מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ומכתבים filter ומכתבים
- (-) Remove דפוס, filter דפוס,
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- and (10) Apply and filter
- letter (10) Apply letter filter
- matter (10) Apply matter filter
- print (10) Apply print filter
- הצארית (6) Apply הצארית filter
- רוסיה (6) Apply רוסיה filter
- והבולשביקית (6) Apply והבולשביקית filter
- פריטי (6) Apply פריטי filter
- היסטוריים (6) Apply היסטוריים filter
- bolshevik (6) Apply bolshevik filter
- histor (6) Apply histor filter
- russia (6) Apply russia filter
- tsarist (6) Apply tsarist filter
- ופרס (4) Apply ופרס filter
- כתבי-יד (4) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- יד (4) Apply יד filter
- כתבייד (4) Apply כתבייד filter
- הודו (4) Apply הודו filter
- דברי (4) Apply דברי filter
- indian (4) Apply indian filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
- matter, (4) Apply matter, filter
- persian (4) Apply persian filter
מציג 1 - 10 of 10
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
פנקס בכתב-יד, כתוב באלפבית דֶּוַונַאגַּרִי (המשמש מספר שפות רשמיות בהודו). [הודו, המאה ה-19].
הפנקס מכיל "יומן" הכנסות לבית כנסת "שערי רחמים" בשנת 1878, וקובץ "פסקים", המבוססים על פסוקים מהתנ"ך, בענייני נישואין, גיור, ביקור במקומות הקדושים, ועוד.
[37] עמ' כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
הפנקס מכיל "יומן" הכנסות לבית כנסת "שערי רחמים" בשנת 1878, וקובץ "פסקים", המבוססים על פסוקים מהתנ"ך, בענייני נישואין, גיור, ביקור במקומות הקדושים, ועוד.
[37] עמ' כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.
קטגוריה
יהדות הודו ופרס - דברי דפוס, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
הגדה של פסח, עם תרגום והלכות בשפת המהראטי, ועם איורים, בעריכת משה יעקב טלקר ואהרן דניאל טלקר. פונה (הודו), תרל"ד 1874. דפוס ויטאל סכארם אגניהוטרי. דפוס-אבן.
מקור ותרגום עמוד מול עמוד, בספירת-עמודים מקבילה. בראש ההגדה ציורים.
2, [9] דף, [1], ה-נ, 5-44, 5 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. כתמי רטיבות. סימני עש. פגמים. קרעים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער, בטקסט ובאיורים (דפים רבים עברו שיקום מקצועי). כריכת עור חדשה ומהודרת.
יערי 1077; אוצר ההגדות 1437.
מקור ותרגום עמוד מול עמוד, בספירת-עמודים מקבילה. בראש ההגדה ציורים.
2, [9] דף, [1], ה-נ, 5-44, 5 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. כתמי רטיבות. סימני עש. פגמים. קרעים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער, בטקסט ובאיורים (דפים רבים עברו שיקום מקצועי). כריכת עור חדשה ומהודרת.
יערי 1077; אוצר ההגדות 1437.
קטגוריה
יהדות הודו ופרס - דברי דפוס, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר תפארת אבות, פירוש על מסכת אבות, עם ענייני קבלה, מאת רבי יעקב בן מיכאל. [פרס, המאה ה-19].
חיבור שלם ומקיף על מסכת אבות, עם פירושים וחידושים, ובתוכם דברי קבלה. בין פרק רביעי לפרק חמישי (דפים קכה-קכז) מספר עמודים עם "סודות מרכבה", בהם טבלאות ותרשימים של עשרת הספירות והשתלשלות העולמות, וענייני קבלה נוספים. בראש כתב-היד ובסופו - ליקוטים שונים.
בהקדמתו (דף [9]) כותב המחבר: "וידוע כי אני הדל יעקב בן מיכאל כתבתיה וחברתיה בכתיבת ידי לפי שידי קצרה שאדפיסנה ולכן זו הס'[פר] לא עלתה על מזבח הדפוס מדוחק הפרנסה כתבתיה בכתב ידי...".
