מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove דפוס filter דפוס
- ישראל (14) Apply ישראל filter
- במאה (14) Apply במאה filter
- וארץ (14) Apply וארץ filter
- ודברי (14) Apply ודברי filter
- ירושלים (14) Apply ירושלים filter
- מסמכים, (14) Apply מסמכים, filter
- מסמכים (14) Apply מסמכים filter
- מכתבים (14) Apply מכתבים filter
- ה-19 (14) Apply ה-19 filter
- 19 (14) Apply 19 filter
- 19th (14) Apply 19th filter
- and (14) Apply and filter
- book (14) Apply book filter
- centuri (14) Apply centuri filter
- document (14) Apply document filter
- documents, (14) Apply documents, filter
- eretz (14) Apply eretz filter
- in (14) Apply in filter
- israel (14) Apply israel filter
- jerusalem (14) Apply jerusalem filter
- letter (14) Apply letter filter
- th (14) Apply th filter
- the (14) Apply the filter
- צרפת (4) Apply צרפת filter
- ומכתבים (4) Apply ומכתבים filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- דברי (4) Apply דברי filter
- french (4) Apply french filter
- jewri (4) Apply jewri filter
מציג 1 - 12 of 18
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
כרוז אל הקהילה היהודית, מטעם "אספת פקידי בני ישראל יושבי צרפת ואיטאליה", לקראת כינוס "הסנהדרין של פריז". פריז, "חדש תשרי שנת אראנו נפלאות לפ"ק" [תקס"ז], ה-6 באוקטובר, 1806. עברית ואיטלקית, עמודה מול עמודה.
כרוז מודפס, הפונה אל "אחינו עדת ישורון", אשר פורסם מטעם אספת נכבדי הקהילות היהודיות של צרפת ואיטליה במטרה לעודד השתתפות ב"סנהדרין של פריז". חתום בסופו בכת"י (באותיות לטיניות) בידי נשיא אספת הנכבדים, אברהם פורטדו, ובידי מזכירי האסיפה יצחק שמואל אביגדור (Isaac Samuel Avigdor, אשר חותם גם בעברית) ויצחק רודריגז (Isaac Rodrigues). תחת החתימות מופיעה חותמת האסיפה.
לאורך הכרוז מתוארים באריכות החשיבות הגדולה הטמונה בכינוס "הסנהדרין של פריז" וגדולתו של נפוליאון, ולקראת סופו נכתב: "הנה מה טוב ומה נעים לכל עדת בני ישראל ישבי איורופה [אירופה] לעזר בטובת אנשי אמונתם כן כאשר הוא לנו לכבוד ולתפארת להסב אלינו אור פני מלך נשא ורם כמוהו. אין כמונו בארץ עם אשר לו יאות לאהוב את אדוניו ולהשתבח בתהלתו, כי מי כמונו היום יתהלל במלך הגדול הזה, אשר הוציא לאור משפטנו, ופרשז עלינו אברת חסדיו, להקים מעפר אביוני אדם, להשיב הנדחים ממקהלות, ויאשר בארץ עם המתהלך גם מאז בישרו בקרב ביתו, ויָשֶב לו הוד יקרו, וילמדהו לדעת ערכו, ויבטיחהו כי ככל האזרח כמוהו יהיה: הן אלה קצות חסדיו אשר הגדיל לעשות עמנו נאפוליאון האדיר...".
ב-30 למאי 1806, על רקע גל של אנטישמיות באזור אלזס-לוריין, כינס קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה אסיפה של בעלי הון, רבנים, ואנשי ציבור יהודיים בצרפת ובאיטליה ("אספת הנכבדים"). בפני האספה הוצגו תריסר שאלות שנועדו להעריך את מידת הזדהותם עם האימפריה הצרפתית ואת יחסם אליה, ובפרט לבחון האם קיימת סתירה בין חוקי היהדות לחוק הצרפתי. התשובות שהתקבלו, אשר ביטאו את זיקתם של היהודים לצרפת, היו לשביעות רצונו של נפוליאון, והוא ביקש להעניק להן תוקף חוקי ולהפכן לבסיס החקיקה בדבר מעמדם של היהודים. לצורך כך כינס אספה נוספת, מצומצמת יותר, של רבנים ואנשי ציבור יהודים, אשר נקראה "הסנהדרין של פריז". הסנהדרין אישרה את תשובות האספה ובכך נתנה להן תוקף הלכתי לכאורה.
אברהם פורטדו (1756-1817), החתום על הכרוז, נולד בלונדון ועבר לצרפת, שם עסק במכירת אדמות. לקראת כינוס "אספת הנכבדים" נבחר לשמש כנשיא האסיפה, ומאוחר יותר שימש כדובר ה"סנהדרין". בשנת 1815 נבחר לשמש כגזבר עיריית בורדו.
[4] עמ' (גליון מקופל לשניים), 36 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר כתמים וקרעים קלים. חציו העליון של העמוד האחרון כהה מעט.
כרוז מודפס, הפונה אל "אחינו עדת ישורון", אשר פורסם מטעם אספת נכבדי הקהילות היהודיות של צרפת ואיטליה במטרה לעודד השתתפות ב"סנהדרין של פריז". חתום בסופו בכת"י (באותיות לטיניות) בידי נשיא אספת הנכבדים, אברהם פורטדו, ובידי מזכירי האסיפה יצחק שמואל אביגדור (Isaac Samuel Avigdor, אשר חותם גם בעברית) ויצחק רודריגז (Isaac Rodrigues). תחת החתימות מופיעה חותמת האסיפה.
לאורך הכרוז מתוארים באריכות החשיבות הגדולה הטמונה בכינוס "הסנהדרין של פריז" וגדולתו של נפוליאון, ולקראת סופו נכתב: "הנה מה טוב ומה נעים לכל עדת בני ישראל ישבי איורופה [אירופה] לעזר בטובת אנשי אמונתם כן כאשר הוא לנו לכבוד ולתפארת להסב אלינו אור פני מלך נשא ורם כמוהו. אין כמונו בארץ עם אשר לו יאות לאהוב את אדוניו ולהשתבח בתהלתו, כי מי כמונו היום יתהלל במלך הגדול הזה, אשר הוציא לאור משפטנו, ופרשז עלינו אברת חסדיו, להקים מעפר אביוני אדם, להשיב הנדחים ממקהלות, ויאשר בארץ עם המתהלך גם מאז בישרו בקרב ביתו, ויָשֶב לו הוד יקרו, וילמדהו לדעת ערכו, ויבטיחהו כי ככל האזרח כמוהו יהיה: הן אלה קצות חסדיו אשר הגדיל לעשות עמנו נאפוליאון האדיר...".
