מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove kabbalah filter kabbalah
- קבלה (14) Apply קבלה filter
- דפוס (9) Apply דפוס filter
- ספרי (9) Apply ספרי filter
- book (9) Apply book filter
- והגהות (5) Apply והגהות filter
- יד (5) Apply יד filter
- כתבי (5) Apply כתבי filter
- and (5) Apply and filter
- gloss (5) Apply gloss filter
- manuscript (5) Apply manuscript filter
מספר הגהות. רישום בעלות מחוק בדף האחרון.
פד דף. 21 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דף השער וששת הדפים שאחריו נפגעו משריפה, עם חסרונות ופגיעות נרחבות בטקסט (הושלמו בצילום). יתר הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים. סימני עש קלים במספר מקומות. רישום שם הספר בכתב-יד בראשי הדפים. כריכת עור חדשה.
ספר שערי אורה נדפס פעמיים בשנת שכ"א: פעם אחת במנטובה, עם קולופון מסוף חודש תמוז של אותה השנה, ופעם נוספת בריווא דטרינטו, ללא ציון שנה ותאריך. לא ברור איזו משתי המהדורות נדפסה ראשונה.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 340.
• ספר זוהר חדש ומדרש הנעלם, חלק ראשון, על התורה ותיקונים להרשב"י, וחלק שני, על שיר השירים ואיכה. [שאלוניקי, שנ"ז 1597]. [דפוס יוסף אברהם בת שבע]. מהדורה ראשונה.
שער נפרד לחלק השני. לפנינו המהדורה הראשונה של "זוהר חדש" על התורה והמגילות, למעט החלק על מגילת רות, שעל אף שהוזכר בשער החלק השני לא נדפס במהדורה שלפנינו (חלק זה נדפס קודם לכן כספר בפני עצמו תחת השם "תפוחי זהב", טיהינגן ש"כ; ולאחר מכן תחת השם "מדרש הנעלם" בוונציה שכ"ו - ראה להלן).
כרוך בתחילתו:
• ספר מדרש הנעלם (זוהר חדש), על מגילת רות. [ונציה, שכ"ו 1566]. [דפוס קריסתופולו די זניטי]. מהדורה שניה.
מספר הגהות ורישומים בכתב-יד.
שני ספרים כרוכים יחד. עותקים חסרים. מדרש רות: ג-לא דף. זוהר חדש: ה-ו, קיב, מח; לו דף. חסרים שני דפים ראשונים ודף אחרון בספר מדרש הנעלם על רות, וחסרים ארבעת הדפים הראשונים מספר זוהר חדש. כ-20 ס"מ. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים ובלאי רב. כתמי רטיבות קשים בדפים רבים. קרעים עם פגיעה וחיסרון בטקסט במספר דפים, בהם שני הדפים הראשונים והדף האחרון של הכרך. שני הדפים הראשונים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם שרידי שרוכים לסגירה, פגומה ומנותקת חלקית.
מהדורה זו של מדרש הנעלם על רות היא מהדורה נדירה, שנרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מעותק בספריית שוקן. [המהדורה הראשונה של מדרש הנעלם על רות נדפסה בטהינגן בשנת ש"כ (1559) בספר תפוחי זהב].
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 328.
שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד למדרש שיר השירים ואיכה.
במהדורה זו נדפסה הקדמה חדשה, מאת המקובל רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא, שאף הגיה ותיקן את נוסח הטקסט בדפוס הראשון.
רישומי בעלות, חתימות וחותמות בדפי המגן ובדף השער.
[6], קיב; מח; לה דף. חסר דף לו. במקור נכרכו הדפים בחלק השני בסדר הפוך: לו; מח דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. כתמים קשים ובלאי רב בדפים האחרונים. הספר מפורק באמצעו. דפים מנותקים. סימני עש בדפים הראשונים והאחרונים, כמעט ללא פגיעה בטקסט (למעט פגיעה קלה במסגרת השער). קרעים בשולי מספר דפים. חותמת בדף השער. כריכה עתיקה ופגומה, קלף בשילוב עור, ללא שדרה.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 328.
