מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove far filter far
- הרחוק (13) Apply הרחוק filter
- והמזרח (13) Apply והמזרח filter
- and (13) Apply and filter
- אירופה (7) Apply אירופה filter
- שואה (7) Apply שואה filter
- שארית (7) Apply שארית filter
- הפליטה (7) Apply הפליטה filter
- ושארית (7) Apply ושארית filter
- הפליטה" (7) Apply הפליטה" filter
- ו"שארית (7) Apply ו"שארית filter
- east (7) Apply east filter
- erit (7) Apply erit filter
- europ (7) Apply europ filter
- hapletah (7) Apply hapletah filter
- holocaust (7) Apply holocaust filter
- she (7) Apply she filter
- she’erit (7) Apply she’erit filter
- sheerit (7) Apply sheerit filter
- the (7) Apply the filter
- הודו (6) Apply הודו filter
- פרס (6) Apply פרס filter
- כתבי (6) Apply כתבי filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- יד (6) Apply יד filter
- וספרי (6) Apply וספרי filter
- פרס, (6) Apply פרס, filter
- דפוס (6) Apply דפוס filter
- book (6) Apply book filter
- eastern (6) Apply eastern filter
- indian (6) Apply indian filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- manuscript (6) Apply manuscript filter
- persian (6) Apply persian filter
- persian, (6) Apply persian, filter
מציג 1 - 12 of 13
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד מבית מדרשם של רבני משפחת "אור שרגא" מיזד - לקוטים שונים, נוסחאות שטרות, הלכות, חידושים על פרשיות השבוע, שאלות ותשובות, קמעות ועוד. [יזד, פרס, המאה ה-19].
הכותב הוא נכדו של ה"אור שרגא" - החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה ב"ר אור שרגא, והוא חותם את שמו במקומות רבים בכתב-היד: "זעירא קטינא יצחק בן כהר"ר מ' משה בכהר"ר אור נ"ע" (עמ' 32), "קטנא קטינא יצחק בן לאותו הצדיק העניו הנשר הנחמד כהר"ר מ' משה תנצ"ב בכהר"ר מ' אור שרגא זצ"ל" (עמ' 39), ועוד (עמ' 49, 66, 124, 128, 138, 140).
בשולי העמוד הראשון חתימה וחותמת של רבי משה בן רפאל שרגא (חתימות וחותמות נוספות שלו בעמ' 41 ובדף הריק שאחריו). בעמוד הראשון ובעמודים 75 ו-108 חותמות (שונות זו מזו) של "הצ' רפאל בכה"ר משה בכ"ר המאור שרגא". חתימה מסולסלת לא מזוהה בעמ' 17. חותמת מטושטשת בעמ' 26 [של רבי משה בן ה"אור שרגא"?].
כתב-היד כולל בין השאר: "סדר נתינת הגט" (עמ' 1), "דינים השייכים לקידושין" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 25), "עניין דין קידושין כהלכתה" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 28), "זה נוסח שאלות ותשבות [בעניינים חליצה] בדעת כל פסקנים בכפי פסקנים" (עמ' 31), "עניין חליצה היא בסדרותיו בדרך קיצור הדין ך' סעיפים" (עמ' 33), שטרות (עמ' 24, 41, 56-58 ועוד), חידושים לפרשיות התורה (עמ' 42), "עניין סדר חליצה בקיצור" (עמ' 61), "אלו הן נוסח של כתובות" (עמ' 68), "נוסח שחיטה" (עמ' 73), "העקתי [!] נוסח הרשאה של שחיטה בין בדעת ספרד בין בדעת ארץ ישראל בין בדעת ארץ ישראל ... מס' אריה שאג מי לא יר"א" (עמ' 75), "נוסח שטר הרשאה שחיטה בדעת עיר בבל" (עמ' 82, ועוד), "זה דין שאלות ותשובות הלואה דעת ר' שלמה בעל פסקן" [הכוונה לתשובות הגאונים שהוציא רבי שלמה בן מנחם קבולי] (עמ' 91), "נוסח שטר ששולחים עיר בעיר כתבתי בשביל שיתנו להם נדבה" (עמ' 98), "נוסח חרמות שמשמתין את האדם שעובר כ"ד דברים שתיקנו רז"ל" (עמ' 100ב), "שטר נוסח של עניים... משום שיקבצו נדבה עיר בעיר" (עמ' 108), "נוסח שטר עניים המרודים" (עמ' 114), "נוסח שטר של עניים בלשון פארסי" (עמ' 121), "נוסח של משכנתא" (עמ' 136), ועוד.
הכותב מזכיר: "העתקתי בספר גור אריה יאודא" (עמ' 14) ושוב "זהו פירושו של כתובה ראיתי בספר מורי גור ארי'ה" (עמ' 60). בשטרות שבעמ' 88 ו-96 הועתקו חתימות: "צעיר יצחק ארי'ה". בשטר בעמ' 24: "בעי"ת יזד יע"א".
