* מכתב בחתימת רבי ישראל מאיר הכהן בעל "חפץ חיים", מכתב המלצה עבור רבי ישראל יעקב לידער ורבי יצחק לייזר ובסקי הנוסעים לגייס תרומות לטובת ישיבת ראדין. ממוען לרבי שמואל יוסף רבינוב. ראדין, כסליו תרצ"א [1930]. כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו של ה"חפץ חיים".
* מכתב המלצה לרבי שמואל יוסף רבינוב. מאת גבאי בית המדרש עלישברג בווילנא. בשולי המכתב שתי שורות בכתב-יד וחתימת רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. וילנא, תרצ"א [1931].
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג), נודע שמו בישראל, על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים.
הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בגיל 11 [!] נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא. נשא בעול הציבור ודעתו הכריעה במשך עשרות שנים בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל, יחד עם מרן ה"חפץ חיים". מייסד ונשיא "ועד הישיבות". עמד בראש הנהלת ישיבת ראמיילעס [=רבי-מיילא'עס] בווילנא.
מקבל המכתבים, הגאון רבי שמואל יוסף רבינוב (תרנ"ט-תשכ"ג), בעל "דברי שיר". מתלמידי החפץ חיים בישיבת ראדין. זמן מה הסתופף בוילנא אצל הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי שקירבו מאד. כאברך צעיר נסע לשמש ברבנות בערי מערב אירופה. שימש ברבנות בליובק ובהמבורג. סמוך לשואה נקרא לשמש כרב קהלת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, בשנת ת"ש נמלט ללונדון, שם שימש כרב עד עלייתו ארצה בשנת תש"ך. מגדולי התורה וממנהיגי היהדות החרדית באנגליה לאחר השואה. ידוע כי החזון איש קידם את הרעיון למנותו כגאב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס. שימש כנשיא מועצת גדולי התורה באנגליה.
מצב בינוני, כתמים וקרעים. שני המכתבים היו בעבר בציפוי למינציה, שהוסרה באופן מקצועי (שכבה דקה נותרה על המכתבים).