שם הספר הכולל הוא "סמיכת חכמים", כאשר לחלק הראשון של ה"הקדמה" הארוכה בחכמת הקבלה ניתן השם בשער "ברכת יהו"ר" (ברכת ה'), ולחלק השני של החידושים על מסכת ברכות ניתן השם "קדושה וברכה".
נדפס בחיי המחבר - הגאון המקובל המפורסם רבי נפתלי כ"ץ (ת"י-תע"ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. אב"ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין. מנעוריו החל בהנהגתו הנוראה והקדושה ובהתמדתו המופלגת, עד כי למד את כל הש"ס בעל פה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה רבי נפתלי כ"ץ לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בשנת תמ"ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן בהיותו רק כבן ארבעים שנה נתמנה לראש ומנהיג "ועד ארבע ארצות", תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס"ד נתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, בירת לימוד התורה בגרמניה. לאחר השריפה הגדולה בפפד"מ בשנת תע"א, נאלץ לברוח מן העיר (עקב עלילה שהשריפה פרצה בשל עיסוקו בקבלה מעשית, השבעות וכתיבת קמיעות). לאחר נדודים שונים פנה לנסוע לארץ ישראל, אך בזמן הגיעו לקושטא נחלה ונאסף שם אל עמיו. קברו בעיר קושטא מהוה עד היום מקום אליו מגיעים מרחבי העולם לתפילה ולישועה. [מסופר, כי בעת שהגיע הבעש"ט לעיר קושטא בדרכו לארץ ישראל, התגלה אליו רבי נפתלי כ"ץ בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה לעלות לארץ ישראל כשם שהוא לא זכה, ונסתלק בעיר קושטא - ומשום כך פנה הבעש"ט וחזר על עקבותיו לעירו מז'יבוז'].
שני שערים מאוירים בתחריט עץ מפואר. בדף שאחרי השער הראשון - שיר מודפס בצורת כוכב.
רישומי בעלות בדפי המגן. רישום בעלות בדף המגן הקדמי, מחוק בחלקו: "... שייך להקצין הר"ר משה שוסטר כ"ץ מפרנקפורט דמיין". בדף מ/1 מופיעה חתימתו, כשהיא סמוכה למספור הדף "[מ]שה בכ"ה לעמלי שוסטר כ"ץ" [נפטר תקע"ד, ראה נוסח מצבתו אצל: הורוויץ, אבני זכרון - הכתב והמכתב, עמ' 568]. בדף השער של החלק הראשון רישומי בעלות נוספים, שנמחקו ע"י בעלים מאוחר יותר. במרכז השער חתימה בכתיבה איטלקית: "לה"ו ק"כ [=קנין כספי] יצחק רפאל בכמהר"ר אלישע מיכאל פינצי פה ק"ק פאדובה התקנ"ב" [רבי יצחק רפאל פינצי אב"ד פאדובה, תלמיד רבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק". היה מחברי ה"סנהדרין" של נפוליאון. "העמיד קרוב למאה תלמידים" (פין, כנסת ישראל, עמ' 654). רבי מרדכי גירונדי היה תלמידו]. הגהות בכתיבה איטלקית בדף מ/1 ובדף קיד/2.
עט; [1], קמ דף. 33 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. מצב טוב. מעט כתמים. פגע עש בשוליים התחתונים, לאורך דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט, מלבד פגיעה קלה בדף השער של החלק השני. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בשולי דף השער של החלק הראשון, כמעט ללא פגיעה באיור השער. קרעים משוקמים בשולי דף ב' (עם שיר הכוכב), עם פגיעות בטקסט וחסרון של מספר מילים (דף זה רחב יותר משאר דפי הספר ומקופל במקצת). כריכת עור חדשה.