לא התברר לנו מי הכותב. יתכן והוא יעקב בן מיכאל מסבלאג (סאבגבלאג', בחבל אד'רבאיגאן) שהעתיק קובץ חיבורים הנמצא בכת"י מכון בן צבי מס' 992 (ראה: נצר, אוצר כתבי היד של יהודי פרס, עמ' 106).
[9], ח; מב, מב-קז, קיח-קצה, [2] דף (שיבוש במִספור הדפים, ללא חסרון; דפים קסג-קסז ודף קצב ריקים. סה"כ 205 דפים כתובים). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי רטיבות במספר דפים, עם מריחת דיו ופגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
חיבור שלם ומקיף על מסכת אבות, עם פירושים וחידושים, ובתוכם דברי קבלה. בין פרק רביעי לפרק חמישי (דפים קכה-קכז) מספר עמודים עם "סודות מרכבה", בהם טבלאות ותרשימים של עשרת הספירות והשתלשלות העולמות, וענייני קבלה נוספים. בראש כתב-היד ובסופו - ליקוטים שונים.
בהקדמתו (דף [9]) כותב המחבר: "וידוע כי אני הדל יעקב בן מיכאל כתבתיה וחברתיה בכתיבת ידי לפי שידי קצרה שאדפיסנה ולכן זו הס'[פר] לא עלתה על מזבח הדפוס מדוחק הפרנסה כתבתיה בכתב ידי...".
לא התברר לנו מי הכותב. יתכן והוא יעקב בן מיכאל מסבלאג (סאבגבלאג', בחבל אד'רבאיגאן) שהעתיק קובץ חיבורים הנמצא בכת"י מכון בן צבי מס' 992 (ראה: נצר, אוצר כתבי היד של יהודי פרס, עמ' 106).
[9], ח; מב, מב-קז, קיח-קצה, [2] דף (שיבוש במִספור הדפים, ללא חסרון; דפים קסג-קסז ודף קצב ריקים. סה"כ 205 דפים כתובים). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי רטיבות במספר דפים, עם מריחת דיו ופגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
קטגוריה
יהדות הודו ופרס - דברי דפוס, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
כתב-יד, "מכלל המשנה" - חיבור מקיף לביאור מילים מן המשנה בפרסית-יהודית, לששה סדרי משנה, מאת רבי שלמה אבאבא בן נוריאל. [פרס], תרל"ד [1874].
כתב-יד שלם, על ששת סדרי המשנה במלואם. כתיבה פרסית נאה, עם ניקוד במילות המשנה. בראש כתב-היד הקדמה מעניינת של המחבר [הכותב בין היתר: "בראותי הצעיר והקטן שבתלמידים את הדור המבולבל והמשובש הזה... ואין דורש ואין מבקש ללמוד דת, וג"כ נתמעט כבוד התורה... ובעוונותינו הרבים שנפטר רבינו ומורינו... כה"ר המ' מ' רחמים תנאבה בן המ' כה"ר אליהו... והקב"ה העיר את רוחי בקרבי... לתקן מכלל המשניות בדרך קצור... ואני עבדכם הקטן שמי שלמה וכינויא באבא א' באבא... ונתכסתי בכסות המשנה הטהורה..."]. בסיום ההקדמה שילב המעתיק את תאריך הכתיבה של כתב-היד שלפנינו: "והיה התחלתו של זה הספר ביומא טבא ובסימנא טבא ביום א' לשבת כ"ו לחודש אדר מבורך ובשנת תרל"ד ליצירה...".
בסוף כתב-היד דברי חתימה מליציים של המחבר, הכותב על מעלת המשנה ועוד.
[5], קסה דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשולי הדפים. רישומי בעלות. כריכת עור מקורית, פגומה במקצת.
כתב-יד שלם, על ששת סדרי המשנה במלואם. כתיבה פרסית נאה, עם ניקוד במילות המשנה. בראש כתב-היד הקדמה מעניינת של המחבר [הכותב בין היתר: "בראותי הצעיר והקטן שבתלמידים את הדור המבולבל והמשובש הזה... ואין דורש ואין מבקש ללמוד דת, וג"כ נתמעט כבוד התורה... ובעוונותינו הרבים שנפטר רבינו ומורינו... כה"ר המ' מ' רחמים תנאבה בן המ' כה"ר אליהו... והקב"ה העיר את רוחי בקרבי... לתקן מכלל המשניות בדרך קצור... ואני עבדכם הקטן שמי שלמה וכינויא באבא א' באבא... ונתכסתי בכסות המשנה הטהורה..."]. בסיום ההקדמה שילב המעתיק את תאריך הכתיבה של כתב-היד שלפנינו: "והיה התחלתו של זה הספר ביומא טבא ובסימנא טבא ביום א' לשבת כ"ו לחודש אדר מבורך ובשנת תרל"ד ליצירה...".
