ציור שמן נאה, בו נראה יהודי עטוף טלית ניצב בחזית ארון קודש, אוחז בידו ספר תורה עטוף במעיל, עם טס ורימונים.
שמן על בד, מוצמד לדיקט.
חתום: Wladyslaw Wachowski ]?[, Lodz.
40.5X28.5 ס"מ. פיסה גזורה בחלקו העליון. נתון במסגרת נאה.

ארבעה דפי תפילות בכתב-יד, עשויים בכתיבה קליגרפית מרשימה, בידי זנוויל וואלף כ"ץ וורטהיימר "סופר סת"ם בבאדערסווייער" (Bodersweier; גרמניה), [תר"ז]-תר"ח 1848 ]][-[1847]. עברית, יידיש (באותיות צו"ר) וגרמנית.
דיו חומה על נייר עבה. כל דף כתוב בשני צידיו, ותחום במסגרת. • דף, "סדר תשליך ע"פ האר"י", עם נוסח "ערוב תבשילין"; נכתב בשנת תר"ז (קולופון בגרמנית בשולי הדף). • דף, סדר תשליך; נכתב בשנת תר"ח. הקדשה [ביידיש וגרמנית] לגברת אסתר רוס ( Esther Roos ) מהעיר ליכטנאו ( Lichtenau; ראה חומר מצורף). • דף, עם תחינה לשעת הוצאת ספר תורה (מתחילה "פתח לי שערי רחמים", עברית ויידיש). הקדשה בגרמנית לגברת רוס הנ"ל. • דף, עם סדר אמירת י"ג מדות, פסוקים לאמירה לפני סליחות, והפיוט "אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ".
בסדר התשליך, תפילה לא מוכרת: "יהי רצון... שתזכור לנו אהבת אברהם ועקדת יצחק... שעברו תוך הנהר לקיים מצותיך..." [תפילה זו נדפסה בסידור 'קהלת שלמה' לר' שלמה זלמן לונדן].
4 דפים, 19-20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, דהיית דיו במספר מקומות, קרעים ובלאי בשוליים.

אוסף תמונות משפחתיות, ממשפחת בתו הצעירה של המקובל הנודע רבי שלמה אלישיב בעל "לשם שבו ואחלמה":
• תמונת רבי שלום קרומינסקי, שאוולי (שאוויל, ליטא), [שנות התר"ע בערך 1910]. • תמונת רבי שלום קרומינסקי, אשתו הרבנית שרה לאה [בתו של בעל ה"לשם"] וארבע בנותיהם. [שאוויל?, שנות התר"פ בערך 1920]. • תמונת הרבנית שרה לאה עם ארבע בנותיה. שאוולי (שאוויל, ליטא), [שנות התר"ס בערך 1900]. • "יקרא דשכבא וזכרון יום הפטירה" - דף מודפס לזכרו של בעל ה"לשם". ירושלים, תרפ"ו (1926). על גבי הדף ומאחורי המסגרת, רישומים שונים של ימי יארצייט משפחתיים, [של הרבנית אשת ה"לשם" ע"ה, שנפטרה בכ"ה ניסן, ועוד ימי יארצייט] - בכתב-ידה של אחת מבנותיו של רבי שלום קרומינסקי.
הגאון רבי שלום צבי קרומינסקי (תרמ"ד-תרצ"ה), גדול בתורה וביראת שמים. חתנו של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב משאוויל בעל "לשם שבו ואחלמה". כיהן ברבנות בעיירה וואייגאווא (וַיגוֹבָה) בליטא ואח"כ התיישב בשאוויל הסמוכה. בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל, וכיהן כרב מפקח בבית המטבחיים בחיפה. אשתו הרבנית שרה-לאה היתה הבת הצעירה במשפחתו של ה"לשם", והיא דודתו, אחות-אמו של הגאון רבינו יוסף שלום אלישיב, [שעלה לירושלים בסתיו תרפ"ד 1923, יחד עם הוריו וסבו בעל ה"לשם"].
4 פריטים, נתונים במסגרות ישנות, גודל ומצב משתנה.

ספר מלאכת מחשבת, על חמשה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ. ונציה, [ת"ע 1710]. דפוס בראגדין.
עותק שלם ומרשים, כולל קדם-שער מאוייר בתחריט נחושת מפורט, דף עם פורטרט המחבר ודף עם תרשימים גיאומטריים. תרשים נוסף בדף נז.
רבי משה חפץ (תכ"ד-תע"ב, אוצר הרבנים 14709), מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. תחת הפורטרט בספר נכתב גילו בעת ההדפסה "בן מא"ה שנה", כשהכוונה לערך הגימטרי של "מאה" = 46, אך היו שטעו בדבר, הבינו את המילה כפשוטה וחשבו כי היה בן מאה שנה.
]8[, צח דף + שלושה לוחות איורים. 29 ס"מ. מצב טוב, נייר איכותי, כתמים וסימני רטיבות. סימני עש קלים בדפים בודדים. הדבקה לשיקום בתחתית השער המאוייר. כריכה חדשה.

אגרת ארחות עולם, מאת אברהם בן מרדכי פאריצול. יחד עם החיבורים: אגרת תימן, הנקראת פתח תקוה, מאת רבי משה בן מימון; יסוד מורה וסוד תורה, מאת אברהם אבן עזרא. פראג, תקנ"ג ]1793[. בהוצאת רבי ישראל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה".
"אגרת ארחות עולם" הוא החיבור העברי הראשון העוסק בגילוי "העולם החדש". חלקו הראשון של החיבור עוסק בתיאור כללי של כדור הארץ, חלוקתו לאזורי אקלים, יבשות ומדינות. חלקו השני מתמקד בתגליותיהם של מגלי-ארצות ספרדים ופורטוגזים, ומתאר בפירוט את מסעותיו של ואסקו דה גאמה סביב כף התקווה הטובה בדרכו להודו. אחד הפרקים מוקדש לאמריקה ועוסק בתיאור הארץ והיושבים בה. זהו החיבור העברי הראשון הכולל תיאור של אמריקה.
הספר מלווה בשלושה איורים מרשימים (תחריטי נחושת), מאת האמן Anton Balzer [בן עירו וזמנו של המו"ל], ובהערות והוספות מאת רבי ישראל לנדא וחכמים אחרים.
רישומי בעלות עתיקים.
[8], צו, [2] דף. 18 ס"מ. מצב טוב, כתמים. קרע באחד הדפים. כריכה עתיקה, עם פגמים.