ספר חבת ירושלים, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים, מאת רבי חיים הלוי הורביץ. ירושלם, תר"ד [1844]. מהדורה ראשונה. דפוס רבי ישראל ב"ק. איור בשער של בתי ירושלים והר הזיתים.
עם דף [3] ובו הסכמתו של רבי אהרן משה מגזע צבי [תקל"ה-תר"ה, מגדולי החסידות, תלמיד "החוזה מלובלין" ורבי אורי מטסרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים], ועם "הקדמת המאסף". דף זה חסר בעותקים רבים, וככל הנראה צורף רק לחלקם.
הקדמת המדפיס, ישראל ב"ר אברהם [ב"ק] ו"הקדמת המאסף" ר' מרדכי ב"ר שמואל הורוויץ, המספר שמצא את כתבי המחבר בבואו לארץ ישראל, וסדרם לדפוס.
[3], ס דף. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בשוליים העליונים במספר דפים. כריכה ישנה ובלויה.
ש' הלוי, מס' 23. לספר זה נדפסו מספר מהדורות זיוף, בקניגסברג ובלמברג. לפנינו המהדורה הראשונה והמקורית.
מצורף ספר נוסף בענייני ארץ ישראל: * ספר שבחי ירושלים. [לבוב], תרכ"ט [1869].

ארבעה ספרי קבלה מדפוסי ירושלים, חלקם מדפוסי רבי ישראל ב"ק:
1. ספר דברי שלום, פירוש על עץ חיים ושמונה שערים, עם דרושים, מאת רבי רפאל אברהם שלום שרעבי. ירושלים, [תר"ג 1843]. דפוס ישראל ב"ק. פגעי עש. חתימות, רישומי מפתחות לספר בכתב-יד. ש' הלוי, מס' 11.
2. ספר שער הפסוקים וספר הליקוטין, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, [תרכ"ג 1863]. דפוס ישראל ב"ק. עותק שונה, בו משולבים שני דפי השער של שער הפסוקים ושער הליקוטין בדף שער אחד. חתימה בשער: "אהרן שלוש". ש' הלוי, מס' 91.
3. ספר נהר שלום, מאת רבי שלום שרעבי. ירושלים, תרכ"ז [1867]. דפוס ישראל ב"ק. לט דף. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו לד דף, ובעותק שבספריה הלאומית לז דף. ש' הלוי 135.
4. ספר דברי שלום, פירוש על עץ חיים ושמונה שערים מאת רבי רפאל אברהם שלום שרעבי. ירושלים, תרמ"ג [1883]. הקדשה [קצוצה מעט] בדף השער מאת בניו של המו"ל (בן המחבר), רבי שלום משה חי גאגין: "להח'[כם] השלם והכולל... ר' אהרן שלוש..." מאת "בני הרב השמ"ח... אברהם ויצחק ס"ט". ש' הלוי, מס' 415.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים.

אוסף ספרי ירושלים, ביניהם ספרים מדפוסיהם של יואל משה סלומון, יצחק גאשצינני ועוד:
1. ספר שערי תורה, דברי מוסר והתעוררות, מאת רבי יעקב ביבאס. ירושלים, תר"ם [1880]. דפוס יצחק גאשצינני. חלק מדפי הספר נדפסו ככל הנראה בדפוסו של ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 356.
2-4. ספר מלחמת חובה, פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים" - מאת הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים". ירושלים, תרמ"ה [1885]. דפוס יצחק גאשצינני. חסר דף אחרון. ש' הלוי, מס' 508. כרוך עם: ספר עץ אבות, חלק א, ירושלים תרמ"ז 1887. דפוס יצחק גאשצינני. ש' הלוי, מס' 523. כרוך עם: ספר ערך דל. ירושלים, תרמ"ה 1885. דפוס יצחק גאשצינני. ש' הלוי, מס' 522.
5. ספר מחזה אברהם, "והוא דברי הזוהר הקדוש על פרשת ואתה תחזה המדבר בחכמות הפרצוף" עם פירוש אור החמה לרבי אברהם אזולאי, ועם איורים. ירושלים, [תר"ם 1880]. עם מעטפת כחולה מודפסת, קרועה בצדה האחורי. ש' הלוי, מס' 347.
6. ספר שדה בוכים, הספד על שבעה רבנים ופרנסי הציבור, הנהגות ישרות ו"תפלה על קברי צדיקים - תפלות לי"ב שערים", מאת רבי מרדכי יצחק וויינצימר. ירושלים, תרכ"ג [1863]. ש' הלוי, מס' 86.
7. ספר הישר לרבינו תם. ירושלים, [תרכ"ד 1864]. ש' הלוי, מס' 97.
8. ספר הציבי ציונים, חלק שני, פירושי פסוקים ואגדות חז"ל, מאת רבי בן ציון שלז. ירושלים, [תרל"ב 1872]. ש' הלוי, מס' 174. כרוך עם: חלק מספר כוכב יעקב למחבר הנ"ל ועם ספר נוסף לא מזוהה.
9. ספר דרך תבונות לרמח"ל, עם ביאור דעת לנבון, מאת רבי יהושע הכהן בישקוביץ. ירושלים, [תר"ם 1880]. ש' הלוי, מס' 338.
10. ספר אהל אברהם, שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם שאג. ירושלים, [תרמ"א 1881]. ש' הלוי, מס' 363.
11. ספר דברי חכמה, אמרי מוסר מאת רבי חיים זאב וואלף. ירושלים, [תר"ם 1880]. חסר דף אחרון. רישום בדף השער: "מנחת זכרון מבעהמ"ח לר' שלמה זלמן בהרנ"ץ פרוש זצ"ל". ש' הלוי, מס' 337.
12. שנת "ספר עיר דויד (תרמ"ד)", דברי תורה ועניינים שונים, עם לוח קצר של שנת תרמ"ד, מאת רבי דוד כהן מירושלים. ירושלים, תרמ"ד [1883]. ש' הלוי, מס' 465.
13. ספר טובת מראה, על העיר טבריה, מאת רבי רפאל אוחנא. ירושלים, [תרנ"ז 1897]. שער בדיו זהובה.
13 ספרים וחוברות ב-11 כרכים. גודל ומצב משתנים.

