מכתב חתום ובו העתקת "אגרת" שנשלחה מבית הדין בתוניס לקהילת ליוורנו שבאיטליה, המתעדת את גירושו של המקובל רבי אברהם לולו מתוניס בשל היותו משתמש ב'שמות קודש' ו'קבלה מעשית'. [תוניס], חשון תקס"ה [1804].
המכתב שלפנינו הוא העתקה רשמית של אגרת משנת תקס"ד ששלחו חכמי תוניס לליוורנו. ההעתקה שלפנינו (שנשלחה אף היא לליוורנו) חתומה לאישור בידי שניים מחכמי תוניס: רבי שלמה כהן ורבי מרדכי דרמון. בשולי המכתב מופיע רישום באיטלקית, מתאריך פברואר 1805, כתוב וחתום ע"י רבי יעקב נוניס-ואיס, רבה של ליוורנו, עם חתימה נוספת של רבי אברהם ויטה (חיים) טאפיא, המאשרים את חתימות חכמי תוניס הנ"ל.
האגרת נכתבה בעקבות פניית חכמי ליוורנו ששאלו את חכמי תוניס: "כיצד נגמר הדין של ר' אברהם לולו". חכמי תוניס עונים כי הם חקרו אחר מעשיו של רבי אברהם לולו ובדקו את "הספרים שיש לו מאלו העניינים המשתמש בהם", ומצאו שיש בהם דברים גרועים יותר ממה שמספרים, ולפיכך קברו אותם באדמה. הם מוסיפים כי הם חוששים שיתנכל עליהם באמצעות פניה אל השלטונות ולכן החליטו לגרשו מתוניס: "ועוד ידו נטויה להתעולל עלילות גם באמצעות אלי הארץ שאינם בני ברית היושבים ראשונה במלכות... ולפי שחששנו פן יוסיף להביא עלינו יד החזקה ולאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נסא אז נתיעצנו עצה היעוצה להוציאו מן הארץ...".
על המקובל רבי אברהם לולו המוזכר כאן נתפרסמו בזמנו סיפורי נפלאות ומופתים שעשה באמצעות שימוש ב'שמות קודש' וב'קבלה מעשית'. בספר 'פרח שושן', לרבי שושן הכהן (ירושלים תשל"ז), מובאים כמה מן הסיפורים האלה. בין היתר מסופר שם שהיה לוקח את חבריו ללמוד בחצר ארמון המלוכה בלילה, ובאורח פלא מביא חמורים שירכבו עליהם, גורם לחומות הארמון להיפתח ומכניס אותם לתוך חצר הארמון ללא התנגדות. עוד מסופר שם על עשיר אחד שכל רכושו נגנב ורבי אברהם לולו הצליח בכוחותיו להחזיר לו הכל. בספר 'מעשה צדיקים', לרבי אברהם כלפון (תלמים תשס"ט), מובא סיפור על "מעשה הרוח עם ר' אברהם לולו" (ראה חומר מצורף).
רבי אברהם לולו נולד בעיר מראכש שבמרוקו, משם נדד לתוניסיה ומשם עבר לליוורנו (בשנותיו האחרונות של החיד"א). במכתב שלפנינו מתגלה כי עזב את תוניס בעקבות התנגדות רבני תוניס למעשיו. בספר 'תולדות חכמי תונס', לרבי יוסף הכהן טנג'י, נכתב עליו: "נודע ומפורסם שמו בתונס שהיה בעל קבלה מעשית להפליא, והיה מוציא יין מכותל, כמו שמספרים על הרב בעל שם ז"ל". מכתב ארוך בהלכה מאת רבי אברהם לולו נדפס בספר 'פקודת המלך' לרבי ישראל נחמן דרוהוביצר (ליוורנו תקס"ד). בעל 'פקודת המלך' פגש את רבי אברהם לולו בעברו בליוורנו, והדפיס את דבריו בתוספת תגובה משלו (מכך נראה שרבי אברהם לולו שהה בליוורנו כבר בשנת תקס"ד). מעניין לציין כי נשתמר כתב-יד של 'קבלה מעשית' שהיה שייך לרבי אברהם לולו הנזכר (כת"י הספריה הלאומית פריז, מס' 1380).