בראש כתב-היד נכרכו דפים נוספים, עם "מעשיות", פזמונים ופיוטים, ולקוטים שונים, אף הם מאותה סביבה ותקופה.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
כותב כתב-היד שלפנינו, החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, לא רבים הפרטים הידועים עליו. נזכר בכתובות שונות בין השנים תקצ"ט-תרכ"ה, וידוע כי חיבר דרשה על התורה (י' שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 149). בנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס.
[15] דף; 157 עמ'. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, פגומה.
הכותב הוא נכדו של ה"אור שרגא" - החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה ב"ר אור שרגא, והוא חותם את שמו במקומות רבים בכתב-היד: "זעירא קטינא יצחק בן כהר"ר מ' משה בכהר"ר אור נ"ע" (עמ' 32), "קטנא קטינא יצחק בן לאותו הצדיק העניו הנשר הנחמד כהר"ר מ' משה תנצ"ב בכהר"ר מ' אור שרגא זצ"ל" (עמ' 39), ועוד (עמ' 49, 66, 124, 128, 138, 140).
בשולי העמוד הראשון חתימה וחותמת של רבי משה בן רפאל שרגא (חתימות וחותמות נוספות שלו בעמ' 41 ובדף הריק שאחריו). בעמוד הראשון ובעמודים 75 ו-108 חותמות (שונות זו מזו) של "הצ' רפאל בכה"ר משה בכ"ר המאור שרגא". חתימה מסולסלת לא מזוהה בעמ' 17. חותמת מטושטשת בעמ' 26 [של רבי משה בן ה"אור שרגא"?].
כתב-היד כולל בין השאר: "סדר נתינת הגט" (עמ' 1), "דינים השייכים לקידושין" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 25), "עניין דין קידושין כהלכתה" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 28), "זה נוסח שאלות ותשבות [בעניינים חליצה] בדעת כל פסקנים בכפי פסקנים" (עמ' 31), "עניין חליצה היא בסדרותיו בדרך קיצור הדין ך' סעיפים" (עמ' 33), שטרות (עמ' 24, 41, 56-58 ועוד), חידושים לפרשיות התורה (עמ' 42), "עניין סדר חליצה בקיצור" (עמ' 61), "אלו הן נוסח של כתובות" (עמ' 68), "נוסח שחיטה" (עמ' 73), "העקתי [!] נוסח הרשאה של שחיטה בין בדעת ספרד בין בדעת ארץ ישראל בין בדעת ארץ ישראל ... מס' אריה שאג מי לא יר"א" (עמ' 75), "נוסח שטר הרשאה שחיטה בדעת עיר בבל" (עמ' 82, ועוד), "זה דין שאלות ותשובות הלואה דעת ר' שלמה בעל פסקן" [הכוונה לתשובות הגאונים שהוציא רבי שלמה בן מנחם קבולי] (עמ' 91), "נוסח שטר ששולחים עיר בעיר כתבתי בשביל שיתנו להם נדבה" (עמ' 98), "נוסח חרמות שמשמתין את האדם שעובר כ"ד דברים שתיקנו רז"ל" (עמ' 100ב), "שטר נוסח של עניים... משום שיקבצו נדבה עיר בעיר" (עמ' 108), "נוסח שטר עניים המרודים" (עמ' 114), "נוסח שטר של עניים בלשון פארסי" (עמ' 121), "נוסח של משכנתא" (עמ' 136), ועוד.
הכותב מזכיר: "העתקתי בספר גור אריה יאודא" (עמ' 14) ושוב "זהו פירושו של כתובה ראיתי בספר מורי גור ארי'ה" (עמ' 60). בשטרות שבעמ' 88 ו-96 הועתקו חתימות: "צעיר יצחק ארי'ה". בשטר בעמ' 24: "בעי"ת יזד יע"א".
בראש כתב-היד נכרכו דפים נוספים, עם "מעשיות", פזמונים ופיוטים, ולקוטים שונים, אף הם מאותה סביבה ותקופה.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
כותב כתב-היד שלפנינו, החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, לא רבים הפרטים הידועים עליו. נזכר בכתובות שונות בין השנים תקצ"ט-תרכ"ה, וידוע כי חיבר דרשה על התורה (י' שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 149). בנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס.
[15] דף; 157 עמ'. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד מאויר, מדרשים ופיוטים, קמיעות, גורלות, סגולות ורפואות, תשובות לטענות הנוצרים, ועוד. [אורמי (אורמיאה; כיום: מחוז מערב אזרבייג'ן באיראן), המאה ה-19/20].
כתב יד מאויר. מספר עמודים מאוירים ב"שטיחים" עם מוטיבים פרחוניים ויצורים דמיוניים. מספר איורים וקישוטים בתחילת קטעים. בדפים [43/א] ו-[53/א] - שני קמיעות על פני כל העמוד, עם איור השֵׁדה לילית, עם הכיתובים: "צורת לילית", "אסורה וקשורה בזיקים", ועם שמות קודש, פסוקים והשבעות. בדף [53/ב] סמל "חמסה" שבמרכזו מגן-דוד.