בסוף כתב-היד דברי חתימה מליציים של המחבר, הכותב על מעלת המשנה ועוד.
[5], קסה דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי וקרעים בשולי הדפים. רישומי בעלות. כריכת עור מקורית, פגומה במקצת.
קטגוריה
יהדות הודו ופרס - דברי דפוס, כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
כרזה גדולה מודפסת, מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל, קריאה להוספת תפילות ביום השבת בבתי הכנסת - לשלומו ובריאותו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, לכבוד בואו של הנציב העליון הבריטי החדש סר ג'ון צ'נסלור ולכבוד "יום הכבוש" של ירושלים ע"י הבריטים. [ירושלים, דצמבר 1928, כסליו תרפ"ט].
נדפסה לקראת שבת חנוכה תרפ"ט. שמו של המלך - "גיאורג' החמשי יר"ה" ושמו של הנציב העליון - "מר צנסלור יר"ה" באותיות זהובות.
63X37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקמטים. מספר נקבים. הכרזה מודבקת על מסגרת פספרטו ברצועות נייר דבק.
נדפסה לקראת שבת חנוכה תרפ"ט. שמו של המלך - "גיאורג' החמשי יר"ה" ושמו של הנציב העליון - "מר צנסלור יר"ה" באותיות זהובות.
63X37 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקמטים. מספר נקבים. הכרזה מודבקת על מסגרת פספרטו ברצועות נייר דבק.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שטר כתובה מודפס של "ק"ק עדת ישראל" בלונדון, עם מילוי בכתב-יד לנישואי החתן רפאל בן ר' אליעזר פוזן, עם הכלה שושנה בת ר' חיים הלוי אייזעמאן. לונדון, טבת תש"ו [דצמבר 1945].
עם חתימת החתן: "רפאל בן המנוח ר' אליעזר נ"ע פאזען", וחתימות העדים הרב במברגר ממיינץ ["משה אריה בהרה"ג ר' יצחק הלוי זצ"ל באמבערגער"] והרב דסלר ["אלי' אליעזר בהרב ר' ראובן דוב ז"ל דעססלער"].
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
הגאון רבי משה אריה במברגר (תרס"ב-תש"ך), אב"ד מגנצא (מיינץ), מייסד ומנהל המכינה לישיבה בקהילת גיטסהד (אנגליה). בנו של רבי יצחק זעקיל במברגר אב"ד באד-קיסינגן.
[1] דף. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בשוליים, חלקם עם הדבקות וכתמי נייר דבק.
עם חתימת החתן: "רפאל בן המנוח ר' אליעזר נ"ע פאזען", וחתימות העדים הרב במברגר ממיינץ ["משה אריה בהרה"ג ר' יצחק הלוי זצ"ל באמבערגער"] והרב דסלר ["אלי' אליעזר בהרב ר' ראובן דוב ז"ל דעססלער"].
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
הגאון רבי משה אריה במברגר (תרס"ב-תש"ך), אב"ד מגנצא (מיינץ), מייסד ומנהל המכינה לישיבה בקהילת גיטסהד (אנגליה). בנו של רבי יצחק זעקיל במברגר אב"ד באד-קיסינגן.
[1] דף. 37.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בשוליים, חלקם עם הדבקות וכתמי נייר דבק.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. קובנה, י' אדר תרמ"ב [1 במרץ 1882].
נשלח אל ד"ר יצחק רילף מהעיר ממל, שהיה מראשי המערכה הדיפלומטית שניהל רבי יצחק אלחנן, כדי לעורר את דעת הקהל בעולם בתקופת הרדיפות והפוגרומים נגד יהודי רוסיה באותה התקופה. רבי יצחק אלחנן מודה לו על עזרתו ומברך אותו: "רוב שלמי תודות וברכות ממעמקי לבבי אל כת"ר וד' יהיה בעזרו ובעזר אחוזת מריעיו היקרים שי'[חיו], שיהי'[ה] לתפארת לשמם ולזכרם עולמי עד, ויספיקו דברי המעטים, ובכל מה שיהי'[ה] בכחינו לעשות יהי'[ה] ד' בעזרנו... ידידו דוש"ת [דורש שלומו תמיד] מברך ברוב חו"ש [חיים ושלום], יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל" [החונה פה קהלתנו הנזכרת למעלה].
הרקע למכתב: בשנים תרמ"א-תרמ"ה הפעיל רבי יצחק אלחנן מערכה דיפלומטית חשאית להצלת יהודי רוסיה מהפוגרומים והרדיפות נגד יהודי רוסיה, שכונו "הסופות בנגב", ואשר קיבלו עידוד וגיבוי מהשלטונות. לרחבי העולם נשלחו קונטרסים אנונימיים, תחת הסיסמה "היה עם פיפיות", בהם מתוארים בפרוטרוט הרדיפות. ד"ר יצחק רילף מממל נבחר כאיש קשר ראשי להעברת קונטרסים אלו לרחבי העולם החפשי. רילף היה עסקן חרוץ שעמד בקשר עם גדולי העסקנים והנדיבים באירופה במסגרת פעילותו כיושב ראש "ועד העזרה של יהודי ממל" לטובת יהודי רוסיה בשנים קודמות, ומשם התחילה היכרותו עם רבי יצחק אלחנן. במסגרת המאבק בפוגרומים, היה מקבל רילף את הקונטרסים "היה עם פיפיות", מתרגמם לגרמנית, ושולח אותם לערי פרוסיה, לצרפת, לאיטליה ולאמריקה, בצירוף מכתב המלצה מהוועד שעמד בראשותו והיה מוכר לנמענים. במסגרת פעילות זו התנהלה תכתובת ענפה בין קובנה לממל. קובנה הפכה אז לצינור העיקרי ממנו הגיעו הידיעות על המתרחש ברוסיה לכל העולם. המכתבים הועברו בדרכים סודיות כשהם מוברחים בגבול שבין רוסיה לפרוסיה. הפעילות נשאה פירות ראשונים כאשר ב-11 בינואר וב-13 בינואר 1882 נתפרסמו בעיתון "טיימס" הלונדוני שני מאמרים, שתיארו בהרחבה את מצבם של יהודי רוסיה. מאמרים אלו עוּבדו על פי הקונטרסים אותם שלחו רבי יצחק אלחנן ועוזריו, ותורגמו לאנגלית. פרסום המאמרים עורר תנועת מחאה עולמית שהקיפה את ערי אירופה ואמריקה. לאחר פרסום המאמר ב"טיימס" התכנסה אסיפת מחאה גדולה בבית ראש העיר בלונדון בה השתתפו אנשי כמורה, פוליטיקאים ומדינאים, אנשי אקדמיה וחוגים אחרים בעלי השפעה. לאחר מכן נערכה אסיפה גדולה בלונדון, ובה נערך תזכיר מיוחד שנשלח אל הצאר, עליו חתם ראש העיר בשם אזרחי לונדון, והובעה בו מחאה נמרצת כנגד יחס השלטון הרוסי לנתיניו היהודים. אספות מחאה נערכו גם בשאר ערי אנגליה כדוגמת: מנצ'סטר, ליברפול, ברמינגהאם, אוקספורד, ועוד. מאנגליה התפשטו המחאות לשאר ערי אירופה. מאמרי ה"טיימס" תורגמו ונדפסו בעיתונים שונים ביבשת, וכך עלתה המחאה גם מערי גרמניה, אוסטריה ואיטליה. גם באמריקה נערכו מחאות, אחת מהן התקיימה בניו יורק, ובה השתתף בין היתר נשיא ארה"ב לשעבר הגנרל יוליסס גרנט, ועוד נכבדים. באסיפות אלו אף הורמו תרומות נכבדות לטובת יהודי רוסיה. במקביל נערכו עצרות תפילה ותענית מיוחדות בקהילות היהודים בגרמניה, שפורסמו אף הן בעיתונים. עצרות אלו התקיימו ביזמת הגאון רבי שמשון רפאל הירש שעמד בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן ועם ד"ר רילף. המחאות הבינלאומיות יצרו לחץ על הממשלה הרוסית, וזו נאלצה לצאת בתעמולה נגדית לאנגליה להכחיש את הדברים, אך רבי יצחק אלחנן שב ופירסם באנגליה ובצרפת (דרך צינורות התעמולה שלו), תעודות ומסמכים המגלים את היקף מעורבותה של הממשלה הרוסית בארגון הפוגרומים ובליבוי ה"סופות בנגב" (ראה עוד: א' שטרן, תולדות רבינו יצחק אלחנן ספקטור, מכון ירושלים, תש"ע).