[1] דף כפול. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול.

פנקס בכתב-יד, כתוב באלפבית דֶּוַונַאגַּרִי (המשמש מספר שפות רשמיות בהודו). [הודו, המאה ה-19].
הפנקס מכיל "יומן" הכנסות לבית כנסת "שערי רחמים" בשנת 1878, וקובץ "פסקים", המבוססים על פסוקים מהתנ"ך, בענייני נישואין, גיור, ביקור במקומות הקדושים, ועוד.
[37] עמ' כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.

כתב-יד, ספר תפארת אבות, פירוש על מסכת אבות, עם ענייני קבלה, מאת רבי יעקב בן מיכאל. [פרס, המאה ה-19].
חיבור שלם ומקיף על מסכת אבות, עם פירושים וחידושים, ובתוכם דברי קבלה. בין פרק רביעי לפרק חמישי (דפים קכה-קכז) מספר עמודים עם "סודות מרכבה", בהם טבלאות ותרשימים של עשרת הספירות והשתלשלות העולמות, וענייני קבלה נוספים. בראש כתב-היד ובסופו - ליקוטים שונים.
בהקדמתו (דף [9]) כותב המחבר: "וידוע כי אני הדל יעקב בן מיכאל כתבתיה וחברתיה בכתיבת ידי לפי שידי קצרה שאדפיסנה ולכן זו הס'[פר] לא עלתה על מזבח הדפוס מדוחק הפרנסה כתבתיה בכתב ידי...".
לא התברר לנו מי הכותב. יתכן והוא יעקב בן מיכאל מסבלאג (סאבגבלאג', בחבל אד'רבאיגאן) שהעתיק קובץ חיבורים הנמצא בכת"י מכון בן צבי מס' 992 (ראה: נצר, אוצר כתבי היד של יהודי פרס, עמ' 106).
[9], ח; מב, מב-קז, קיח-קצה, [2] דף (שיבוש במִספור הדפים, ללא חסרון; דפים קסג-קסז ודף קצב ריקים. סה"כ 205 דפים כתובים). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי רטיבות במספר דפים, עם מריחת דיו ופגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.

מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. קובנה, י' אדר תרמ"ב [1 במרץ 1882].
נשלח אל ד"ר יצחק רילף מהעיר ממל, שהיה מראשי המערכה הדיפלומטית שניהל רבי יצחק אלחנן, כדי לעורר את דעת הקהל בעולם בתקופת הרדיפות והפוגרומים נגד יהודי רוסיה באותה התקופה. רבי יצחק אלחנן מודה לו על עזרתו ומברך אותו: "רוב שלמי תודות וברכות ממעמקי לבבי אל כת"ר וד' יהיה בעזרו ובעזר אחוזת מריעיו היקרים שי'[חיו], שיהי'[ה] לתפארת לשמם ולזכרם עולמי עד, ויספיקו דברי המעטים, ובכל מה שיהי'[ה] בכחינו לעשות יהי'[ה] ד' בעזרנו... ידידו דוש"ת [דורש שלומו תמיד] מברך ברוב חו"ש [חיים ושלום], יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל" [החונה פה קהלתנו הנזכרת למעלה].