ב-30 למאי 1806, על רקע גל של אנטישמיות באזור אלזס-לוריין, כינס קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה אסיפה של בעלי הון, רבנים, ואנשי ציבור יהודיים בצרפת ובאיטליה ("אספת הנכבדים"). בפני האספה הוצגו תריסר שאלות שנועדו להעריך את מידת הזדהותם עם האימפריה הצרפתית ואת יחסם אליה, ובפרט לבחון האם קיימת סתירה בין חוקי היהדות לחוק הצרפתי. התשובות שהתקבלו, אשר ביטאו את זיקתם של היהודים לצרפת, היו לשביעות רצונו של נפוליאון, והוא ביקש להעניק להן תוקף חוקי ולהפכן לבסיס החקיקה בדבר מעמדם של היהודים. לצורך כך כינס אספה נוספת, מצומצמת יותר, של רבנים ואנשי ציבור יהודים, אשר נקראה "הסנהדרין של פריז". הסנהדרין אישרה את תשובות האספה ובכך נתנה להן תוקף הלכתי לכאורה.
אברהם פורטדו (1756-1817), החתום על הכרוז, נולד בלונדון ועבר לצרפת, שם עסק במכירת אדמות. לקראת כינוס "אספת הנכבדים" נבחר לשמש כנשיא האסיפה, ומאוחר יותר שימש כדובר ה"סנהדרין". בשנת 1815 נבחר לשמש כגזבר עיריית בורדו.
[4] עמ' (גליון מקופל לשניים), 36 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר כתמים וקרעים קלים. חציו העליון של העמוד האחרון כהה מעט.
קטגוריה
יהדות צרפת - דברי דפוס ומכתבים
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: לא נמכר
קונטרס בכתב-יד, תשובה הלכתית ארוכה בעניני עגונה. וויזאן (Wizajny, ליטא), טבת תרל"ב [1871].
תשובה בענין העגונה חיה שרה בת ר' שלום לפידות מהעיר לינעווע הסמוכה לוויז'אן, שבעלה יחזקאל ווארטעלסקי, נעלם בפריז ביום שני של חג השבועות תרל"א, במהומה הגדולה שהיתה בעיר, כשחיילי צבא-צרפת ירו ללא אבחנה על אנשים ברחובות העיר.
בתחילת הקונטרס העתקת מכתבי-עדות על המאורע, מאת רבני צרפת רבי "צדוק ב"ר אליעזר הכהן אב"ד דק' פאריס" ורבי "אליעזר אוזידער מורה למדינת צרפת", הכותבים כי הנעדר כנראה נורה למות ברחובות פריז ונקבר ללא זיהוי.
חג השבועות חל באותה שנה ב-26 ו-27 במאי 1871 - כשבועיים לאחר כניעת צרפת במלחמת פרוסיה-צרפת. ימים אלו - 21-28 במאי 1871 - ידועים בהיסטוריה של צרפת בכינוי "שבוע הדמים" - "La Semaine Sanglante". כאשר הצבא הצרפתי [של "ממשלת וורסאי"] כבש את פריז מידי המורדים המהפכניים ["הקומונה הפריזאית"], נורו למות עשרות אלפי מורדים ואזרחים בלתי חמושים, בשמונת ימי לחימה ברחובות פריז.
כותב התשובה הוא כנראה הגאון רבי שמואל צבי הלוי וויין - הרב מוויז'אן (אוצר הרבנים 19623), בן הגאון הנודע רבי משה אריה הלוי אב"ד איישישוק, פוניבז' ויאנובה [מגדולי הדור שהסכימו בשנת תרל"ב על ספר "חפץ חיים" במהדורתו הראשונה, נפטר תרנ"ב]. רבי שמואל צבי כיהן בדיינות בפוניבז' וביאנובה ובשנת תר"ל בערך נתמנה לרבה של העיירה וויז'אן (הסמוכה לקלווריה), ונודע לגאון חריף ומפולפל. לאחר מכן נסע לארה"ב [לפני שנת 1888] וכיהן בה ברבנות למעלה מארבעים שנה. מגדולי רבני העיר ניו יורק בה כיהן ברבנות בבורו-פארק וכאב"ד "בית דין הגדול" שהוקם כנגד "אגודת הקהלות". נפטר בשנות התר"פ בערך.
45 עמ' כתובים 19.5 ס"מ. כתיבה מסודרת עם מסגרות לכל העמודים. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי רב, עם פגיעות קלות בטקסט.
תשובה בענין העגונה חיה שרה בת ר' שלום לפידות מהעיר לינעווע הסמוכה לוויז'אן, שבעלה יחזקאל ווארטעלסקי, נעלם בפריז ביום שני של חג השבועות תרל"א, במהומה הגדולה שהיתה בעיר, כשחיילי צבא-צרפת ירו ללא אבחנה על אנשים ברחובות העיר.
בתחילת הקונטרס העתקת מכתבי-עדות על המאורע, מאת רבני צרפת רבי "צדוק ב"ר אליעזר הכהן אב"ד דק' פאריס" ורבי "אליעזר אוזידער מורה למדינת צרפת", הכותבים כי הנעדר כנראה נורה למות ברחובות פריז ונקבר ללא זיהוי.
חג השבועות חל באותה שנה ב-26 ו-27 במאי 1871 - כשבועיים לאחר כניעת צרפת במלחמת פרוסיה-צרפת. ימים אלו - 21-28 במאי 1871 - ידועים בהיסטוריה של צרפת בכינוי "שבוע הדמים" - "La Semaine Sanglante". כאשר הצבא הצרפתי [של "ממשלת וורסאי"] כבש את פריז מידי המורדים המהפכניים ["הקומונה הפריזאית"], נורו למות עשרות אלפי מורדים ואזרחים בלתי חמושים, בשמונת ימי לחימה ברחובות פריז.
