מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove שארית filter שארית
- (-) Remove far filter far
- ושארית (7) Apply ושארית filter
- והמזרח (7) Apply והמזרח filter
- הרחוק (7) Apply הרחוק filter
- הפליטה (7) Apply הפליטה filter
- אירופה (7) Apply אירופה filter
- שואה (7) Apply שואה filter
- ו"שארית (7) Apply ו"שארית filter
- הפליטה" (7) Apply הפליטה" filter
- and (7) Apply and filter
- east (7) Apply east filter
- erit (7) Apply erit filter
- europ (7) Apply europ filter
- hapletah (7) Apply hapletah filter
- holocaust (7) Apply holocaust filter
- she (7) Apply she filter
- she’erit (7) Apply she’erit filter
- sheerit (7) Apply sheerit filter
- the (7) Apply the filter
מציג 1 - 7 of 7
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר והגלילות. אונגוואר, תש"ב [1942].
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שני דפים רשמיים של רשות הדואר בקובה (יפן), מודפסים במכונת כתיבה (יידיש וגרמנית, באותיות לטיניות), עם תיקונים בכתב-יד - תעתיק מברק שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר, בעניני הצלת הפליטים בני הישיבות מליטא, שאינם מצליחים להיחלץ מאירופה, למרות שבידם וויזות כניסה לארה"ב או לארצות אחרות. קובה (יפן), [1941 בקירוב].
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) מאת הגאון רבי אהרן קוטלר, אל הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. [ארה"ב, תש"ד בקירוב 1944].
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
שבעה כרכי מסכתות תלמוד בבלי, מסדר מועד, שנדפסו על ידי פליטי השואה בשנחאי. שנגהי (שאנגחאי, סין), תש"ג-תש"ו [1946]-1942.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
דף בכתב-ידו של הגאון רבי משה פיינשטיין, עם חתימת ידו וחתימת שני דיינים נוספים: רבי "אלקנה זאבערמאן" ורבי "ישראל יוסף ראבינאוויטץ". ניו יורק, סיון תש"י [1950].
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שבעה מסמכים חתומים ע"י רבנים ודיינים, בהם חמשה הנוגעים להתרת עגונות שבעליהן נספו בשואה. הונגריה, תש"ו-תשי"ב [1946-1952]. בארבעה מן המסמכים מצורפות תמונות של מקבלות ההיתר לנישואין.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
תלמוד בבלי - סט שלם. מינכן-היידלבורג, תש"ט [1948]. "יוצא לאור ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז".
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. כ-39 ס"מ. נייר איכותי במרבית הכרכים, במספר כרכים נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. הגהות במספר כרכים. כריכות קדמית ואחוריות מקוריות, עם שדרות עור חדשות (הספרים עברו כריכה מחודשת). פגמים קלים ובלאי בשולי ובפינות הכריכות המקוריות.
עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שרידי היהודים במחנות עקורים, נוצר מחסור בגמרות וספרי קודש שישמשו את הפליטים. החל משנת 1946 החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה נדפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים. בשנת 1948 נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה, וזו המהדורה שלפנינו. בכל כרך שני שערים. השער הראשון עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, בראשו איור עיירה יהודית וכיתוב "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול"; בתחתית השער איור גדרות תיל ומחנה עבודה, ומתחתיו הכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
19 כרכים. כ-39 ס"מ. נייר איכותי במרבית הכרכים, במספר כרכים נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. הגהות במספר כרכים. כריכות קדמית ואחוריות מקוריות, עם שדרות עור חדשות (הספרים עברו כריכה מחודשת). פגמים קלים ובלאי בשולי ובפינות הכריכות המקוריות.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג