ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממזריטש. קוריץ, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש".
רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
[2], פד דף. 33.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. בלאי, פגמים ופגעי עש במספר דפים. קרעים גסים בשולי הדפים האחרונים, עם הדבקות פלסטיק שקוף. כריכה ישנה, עם פגמים.
סטפנסקי חסידות, מס' 588.

כתב-יד מבית מדרשם של רבני משפחת "אור שרגא" מיזד - לקוטים שונים, נוסחאות שטרות, הלכות, חידושים על פרשיות השבוע, שאלות ותשובות, קמעות ועוד. [יזד, פרס, המאה ה-19].
הכותב הוא נכדו של ה"אור שרגא" - החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה ב"ר אור שרגא, והוא חותם את שמו במקומות רבים בכתב-היד: "זעירא קטינא יצחק בן כהר"ר מ' משה בכהר"ר אור נ"ע" (עמ' 32), "קטנא קטינא יצחק בן לאותו הצדיק העניו הנשר הנחמד כהר"ר מ' משה תנצ"ב בכהר"ר מ' אור שרגא זצ"ל" (עמ' 39), ועוד (עמ' 49, 66, 124, 128, 138, 140).
בשולי העמוד הראשון חתימה וחותמת של רבי משה בן רפאל שרגא (חתימות וחותמות נוספות שלו בעמ' 41 ובדף הריק שאחריו). בעמוד הראשון ובעמודים 75 ו-108 חותמות (שונות זו מזו) של "הצ' רפאל בכה"ר משה בכ"ר המאור שרגא". חתימה מסולסלת לא מזוהה בעמ' 17. חותמת מטושטשת בעמ' 26 [של רבי משה בן ה"אור שרגא"?].
כתב-היד כולל בין השאר: "סדר נתינת הגט" (עמ' 1), "דינים השייכים לקידושין" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 25), "עניין דין קידושין כהלכתה" על דרך שאלות ותשובות (עמ' 28), "זה נוסח שאלות ותשבות [בעניינים חליצה] בדעת כל פסקנים בכפי פסקנים" (עמ' 31), "עניין חליצה היא בסדרותיו בדרך קיצור הדין ך' סעיפים" (עמ' 33), שטרות (עמ' 24, 41, 56-58 ועוד), חידושים לפרשיות התורה (עמ' 42), "עניין סדר חליצה בקיצור" (עמ' 61), "אלו הן נוסח של כתובות" (עמ' 68), "נוסח שחיטה" (עמ' 73), "העקתי [!] נוסח הרשאה של שחיטה בין בדעת ספרד בין בדעת ארץ ישראל בין בדעת ארץ ישראל ... מס' אריה שאג מי לא יר"א" (עמ' 75), "נוסח שטר הרשאה שחיטה בדעת עיר בבל" (עמ' 82, ועוד), "זה דין שאלות ותשובות הלואה דעת ר' שלמה בעל פסקן" [הכוונה לתשובות הגאונים שהוציא רבי שלמה בן מנחם קבולי] (עמ' 91), "נוסח שטר ששולחים עיר בעיר כתבתי בשביל שיתנו להם נדבה" (עמ' 98), "נוסח חרמות שמשמתין את האדם שעובר כ"ד דברים שתיקנו רז"ל" (עמ' 100ב), "שטר נוסח של עניים... משום שיקבצו נדבה עיר בעיר" (עמ' 108), "נוסח שטר עניים המרודים" (עמ' 114), "נוסח שטר של עניים בלשון פארסי" (עמ' 121), "נוסח של משכנתא" (עמ' 136), ועוד.
הכותב מזכיר: "העתקתי בספר גור אריה יאודא" (עמ' 14) ושוב "זהו פירושו של כתובה ראיתי בספר מורי גור ארי'ה" (עמ' 60). בשטרות שבעמ' 88 ו-96 הועתקו חתימות: "צעיר יצחק ארי'ה". בשטר בעמ' 24: "בעי"ת יזד יע"א".
בראש כתב-היד נכרכו דפים נוספים, עם "מעשיות", פזמונים ופיוטים, ולקוטים שונים, אף הם מאותה סביבה ותקופה.
משפחת "אור שרגא" מיזד, צאצאי המקובל "מולא אור שרגא", מגדולי רבניה של יהדות פרס. מולא אור שרגא כיהן ברבנות במשך עשרות שנים, ומכוחו נשארה יהדות יזד, דבקה בלימוד התורה ובקיום מצוות, למרות ריחוקה ממרכזי היהדות. הוא וצאצאיו הנהיגו את הקהילה במקום במשך כמאתים שנה. לפי המסופר הגיע הרב אור שרגא לעיר יזד לפני כמאתים וחמישים שנה מהעיר איספאהן, בה היו עשרה רבנים גדולים בתורה שהמלך גזר להורגם. שבעה מהם נהרגו על קידוש השם, ושלשת האחרים הצליחו לברוח ולהנצל. אחד מן השלשה היה מולא אור שרגא שהגיע ליזד. מעברו לעיר גרם לפריחתה של היהדות בעיר והפיכתה למרכז תורני. יהודי יזד היו גם מן הראשונים שעלו מפרס לירושלים, והקימו בה את קהילת ה"יזדים" המפורסמת.
כותב כתב-היד שלפנינו, החכם (מולא) רבי יצחק ב"ר משה אור שרגא, לא רבים הפרטים הידועים עליו. נזכר בכתובות שונות בין השנים תקצ"ט-תרכ"ה, וידוע כי חיבר דרשה על התורה (י' שרגא, מיזד לארץ הקודש, עמ' 149). בנו רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא כיהן ברבנות בשנות התר"נ-תר"ס.
[15] דף; 157 עמ'. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הדפים, טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, פגומה.