כותב התשובה הוא כנראה הגאון רבי שמואל צבי הלוי וויין - הרב מוויז'אן (אוצר הרבנים 19623), בן הגאון הנודע רבי משה אריה הלוי אב"ד איישישוק, פוניבז' ויאנובה [מגדולי הדור שהסכימו בשנת תרל"ב על ספר "חפץ חיים" במהדורתו הראשונה, נפטר תרנ"ב]. רבי שמואל צבי כיהן בדיינות בפוניבז' וביאנובה ובשנת תר"ל בערך נתמנה לרבה של העיירה וויז'אן (הסמוכה לקלווריה), ונודע לגאון חריף ומפולפל. לאחר מכן נסע לארה"ב [לפני שנת 1888] וכיהן בה ברבנות למעלה מארבעים שנה. מגדולי רבני העיר ניו יורק בה כיהן ברבנות בבורו-פארק וכאב"ד "בית דין הגדול" שהוקם כנגד "אגודת הקהלות". נפטר בשנות התר"פ בערך.
45 עמ' כתובים 19.5 ס"מ. כתיבה מסודרת עם מסגרות לכל העמודים. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-גרוע. קרעים ובלאי רב, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
יהדות צרפת - דברי דפוס ומכתבים
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: לא נמכר
מכתב בפורמט גדול, בכתיבה קליגרפית מעוטרת, מאת רבי ליפמן אליעזר בן אהרן הכהן סופר מאמשטרדם, ומכתב רבי שלמה זלמן אולמן הרב-הראשי לצרפת - אל רבי מיכאל אליעזר הכהן אב"ד מרסיי. פריז, [תרט"ו 1856].
כתיבה אשכנזית קליגרפית מסולסלת, עם כותרות והדגשות בכתב מרובע. נכתב על דפים בפורמט גדול. בראש הדף הראשון כותרת מעוגלת: "שויתי ה' לנגדי תמיד". תוכן המכתב: בקשת הסכמה לספר "ארחות ישר" שחיבר הכותב, והוא כתוב באריכות, במליצות וסלסולי לשון רבים. בדף השני, בשולי המכתב, הוספת מספר שורות של מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן אולמן [רבה הראשי של צרפת].
הכותב, רבי ליפמן אליעזר סופר מאמשטרדם חיבר והוציא לאור את הספר "גן רוה", ליקוטים לתלמידים על התורה והמצוות, בשפה הצרפתית (פריז, 1850). כפי הנראה, הספר שעליו מדובר במכתב שלפנינו, לא נדפס.
הנמען הוא רבי מיכאל אליעזר הכהן, אב"ד מרסיי (מרסיליא), מחבר ספר "שכיות החמדה" (מאינץ, תרל"ז).
[2] דף (3 עמודים כתובים). 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים, משוקמים ברובם בנייר-דבק חומצי (סלוטייפ). נתון בכריכה.
מקור: אוסף משפחת ששון. אהל דוד, עמ' 404, מס' 764c.
כתיבה אשכנזית קליגרפית מסולסלת, עם כותרות והדגשות בכתב מרובע. נכתב על דפים בפורמט גדול. בראש הדף הראשון כותרת מעוגלת: "שויתי ה' לנגדי תמיד". תוכן המכתב: בקשת הסכמה לספר "ארחות ישר" שחיבר הכותב, והוא כתוב באריכות, במליצות וסלסולי לשון רבים. בדף השני, בשולי המכתב, הוספת מספר שורות של מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן אולמן [רבה הראשי של צרפת].
הכותב, רבי ליפמן אליעזר סופר מאמשטרדם חיבר והוציא לאור את הספר "גן רוה", ליקוטים לתלמידים על התורה והמצוות, בשפה הצרפתית (פריז, 1850). כפי הנראה, הספר שעליו מדובר במכתב שלפנינו, לא נדפס.
הנמען הוא רבי מיכאל אליעזר הכהן, אב"ד מרסיי (מרסיליא), מחבר ספר "שכיות החמדה" (מאינץ, תרל"ז).
[2] דף (3 עמודים כתובים). 38 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים, משוקמים ברובם בנייר-דבק חומצי (סלוטייפ). נתון בכריכה.
מקור: אוסף משפחת ששון. אהל דוד, עמ' 404, מס' 764c.
קטגוריה
יהדות צרפת - דברי דפוס ומכתבים
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: לא נמכר
סט מחזורים - ערך התפלות, לכל מועדי השנה, כמנהג אשכנז, "מסודר ומדויק ונעתק ללשון צרפת". פריז, תרכ"ה-תרכ"ח [1865-1868].
מקור ותרגום לצרפתית עמוד מול עמוד.
סט שלם בעשרה כרכים, עם כריכות מקוריות מפוארות. בראש כל כרך, לפני השער, דף עם איור ליטוגרפי נאה (בכל אחד מהכרכים איור של אפיזודה אחרת מהתנ"ך).
10 כרכים. 21 ס"מ. מצב טוב מאד. מעט כתמים. חיתוך דפים מוזהב. נייר פורזץ צבעוני. בלאי קל בכריכות.
מקור: אוסף משפחת ששון.
מקור ותרגום לצרפתית עמוד מול עמוד.
סט שלם בעשרה כרכים, עם כריכות מקוריות מפוארות. בראש כל כרך, לפני השער, דף עם איור ליטוגרפי נאה (בכל אחד מהכרכים איור של אפיזודה אחרת מהתנ"ך).
10 כרכים. 21 ס"מ. מצב טוב מאד. מעט כתמים. חיתוך דפים מוזהב. נייר פורזץ צבעוני. בלאי קל בכריכות.
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
יהדות צרפת - דברי דפוס ומכתבים
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $3,800
נמכר ב: לא נמכר
שטר שליחות מעיר הקודש ירושלים, לשד"ר רבי רחמים שלמה הלוי, שנשלח מטעם חברת "ביקור חולים" ולטובת בנית בית אכסניה לעניים חולים בשם "אוֹסְפֵי דל" [לשון נופלת על לשון: הוספיטאל - אוספי דל]. בחתימות גדולי חכמי העיר: רבי "רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי ס"ט", רבי "יוסף זאמירו", רבי "יעקב ן' צהל" ורבי "אברהם משה זכות". ירושלים, [תקע"ה 1815].
