מכתב חתום ובו העתקת "אגרת" שנשלחה מבית הדין בתוניס לקהילת ליוורנו שבאיטליה, המתעדת את גירושו של המקובל רבי אברהם לולו מתוניס בשל היותו משתמש ב'שמות קודש' ו'קבלה מעשית'. [תוניס], חשון תקס"ה [1804].
המכתב שלפנינו הוא העתקה רשמית של אגרת משנת תקס"ד ששלחו חכמי תוניס לליוורנו. ההעתקה שלפנינו (שנשלחה אף היא לליוורנו) חתומה לאישור בידי שניים מחכמי תוניס: רבי שלמה כהן ורבי מרדכי דרמון. בשולי המכתב מופיע רישום באיטלקית, מתאריך פברואר 1805, כתוב וחתום ע"י רבי יעקב נוניס-ואיס, רבה של ליוורנו, עם חתימה נוספת של רבי אברהם ויטה (חיים) טאפיא, המאשרים את חתימות חכמי תוניס הנ"ל.
האגרת נכתבה בעקבות פניית חכמי ליוורנו ששאלו את חכמי תוניס: "כיצד נגמר הדין של ר' אברהם לולו". חכמי תוניס עונים כי הם חקרו אחר מעשיו של רבי אברהם לולו ובדקו את "הספרים שיש לו מאלו העניינים המשתמש בהם", ומצאו שיש בהם דברים גרועים יותר ממה שמספרים, ולפיכך קברו אותם באדמה. הם מוסיפים כי הם חוששים שיתנכל עליהם באמצעות פניה אל השלטונות ולכן החליטו לגרשו מתוניס: "ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות גם באמצעות אלי הארץ שאינם בני ברית היושבים ראשונה במלכות... ולפי שחששנו פן יוסיף להביא עלינו יד החזקה ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נסא אז נתיעצנו עצה היעוצה להוציאו מן הארץ...".
על המקובל רבי אברהם לולו המוזכר כאן נתפרסמו בזמנו סיפורי נפלאות ומופתים שעשה באמצעות שימוש ב'שמות קודש' וב'קבלה מעשית'. בספר 'פרח שושן', לרבי שושן הכהן (ירושלים תשל"ז), מובאים כמה מן הסיפורים האלה. בין היתר מסופר שם שהיה לוקח את חבריו ללמוד בחצר ארמון המלוכה בלילה, ובאורח פלא מביא חמורים שירכבו עליהם, גורם לחומות הארמון להיפתח ומכניס אותם לתוך חצר הארמון ללא התנגדות. עוד מסופר שם על עשיר אחד שכל רכושו נגנב ורבי אברהם לולו הצליח בכוחותיו להחזיר לו הכל. בספר 'מעשה צדיקים', לרבי אברהם כלפון (תלמים תשס"ט), מובא סיפור על "מעשה הרוח עם ר' אברהם לולו" (ראה חומר מצורף).
רבי אברהם לולו נולד בעיר מראכש שבמרוקו, משם נדד לתוניסיה ומשם עבר לליוורנו (בשנותיו האחרונות של החיד"א). במכתב שלפנינו מתגלה כי עזב את תוניס בעקבות התנגדות רבני תוניס למעשיו. בספר 'תולדות חכמי תונס', לרבי יוסף הכהן טנג'י, נכתב עליו: "נודע ומפורסם שמו בתונס שהיה בעל קבלה מעשית להפליא, והיה מוציא יין מכותל, כמו שמספרים על הרב בעל שם ז"ל". מכתב ארוך בהלכה מאת רבי אברהם לולו נדפס בספר 'פקודת המלך' לרבי ישראל נחמן דרוהוביצר (ליוורנו תקס"ד). בעל 'פקודת המלך' פגש את רבי אברהם לולו בעברו בליוורנו, והדפיס את דבריו בתוספת תגובה משלו (מכך נראה שרבי אברהם לולו שהה בליוורנו כבר בשנת תקס"ד). מעניין לציין כי נשתמר כתב-יד של 'קבלה מעשית' שהיה שייך לרבי אברהם לולו הנזכר (כת"י הספריה הלאומית פריז, מס' 1380).
[1] דף כפול. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.

פנקס בכתב-יד, כתוב באלפבית דֶּוַונַאגַּרִי (המשמש מספר שפות רשמיות בהודו). [הודו, המאה ה-19].
הפנקס מכיל "יומן" הכנסות לבית כנסת "שערי רחמים" בשנת 1878, וקובץ "פסקים", המבוססים על פסוקים מהתנ"ך, בענייני נישואין, גיור, ביקור במקומות הקדושים, ועוד.
[37] עמ' כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.

כתב-יד, ספר תפארת אבות, פירוש על מסכת אבות, עם ענייני קבלה, מאת רבי יעקב בן מיכאל. [פרס, המאה ה-19].
חיבור שלם ומקיף על מסכת אבות, עם פירושים וחידושים, ובתוכם דברי קבלה. בין פרק רביעי לפרק חמישי (דפים קכה-קכז) מספר עמודים עם "סודות מרכבה", בהם טבלאות ותרשימים של עשרת הספירות והשתלשלות העולמות, וענייני קבלה נוספים. בראש כתב-היד ובסופו - ליקוטים שונים.
בהקדמתו (דף [9]) כותב המחבר: "וידוע כי אני הדל יעקב בן מיכאל כתבתיה וחברתיה בכתיבת ידי לפי שידי קצרה שאדפיסנה ולכן זו הס'[פר] לא עלתה על מזבח הדפוס מדוחק הפרנסה כתבתיה בכתב ידי...".
לא התברר לנו מי הכותב. יתכן והוא יעקב בן מיכאל מסבלאג (סאבגבלאג', בחבל אד'רבאיגאן) שהעתיק קובץ חיבורים הנמצא בכת"י מכון בן צבי מס' 992 (ראה: נצר, אוצר כתבי היד של יהודי פרס, עמ' 106).
[9], ח; מב, מב-קז, קיח-קצה, [2] דף (שיבוש במִספור הדפים, ללא חסרון; דפים קסג-קסז ודף קצב ריקים. סה"כ 205 דפים כתובים). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי רטיבות במספר דפים, עם מריחת דיו ופגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.