תולדת אדם, תולדות הגאון רבי זלמן מוולוז'ין [רבי זלמ'לה, אחי רבי חיים מוולוז'ין ותלמיד הגר"א מווילנא], חלק א', מאת רבי יחזקאל פייוויל המגיד מווילנא. דיהרנפורט, תקס"א [1801]. כולל קונטרס אחרון וחלק ב'. דיהרנפורט, תקס"ט [1809]. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער הראשון הקדשה (בכתב רש"י) של הגאון רבי "אברהם שלמה זלמן" צורף [מראשי עדת ה"פרושים" תלמידי הגר"א בארץ ישראל], שהקדיש את הספר בשנת תקפ"ט, לרבה של קהילת גיברלטאר (שם המקבל מחוק). חתימה בשער הספר: "ע"ה אליהו אלמליח ס"ט". חתימה נוספת: "קניתי אותו... שלם מתותא י"ן".
[4], קא, קב-קה, [2] דף; [1], כג דף (חסרים 2 דפים אחרונים בחלק ב'. במקור [3], כה דף). 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ונזקי עש. כריכה ישנה, בלויה.
בעותק שלפנינו ניכר, כי הקונטרס אחרון דפים קב-קה ו-2 דפי ההסכמות שאחריו, נדפסו יחד עם חלק ב' בשנת תקס"ט.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1510.

שני מכתבים ממשפחת ה"חזון איש", אודות נישואי רבי שלמה שמשון קרליץ - הנכד הבכור לבית משפחת קרליץ, בשנת ת"ש [1939-1940]:
· מכתב ביידיש "לגיסתנו הרבנית תחי'", בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מאיר קרליץ, ובחתימת אשתו הרבנית "מרים". נשלח אל גיסתם הרבנית בתיה קרליץ אשת ה'חזון איש', בבקשה אישית כי יבואו לירושלים להשתתף בשמחת חתונת בנם הבכור רבי שלמה שמשון עם דבורה וויינער. [ת"ש 1940].
· מכתב ביידיש בכתב ידה וחתימתה של הרבנית "מ. קאניעבסקי", אל ידידתה הגברת וויינער. [במכתב היא מודיעה שאחיה הרב ר' מאיר קארעליץ יגיע לשבת לירושלים, והוא יגיע לביתם כדי לגמור את הענין "וועט מען אי"ה מיט גליק און הצלחה" [שיהיה אם ירצה השם, עם אושר והצלחה] - כפי הנראה מדובר אודות גמר השידוך של בנו של רבי שלמה שמשון, עם בתה של הגברת ווינער. [בני ברק, סתיו ת"ש 1939].
הגאון רבי מאיר קרליץ (תרל"ז-תשט"ו) אב"ד לכוביץ, אחיו הבכור של ה"חזון איש", וממנהיגי היהדות החרדית בפולין ובארץ ישראל. עלה לארץ בקיץ תרצ"ט, ובכסלו ת"ש (1939) שידך את בנו רבי שלמה שמשון קרליץ עם דבורה ווינער מווילנא, שעלתה לירושלים באותה תקופה יחד עם אמה האלמנה. ה"שדכן" לשידוך זה היה הדוד הגדול בעל ה"חזון איש", ששלח את אחותו הצעירה הרבנית מרים פעשא קניבסקי [אשת ה"סטייפלער"], לטפל בעסק השידוך. שמחת הנישואין היתה בירושלים בחודש אדר בערב שבת-קודש פרשת כי-תשא ת"ש (1940), כאשר ה'חזון איש' שהה אז בשבת בביתו של אחיו רבי מאיר קרליץ, בשכונת גבעת שאול בירושלים. [היתה זו אחת הפעמים הבודדות שה'חזון איש' הגיע לירושלים, מתוך עשרים השנים בהם התגורר בארץ ישראל].
2 מכתבים, גודל משתנה. הראשון על גלויית מסמכים רשמית של רבי מאיר קרליץ, מהעיר לכוביץ. מצב טוב.

שני מכתבים ארוכים (לא חתומים) בדברי תורה בעניני מסכת שבת, בכתב ידו של הגאון רבינו אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש". [בני ברק, ת"ש בקירוב, 1940].
נשלחו אל הגאון הצדיק רבי בנימין יהושע זילבר, ונדפסו בספרו "מקור הלכה" (ירושלים, תש"ט, חלק א', השמטות עמ' קלה) - ובמהדורה השניה (בני ברק, תשכ"א, בהשמטות, דף עט/1, ובמספר מקומות בתוך הספר: דף מג; ועוד). על הדפים רישומים והוספות (בדיו-כחולה), בכתב-ידו של רבי בנימין זילבר.
שני דפים. גודל ומצב משתנים. האחד שלם (16 שורות בכת"י החזון איש), והשני פגום וחסר (13 שורות בכת"י החזון איש). שניהם נתונים בהדבקות למיניציה.