המחבר הוא הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. את ספרו מעשה רוקח הדפיס בדרכו לארץ ישראל, בערוב ימיו בשנת ת"ק. בספר כותב רמזים וסודות נשגבים ע"פ הקבלה על מספר הפרקים הנמצאים בששת סדרי המשנה, על מספר הפרקים שבכל סדר בפני עצמו, ועל מספר הפרקים שבכל מסכת בפני עצמה. לדברי המחבר בהקדמתו: "שלא במקרה והזדמן נעשה כך, אלא הכל בכתב מה' עליו השכיל, וסידר הכל ע"פ רמז וסוד במכוון". כמו כן כתב המחבר על "חשבון האותיות של ראשי הפרקים וסופי האותיות של הפרקים, הכל בא בכונה ע"פ רמז וסוד". הספר נדפס במספר מהדורות, עם הסכמות נלהבות מגדולי ישראל שמתבטאים על גודל קדושת הספר ומחברו. רבי משה בערין בלום אב"ד ווישנאוויץ כותב בהסכמתו (למהדורה השניה שנדפסה במאהלוב בשנת תקע"ז): "...כאשר הופיע עליו רוח אלקי ממרום, כידוע ומפורסם בכל העולם שהגאון הלז השתמש ברוח קדשו כאחד מהראשונים...". האדמו"ר מבעלזא שליט"א כותב בהסכמתו למהדורת תשנ"ג: "ידוע לכל שהספה"ק [שהספר הקדוש] הנ"ל היה חביב מאד אצל רבוה"ק נבג"מ [רבותינו הקדושים נשמתם בגנזי מרומים - אדמו"רי בעלזא שהיו מצאצאי המחבר], ובשנת תשט"ו נתן כ"ק דודי מרן אדמו"ר זצ"ל [האדמו"ר רבי אהרן רוקח] ברכתו להדפסת הספה"ק הלז, ואמר בשם אביו כ"ק א"ז אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל, שהלימוד בספה"ק הזה מסוגל לשמחה".
בדף השער: חתימת רבי "מרדכי פרידמאן ממעזריטש", חתימת רבי "דוד יודל קופמאן" וחותמות נוספות. בעמוד האחורי העתקות בכתב-ידו של ר' דוד יודל קופמן, אודות המדליה שהונפקה באמשטרדם בשנת 1735 עם דמותו של המחבר רבי אלעזר רוקח.
[2], ב-קכא; ו דף. 23.5 ס"מ. שוליים רחבים במיוחד. מצב טוב. כתמי רטיבות. בדף השער כתמים כהים ונקב עש. כריכת בד חדשה.
הספר 'פרי עץ חיים' נדפס לראשונה בקוריץ תקמ"ב, אך המהדורה שלפנינו, שנדפסה בשנת תקמ"ה, מקורה בכתבי-יד בעריכה אחרת, והיא למעשה מהדורה שונה בנוסחתה מן המהדורה שנדפסה בשנת תקמ"ב.
המהדורה שלפנינו היא מעריכת המקובל רבי מאיר פופרש, בעוד שהמהדורה משנת תקמ"ב היא בחצייה הראשון מעריכת המקובל רבי נתן שפירא, ורק חציה השני מעריכת רבי מאיר פופרש. כמו כן, במהדורה שלפנינו נוספו מעל מאה הגהות והוספות שלא הופיעו במהדורת תקמ"ב, חלקן מתחילות במילה "צמח" (כלומר, הגהות של המקובל רבי יעקב צמח), וחלקן מתחילות "מהחברים" (כלומר, חידושים שמקורם מתלמידי האר"י האחרים, ולא מרבי חיים ויטאל).
[אחת ההוספות המפורסמות שהתחדשו לראשונה במהדורה זו היא קביעת ל"ג בעומר כיום פטירתו של התנא רשב"י: "והטע'[ם] שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר, כי הוא מתלמידי ר"ע שמתו בספי'[רת] העומר" (דף קח/1), בעוד שבמהדורת תקמ"ב נדפס: "רשב"י... שמח בל"ג בעומר" (דף קא/1). מכאן ואילך נוספה ונדפסה פיסקה זו בכל מהדורות ה"פרי עץ חיים" שנדפסו אחריה, עד לימינו].