המקובל הקדוש רבי (רפאל) אברהם שלום מזרחי שרעבי - הרב הרא"ש (תקל"ה-תקפ"ז 1775-1816), בנו של המקובל רבי חזקיהו יצחק שרעבי (המכונה הרב "הח"י בשמ"ש") ונכדו של הרש"ש שנולד כשנתיים לפני פטירת סבו הגדול. מנעוריו נתגדל ונתחנך בין כותלי הבית הקדוש של מדרש המקובלים "בית-אל". בימיו היה נקרא "רבי אברהם חסיד" אך נודע יותר בשם: "הרב הרא"ש". נודע גם בשם "בעל הנס" על שם מופתים ונפלאות שהיה פועל בכח קדושתו הרבה וע"י קבלה-מעשית. ראה אודות כך בספר "אור השמש" (ירושלים, תש"ל, עמ' עג-פב). לאחר פטירתו הותיר כתבי-יד בקבלה, מהם נדפס הספר הקדוש "דברי שלום" שיצא לאור ע"י חתנו הראשון-לציון רבי חיים אברהם גאגין.
החותמים האחרים: רבי יוסף זאמירו (נפטר תר"ג), גאון ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים. מחבר ספר השו"ת "הון יוסף" שהדפיסו יחד עם ספר "דברי דוד" להרדב"ז (ליוורנו, תקפ"ח); רבי יעקב בן צהל מחכמי ירושלים בראשית המאה ה-19. חתום בהסכמות רבות. שני תשובות ממנו נדפסו ע"י רבי נתן קורוניל בסוף ספר "פסקי חלה" (ירושלים, תרל"ו).
השד"ר הוא רבי רחמים שלמה הלוי (נפטר תרל"ד), שנשלח לשליחות זו בבחרותו, בה כבר היה ניכר במעלות תורתו ויראתו. לימים כיהן כראב"ד בירושלים, ומראשי חכמי וחסידי ישיבת המקובלים "בית אל".
דף 22X32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. רישומים בכתב-יד מזרחי של רבי יצחק בדאהב.
שטר-השליחות שלפנינו, נעתק ונדפס ע"י רבי יצחק בדאהב, בספרו "בנין ירושלים - כי ביצחק" (ירושלים, תרפ"ז). ראה עוד אודות שליחות מיוחדת זו, בספר שלוחי ארץ ישראל, א' יערי, עמ' 711-712.
המקובל הקדוש רבי (רפאל) אברהם שלום מזרחי שרעבי - הרב הרא"ש (תקל"ה-תקפ"ז 1775-1816), בנו של המקובל רבי חזקיהו יצחק שרעבי (המכונה הרב "הח"י בשמ"ש") ונכדו של הרש"ש שנולד כשנתיים לפני פטירת סבו הגדול. מנעוריו נתגדל ונתחנך בין כותלי הבית הקדוש של מדרש המקובלים "בית-אל". בימיו היה נקרא "רבי אברהם חסיד" אך נודע יותר בשם: "הרב הרא"ש". נודע גם בשם "בעל הנס" על שם מופתים ונפלאות שהיה פועל בכח קדושתו הרבה וע"י קבלה-מעשית. ראה אודות כך בספר "אור השמש" (ירושלים, תש"ל, עמ' עג-פב). לאחר פטירתו הותיר כתבי-יד בקבלה, מהם נדפס הספר הקדוש "דברי שלום" שיצא לאור ע"י חתנו הראשון-לציון רבי חיים אברהם גאגין.
החותמים האחרים: רבי יוסף זאמירו (נפטר תר"ג), גאון ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים. מחבר ספר השו"ת "הון יוסף" שהדפיסו יחד עם ספר "דברי דוד" להרדב"ז (ליוורנו, תקפ"ח); רבי יעקב בן צהל מחכמי ירושלים בראשית המאה ה-19. חתום בהסכמות רבות. שני תשובות ממנו נדפסו ע"י רבי נתן קורוניל בסוף ספר "פסקי חלה" (ירושלים, תרל"ו).
השד"ר הוא רבי רחמים שלמה הלוי (נפטר תרל"ד), שנשלח לשליחות זו בבחרותו, בה כבר היה ניכר במעלות תורתו ויראתו. לימים כיהן כראב"ד בירושלים, ומראשי חכמי וחסידי ישיבת המקובלים "בית אל".
דף 22X32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. רישומים בכתב-יד מזרחי של רבי יצחק בדאהב.
שטר-השליחות שלפנינו, נעתק ונדפס ע"י רבי יצחק בדאהב, בספרו "בנין ירושלים - כי ביצחק" (ירושלים, תרפ"ז). ראה עוד אודות שליחות מיוחדת זו, בספר שלוחי ארץ ישראל, א' יערי, עמ' 711-712.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: לא נמכר
כתב שד"רות לרבי יהודה זרחיה אזולאי, שנשלח בשליחות ל"עיר תהלה מוגאדור יע"א היא העיר המהוללה אצוירא יע"א" [מוגדור, מרוקו], בחתימת רבני ירושלים: רבי שלמה משה סוזין, רבי שמואל הלוי, רבי חזקיה אברהם הכהן, רבי משה בכ"ר דוד "דידיע מאג'אר", רבי יהודה ב"ר רפאל נבון ורבי ישראל חיים רפאל סגרי. [ירושלים, תק"ץ בערך].
כתיבת סופר נאה, עם חתימות רבניות מסולסלות בשולי כתב השליחות.
רבי יהודה זרחיה אזולאי (נפטר תרל"א), יליד מארקש שבמרוקו, שעלה לירושלים בשנת תקע"ב, יצא בשליחות ירושלים למרוקו מספר פעמים. השליחות הראשונה בשנת תק"ץ, ובה סבב בערי מרוקו עד שנת תקצ"ד. בשנת תקצ"ה נשלח שנית למרוקו, ושוב נשלח בשנים תר"ג ותר"ח. [על שליחותו ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 718-720]. בכתב השליחות שלפנינו לא מופיע תאריך, אך הוא דומה בנוסחו לאגרת משנת תק"ץ לקהילות סאלי ומארקש שמובאת אצל יערי [שם].
דף, 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קרעים וסימני קיפול. נתון במסגרת זכוכית.
כתיבת סופר נאה, עם חתימות רבניות מסולסלות בשולי כתב השליחות.
רבי יהודה זרחיה אזולאי (נפטר תרל"א), יליד מארקש שבמרוקו, שעלה לירושלים בשנת תקע"ב, יצא בשליחות ירושלים למרוקו מספר פעמים. השליחות הראשונה בשנת תק"ץ, ובה סבב בערי מרוקו עד שנת תקצ"ד. בשנת תקצ"ה נשלח שנית למרוקו, ושוב נשלח בשנים תר"ג ותר"ח. [על שליחותו ראה: אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 718-720]. בכתב השליחות שלפנינו לא מופיע תאריך, אך הוא דומה בנוסחו לאגרת משנת תק"ץ לקהילות סאלי ומארקש שמובאת אצל יערי [שם].