בדף [40/א]: "תם ונשלם... אני הצעיר וזעיר מכל אשר בעיר חיים בכמ"ר ברזול". בדף [101/א] רישום: "אני מרדכי בין ברזילי מין אישה אורמי כתבתי אותה מין סיפיר שיל ניסן אבודלה בין הכיס[?] מירזא אברהם בלשון גויים אומרים איברהים בישביל א'[?] כמה דברים טוב הוא אבל בכל זמן לא"; ומעברו השני של הדף נרשם: "אני הצעיר וזעיר מיכאל אשיר [=מכל אשר] בעיר אורמי, מרדכי בין ברזילי...". בדף [104/ב]: "ואני מרדכי בין ברזילי כתבתי אית זה סיפר כאל [=כל] מי שיקורי [=שקורא] אותה בליב [=בלב] שמח השי"ת ישמח ליבו לשלום..."; בדף [109/ב]: "הצעיר מרדכי אורמייא... כתבתי אותו...".
בעמוד הראשון רישומי בעלים: "אני הצעיר משה בכה"ר שמאל מזרחי", "אני הצעיר חיים בכה"ר ברזולי מזרחי". חתימות וחותמות רבי "משה בן אדמו"ר רפאל אור שרגא..." [מצאצאי מולא אור שרגא מיזד, ראה פריט קודם].
כתב היד כולל: מדרשים על מגילת איכה, על עשרת הדברות, ועל פרשת ויגש; פזמונים ופיוטים; "אתחיל לכתוב כתפוח" - מדרש על עליית משה רבינו לשמים; תפילות על הקברים; סיפור יוסף הצדיק בפרסית-יהודית; גורלות ומזלות; חיבור על "טעות נוצרים", עם השוואות בין התנ"ך לברית החדשה ותשובות שונות לטענות הנוצרים; סגולות ורפואות.
[124] דף. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, קרעים ובלאי. פגיעה בטקסט במקומות בודדים. כריכה פגומה.
כתב יד מאויר. מספר עמודים מאוירים ב"שטיחים" עם מוטיבים פרחוניים ויצורים דמיוניים. מספר איורים וקישוטים בתחילת קטעים. בדפים [43/א] ו-[53/א] - שני קמיעות על פני כל העמוד, עם איור השֵׁדה לילית, עם הכיתובים: "צורת לילית", "אסורה וקשורה בזיקים", ועם שמות קודש, פסוקים והשבעות. בדף [53/ב] סמל "חמסה" שבמרכזו מגן-דוד.
בדף [40/א]: "תם ונשלם... אני הצעיר וזעיר מכל אשר בעיר חיים בכמ"ר ברזול". בדף [101/א] רישום: "אני מרדכי בין ברזילי מין אישה אורמי כתבתי אותה מין סיפיר שיל ניסן אבודלה בין הכיס[?] מירזא אברהם בלשון גויים אומרים איברהים בישביל א'[?] כמה דברים טוב הוא אבל בכל זמן לא"; ומעברו השני של הדף נרשם: "אני הצעיר וזעיר מיכאל אשיר [=מכל אשר] בעיר אורמי, מרדכי בין ברזילי...". בדף [104/ב]: "ואני מרדכי בין ברזילי כתבתי אית זה סיפר כאל [=כל] מי שיקורי [=שקורא] אותה בליב [=בלב] שמח השי"ת ישמח ליבו לשלום..."; בדף [109/ב]: "הצעיר מרדכי אורמייא... כתבתי אותו...".
בעמוד הראשון רישומי בעלים: "אני הצעיר משה בכה"ר שמאל מזרחי", "אני הצעיר חיים בכה"ר ברזולי מזרחי". חתימות וחותמות רבי "משה בן אדמו"ר רפאל אור שרגא..." [מצאצאי מולא אור שרגא מיזד, ראה פריט קודם].
כתב היד כולל: מדרשים על מגילת איכה, על עשרת הדברות, ועל פרשת ויגש; פזמונים ופיוטים; "אתחיל לכתוב כתפוח" - מדרש על עליית משה רבינו לשמים; תפילות על הקברים; סיפור יוסף הצדיק בפרסית-יהודית; גורלות ומזלות; חיבור על "טעות נוצרים", עם השוואות בין התנ"ך לברית החדשה ותשובות שונות לטענות הנוצרים; סגולות ורפואות.
[124] דף. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, קרעים ובלאי. פגיעה בטקסט במקומות בודדים. כריכה פגומה.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אוסף חוברות, ספרי לימוד ומחברות תלמידים בכתב-יד, מטהרן, איראן:
• חוברת מודפסת, "תכנית למודים של אוצר התורה - איראן". [טהרן], תשי"ג [1953]. הדפסת מכונת כתיבה משוכפלת בסטנסיל.
החוברת כוללת את מערכת השעות השבועית לכיתות א-ו בבית הספר, עם פירוט מלא לתכני הלימוד התורניים בכל כיתה ובכל שבוע במהלך השנה.
• אוסף חוברות וספרי לימוד מודפסים בפרסית (באותיות ערביות) שנדפסו באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20.
• אוסף מחברות תלמידים, כתובות בפרסית (באותיות ערביות).
• דף מודפס בפרסית ותעודה עם חותמות.
תוכן הפריטים בפרסית לא נבדק.
רשת החינוך היהודית "אוצר התורה" פעלה בשנות ה-50 בארצות עדות המזרח וקהילות הספרדים. באיראן לבדה מנתה הרשת כ-40 בתי ספר, בהם למדו אלפים רבים של תלמידים.
5 חוברות מודפסות, 5 מחברות בכתב-יד ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
• חוברת מודפסת, "תכנית למודים של אוצר התורה - איראן". [טהרן], תשי"ג [1953]. הדפסת מכונת כתיבה משוכפלת בסטנסיל.
החוברת כוללת את מערכת השעות השבועית לכיתות א-ו בבית הספר, עם פירוט מלא לתכני הלימוד התורניים בכל כיתה ובכל שבוע במהלך השנה.
• אוסף חוברות וספרי לימוד מודפסים בפרסית (באותיות ערביות) שנדפסו באיראן במחצית הראשונה של המאה ה-20.
• אוסף מחברות תלמידים, כתובות בפרסית (באותיות ערביות).
• דף מודפס בפרסית ותעודה עם חותמות.
תוכן הפריטים בפרסית לא נבדק.
רשת החינוך היהודית "אוצר התורה" פעלה בשנות ה-50 בארצות עדות המזרח וקהילות הספרדים. באיראן לבדה מנתה הרשת כ-40 בתי ספר, בהם למדו אלפים רבים של תלמידים.
5 חוברות מודפסות, 5 מחברות בכתב-יד ו-2 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
סידור בית אל, תפלות לכל ימות השנה, הגדה לליל שמורים וכל דיני פסח ולוח לקביעות המועדים לעשר שנים. [קובה Kobe, יפן], תר"פ [1920]. דפוס ספוטניק.
עברית עם תרגום לרוסית, עמודה מול עמודה. הביאורים, ההוראות וההערות ברוסית בלבד.
השער הנוסף באותיות קיריליות. מעבר לדף השער איור סמלי של "היהודי הנודד".
XVI, 498, 24 עמ'. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
הספר העברי היחיד שנדפס בקובה, יפן.
עברית עם תרגום לרוסית, עמודה מול עמודה. הביאורים, ההוראות וההערות ברוסית בלבד.
השער הנוסף באותיות קיריליות. מעבר לדף השער איור סמלי של "היהודי הנודד".
XVI, 498, 24 עמ'. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
הספר העברי היחיד שנדפס בקובה, יפן.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
כתובה ומסמכי נישואין מהעיר חרבין שבסין:
• כתובה צבעונית מודפסת (הוצאת ח. יקובסון - מ. גולדברג, ורשה), עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן יעקב בן אברהם קאהן, עם הכלה שבע בת אליעזר קייליס. חרבין, תרצ"ג [1933].
• אישור נישואין (ברוסית), מטעם "הקהלה העברית בחרבין", המאשר את הנישואין הנ"ל. בחתימת רב העיר - רבי אהרן משה קיסילוב, יו"ר הועד ומזכיר הקהילה; עם חותמת ועד הקהילה.
• אישור (ברוסית) מטעם משטרת חרבין על הנישואין הנ"ל. כולל חותמות רשמיות (בסינית ורוסית) ובול רשמי. מעברו השני של הדף כיתוב מודפס בסינית.
בעיר חארבין שבסין, התקיימה קהלה יהודית קטנה, שהוקמה ערב מלחמת העולם הראשונה, ע"י יוצאי רוסיה. רבה הראשון והאחרון של הקהילה היה הגאון רבי אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו-תש"ט), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק. הוא הגיע לשם בשנת תרע"ג, לאחר שכיהן שנים רבות ברבנות בוריסוב פלך מינסק. בשנת תרצ"ז נבחר פה אחד לרב ראשי לכל הקהילות במזרח הרחוק. עם כיבוש העיר מידי שלטון יפן לידי השלטון הסיני, וכינון השלטון הקומוניסטי בסין, התבטלה הקהילה העברית בחרבין.
3 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
• כתובה צבעונית מודפסת (הוצאת ח. יקובסון - מ. גולדברג, ורשה), עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן יעקב בן אברהם קאהן, עם הכלה שבע בת אליעזר קייליס. חרבין, תרצ"ג [1933].
• אישור נישואין (ברוסית), מטעם "הקהלה העברית בחרבין", המאשר את הנישואין הנ"ל. בחתימת רב העיר - רבי אהרן משה קיסילוב, יו"ר הועד ומזכיר הקהילה; עם חותמת ועד הקהילה.
• אישור (ברוסית) מטעם משטרת חרבין על הנישואין הנ"ל. כולל חותמות רשמיות (בסינית ורוסית) ובול רשמי. מעברו השני של הדף כיתוב מודפס בסינית.
בעיר חארבין שבסין, התקיימה קהלה יהודית קטנה, שהוקמה ערב מלחמת העולם הראשונה, ע"י יוצאי רוסיה. רבה הראשון והאחרון של הקהילה היה הגאון רבי אהרן משה קיסילוב (תרכ"ו-תש"ט), מחסידי ליובאוויטש ותלמידם של "הגדול ממינסק" ורבי חיים סולובייצ'יק. הוא הגיע לשם בשנת תרע"ג, לאחר שכיהן שנים רבות ברבנות בוריסוב פלך מינסק. בשנת תרצ"ז נבחר פה אחד לרב ראשי לכל הקהילות במזרח הרחוק. עם כיבוש העיר מידי שלטון יפן לידי השלטון הסיני, וכינון השלטון הקומוניסטי בסין, התבטלה הקהילה העברית בחרבין.
3 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
סדר ברכה אחרונה, דף מעוטר בדפוס ליטוגרפי. הוצאת אברהם מאיר ב"ר יעקב קאפיל הכהן ניימאן, דפוס "נ. א. פרנקל" ("Типо-лит. Н. А. Френкеля"), חרבין, תרצ"ד-1934.
סדר ברכת "על המחיה" ובו הוראות ביידיש. הדף מעוטר במסגרת בגוני השחור והכתום, משובצת מגני דוד. בראש המסגרת כורע צמד אריות וביניהם מגן דוד גדול שבתוכו ידיים מונפות לברכת כהנים - רמז לזהות המוציא לאור.
כבר בראשית המאה ה-20, כאשר הפכה חרבין למרכז מנהלי היושב על מסילת הברזל המובילה מרוסיה לסין, החלו יהודים מרוסיה להגר אל העיר, ובשנת 1908 כבר ישבו בה כ-8000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה גבר זרם הפליטים מרוסיה, ובראשית שנות ה-30, בשיא גודלה, מנתה הקהילה כ-15,000 איש. הקהילה ניהלה בתי ספר, בית חולים, בית אבות, ספריה ועוד, וכן העניקה סיוע מאורגן לפליטים. בשנים אלו היו בעיר עשרות חברות בבעלות יהודית, והקהילה שגשגה גם כמרכז תרבות יהודית; יצאו בה עיתונים, הועלו הצגות, ובשנת 1927 נערך בה הכנס הראשון של ציוני המזרח הרחוק. עם תום הכיבוש הרוסי בשנת 1928 פרץ משבר כלכלי ובמצב היהודים בעיר חל מפנה לרעה. תחת השלטון היפני, שהחל ב-1931 ונמשך עד תום מלחמת העולם השנייה, נרדפה הקהילה היהודית וצעדיה הוצרו. לאחר המלחמה החל זרם הגירה מן העיר, ובסופו של דבר חדלו להתקיים בה חיים יהודיים.
דף 25X39 ס"מ. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף קרוע לכל רוחבו ומחוזק בנייר דבק. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בפיסות נייר. נקבי תליה. כתמים. סימני קיפול.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית וב-OCLC.
סדר ברכת "על המחיה" ובו הוראות ביידיש. הדף מעוטר במסגרת בגוני השחור והכתום, משובצת מגני דוד. בראש המסגרת כורע צמד אריות וביניהם מגן דוד גדול שבתוכו ידיים מונפות לברכת כהנים - רמז לזהות המוציא לאור.
כבר בראשית המאה ה-20, כאשר הפכה חרבין למרכז מנהלי היושב על מסילת הברזל המובילה מרוסיה לסין, החלו יהודים מרוסיה להגר אל העיר, ובשנת 1908 כבר ישבו בה כ-8000 יהודים. לאחר מלחמת העולם הראשונה גבר זרם הפליטים מרוסיה, ובראשית שנות ה-30, בשיא גודלה, מנתה הקהילה כ-15,000 איש. הקהילה ניהלה בתי ספר, בית חולים, בית אבות, ספריה ועוד, וכן העניקה סיוע מאורגן לפליטים. בשנים אלו היו בעיר עשרות חברות בבעלות יהודית, והקהילה שגשגה גם כמרכז תרבות יהודית; יצאו בה עיתונים, הועלו הצגות, ובשנת 1927 נערך בה הכנס הראשון של ציוני המזרח הרחוק. עם תום הכיבוש הרוסי בשנת 1928 פרץ משבר כלכלי ובמצב היהודים בעיר חל מפנה לרעה. תחת השלטון היפני, שהחל ב-1931 ונמשך עד תום מלחמת העולם השנייה, נרדפה הקהילה היהודית וצעדיה הוצרו. לאחר המלחמה החל זרם הגירה מן העיר, ובסופו של דבר חדלו להתקיים בה חיים יהודיים.
דף 25X39 ס"מ. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף קרוע לכל רוחבו ומחוזק בנייר דבק. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בפיסות נייר. נקבי תליה. כתמים. סימני קיפול.
אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית וב-OCLC.
קטגוריה
יהדות פרס, הודו והמזרח הרחוק - כתבי יד וספרי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר והגלילות. אונגוואר, תש"ב [1942].
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
נשלח אל רעו רבי שמואל זנוויל כהנא-פרענקל, ראש הלשכה האורתודקסית של רבני הונגריה. במכתב הוא כותב: "מה מאד הייתי רוצה ליקח חבל בהאסיפה הנחוצה... אבל מעת שהיינו לעם אחד [=איחוד גבולות המדינות בימי מלחמת העולם השניה] רק פעם א'... הייתי נוסע על הבאהן [=רכבת] להאסיפה בפעסט, זולת זה עדיין לא נסעתי על הבאהן כי אין בידי התעודות הנחוצות - ובשבוע העברה נסע אחד מטשאפ הנה וגילחו על הבאהן זקנו המגודל - ובודאי אם הי'[ה] רק באפשרות לי ליסע הייתי נוסע, אבל מה אעשה כי אי אפשר... יוסף אלימלך כהנא".
הגאון הקדוש רבי יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי ראשי הישיבות והרבנים בהונגריה. תלמיד רבי שלמה גאנצפריד בעל קיצור שלחן ערוך, ותלמיד בעל ה"שבט סופר". כיהן ברבנות בהערנאד-זשאדאני משנת תרנ"ב על מקום אביו רבי יצחק אייזיק כהנא. בשנת תרע"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד, ובשנת תרפ"ג אב"ד צעהלים. בשנת תרצ"א עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה אונגוואר וגלילותיה. בכל מקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה גדולה, והעמיד אלפי תלמידים. בין תלמידיו נודעו הגאונים: רבי שמואל הלוי וואזנר בעל "שבט הלוי", רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר בעל "משנה הלכות", רבי יעקב סניידרס אב"ד באזל, רבי עמרם בלום הרב הראשי לארגנטינה, ורבי יקותיאל יהודה גרינוואלד אב"ד קולומבוס. כתביו בחידושי סוגיות ושו"ת נשרפו בשואה, ושרידים מחידושיו ותשובותיו נדפסו בספר "חידושי מהרי"א הכהן" (ירושלים, תשכ"ט), שנדפס ע"י נכדו רבי יצחק אייזיק יונגרייז. בספר "בית ישראל השלם" (לר"י טויסיג, חלק ח', עמ' ריא), מביא בשם תלמידו רבי שמחה בונם דוד סופר, שסיפר על הגאון רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, שהיה אומר אקדמות בחג השבועות בהתלהבות מרובה, ואמר: "מי שהאזין היטב לאמירת האקדמות שלי, מובטח לו שלא ימות בלא תשובה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-14 שורות בכתב-ידו וחתימתו. מצב טוב-מאד.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שני דפים רשמיים של רשות הדואר בקובה (יפן), מודפסים במכונת כתיבה (יידיש וגרמנית, באותיות לטיניות), עם תיקונים בכתב-יד - תעתיק מברק שכתב הגאון רבי אהרן קוטלר, בעניני הצלת הפליטים בני הישיבות מליטא, שאינם מצליחים להיחלץ מאירופה, למרות שבידם וויזות כניסה לארה"ב או לארצות אחרות. קובה (יפן), [1941 בקירוב].
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
בתקופת מלחמת העולם השניה הוכרזה מדינת ליטא כמדינה עצמאית לזמן קצר (קודם שנכבשה ע"י הרוסים, ואח"כ ע"י הגרמנים). בעקבות כך נהרו אליה רבים מבני הישיבות, שנמלטו מאימי המלחמה המשתוללת. לאחר שנסגרו כל נמלי הים והאויר האזרחיים באירופה הכבושה, נמצאה דרך הצלה פלאית, דרך הרכבת הטרנס-סיבירית והמזרח הרחוק. פליטים רבים, רבנים ובני ישיבות, ניצלו בדרך זו, בזכות מסירות נפשו של סוגיהארה - קונסול יפן בקובנה, שהחליט על דעת עצמו לחתום על אלפי ויזות-מעבר דרך יפן, והציל בכך כעשרת אלפים יהודים. זמן קצר לאחר מכן כבשה רוסיה מחדש את מדינת ליטא וסגרה את כל השגרירויות הזרות בקובנה. לאחר כחדשיים מאז החל השגריר היפני בחלוקה המונית של ויזות, נסגרה השגרירות היפנית, ואף דרך הצלה זו ננעלה בפני הפליטים.