ספר ברית אברהם, על עניני ברית מילה. תפלות ופיוטים עם תרגום לגרמנית וביאור, הלכות ומנהגים. מאת רבי צבי בנימין אויערבך (אב"ד הלברשטט, בעל "נחל אשכול"). פרנקפורט דמיין, [תר"כ] 1860. מהדורה ראשונה. בתחילת הספר מבוא היסטורי מעניין לתולדות יהדות אשכנז ופייטניה.
בסוף הספר מצורפים דפים ובהם תיעוד בכתב-יד של כ-300 בריתות, שערך המוהל רבי ישעיה בלוהם [בלום] בין השנים תרל"ט-תרע"ח 1879-1918. הבריתות הראשונות התקיימו בזולצבורג [Sulzburg, דרום גרמניה], לאחר מכן הוא מל כמה פעמים בביעל [Biel] שבשווייץ. בשנת תרנ"ג (1893) עבר לוויסבאדן [Wiesbaden], ורוב הבריתות התקיימו שם ובסביבה (נזכרו: "ביעבריך על נהר רהיין" Biebrich, "ביערזטאדט" Bierstadt, "דאטצהיים" Dotzheim, "האלצהויזען איבער אאר" Holzhausen über Aar, "וואללויא" Wallau, "זאננענבערג" Sonnenberg, "ערבענהיים" Erbenheim, "קאבלענץ" Koblenz, "שיערזטיין" Schierstein, ועוד. ברית מס' ע"ט של קרוב משפחה נערכה בעיר רחוקה יותר: קונסטנץ Konstanz).
בפנקס המילה פרטים מעניינים על הבריתות שערך, מידע גניאולוגי על מרבית הילדים הנימולים (בחלקם מידע מפורט על בני משפחתם, מוצאם ומקצועם), פרטים הלכתיים, מקרים רפואיים שונים, מאורעות הזמן ומלחמת העולם הראשונה.
בראש הספר הקדשה עצמית של המוהל רבי "ישעיה במוה"ר קלונימוס בלוהם, ש"ץ שו"ב ומורה", שקיבל את הספר במתנה מ"ר' אשר ב"ר שמעון בעכהאֶפער... על מנת שאהיה מוהל..." [ר' אשר בכהפר היה כנראה מורה בזולצבורג - בנו משה שמעון נרשם בפנקס בברית מס' ז']. בברית מס' י"ד תיעוד על מילת בנו בכורו של המוהל עצמו: "קלונימוס בן ישעיה הנולד לי מאשתי מרת יוליע במז"ט ש"ק פינחס ונמול ע"י ש"ק מו"מ [על יָדִי שבת קודש מטות ומסעי] ב' מנחם אב התר"ן [1890], יום מיתת אבי מורי ז"ל זה לפני שתים עשרה שנה וזכיתי בע"ה לקרוא בני בכורי זה בשם אבי הנ"ל ז"ל". בשלושת הבריתות הראשונות מופיעים שירים מיוחדים עם אקרוסטיכון של שם הילד הנימול. בשנת תרס"א מל את הילד יצחק במברגר, בנו של רבי פנחס במברגר מרבני המבורג [שאשתו הגיעה כנראה ללדת בבית אביה - רבי אליעזר ליפמן הכהן קאהן רבה של וויסבאדן] (ברית מס' צ"ו).
לקראת סוף הפנקס תיעוד על בריתות בזמן מלחמת העולם הראשונה, חלקן לבניהם של חיילים שיצאו לשדות הקרב. בברית מס' רע"א שנערכה בי"ב אב תרע"ד [4 באוגוסט 1914, ימים ספורים אחרי שגרמניה הכריזה מלחמה על רוסיה] מצוין כי "למחרתו יצא אבי הבן למלחמה", ואילו בברית מס' רע"ז שנערכה בב' כסלו תרע"ה מסופר על מקרה טראגי בו נקרא הילד על שם אביו "אשר נפל במלחמה הנוראה והעצומה הסוערת כעת בין מלכי אירופא". בברית מס' רפ"ב "אביו כעת במלחמה", ובברית מס' רצ"א מהתאריך כ"ו שבט תרע"ו, מוזכר: "בן איש הצבא".
חותמות עתיקות של הקהילה האורטודוקסית בוויסבאדן - "Altisraelitische Kultusgemeinde Wiesbaden". בתוך הספר (בין העמודים 44-45) מצורף דף בכתב-יד ובו נוסח הברכות למילת גר ורשימות נוספות.
VI,י [2], 140 עמ'; [13] עמ' בכתב יד. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי שימוש. כריכת נייר צבעוני, מעט בלויה.