944. איורים בדף השער ובעמודים האחרונים.
4-5. "חדשות היום, הגדוד העברי השני, הרגימנט הארצי-ישראלי". גליונות מס' 78 ו-82, מהחודשים מאי ויוני 1944. מלווים איורים, רובם חתומים בדפוס "הררי" (יהודה הררי?).
6. "לחייל, עתון יומי לחיילים עברים ביבשת אירופה". דף השער של גליון מס' 321, מחודש מרץ 1945. כותרתו: "הבריגאדה היהודית לוחמת בחזית המחנה ה-8".
מצורפים: English Army News, גליון מס' 134 מחודש מרץ 1945, עם כתבה בעמוד השער על הבריגדה היהודית; גזיר עיתון עם תמונה של חיילי הבריגדה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
קטגוריה
המנדט הבריטי, גיוס עברי, העפלה, מחנות המעצר
בקפריסין, הקמת מדינת ישראל
קָטָלוֹג