את המברק שלח רבי אהרן קוטלר, שכבר הצליח להגיע ליפן ולהנצל, בניסיון לפעול עבור כ-85% מהפליטים שלא הצליחו עדיין לנסוע ליפן. הוא מתחנן למהר להציל את כולם: "תצילו את כולם באמצעות המלצות חדשות, ותצהירים ראשוניים במברק. מוסקבה משתמשת בכל, כל איחור קטסטרופלי!!! ...דחוף עזרה גדולה יותר להוצאות נסיעה מקובנה ליפן, בבקשה ברחמים תעזרו..." (בתרגום חפשי).
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בעניני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב.
[2] דפים רשמיים. כ-19 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) מאת הגאון רבי אהרן קוטלר, אל הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי. [ארה"ב, תש"ד בקירוב 1944].
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
נכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידו. המכתב עוסק בענייני הצלה מהשואה, ובעניין משלוחי חבילות וכספים לפליטים הנמצאים בערבות רוסיה וסיביר, טהרן והמזרח הרחוק. במכתב מופיעים דברים חשאיים בענייני פעילות ההצלה, שאינם ידועים ממקורות אחרים.
רבי אהרן כותב על הבעיות שיוצרות המפלגות הפוליטיות למפעלי ההצלה, ואומר כי העניינים בארה"ב מתנהלים כמו בארץ ישראל. רק אנשים בודדים מתעסקים בפעילות ההצלה, תוך כדי הפרעות רבות מהארגונים הגדולים והמפלגות השונות. רבי אהרן מתלונן על הפרסומים בעיתונים של אנשי המפלגות, אשר נוטלים לעצמם את הקרדיט על פעולות ההצלה, בעוד למעשה הן מתבצעות בחשאיות ע"י יחידים העוסקים במסירות בפעילות "ועד ההצלה". רבי אהרן מדווח על הפעילות של משלוחי חבילות לרוסיה, על הפעילות למען היתומים שהגיעו לטהרן ולארץ ישראל ["ילדי טהרן"], על ענייני "ועד הישיבות", ועל משלוחי כספים לפעילויות ההצלה השונות. בתוך הדברים שלפנינו רבי אהרן גם מספר על הקמת הישיבה בלייקווד: "...שיש ב"ה כולל בלייקוואוד מבחירי בני תורה באמריקה, אברכים ובחורים מצויינים, גדולים בתורה בכשרונות ובי"ש [וביראת שמים], ושחלק חשוב מוקדש לו". הוא כותב שבתוך כל הטרדות בעיסוקיו בענייני הצלה, הישיבה היא מקום הרוגע שלו: "עבודתי שמה בתורה היא ב"ה המנוחה והמרגוע שלי..." [תיעוד מעניין משנותיה הראשונות של הישיבה שהוקמה בשנת תש"ג בלייקווד שבניו ג'רזי, בעוד שרבי אהרן התגורר אז במנהטן שבניו יורק].
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מגדולי ראשי הישיבות בליטא ופולין, בישיבת סלוצק ובישיבת קלצק. ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא ובארה"ב. בתקופת השואה הגיע לארה"ב (דרך יפן), ופעל רבות בענייני הצלה מהשואה במסגרת "ועד ההצלה" של "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". נפגש עם בכירים אמריקאים, עסק רבות בהשגת ויזות לפליטי השואה, טיפל במשלוחי החבילות לפליטים, ובמגביות הצלה בקהילות היהודיות בארה"ב. באותה תקופה גם הקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא).
באותה תקופה פעל בארץ ישראל ובלונדון קברניט ההצלה הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-תש"ז 1884-1946) ועסק בענייני הצלה מהשואה וטיפול בפליטי המלחמה, הצלת רבנים ובני ישיבות שנדדו ליפן ולשנחאי, השגת ויזות וסרטיפקטים לארץ ישראל, ובעיקר במשלוח חבילות מזון ובגדים לפליטים בסיביר ובמזרח הרחוק.
ג דף (3 עמודים). כ-28 ס"מ. נייר דק ושביר. מצב בינוני. כתמים ועובש. קרעים בשולי הדף (חלקם משוקמים במילוי נייר).
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
שבעה כרכי מסכתות תלמוד בבלי, מסדר מועד, שנדפסו על ידי פליטי השואה בשנחאי. שנגהי (שאנגחאי, סין), תש"ג-תש"ו [1946]-1942.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
לפנינו כרכי המסכתות: שבת, ראש השנה, יומא, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן, שנדפסו בשנחאי בשנות מלחמת העולם השניה על ידי בני ישיבת מיר.
דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווילנא.
ברוב הכרכים נדפס בדף השער: "בהוצאת בית אוצר הספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר הק'[דושה], שנגהי...". במסכת שבת נדפס בדף השער: "שנגהי, בהוצאת ועד ההדפסה 'תורה אור' שנת תש"ג לפ"ק".