המכתב שלפנינו נכתב בעיצומה של המערכה, לאחר ההצלחה של התעוררות גל המחאות באנגליה, בחודשים ינואר-מרץ 1882.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
נשלח אל ד"ר יצחק רילף מהעיר ממל, שהיה מראשי המערכה הדיפלומטית שניהל רבי יצחק אלחנן, כדי לעורר את דעת הקהל בעולם בתקופת הרדיפות והפוגרומים נגד יהודי רוסיה באותה התקופה. רבי יצחק אלחנן מודה לו על עזרתו ומברך אותו: "רוב שלמי תודות וברכות ממעמקי לבבי אל כת"ר וד' יהיה בעזרו ובעזר אחוזת מריעיו היקרים שי'[חיו], שיהי'[ה] לתפארת לשמם ולזכרם עולמי עד, ויספיקו דברי המעטים, ובכל מה שיהי'[ה] בכחינו לעשות יהי'[ה] ד' בעזרנו... ידידו דוש"ת [דורש שלומו תמיד] מברך ברוב חו"ש [חיים ושלום], יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל" [החונה פה קהלתנו הנזכרת למעלה].
הרקע למכתב: בשנים תרמ"א-תרמ"ה הפעיל רבי יצחק אלחנן מערכה דיפלומטית חשאית להצלת יהודי רוסיה מהפוגרומים והרדיפות נגד יהודי רוסיה, שכונו "הסופות בנגב", ואשר קיבלו עידוד וגיבוי מהשלטונות. לרחבי העולם נשלחו קונטרסים אנונימיים, תחת הסיסמה "היה עם פיפיות", בהם מתוארים בפרוטרוט הרדיפות. ד"ר יצחק רילף מממל נבחר כאיש קשר ראשי להעברת קונטרסים אלו לרחבי העולם החפשי. רילף היה עסקן חרוץ שעמד בקשר עם גדולי העסקנים והנדיבים באירופה במסגרת פעילותו כיושב ראש "ועד העזרה של יהודי ממל" לטובת יהודי רוסיה בשנים קודמות, ומשם התחילה היכרותו עם רבי יצחק אלחנן. במסגרת המאבק בפוגרומים, היה מקבל רילף את הקונטרסים "היה עם פיפיות", מתרגמם לגרמנית, ושולח אותם לערי פרוסיה, לצרפת, לאיטליה ולאמריקה, בצירוף מכתב המלצה מהוועד שעמד בראשותו והיה מוכר לנמענים. במסגרת פעילות זו התנהלה תכתובת ענפה בין קובנה לממל. קובנה הפכה אז לצינור העיקרי ממנו הגיעו הידיעות על המתרחש ברוסיה לכל העולם. המכתבים הועברו בדרכים סודיות כשהם מוברחים בגבול שבין רוסיה לפרוסיה. הפעילות נשאה פירות ראשונים כאשר ב-11 בינואר וב-13 בינואר 1882 נתפרסמו בעיתון "טיימס" הלונדוני שני מאמרים, שתיארו בהרחבה את מצבם של יהודי רוסיה. מאמרים אלו עוּבדו על פי הקונטרסים אותם שלחו רבי יצחק אלחנן ועוזריו, ותורגמו לאנגלית. פרסום המאמרים עורר תנועת מחאה עולמית שהקיפה את ערי אירופה ואמריקה. לאחר פרסום המאמר ב"טיימס" התכנסה אסיפת מחאה גדולה בבית ראש העיר בלונדון בה השתתפו אנשי כמורה, פוליטיקאים ומדינאים, אנשי אקדמיה וחוגים אחרים בעלי השפעה. לאחר מכן נערכה אסיפה גדולה בלונדון, ובה נערך תזכיר מיוחד שנשלח אל הצאר, עליו חתם ראש העיר בשם אזרחי לונדון, והובעה בו מחאה נמרצת כנגד יחס השלטון הרוסי לנתיניו היהודים. אספות מחאה נערכו גם בשאר ערי אנגליה כדוגמת: מנצ'סטר, ליברפול, ברמינגהאם, אוקספורד, ועוד. מאנגליה