בעמוד שאחרי השער מודיעים המדפיסים כי המהדורה שלפנינו נדפסה על פי "ספר פרי עץ חיים מוגה מאד, המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל, אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע".
חתימות: "אלימלך פערלמאן" [רבי אלימלך פרלמן, ממנהיגי העדה החסידית בירושלים ומוסדותיה. עלה לירושלים אחרי שנת תר"י. ממקימי שכונות רבות בעיר, שהמפורסמת שבהם היא שכונת "בתי פרלמן". בנו של הגאון רבי ישראל איסר פרלמן אב"ד רוֹזְוַודוֹב (גליציה), וחתן הגאון החסיד רבי ברוך בנימין זאב ווינשטוק]. חותמות: "נתן יהודה ליב מינצבערג בעה"ק ירושלם תו"ב".
[1], קלב דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. קרעים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בצדו השני, משוקמים בהדבקת נייר. הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים. כריכה ישנה, עם פגמים.
חתימת בעלים בראש עמוד השער: "נאום שאול במהור"ר נח ז"ל פאפיערנא" [הגביר רבי שאול פאפירנא מפאריטש]. רישום בעלות נוסף: "שמע מלכינו עתירתינו וברך נחלת פאפיערנא" [ראשי התיבות של המילים עם שם המשפחה יוצרות את הצירוף: שמעון פאפיערנא].
קנ, [1] דף (ספירת דפים משובשת). נייר תכלכל. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש במספר דפים. כתמים כהים בדף האחרון ובמספר מקומות נוספים. רישומים, רישומי צנזורה. כריכה ישנה.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש".
רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
[2], פד דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. בלאי, פגמים ופגעי עש במספר דפים. קרעים גסים בשולי הדפים האחרונים, עם הדבקות פלסטיק שקוף. כריכה ישנה, עם פגמים.
סטפנסקי חסידות, מס' 588.
שלשה ספרים כרוכים יחד, ספרי מוסר וקבלה שנדפסו בדפוסי זולקווא ולבוב בשנות התק"מ-תק"פ בקירוב:
1. ספר שערי הקדושה, הדרכה להשגת רוח הקודש, מאת רבי חיים ויטאל, עם ליקוטים מרבי שמשון מאוסטרופולי. זולקווא, תק"מ [1780]. מהדורה ראשונה של הליקוטים הנ"ל מרבי שמשון מאוסטרופולי.
2. ספר לקוטי יוסף, קיצור ספר חרדים של רבי אלעזר אזקרי, מאת רבי יוסף מזבארוב. [לבוב, תק"נ-תק"פ בקירוב 1790-1820?]. מהדורה יחידה, שנדפסה לאחר פטירת המחבר "הרבני המופלא, תם וישר וירא ה', החסיד מוהר"ר יוסף זצ"ל" - כפי שכותב המו"ל בשער הספר: "ואחרי לכתו לעולם העליון מסרו לידי להביא לבית הדפוס לזכות הרבים...".
בסוף הספר נדפסה האגרת המפורסמת של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי, לביאור סוד הגאולה וסוד עשרת המכות. לפני המכתב נדפסה הכותרת: "זה הכתב נמצא בקונטרס של המקובל האלהי מהו' שמשון מאוסטרפלי זצ"ל". תוכן האגרת הוא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצרים בעשרת המכות, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.
בקולופון סיום האגרת נדפס: "וגם זאת הודיע אותי רזא דנא שהמעיין בסוד נפלא ונורא הזה על מכונו אפילו פעם אחת בשנה, וביותר בכל ע"פ [=ערב פסח], מובטח שהוא מוצל כל אותו השנה מכל מכשול ומיתה משונה ושום אונס, ואל ימשלו בו שונאיו, וכל אויביו יפלו תחתיו, ובכל אשר יפנה יצליח אמן סלה".