במסכת שבת בדף שלפני דף השער הקדשה בכתב-יד: "מתנה לרגלי נשיאתו [! =נישואיו] להרה"ג ר' דב פריידין נ"י. יום זאת חנוכה לשנת תש"ג". עם חותמת "ועד ההדפסה 'תורה אור' שנהגי". לפני החותמת נוספה בכתב-יד המילה "בשם", עם חתימה לא מזוהה.
הגאון הצדיק רבי דוב נחום פריידין (תרע"ג-תשנ"ח), מהאריות שבחבורת מיר בשנחאי, וממקורביו של "המשגיח" רבי יחזקאל לוונשטיין. למד בחברותא שנים רבות עם מרן הגראי"ל שטיינמן בכולל פוניבז'. החברותא ביניהם החלה עוד בשנים טרם השואה. היה שותף עם הרב שטיינמן בהרבה מפעלי צדקה וחסד, והיו אוספים יחד "קמחא דפסחא" למשפחות נזקקות. הגראי"ל אמר עליו בהספדו: "הוא היה ממש מצדיקי הדור, מהיחידים". רבי דוב נפטר חשוך בנים.
בדף המגן הקדמי של מסכת ראש השנה חתימה, קצוצה מעט: "..א. ווינטרויב[?] שנהגי מנ"א תש"ה".
7 כרכים. 26 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי דפים. רוב הכרכים נדפסו על נייר יבש ומעט שביר. כריכות חדשות.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
דף בכתב-ידו של הגאון רבי משה פיינשטיין, עם חתימת ידו וחתימת שני דיינים נוספים: רבי "אלקנה זאבערמאן" ורבי "ישראל יוסף ראבינאוויטץ". ניו יורק, סיון תש"י [1950].
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
היתר נישואין לאשה עגונה ניצולת שואה, שנלקחה עם בעלה ממונקאטש לאושוויץ, "ובבואם לשם חלקום, את האשה לצד הנלקחים לעבודה, ואת בעלה לצד שעומדים להריגה...".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
הגאון רבי אלקנה זוברמן (תרס"ג-תשי"ט, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 974-975), אב"ד יורדנוב (גליציה) משנת תרפ"ט. מגדולי חסידי בובוב. בשנת ת"ש הוגלה לסיביר, ולאחר שחרורו בתש"א שימש כמו"ץ לפליטים בעיירה ליד טשקנט. משנת תש"ו רב בעיר וולבזיך, ועסק רבות בתקנת עגונות. בתש"ח הגיע לארה"ב, וכיהן בה ברבנות. מגדולי ההוראה בארה"ב, שהסמיך רבנים רבים להוראה. חבר בית הדין לתקנת עגונות של אגודת הרבנים בארה"ב יחד עם הגר"מ פיינשטיין.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 24 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שבעה מסמכים חתומים ע"י רבנים ודיינים, בהם חמשה הנוגעים להתרת עגונות שבעליהן נספו בשואה. הונגריה, תש"ו-תשי"ב [1946-1952]. בארבעה מן המסמכים מצורפות תמונות של מקבלות ההיתר לנישואין.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
• שתי תעודות "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש [הרב מקאפיש] רבי ישראל וועלץ ורבי אברהם אליעזר ציטרון [מדאראג]. בודפסט, חשון ותמוז תש"ח [1947-1948].
• תעודת "כתב היתר" - של בית הדין המיוחד לתקנת עגונות, בלשכה המרכזית האורטודוקסית במדינת הונגריה, בחתימות הרבנים: רבי יהושע לרנר [ה"וואלאוצער רב"], רבי עמרם הלוי יונגריז ורבי משה נתן שיק. בודפסט, טבת תשי"ב [ינואר 1952].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים. עם מכתב וחותמת הקהילה היהודית בעיר ואשרוש-נאמען Vásárosnamény. אדר א' תש"ו [1946].
• מכתב אל בית הדין בבודפסט, קבלת עדות להיתר עגונה בפני שלשה דיינים, בחתימות הדיינים רבי אלחנן חיים טייטלבוים, רבי שמואל קרויס ורבי "יוסף יוזפא פ---". איהעלי (אוהעל Sátoraljaújhely), כסלו תש"ז [1946].
• תעודת "היתר נישואין" לאיש שרוצה לישא את אחותה של אשתו הראשונה שנספתה בשואה, מאת בית הדין בקהילת סאטמר, בחתימות הדיינים: רבי שלמה זלמן פרידמן ורבי אברהם צבי ווייס. סאטמר, [כסלו תש"ז 1946].
• מכתב שו"ת הלכתי בדיני כתיבת גט, מאת רבי משה ב"ר ישראל מאיר כהן ראב"ד בית הדין בקהילת פעסט, אל בית הדין הרבני האזורי בחיפה. בודפסט, תש"ך [1960].
7 מסמכים חתומים. גודל משתנה. מצב טוב.
קטגוריה
שואה ו"שארית הפליטה" - אירופה והמזרח הרחוק
קָטָלוֹג