התפשטו המחאות לשאר ערי אירופה. מאמרי ה"טיימס" תורגמו ונדפסו בעיתונים שונים ביבשת, וכך עלתה המחאה גם מערי גרמניה, אוסטריה ואיטליה. גם באמריקה נערכו מחאות, אחת מהן התקיימה בניו יורק, ובה השתתף בין היתר נשיא ארה"ב לשעבר הגנרל יוליסס גרנט, ועוד נכבדים. באסיפות אלו אף הורמו תרומות נכבדות לטובת יהודי רוסיה. במקביל נערכו עצרות תפילה ותענית מיוחדות בקהילות היהודים בגרמניה, שפורסמו אף הן בעיתונים. עצרות אלו התקיימו ביזמת הגאון רבי שמשון רפאל הירש שעמד בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן ועם ד"ר רילף. המחאות הבינלאומיות יצרו לחץ על הממשלה הרוסית, וזו נאלצה לצאת בתעמולה נגדית לאנגליה להכחיש את הדברים, אך רבי יצחק אלחנן שב ופירסם באנגליה ובצרפת (דרך צינורות התעמולה שלו), תעודות ומסמכים המגלים את היקף מעורבותה של הממשלה הרוסית בארגון הפוגרומים ובליבוי ה"סופות בנגב" (ראה עוד: א' שטרן, תולדות רבינו יצחק אלחנן ספקטור, מכון ירושלים, תש"ע).
המכתב שלפנינו נכתב בעיצומה של המערכה, לאחר ההצלחה של התעוררות גל המחאות באנגליה, בחודשים ינואר-מרץ 1882.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב (22 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה. ראזינאי (רוז'ינוי), אלול תרמ"א [1881].
נכתב אל הגאון רבי שלמה יצחק אב"ד שעביז. תוכן המכתב עוסק בעניני פרנסת הרבנים ואודות יחס הממשלה לרבני הקהילות. בתוך הדברים הוא מספר כי הברון גינצבורג כתב מכתב לרבי יצחק אלחנן אב"ד קובנא, שיבוא לפטרבורג לאסיפה בה ידונו "ע"ד הרבנים האמיתיים, שלא יהיו להבא כסחורה פסולה ונסתרת מעיני הממשלה...", והוא כותב שאם הדבר יאושר אולי יהיה בזה פתרון לתשלום רשמי של משכורות הרבנים.
באותן השנים לא הכירה הממשלה הרוסית באופן רשמי ברבנים הנבחרים של הקהילות (הרבנים הדתיים), רק ברבנים הרשמיים אשר מונו מטעם הממשלה (רבנים מטעה"מ, שהיו ברובם משכילים ועמי-ארצות). המצב הזה מנע מהקהילות לשלם משכורות רשמיות לרבנים, כך שנאלצו לשלם לרבנים את משכורתם בעקיפין, כדוגמת נתינת מונופול לרבנים למכור שמרים ומלח לבני הקהילה. במכתב שלפנינו מתואר מצבם הקשה של הרבנים עקב התנהלות מחתרתית זו.
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה - עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש. חיבר ספרים רבים בהלכה, בתלמוד ובמדרשי אגדה, שחלקם נדפסו, אך רוב כתביו אבדו בשריפות בעיר סלונים, במלחמת העולם הראשונה ובתקופת השואה.
מקבל המכתב: רבי שלמה יצחק דראזד (תקפ"ז-תרס"ד, דור רבניו וסופריו, ו, עמ' 25), תלמיד רבי ישראל סלנטר בישיבתו בעיר ווילנא. משנת תר"ח אב"ד שעביז עיר מולדתו. מהרבנים שפעלו בייסוד התנועה הציונית ותנועת ה"מזרחי" יחד עם הרב ריינס.