דף, 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי, קרעים וסימני קיפול. נתון במסגרת זכוכית.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $250
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב שד"רות בכתיבה קליגרפית נאה, חתום בחותמות (בצורת חתימה) של ראשי הרבנים רבי אברהם אשכנזי ורבי רפאל מאיר פאניזיל, חותמות מוסדות הקהילה וחותמות של ממוני "ועד פקידי קושטא": רבי חיים נסים ברוך, רבי שלמה אבועלפיא, ועוד. ירושלים, [אדר ב' תר"ל 1870].
נשלח אל רבי יהודה צ'רמון [מרבני והראן, אלג'יריה], אודות שליחותו של רבי אשר אברהם הלוי בן רבי יעקב הלוי "מהמשפחות המיוחסות שבירושלם", כ"שד"ר נהוג" לטובת יהודי ירושלים העניים והאביונים יתומים ואלמנות, הסובלים מהמצב הקשה של בצורת-גשמים, מכת הארבה וחרפת הרעב - "כי פקוח נפשות יש כאן".
"שד"ר נהוג" - תואר לשליח-קבוע מארץ ישראל לקהילות חו"ל, שהיה מבקר בזמנים קבועים מראש, לגבות את מעות ארץ-ישראל כפי המנהג הקבוע וההקצבה הקבועה בכל קהילה. מלבד זאת היו שליחים שיצאו למגביות מיוחדות וחד-פעמיות, שהיו אוספים תרומות מחוץ למיכסה הקבועה שנמסרה לשליח הנהוג.
דף 30 ס"מ. מצב בינוני. נזקי עש ובלאי. כתמים.
מודבק על דף הגהת-הדפוס של ספר ארעא דרבנן (קושטא, תק"ה) עם תיקונים בכתב-יד.
נשלח אל רבי יהודה צ'רמון [מרבני והראן, אלג'יריה], אודות שליחותו של רבי אשר אברהם הלוי בן רבי יעקב הלוי "מהמשפחות המיוחסות שבירושלם", כ"שד"ר נהוג" לטובת יהודי ירושלים העניים והאביונים יתומים ואלמנות, הסובלים מהמצב הקשה של בצורת-גשמים, מכת הארבה וחרפת הרעב - "כי פקוח נפשות יש כאן".
"שד"ר נהוג" - תואר לשליח-קבוע מארץ ישראל לקהילות חו"ל, שהיה מבקר בזמנים קבועים מראש, לגבות את מעות ארץ-ישראל כפי המנהג הקבוע וההקצבה הקבועה בכל קהילה. מלבד זאת היו שליחים שיצאו למגביות מיוחדות וחד-פעמיות, שהיו אוספים תרומות מחוץ למיכסה הקבועה שנמסרה לשליח הנהוג.
דף 30 ס"מ. מצב בינוני. נזקי עש ובלאי. כתמים.
מודבק על דף הגהת-הדפוס של ספר ארעא דרבנן (קושטא, תק"ה) עם תיקונים בכתב-יד.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתבים מגדולי רבני ירושלים ומנהיגי הישוב האשכנזי, על פרשת הוצאת שם-רע על אחד ממנהלי בית החרושת של מונטיפיורי. ירושלים, [תרי"ז 1857].
· מכתב בית הדין "של כולל אשכנזים פרושים", בחתימות ידם של רבי "שמואל סלאנט" רבי "מרדכי מאיר בהרב מו"ה אלי' [רבי מרדכי מאיר רובינרזון אב"ד מזריטש] ורבי "בנימין דוד מווילנא" - המודיעים שלאחר דרישה וחקירה, התברר שאין אמת בהשמצות על מנהל בית החרושת של מונטיפיורי "לכן עפ"י דין תורה אסור לבזות את ---- הנ"ל, ואדרבא כל איש הירא את ה' ישמור לנפשו מלדבר בזה, למען לא יכשל בענין... המוציא שם רע על חבירו".
בהמשך הדף מכתב בחתימת ידו של מנהיג הישוב רבי ישעיה ברדקי [חתנו של רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא], החותם "ישעי' בא"א מו"ה יששכר בער זצללה"ה" הכותב "כי אורבים ואויבים... רדפוהו ואפקו לקלא".
בסוף הדף מכתב מבית הדין של הרב מקוטנא ו"כולל פולין", בחתימות הרב מקוטנא רבי "משה יהודה ליב בן הרבני מו"ה בנימין זללה"ה", רבי "יעקב יהודא בהרמ"א ז"ל לעווי", ורבי "ברוך בנימין זאב" ויינשטוק [תלמיד "החוזה מלובלין"].
· העתקה של המכתבים הנ"ל כשבכותרת הדף כיתוב: "העתק מהכתבים שניתנו להשר ר' משה מונטיפיורי נ"י בעת היה פה בשנת תרטו"ב, אשר אמר השר להרב ר' ישעי' נ"י והרב ר' שמואל סלאנט נ"י... ושאל השר את שני הרבנים הנ"ל אם אמת נכון הדבר, על זה השיבו לו... ואויבים הוא דאפקוהו לקלא. וביקש השר לתת לו בכתב...".
· מכתב ארוך מרבני הספרדים, בחתימות רבי יעקב גיניאו, רבי רפאל שלום הלוי ורבי דוד יהודה הכהן. נשלח אל בית הדין של קהל "פרושים", כאשר הם מביאים את העדויות שקיבלו נגד האיש הנ"ל. ירושלים, תרי"ז [1857].
3 מסמכים, גודל משתנה. מצב טוב. בכל המסמכים נמחקו הזכרות שמו של האיש המושמץ.
· מכתב בית הדין "של כולל אשכנזים פרושים", בחתימות ידם של רבי "שמואל סלאנט" רבי "מרדכי מאיר בהרב מו"ה אלי' [רבי מרדכי מאיר רובינרזון אב"ד מזריטש] ורבי "בנימין דוד מווילנא" - המודיעים שלאחר דרישה וחקירה, התברר שאין אמת בהשמצות על מנהל בית החרושת של מונטיפיורי "לכן עפ"י דין תורה אסור לבזות את ---- הנ"ל, ואדרבא כל איש הירא את ה' ישמור לנפשו מלדבר בזה, למען לא יכשל בענין... המוציא שם רע על חבירו".