3. ספר אבקת רוכל, בענייני שכר ועונש ועולם הבא, מאת רבינו מכיר [מרבותיו של רש"י]. לבוב, [לאחר תקנ"ב 1792].
שערי הקדושה: מב דף. לקוטי יוסף: [16] דף. אבקת רוכל: [29] דף. חסר הדף האחרון של ספר "אבקת רוכל". 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. ללא כריכה.
שנת הדפסתו של הספר "לקוטי יוסף" אינה ברורה. פרידברג כותב ב"בית עקד ספרים" (כרך ב, עמ' 512, אות ל', מס' 594) כי נדפס בשנת תק"נ, לעומת זאת הרב מ' וונדר כותב באנציקלופדיה לחכמי גליציה (ג, עמ' 235) כי הספר נדפס בשנת תק"פ בערך.
אגרת הקודש של רבי שמשון מאוסטרופולי עברה במסורה שנים רבות בהעתקות של כתבי-יד, ורק בשנות הת"ק התחילו להדפיסה בספרים שונים, ומאז ועד היום היא מופיעה במהדורות רבות של הגדה של פסח ומחזורים לפסח. לפנינו אחת המהדורות המוקדמות של האגרת.
-------------------------------
קריאת אגרת הקודש בערב חג הפסח, ידועה כסגולה גדולה לשמירה, והדבר נכתב בפירוש בסיום דברי האיגרת. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לקרוא אגרת זו בערב פסח. במנהגי ישיבת המקובלים "בית אל", שנדפסו בראש ספר דברי שלום (ירושלים תרמ"ג, סעיף נ), נכתב: "בערב פסח מסדרין הקערה קודם מנחה כ"א בביתו, ובאים לבהכ"נ ולומד כ"א [כל אחד] לבדו האגרת מהר' שמשון מוסטרופולי[!] ז"ל בהבנה". על הגאון רבי חיים פאלאג'י מסופר: "ובערב פסח היה קורא לנכדיו לקרות עמהם האגרת של מורינו הרב שמשון מאסטרופולי" (ספר צואה מחיים, ח"ב, אות כח). האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי היה רגיל לספר על כוחה של אגרת זו, והיה תולה בזכות אמירתה את נס הצלתו מהשואה. מעשה פלא על כך מובא בשמו בהערה להגדת חתם סופר (ירושלים, תשנ"ב, עמ' כה), כי זקנו בעל ה"התעוררות תשובה" היה מקפיד לומר את נוסח האגרת הזו בכל ערב פסח אחר חצות, אולם בערב פסח בשנת תש"ד היה טרוד מאד בגלל כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, ושכח לקרוא את האגרת, ואכן באותה שנה נגזרה הגזירה ורבי שמעון סופר עלה על המוקד בכ"א סיון תש"ד, הי"ד. הוסיף עוד רבי יוחנן לספר שגם הוא בעצמו שכח באותו ערב פסח לקרוא את האיגרת, אך בראש השנה תש"ה נזכר בכך וקרא אז את האגרת, ובזכות כך ניצל מידי המרצחים הגרמנים וזכה לאריכות ימים.
כרך שלם, בכתיבה אשכנזית משני כותבים. דפים א-נד נכתבו בידי סופר אחד ומדף נה ואילך המשיכו סופר אחר. בשולי הגליונות עשרות רבות של הגהות, תיקונים, ציונים והוספות, מכמה כותבים (שלשה או ארבעה כותבים). הגהות רבות פותחות במילים: "נל"ח" [=נראה לי ח---?]. חותמות בעלות: "הק' ישראל שטערן פק"ק פ"ב [=פרשבורג] יצ"ו". [יש לציין, כי כמה מן ההגהות בשולי הגליונות הנן בכתב-יד דומה להגהות שהופיעו בכתב-יד קבלי אחר שהגיע מפרשבורג, והיה בידיו של ה"חתם סופר" - ראה קטלוג "קדם", מכירה 53, פריט 47].