{1} דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. פגמים בשוליים הימניים של העמוד. קמטים ובלאי.
נכתב אל הגאון רבי שלמה יצחק אב"ד שעביז. תוכן המכתב עוסק בעניני פרנסת הרבנים ואודות יחס הממשלה לרבני הקהילות. בתוך הדברים הוא מספר כי הברון גינצבורג כתב מכתב לרבי יצחק אלחנן אב"ד קובנא, שיבוא לפטרבורג לאסיפה בה ידונו "ע"ד הרבנים האמיתיים, שלא יהיו להבא כסחורה פסולה ונסתרת מעיני הממשלה...", והוא כותב שאם הדבר יאושר אולי יהיה בזה פתרון לתשלום רשמי של משכורות הרבנים.
באותן השנים לא הכירה הממשלה הרוסית באופן רשמי ברבנים הנבחרים של הקהילות (הרבנים הדתיים), רק ברבנים הרשמיים אשר מונו מטעם הממשלה (רבנים מטעה"מ, שהיו ברובם משכילים ועמי-ארצות). המצב הזה מנע מהקהילות לשלם משכורות רשמיות לרבנים, כך שנאלצו לשלם לרבנים את משכורתם בעקיפין, כדוגמת נתינת מונופול לרבנים למכור שמרים ומלח לבני הקהילה. במכתב שלפנינו מתואר מצבם הקשה של הרבנים עקב התנהלות מחתרתית זו.
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה - עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש. חיבר ספרים רבים בהלכה, בתלמוד ובמדרשי אגדה, שחלקם נדפסו, אך רוב כתביו אבדו בשריפות בעיר סלונים, במלחמת העולם הראשונה ובתקופת השואה.
מקבל המכתב: רבי שלמה יצחק דראזד (תקפ"ז-תרס"ד, דור רבניו וסופריו, ו, עמ' 25), תלמיד רבי ישראל סלנטר בישיבתו בעיר ווילנא. משנת תר"ח אב"ד שעביז עיר מולדתו. מהרבנים שפעלו בייסוד התנועה הציונית ותנועת ה"מזרחי" יחד עם הרב ריינס.
{1} דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. פגמים בשוליים הימניים של העמוד. קמטים ובלאי.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר "איזה הלכות מיד החזקה" - Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט בחמשה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. פטרבורג, [תר"י] 1850. ארבעה חלקים בחמשה כרכים. עברית וגרמנית.
בשער החלק הרביעי שלפנינו נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה והותאמה על ידי ממשלת הצאר הרוסי, כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי והמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהם "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" - "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בפטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראה אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז).
ארבעה חלקים בחמשה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים מתחלפות. בחלק א' חסרים שני דפי השער העבריים. בחלק ב' חסרים שלושת הדפים הראשונים של החלק הגרמני (כולל שני דפי השער). בחלק ג' חסר דף אחד באמצע. עמודים 923-953 של הלכות ממרים השייכים במקור לחלק ד', נכרכו באמצע חלק ג'. 17-18 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות ועקבות רטיבות במספר מקומת. קרע עם חסרון בדף השער של חלק ב' וקרעים עם פגיעה בטקסט במקומות נוספים. מספר דפים מנותקים. כריכות עם שדרות עור ישנות. פגמים ובלאי בכריכות.
בשער החלק הרביעי שלפנינו נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה והותאמה על ידי ממשלת הצאר הרוסי, כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי והמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהם "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" - "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בפטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראה אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז).
ארבעה חלקים בחמשה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים מתחלפות. בחלק א' חסרים שני דפי השער העבריים. בחלק ב' חסרים שלושת הדפים הראשונים של החלק הגרמני (כולל שני דפי השער). בחלק ג' חסר דף אחד באמצע. עמודים 923-953 של הלכות ממרים השייכים במקור לחלק ד', נכרכו באמצע חלק ג'. 17-18 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות ועקבות רטיבות במספר מקומת. קרע עם חסרון בדף השער של חלק ב' וקרעים עם פגיעה בטקסט במקומות נוספים. מספר דפים מנותקים. כריכות עם שדרות עור ישנות. פגמים ובלאי בכריכות.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
לוח שנה "עברי טייטש עם מנהגי בית הכנסת" לשנת תר"פ [1919-1920], מאת "פנחס יאידעל מק"ק פרנקפורט דמיין". טאמסק (טומסק, סיביר), [תר"פ-1919]. עברית, יידיש ורוסית. שני עותקים השונים זה מזה.