בהמשך הדף מכתב בחתימת ידו של מנהיג הישוב רבי ישעיה ברדקי [חתנו של רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא], החותם "ישעי' בא"א מו"ה יששכר בער זצללה"ה" הכותב "כי אורבים ואויבים... רדפוהו ואפקו לקלא".
בסוף הדף מכתב מבית הדין של הרב מקוטנא ו"כולל פולין", בחתימות הרב מקוטנא רבי "משה יהודה ליב בן הרבני מו"ה בנימין זללה"ה", רבי "יעקב יהודא בהרמ"א ז"ל לעווי", ורבי "ברוך בנימין זאב" ויינשטוק [תלמיד "החוזה מלובלין"].
· העתקה של המכתבים הנ"ל כשבכותרת הדף כיתוב: "העתק מהכתבים שניתנו להשר ר' משה מונטיפיורי נ"י בעת היה פה בשנת תרטו"ב, אשר אמר השר להרב ר' ישעי' נ"י והרב ר' שמואל סלאנט נ"י... ושאל השר את שני הרבנים הנ"ל אם אמת נכון הדבר, על זה השיבו לו... ואויבים הוא דאפקוהו לקלא. וביקש השר לתת לו בכתב...".
· מכתב ארוך מרבני הספרדים, בחתימות רבי יעקב גיניאו, רבי רפאל שלום הלוי ורבי דוד יהודה הכהן. נשלח אל בית הדין של קהל "פרושים", כאשר הם מביאים את העדויות שקיבלו נגד האיש הנ"ל. ירושלים, תרי"ז [1857].
3 מסמכים, גודל משתנה. מצב טוב. בכל המסמכים נמחקו הזכרות שמו של האיש המושמץ.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: לא נמכר
שני שטרות על שותפות בעלות נחלות, והעברת בעלויות, בשכונה חדשה בירושלים מחוץ לחומות, בכתיבה קליגרפית נאה, ובחתימות רבות של ראשי המתיישבים, מנהיגי הקהילה ורבני ירושלים.
· שטר חלוקת הנחלה בין קבוצת המייסדים של שכונה חדשה בירושלים מחוץ לחומות מערבית לדרך העולה משער יפו לשכונת נחלת-שבעה, "הידועה בלשון ערבי ארד איל מידאן ונקראת זוראט איל מישמוש" אשר נקנתה מבעלי הקרקע הישמעאלים. בחתימות העדים, וחתימות קוני הנחלה: רבי יוחנן הירש שלאנק [תלמיד ה"חתם סופר"], רבי משה יצחק גולדשמיט ורבי שלום ב"ר יעקב הכהן. ירושלים, כסלו תרל"א [1870]. בשולי הדף אישור בית הדין מהתאריך אדר תרל"א [1871], עם חתימות רבי מאיר אוירבאך [בעל "אמרי בינה"], רבי אברהם אייזנשטיין ורבי יעקב יהודה לעווי; ואישור נוסף מבית הדין שנת תרל"ג [1873], בחתימות הרבנים הנ"ל.
מעבר לדף שטר נוסף "התעודה השנית" על אותה קרקע, מחודש תמוז תרל"ג [1873], בחתימות העדים רבי אברהם ב"ר אשר לעמיל ורבי אהרן ב"ר גדליה, חתימות המתיישבים רבי יצחק ב"ר הלל ורבי מנחם מענדיל הכהן. וחתימות הדיינים רבי בנימין ב"ר שמואל, רבי יעקב יהודא לעווי, רבי מאיר מרגלית, ורב הקהילה רבי מאיר אויערבאך.
· שטר נוסף על מכירת נחלה, על אותן הקרקעות. בחתימות שונות של בעלי הנחלות ועדי השטר. ירושלים, אלול תרל"ג [1873]. בהמשך הדף ומעבר לדף, שטרות נוספים על בנין ומכירת אותן חלקות נחלה, עם חתימות רבות של עדים ובעלי החלקות. ירושלים, כסלו תרל"ו [1875].
מסמך היסטורי ולא-ידוע על ראשית ההתיישבות היהודית בירושלים מחוץ-לחומות. אדמות שכונת "נחלת שבעה" הסמוכה נרכשו בסודיות בשנת 1867, ובניית השכונה נתפרסמה רק בשנות התרל"ב בערך. שכונה זו שבמסמכים שלפנינו, נקנו קרקעותיה כשנתים-שלש אחרי "נחלת שבעה" ובנייתה התחילה רק בשנת תרל"ו [1875-1876]. במסמכים שלפנינו מפורש כי עקב בעיות משפטיות ברכישת קרקעות בארץ, נרשמה הקרקע בתחילה ברישום הקרקעות "בכתב החיגעט, היינו ספר המקנה, הנעשה משרי הממשלה דפה", רק על שמו של רבי יוחנן הירש שלאנק, שהיה נתין אוסטרי, ומסמך זה שלפנינו הוא מסמך הבעלות העיקרי של הנחלה, בו נרשמו הבעלים האמיתיים של הקרקע, עד ראשית בניית השכונה בשנת 1875. [לא הצלחנו לזהות במדויק באיזו נחלה מדובר וכיצד מכונה האיזור כיום, מה שברור שמקום הקרקע הינו מערבית לרחוב יפו בקטע שבין שער יפו לנחלת שבעה].
2 דפים, 46-56 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות, עם פגיעות קלות בטקסט.
· שטר חלוקת הנחלה בין קבוצת המייסדים של שכונה חדשה בירושלים מחוץ לחומות מערבית לדרך העולה משער יפו לשכונת נחלת-שבעה, "הידועה בלשון ערבי ארד איל מידאן ונקראת זוראט איל מישמוש" אשר נקנתה מבעלי הקרקע הישמעאלים. בחתימות העדים, וחתימות קוני הנחלה: רבי יוחנן הירש שלאנק [תלמיד ה"חתם סופר"], רבי משה יצחק גולדשמיט ורבי שלום ב"ר יעקב הכהן. ירושלים, כסלו תרל"א [1870]. בשולי הדף אישור בית הדין מהתאריך אדר תרל"א [1871], עם חתימות רבי מאיר אוירבאך [בעל "אמרי בינה"], רבי אברהם אייזנשטיין ורבי יעקב יהודה לעווי; ואישור נוסף מבית הדין שנת תרל"ג [1873], בחתימות הרבנים הנ"ל.