הרקע למכתב: בשנים תרמ"א-תרמ"ה הפעיל רבי יצחק אלחנן מערכה דיפלומטית חשאית להצלת יהודי רוסיה מהפוגרומים והרדיפות נגד יהודי רוסיה, שכונו "הסופות בנגב", ואשר קיבלו עידוד וגיבוי מהשלטונות. לרחבי העולם נשלחו קונטרסים אנונימיים, תחת הסיסמה "היה עם פיפיות", בהם מתוארים בפרוטרוט הרדיפות. ד"ר יצחק רילף מממל נבחר כאיש קשר ראשי להעברת קונטרסים אלו לרחבי העולם החפשי. רילף היה עסקן חרוץ שעמד בקשר עם גדולי העסקנים והנדיבים באירופה במסגרת פעילותו כיושב ראש "ועד העזרה של יהודי ממל" לטובת יהודי רוסיה בשנים קודמות, ומשם התחילה היכרותו עם רבי יצחק אלחנן. במסגרת המאבק בפוגרומים, היה מקבל רילף את הקונטרסים "היה עם פיפיות", מתרגמם לגרמנית, ושולח אותם לערי פרוסיה, לצרפת, לאיטליה ולאמריקה, בצירוף מכתב המלצה מהוועד שעמד בראשותו והיה מוכר לנמענים. במסגרת פעילות זו התנהלה תכתובת ענפה בין קובנה לממל. קובנה הפכה אז לצינור העיקרי ממנו הגיעו הידיעות על המתרחש ברוסיה לכל העולם. המכתבים הועברו בדרכים סודיות כשהם מוברחים בגבול שבין רוסיה לפרוסיה. הפעילות נשאה פירות ראשונים כאשר ב-11 בינואר וב-13 בינואר 1882 נתפרסמו בעיתון "טיימס" הלונדוני שני מאמרים, שתיארו בהרחבה את מצבם של יהודי רוסיה. מאמרים אלו עוּבדו על פי הקונטרסים אותם שלחו רבי יצחק אלחנן ועוזריו, ותורגמו לאנגלית. פרסום המאמרים עורר תנועת מחאה עולמית שהקיפה את ערי אירופה ואמריקה. לאחר פרסום המאמר ב"טיימס" התכנסה אסיפת מחאה גדולה בבית ראש העיר בלונדון בה השתתפו אנשי כמורה, פוליטיקאים ומדינאים, אנשי אקדמיה וחוגים אחרים בעלי השפעה. לאחר מכן נערכה אסיפה גדולה בלונדון, ובה נערך תזכיר מיוחד שנשלח אל הצאר, עליו חתם ראש העיר בשם אזרחי לונדון, והובעה בו מחאה נמרצת כנגד יחס השלטון הרוסי לנתיניו היהודים. אספות מחאה נערכו גם בשאר ערי אנגליה כדוגמת: מנצ'סטר, ליברפול, ברמינגהאם, אוקספורד, ועוד. מאנגליה התפשטו המחאות לשאר ערי אירופה. מאמרי ה"טיימס" תורגמו ונדפסו בעיתונים שונים ביבשת, וכך עלתה המחאה גם מערי גרמניה, אוסטריה ואיטליה. גם באמריקה נערכו מחאות, אחת מהן התקיימה בניו יורק, ובה השתתף בין היתר נשיא ארה"ב לשעבר הגנרל יוליסס גרנט, ועוד נכבדים. באסיפות אלו אף הורמו תרומות נכבדות לטובת יהודי רוסיה. במקביל נערכו עצרות תפילה ותענית מיוחדות בקהילות היהודים בגרמניה, שפורסמו אף הן בעיתונים. עצרות אלו התקיימו ביזמת הגאון רבי שמשון רפאל הירש שעמד בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן ועם ד"ר רילף. המחאות הבינלאומיות יצרו לחץ על הממשלה הרוסית, וזו נאלצה לצאת בתעמולה נגדית לאנגליה להכחיש את הדברים, אך רבי יצחק אלחנן שב ופירסם באנגליה ובצרפת (דרך צינורות התעמולה שלו), תעודות ומסמכים המגלים את היקף מעורבותה של הממשלה הרוסית בארגון הפוגרומים ובליבוי ה"סופות בנגב" (ראה עוד: א' שטרן, תולדות רבינו יצחק אלחנן ספקטור, מכון ירושלים, תש"ע).
המכתב שלפנינו נכתב בעיצומה של המערכה, לאחר ההצלחה של התעוררות גל המחאות באנגליה, בחודשים ינואר-מרץ 1882.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.