שני עותקי לוח שנה לשנת תר"פ - עותק אחד מוגמר, ועותק נוסף שהדפסתו לא הושלמה, והושלם חלקית בכתב-יד.
בעותק המוגמר נדפסו בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית פרטים על מחזור השנים וקטע שכותרתו "יודישע קראניק" ובו רשימת אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל. על עטיפתו האחורית של עותק זה נדפסה ברוסית, סביב מגן דוד, כותרת הלוח ("לוח שנה יהודי 1919-1920"). תחת הכותרת מופיעים סמליל עם הכיתוב "Brauner Tom & Co." והכיתוב "הודפס ביד" (רוסית).
בעותק השני לא נדפס דבר בצדיה הפנימיים של העטיפה ומספר דפים נותרו ריקים בחלקם - ללא שמות החגים, מולדות, מנהגי תפילות, ועוד. בשלושה מהדפים שהדפסתם לא הושלמה נוספו ימות השבוע והתאריכים בכתב-יד.
מצורפת תווית נייר מודפסת, ברוסית ובגרמנית, ששימשה למשלוח חבילות לשבויי מלחמה בסיביר (Kriegsgefangenen-Sendung). על התווית נדפס שמו של שבוי המלחמה - Siegfried Jeidel [זיגפריד יאידעל. יתכן שזה שמו הלועזי של עורך לוח השנה שלפנינו, ששמו העברי היה: פנחס יידל], וכתובתו במחנה Dauria.
שתי חוברות, בכל אחת 12 עמ' + מעטפת. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעטפת מנותקת באחת החוברות.
לוח השנה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית ולמיטב ידיעתנו לא נרשם במקור ביבליוגרפי כלשהו.
לא ידועים דברי דפוס עבריים נוספים שנדפסו בטומסק שבסיביר.
שני עותקי לוח שנה לשנת תר"פ - עותק אחד מוגמר, ועותק נוסף שהדפסתו לא הושלמה, והושלם חלקית בכתב-יד.
בעותק המוגמר נדפסו בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית פרטים על מחזור השנים וקטע שכותרתו "יודישע קראניק" ובו רשימת אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל. על עטיפתו האחורית של עותק זה נדפסה ברוסית, סביב מגן דוד, כותרת הלוח ("לוח שנה יהודי 1919-1920"). תחת הכותרת מופיעים סמליל עם הכיתוב "Brauner Tom & Co." והכיתוב "הודפס ביד" (רוסית).
בעותק השני לא נדפס דבר בצדיה הפנימיים של העטיפה ומספר דפים נותרו ריקים בחלקם - ללא שמות החגים, מולדות, מנהגי תפילות, ועוד. בשלושה מהדפים שהדפסתם לא הושלמה נוספו ימות השבוע והתאריכים בכתב-יד.
מצורפת תווית נייר מודפסת, ברוסית ובגרמנית, ששימשה למשלוח חבילות לשבויי מלחמה בסיביר (Kriegsgefangenen-Sendung). על התווית נדפס שמו של שבוי המלחמה - Siegfried Jeidel [זיגפריד יאידעל. יתכן שזה שמו הלועזי של עורך לוח השנה שלפנינו, ששמו העברי היה: פנחס יידל], וכתובתו במחנה Dauria.
שתי חוברות, בכל אחת 12 עמ' + מעטפת. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעטפת מנותקת באחת החוברות.
לוח השנה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית ולמיטב ידיעתנו לא נרשם במקור ביבליוגרפי כלשהו.
לא ידועים דברי דפוס עבריים נוספים שנדפסו בטומסק שבסיביר.
קטגוריה
רוסיה הצארית והבולשביקית - פריטי דפוס ומכתבים היסטוריים
קָטָלוֹג