ספר ברית אברהם, על עניני ברית מילה. תפלות ופיוטים עם תרגום לגרמנית וביאור, הלכות ומנהגים. מאת רבי צבי בנימין אויערבך (אב"ד הלברשטט, בעל "נחל אשכול"). פרנקפורט דמיין, [תר"כ] 1860. מהדורה ראשונה. בתחילת הספר מבוא היסטורי מעניין לתולדות יהדות אשכנז ופייטניה.
בסוף הספר מצורפים דפים ובהם תיעוד בכתב-יד של כ-300 בריתות, שערך המוהל רבי ישעיה בלוהם [בלום] בין השנים תרל"ט-תרע"ח 1879-1918. הבריתות הראשונות התקיימו בזולצבורג [Sulzburg, דרום גרמניה], לאחר מכן הוא מל כמה פעמים בביעל [Biel] שבשווייץ. בשנת תרנ"ג (1893) עבר לוויסבאדן [Wiesbaden], ורוב הבריתות התקיימו שם ובסביבה (נזכרו: "ביעבריך על נהר רהיין" Biebrich, "ביערזטאדט" Bierstadt, "דאטצהיים" Dotzheim, "האלצהויזען איבער אאר" Holzhausen über Aar, "וואללויא" Wallau, "זאננענבערג" Sonnenberg, "ערבענהיים" Erbenheim, "קאבלענץ" Koblenz, "שיערזטיין" Schierstein, ועוד. ברית מס' ע"ט של קרוב משפחה נערכה בעיר רחוקה יותר: קונסטנץ Konstanz).
בפנקס המילה פרטים מעניינים על הבריתות שערך, מידע גניאולוגי על מרבית הילדים הנימולים (בחלקם מידע מפורט על בני משפחתם, מוצאם ומקצועם), פרטים הלכתיים, מקרים רפואיים שונים, מאורעות הזמן ומלחמת העולם הראשונה.
בראש הספר הקדשה עצמית של המוהל רבי "ישעיה במוה"ר קלונימוס בלוהם, ש"ץ שו"ב ומורה", שקיבל את הספר במתנה מ"ר' אשר ב"ר שמעון בעכהאֶפער... על מנת שאהיה מוהל..." [ר' אשר בכהפר היה כנראה מורה בזולצבורג - בנו משה שמעון נרשם בפנקס בברית מס' ז']. בברית מס' י"ד תיעוד על מילת בנו בכורו של המוהל עצמו: "קלונימוס בן ישעיה הנולד לי מאשתי מרת יוליע במז"ט ש"ק פינחס ונמול ע"י ש"ק מו"מ [על יָדִי שבת קודש מטות ומסעי] ב' מנחם אב התר"ן [1890], יום מיתת אבי מורי ז"ל זה לפני שתים עשרה שנה וזכיתי בע"ה לקרוא בני בכורי זה בשם אבי הנ"ל ז"ל". בשלושת הבריתות הראשונות מופיעים שירים מיוחדים עם אקרוסטיכון של שם הילד הנימול. בשנת תרס"א מל את הילד יצחק במברגר, בנו של רבי פנחס במברגר מרבני המבורג [שאשתו הגיעה כנראה ללדת בבית אביה - רבי אליעזר ליפמן הכהן קאהן רבה של וויסבאדן] (ברית מס' צ"ו).
לקראת סוף הפנקס תיעוד על בריתות בזמן מלחמת העולם הראשונה, חלקן לבניהם של חיילים שיצאו לשדות הקרב. בברית מס' רע"א שנערכה בי"ב אב תרע"ד [4 באוגוסט 1914, ימים ספורים אחרי שגרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה] מצוין כי "למחרתו יצא אבי הבן למלחמה", ואילו בברית מס' רע"ז שנערכה בב' כסלו תרע"ה מסופר על מקרה טראגי בו נקרא הילד על שם אביו "אשר נפל במלחמה הנוראה והעצומה הסוערת כעת בין מלכי אירופא". בברית מס' רפ"ב "אביו כעת במלחמה", ובברית מס' רצ"א מהתאריך כ"ו שבט תרע"ו, מוזכר: "בן איש הצבא".
חותמות עתיקות של הקהילה האורטודוקסית בוויסבאדן - "Altisraelitische Kultusgemeinde Wiesbaden". בתוך הספר (בין העמודים 44-45) מצורף דף בכתב-יד ובו נוסח הברכות למילת גר ורשימות נוספות.
VI,י [2], 140 עמ'; [13] עמ' בכתב יד. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי שימוש. כריכת נייר צבעוני, מעט בלויה.

אוסף גדול של כ-45 לוחות שנה. רומניה, תרמ"ב-תרצ"ו 1882-1936. יידיש ועברית.
מרביתם הגדול של הלוחות נדפסו בעיר יאסי, והיתר בבוקרשט ובוטושאן. הלוחות כוללים דינים, מנהגים, מעט פרסומות ואף שירים קצרים [בחלק מהלוחות המאוחרים יותר מופיע גם השיר "התקווה"]. הטקסט ברובו הגדול ביידיש.
כ-45 לוחות. גודל ומצב משתנים. כתמים, קרעים ובלאי.

שבע חוברות מודפסות, סדרי תפילה לחנוכת בתי כנסת, הכנסת ספרי תורה ולחנוכת הבית. [ערי הולנד, המאה ה-19].
1. שיר חנוכת הבית, והוא סדר חינוך בית הכנסת החדשה בק"ק חארינחעם [חורינחם] יע"א. [הולנד, תר"ב 1842]. כולל שיר עם האקרוסטיכון: "קהלת חארינחעם".
2. Gezangen en gebeden - מזמור שיר חנוכת הבית, והוא סדר חינוך בית הכנסת החדשה בק"ק האג הבירה. "חברתיהו אני הצעיר מנחם מענדל לעווענשטאם רצ"ק [רועה צאן קדשים] בק"ק ראטטערדאם וגלילותיה יע"א, העומד כעת גם במקום אב"ד דק"ק האג והגליל". אמשטרדם, [תר"ד 1844]. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.
3. סדר חינוך ספר תורה לחברה קדושה דובר מישרים. אמשטרדם, [תרכ"ד 1864]. כולל שיר עם האקרוסטיכון: "דבר מישרים".
4. Regeling der feestviering - סדר חנוכת בית הכנסת בבית יתומי ח"ק מגדלי יתומים יע"א וחנוכת ספר תורה בבית התפלה הנ"ל. [אמשטרדם, תרכ"ה 1865]. עברית והולנדית עמוד מול עמוד.
5. סדר חינוך ספר תורה בק"ק האג יע"א. אמשטרדם, [תר"ל 1869]. עברית והולנדית. כולל שירים עם האקרוסטיכון: "האג", "קהל האג".
6. סדר החינוך מבית הכנסה [!] החדש דח"ק גמילות חסדים דק"ק האג יע"א. [הולנד, תרל"ט 1879]. כולל שירים עם האקרוסטיכון: "האג", "קהל האג".
7. חנוכת הבית לדוד, סדר לחינוך הבית להרב... חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א], מסודר בספרו כרם חמד. [אמשטרדם?, ת"ר - 1840].
שבע חוברות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.