החיבור "כוונות גדולות", נערך בבית מדרשו של רבי משה זכות באיטליה (ראה: הרב יוסף אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 746). העתקות מחיבור זה אינן מצויות כל כך (אביב"י, שם, רושם רק שלושה כתבי-יד מחיבור זה).
בדף נז של הספירה השניה: "חלק ב' מספר פרי עץ חיים - חלק שני שער המצות, שער השני...".
[2], קפב; צב דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכת עור מקורית, פגומה ובלויה, עם שרוכים לסגירה.
אלפי ההגהות שלפנינו כוללות את הגהות מקובלי מרוקו על ספר הזוהר. בבדיקת ההגהות שלפנינו התברר כי רובן הגדול מופיע בחיבור "לקט שושנים" [הנמצא במספר כתבי-יד]. חלק מהגהות אלו מופיעות גם בספר "מקדש מלך" לרבי שלום בוזאגלו. בנוסף, לפנינו מספר הגהות מקוריות, החתומות בפתיחתן: "ונ"ל [ונראה לי] מטו"ן...". הגהות אלה נכתבו בכתיבה זהה לשאר ההגהות. טרם נתברר לנו מי הוא החכם "מטו"ן", אך ניכר כי היה מקובל ובקי גדול [יתכן ויש לפענח את ראשי התיבות מטו"ן = משה טולידאנו נר"ו, או: מאיר טולידאנו נר"ו].
הספר חסר בתחילתו, באמצעו ובסופו. בתחילתו נכרכו 28 דפי השלמה בכתב-יד, בכתיבה מערבית. ההגהות מופיעות בכל דפי הכרך [הן בדפים בכתב-יד והן בדפים המודפסים] בשוליים ובין השורות, בכתיבה מערבית. רוב ההגהות מכותב אחד (החכם "מטו"ן" הנזכר). בדף קנו/2 הגהה מכותב אחר. יתכן וישנן הגהות נוספות בכתיבה שונה.
בהגהות אלה שלפנינו כנוסה תורתם של חוג המקובלים במרכאש, בו פעלו רבי יעקב מאראג'י, רבי אברהם אזולאי (השני), רבי אברהם אבן מוסא, רבי שלמה עמאר, רבי ישעיה הכהן, רבי יעקב פינטו, רבי יעקב גדליה, ותלמידיהם. ההגהות מקבילות לחיבור "לקט שושנים" שהוא ליקוט מהגהותיהם של חכמי המקובלים במרכאש על ספר הזוהר, אשר חובר ע"י רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב פינטו. החיבור "לקט שושנים" לא נדפס ונותר במספר כתבי-יד, אך חלקו מופיע בספר הנודע "מקדש מלך" מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו (נדפס בלונדון, תק"י-תקי"ב), שהיה מקורב לחוג המקובלים הנ"ל. שאלת היחס בין ספר "מקדש מלך" לחיבור "לקט שושנים" טרם נתבררה כל צרכה [ראה על כך: הרב משה הלל, תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון, בתוך: מן הגנזים - אהבת שלום, ספר עשירי - תשע"ז, עמ' מד, הערה 49].
כב-נה, נח-סג, סו-עא, עד-עט, פא-פט, קנב-קסג, קסו-קסז, קסט-קעד, קעו-רטו, ריז-רכג, רכה-רל דף (חסרים דפים בתחילה, באמצע ובסוף; במקור: [7], רנא, [1], יא דף) + [28] דפים בכתב-יד. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים רבים, פגעי רטיבות ובלאי, עם פגיעה בטקסט, ופגיעה בהגהות בכתב-יד. דפים מנותקים. כריכה מנותקת ופגומה.