מעבר לדף שטר נוסף "התעודה השנית" על אותה קרקע, מחודש תמוז תרל"ג [1873], בחתימות העדים רבי אברהם ב"ר אשר לעמיל ורבי אהרן ב"ר גדליה, חתימות המתיישבים רבי יצחק ב"ר הלל ורבי מנחם מענדיל הכהן. וחתימות הדיינים רבי בנימין ב"ר שמואל, רבי יעקב יהודא לעווי, רבי מאיר מרגלית, ורב הקהילה רבי מאיר אויערבאך.
· שטר נוסף על מכירת נחלה, על אותן הקרקעות. בחתימות שונות של בעלי הנחלות ועדי השטר. ירושלים, אלול תרל"ג [1873]. בהמשך הדף ומעבר לדף, שטרות נוספים על בנין ומכירת אותן חלקות נחלה, עם חתימות רבות של עדים ובעלי החלקות. ירושלים, כסלו תרל"ו [1875].
מסמך היסטורי ולא-ידוע על ראשית ההתיישבות היהודית בירושלים מחוץ-לחומות. אדמות שכונת "נחלת שבעה" הסמוכה נרכשו בסודיות בשנת 1867, ובניית השכונה נתפרסמה רק בשנות התרל"ב בערך. שכונה זו שבמסמכים שלפנינו, נקנו קרקעותיה כשנתים-שלש אחרי "נחלת שבעה" ובנייתה התחילה רק בשנת תרל"ו [1875-1876]. במסמכים שלפנינו מפורש כי עקב בעיות משפטיות ברכישת קרקעות בארץ, נרשמה הקרקע בתחילה ברישום הקרקעות "בכתב החיגעט, היינו ספר המקנה, הנעשה משרי הממשלה דפה", רק על שמו של רבי יוחנן הירש שלאנק, שהיה נתין אוסטרי, ומסמך זה שלפנינו הוא מסמך הבעלות העיקרי של הנחלה, בו נרשמו הבעלים האמיתיים של הקרקע, עד ראשית בניית השכונה בשנת 1875. [לא הצלחנו לזהות במדויק באיזו נחלה מדובר וכיצד מכונה האיזור כיום, מה שברור שמקום הקרקע הינו מערבית לרחוב יפו בקטע שבין שער יפו לנחלת שבעה].
2 דפים, 46-56 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות, עם פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי שמואל סלנט. ירושלים, תרנ"א [1891].
נשלח אל הקונסול האוסטרו-הונגרי, כתשובה לבקשתו לקבלת מידע על פרטי הסכסוך על תכשיטי וכספי-נדוניה, בין הד"ר פופילוס לבין מחותנו הרב יוסף ניסים בורלא [ראב"ד הספרדים בירושלים]. המכתב כולל הצעת פתרון מעשי, לפיו יופקדו תכשיטי הנדוניה ביד נאמן למשך שנה או פחות משנה אם "יראו כי שלום-אמת בין הזוג...".
הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בליטא ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע [!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, ובהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם.
דף 27 ס"מ. כתיבת ידי סופר, וחתום בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט" וחותמתו. מצב טוב. סימני קיפול.
נשלח אל הקונסול האוסטרו-הונגרי, כתשובה לבקשתו לקבלת מידע על פרטי הסכסוך על תכשיטי וכספי-נדוניה, בין הד"ר פופילוס לבין מחותנו הרב יוסף ניסים בורלא [ראב"ד הספרדים בירושלים]. המכתב כולל הצעת פתרון מעשי, לפיו יופקדו תכשיטי הנדוניה ביד נאמן למשך שנה או פחות משנה אם "יראו כי שלום-אמת בין הזוג...".
הגאון הנודע רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נולד בליטא ונודע מילדותו כ"עילוי" גאוני. בהיותו כבן שבע [!] כבר נדד למרכזי התורה בליטא, ובהיותו נער כבן 14 קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, בו ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בימי נערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו הגאונית ובגישתו המציאותית בפסקי-הלכה ובכל ניהול עניני הציבור בירושלים וברחבי קהילות העולם.
דף 27 ס"מ. כתיבת ידי סופר, וחתום בחתימת ידו של רבי "שמואל סלאנט" וחותמתו. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: לא נמכר
שלשה מכתבים לא חתומים, מארכיונו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. ירושלים, תרט"ו-תרנ"ז בקירוב 1855-1896].
· מכתב חריף לא-חתום, אודות התנהלותו של "הרב דספרדים... הרב רד"ח נ"י" [רבי דוד חזן], אשר משתמש באמצעות כוח הרשות להכניס אנשים בבית-הסוהר, כדי לבסס את שלטון רבנותו. [בשולי הדף, בקשה למקבלי המכתב: "ידידי ה'! בחסדם, ידונו פתקא הזאת בשריפה אחרי קריאתם... כי אין כוונתי ח"ו לבזות להרב ח"ו בזה, כי אם להציל וכו'... ושלום על ישראל". [ירושלים, אחרי תרט"ו 1855 - רבי חיים דוד חזן בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי - ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"א].
· מכתב לא חתום [כנראה כתב-יד סופרו של רבי שמואל סלנט], אל ממוני כולל הורודנא, בו מוזכרת פרשיה קשה של אב שסירב למול ולפדות את בנו התינוק, באמרו כי הוא בן של נכרי ולא בן-ישראל. ירושלים, חשון תרל"ג [1872] - בתוך הדברים מוזכר נכד הגר"א "הגאון הצדיק ר' אליעזר לנדא שיחיה" שהיה מראשי כולל הורודנא.
· טיוטת מכתב לא-חתום [כנראה כתב-יד סופר ה"ועד הכללי" או סופרו של רבי שמואל סלנט], אל רבי חיים ברלין. ירושלים, כסלו תרנ"ז [1896]. בתוך הדברים תשובה בענין אפשרות עלייתו של רבי חיים לכהן כרב בעיר, ובה מפורטים קשייו של ה"ועד הכללי" להבטיח לו משכורת ולמנותו לתפקיד רבנות, משתי סיבות: א. פטירתו של רבי יוסף ריבלין "אשר הוא היה הבריח התיכון בבית הועד הכללי". ב. שערורית פתיחת "כולל אמריקה", אשר אמור להסב מה"ועד הכללי" את כל ההכנסות ממגביות באמריקה "ועמודי הבית הגדול הזה מתרופפים כעת". [רבי חיים ברלין עזב באותה תקופה את רבנות קוברין, ולאחר שלא הצליח לעלות אז לירושלים כיהן כעשר שנים ברבנות יעליסאוועטגראד (Elisawetgrad, פלך חרסון), עד שעלה לבסוף לירושלים בשנת תרס"ו].
3 מכתבים, גודל ומצב משתנים. באחד מהם נמחקו בקשקוש בעט ובטיפקס פרטים מזהים של שמות אנשים המוזכרים במכתבים.
דרכו של הגאון רבי שמואל סלנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר לפעמים היה מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כנראה, שחלק או כל הפריטים שלפנינו, הנם מכתבים או טיוטות מכתבים שנכתבו בשליחות רבי שמואל סלנט בעצמו.
· מכתב חריף לא-חתום, אודות התנהלותו של "הרב דספרדים... הרב רד"ח נ"י" [רבי דוד חזן], אשר משתמש באמצעות כוח הרשות להכניס אנשים בבית-הסוהר, כדי לבסס את שלטון רבנותו. [בשולי הדף, בקשה למקבלי המכתב: "ידידי ה'! בחסדם, ידונו פתקא הזאת בשריפה אחרי קריאתם... כי אין כוונתי ח"ו לבזות להרב ח"ו בזה, כי אם להציל וכו'... ושלום על ישראל". [ירושלים, אחרי תרט"ו 1855 - רבי חיים דוד חזן בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי - ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"א].
· מכתב לא חתום [כנראה כתב-יד סופרו של רבי שמואל סלנט], אל ממוני כולל הורודנא, בו מוזכרת פרשיה קשה של אב שסירב למול ולפדות את בנו התינוק, באמרו כי הוא בן של נכרי ולא בן-ישראל. ירושלים, חשון תרל"ג [1872] - בתוך הדברים מוזכר נכד הגר"א "הגאון הצדיק ר' אליעזר לנדא שיחיה" שהיה מראשי כולל הורודנא.
· טיוטת מכתב לא-חתום [כנראה כתב-יד סופר ה"ועד הכללי" או סופרו של רבי שמואל סלנט], אל רבי חיים ברלין. ירושלים, כסלו תרנ"ז [1896]. בתוך הדברים תשובה בענין אפשרות עלייתו של רבי חיים לכהן כרב בעיר, ובה מפורטים קשייו של ה"ועד הכללי" להבטיח לו משכורת ולמנותו לתפקיד רבנות, משתי סיבות: א. פטירתו של רבי יוסף ריבלין "אשר הוא היה הבריח התיכון בבית הועד הכללי". ב. שערורית פתיחת "כולל אמריקה", אשר אמור להסב מה"ועד הכללי" את כל ההכנסות ממגביות באמריקה "ועמודי הבית הגדול הזה מתרופפים כעת". [רבי חיים ברלין עזב באותה תקופה את רבנות קוברין, ולאחר שלא הצליח לעלות אז לירושלים כיהן כעשר שנים ברבנות יעליסאוועטגראד (Elisawetgrad, פלך חרסון), עד שעלה לבסוף לירושלים בשנת תרס"ו].
3 מכתבים, גודל ומצב משתנים. באחד מהם נמחקו בקשקוש בעט ובטיפקס פרטים מזהים של שמות אנשים המוזכרים במכתבים.
דרכו של הגאון רבי שמואל סלנט היתה לכתוב את מכתביו ע"י צוות סופריו ומזכיריו, כאשר לפעמים היה מוסיף את חתימתו בכתב-ידו או בחותמתו. כנראה, שחלק או כל הפריטים שלפנינו, הנם מכתבים או טיוטות מכתבים שנכתבו בשליחות רבי שמואל סלנט בעצמו.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
צרור ניירות ומכתבים מארכיונו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. כולל מכתבים בהלכה שנשלחו אליו מארצות שונות. [תר"ה-תר"ע בקירוב].
· מכתב (באנגלית) מאת יוסף סבג מונטיפיורי. לונדון, 1892. · מכתב שו"ת בהלכות אבן-העזר, מאת רבי אברהם גולדצוויג מווארשא. ירושלים, תר"ה [1845]. · מכתב שאלה בהלכות שמות גיטין, מאת רבי יעקב סופר שליח קהילת והראן. קזאבלנקה, מרוקו, תרנ"ד [1894]. · מכתב שאלה בהלכה, בשם רבי סלימאן החזן, בענין האם מקיימים את מצוות כיסוי הראש בכיפה סרוגה עם חורים ("כובע מכסה הראש מעשה רשת מלא נקבים"). [בומביי, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב]. מעבר לדף רישום בלועזית של כתובת למשלוח תשובה אל רבי סלימאן יוסף, [שהיה חזן ושוחט בעיר בומביי, באותה תקופה]. · טיוטת פסק דין בעניני חזקות בחצרות [בין בני משפחה ודיירים, מבני האשכנזים ובני הספרדים]. · חשבונות ורשימות הקשורים כנראה לניירות-ערך ושטרות המופקדים בידי ר"ש סלנט. · ועוד מכתבים ופריטי ניירת שונים, בדפוס ובכת"י.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים.
· מכתב (באנגלית) מאת יוסף סבג מונטיפיורי. לונדון, 1892. · מכתב שו"ת בהלכות אבן-העזר, מאת רבי אברהם גולדצוויג מווארשא. ירושלים, תר"ה [1845]. · מכתב שאלה בהלכות שמות גיטין, מאת רבי יעקב סופר שליח קהילת והראן. קזאבלנקה, מרוקו, תרנ"ד [1894]. · מכתב שאלה בהלכה, בשם רבי סלימאן החזן, בענין האם מקיימים את מצוות כיסוי הראש בכיפה סרוגה עם חורים ("כובע מכסה הראש מעשה רשת מלא נקבים"). [בומביי, שנות התר"נ-תר"ס בקירוב]. מעבר לדף רישום בלועזית של כתובת למשלוח תשובה אל רבי סלימאן יוסף, [שהיה חזן ושוחט בעיר בומביי, באותה תקופה]. · טיוטת פסק דין בעניני חזקות בחצרות [בין בני משפחה ודיירים, מבני האשכנזים ובני הספרדים]. · חשבונות ורשימות הקשורים כנראה לניירות-ערך ושטרות המופקדים בידי ר"ש סלנט. · ועוד מכתבים ופריטי ניירת שונים, בדפוס ובכת"י.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל במאה ה-19 - מסמכים, מכתבים ודברי דפוס
Catalogue Value