מחברת בכתב-יד, כתובה בחלקה הגדול בכתיבת-סופר איטלקית נאה, ולסירוגין בכתיבה ספרדית - בכתב-ידו של רבי רפאל ישעיה אזולאי, שהוסיף סגולות, השבעות ונוסחאות קמיעות. כתב היד מכיל גם רשימות אישיות שלו, עם חשבונות של הוצאות והכנסות ושמות יהודים מאנקונה, וכן שני עמודים בדברי תורה. כולל טבלאות, איורים קבליים, ו"כתב מלאכים".
בתוך המחברת הכרוכה שולבו דפים נוספים בכתב-יד, אף הם ב"קבלה מעשית", חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי וחלקם בכתיבת סופר.
להלן פירוט כללי של כתב-היד:
דפים [1]-[4א]: נוסחאות קמיעות לשמירה לעניינים שונים: להסיר מחשבות רעות, לסערה בים, לכאב ראש ולקדחת, והשבעות ולחשים "להשיב כל אדם לרצונך..." ו"נגד הפחד".
דפים [4ב]-[8]: רישומי חשבונות ושמות אנשים [כנראה מאנקונה], בעברית ובאיטלקית, חלקם בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי, עם ציוני התאריכים "תשרי תקפ"ב", "ניסן תקפ"ב", "אלול תקפ"ב" ו"תשרי תקפ"ג". בדף [7ב] קמיע "סגולה לגנב" עם איורי "חותמות מלאכים".
דפים [9]-[12]: סגולות, השבעות וקמיעות לעניינים שונים: "להיות אהוב מכל הבריות", "למי שרוצה לברוח מבית האסורים", "להרבות חלב לאשה", "להחליא או להמית שונאו", "לחולי הנופל", "לעצור דם נידות", "לאשה שלא תפיל", ועוד. בדף [10] שני נוסחים לקמיעות בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [11] רשימה של 12 סגולות שונות "למקשה לילד".
דפים [13]-[14א]: שלושה עמודים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי, עם דברי תורה [בהלכה ואגדה].
דפים [14ב]-[16]: רשימות של חשבונות ושמות אנשים, רובן בכתב-יד רבי ישעיה אזולאי. בדף [14ב] רשימה עם חישובי מספרים, בכתב-ידו של רבי ישעיה: "תשרי תקפ"א מן הקהל השכר שכל השנה אשר נותנין לי הסך של שני מאות איסקודו בכל ששה חדשים...".
דפים [17]-[24]: סגולות, השבעות ונוסחי קמיעות, עם טבלאות, צירופי שמות, ו"חותמות מלאכים", לעניינים שונים, ביניהם: "לבטל הכישוף", "למכור הסחורה", "לגנב", "לחנות", "למכור ולקנות", "למקשה לילד", "להשיב דעת אדם לדעתך", ועוד. בחלק מהדפים רישומי חשבונות ורישומים שונים, חלקם בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
בדף [18א] רישום על מחירי ספרים בכתב ידו של רבי ישעיה אזולאי [ברשימת הספרים מופיע גם הספר "לדוד אמת" מאת אביו החיד"א].
בכריכה הקדמית, רישום דין ודברים על "טענה של שמשון פאציפיקו עם אלמנה של משה יצחק פיסארו נ"ע...".
בדפים הנוספים ששולבו בתוך כתב-היד: קונטרס עם ששה עמודים כתובים, סגולות ורפואות, שאלת חלום, שמות קודש ונוסחי קמיעות (ממוספרים בסעיפים א-לג); מספר דפים מחיבורים בכתב-יד בקבלה מעשית; ומספר דפים מפנקס אחר של סגולות, השבעות וקמיעות, עם קטעים בכתב-ידו של רבי ישעיה אזולאי.
הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" - ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ג וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהלתו התאבלו עליו ימים רבים [ראה עוד אודותיו בספרו של מאיר בניהו על החיד"א, עמ' תעו-תפז].
[24] דף + [8] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים. סימני עש במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה בלויה.