מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- letter (6) Apply letter filter
- ומכתבים (4) Apply ומכתבים filter
- יד (4) Apply יד filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- and (4) Apply and filter
- chassidut (4) Apply chassidut filter
- manuscript (4) Apply manuscript filter
- ספרי (3) Apply ספרי filter
- book (3) Apply book filter
- chassid (3) Apply chassid filter
- חב (2) Apply חב filter
- חבד (2) Apply חבד filter
- מכתבים (2) Apply מכתבים filter
- חב"ד (2) Apply חב"ד filter
- chabad (2) Apply chabad filter
מציג 1 - 9 of 9
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $5,000
הערכה: $15,000 - $25,000
נמכר ב: $32,500
כולל עמלת קונה
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח, 1798]. מהדורה ראשונה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." (בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות).
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא (נכד המחבר) מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
[2], קס דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים (במיוחד בדפים הראשונים), בהם כתמים כהים וכתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (בחלקם עם השלמות של הטקסט בכתב-יד ובצילום). חיתוך דפים עם פגיעות בשומרי הדפים ובכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
ללא הספר "ישמח לב" שנדפס עמו באותה שנה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $2,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר מנחם ציון, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. טשרנוביץ, ללא שם מדפיס, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה.
עותק נאה.
הספר נכתב על ידי תלמידו המובהק של רבי מנחם מנדל, האדמו"ר רבי יחזקאל פנט, רבה הראשי של טרנסילבניה, מחבר ספרי "מראה יחזקאל".
ספר זה ידוע כסגולה לפרנסה. מובא בשם הרה"ק רבי יצחק הורביץ מסטיטשין זי"ע, כי "רוב הספר מנחם ציון מהרה"ק מרימנוב זצ"ל נסוב על פרשת המן, משום שהרב הקדוש מרימנוב הרבה להתפלל על הפרנסה בעד כלל ישראל" (החכמה מאין, בני ברק תשנ"ו, עמ' פז). עד היום פוקדים אנשים מרחבי העולם את קברו של הרבי מרימנוב, בתפילות על הפרנסה.
[2], ס דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של מספר דפים. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
ספר דברי חיים, שני חלקים, על הלכות גיטין ומקוואות, מאת הגה"ק רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה. חיבורו הראשון של האדמו"ר הראשון מצאנז בעל ה"דברי חיים", שנדפס בחייו בעילום שם המחבר. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק השני.
העותק של הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין. בדפי המגן הקדמיים והאחוריים, רישומים רבים בחתימות תלמידים המעידים שהספר שייך למורם ורבם "הגאון הגדול המפורסם, חריף ובקי" רבי אברהם יצחק וויינבערגער אב"ד ק"ק קליינוארדיין ("ווארדיין-קטן", "קו"ו"; בין התלמידים החתומים על רישומי הבעלות: "יעקב שטיינער", "ישראל ריכטער", "אני תלמידו הב'[חור] זעליג... פאטאק...", "מנחם מענדל שווארטץ").
הגאון רבי אברהם יצחק וויינברגר אב"ד קליינוורדיין (תקס"ה-תרמ"ה), חתן הגאון החריף רבי צבי הירש העליר אב"ד אובן ישן בעל "טיב גיטין", וחתנו החורג של בעל ה"חתם סופר" [לאחר פטירת חותנו רצ"ה העליר בשנת תקצ"ה, נישאה אלמנתו לבעל ה"חתם סופר" בזיווגו השלישי. בתה וחתנה עברו עמה לפרשבורג, והתגוררו בביתו של ה"חתם סופר" כמה שנים, כאשר רא"י קיבל הדרכה רבה מחמיו ה"חתם סופר" בדרכי התורה והיראה]. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בפריישטאדטל, ולאחר כמה שנים עבר לכהן בעיר קליינווארדיין (Kisvárda, Kleinwardein). רבי אברהם יצחק היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. בין תלמידיו נודעו רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר והאדמו"ר רבי משולם פייש לאווי (הראשון) אב"ד טאהש (תקפ"א-תרל"ג). מחבר הספרים "פני יצחק" (מונקאטש תרנ"ב) ו"מילל לאברהם" (מונקאטש, תרנ"ב). חתנו היה רבי אברהם ברודא אב"ד ברזנא (תקפ"ה-תרמ"ב; בעל "פרי החג", שהיה מתלמידי ה"חתם סופר" וה"כתב סופר").
ספר זה הוא ספרו הראשון של ה"דברי חיים" שראה אור בדפוס (ספר השו"ת "דברי חיים" יצא לאור לאחר 11 שנה, בשנת תרל"ה). בהקדמה כותב המחבר "שמי לא רשמתי מטעם הידוע", אך מהמהדורה השניה (מונקאטש, תרנ"ב) ואילך נדפס שם המחבר בדף השער. בהקדמה למהדורה השניה של הספר מספר בן המחבר, האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, על אביו, ש"קודם פטירתו בעת חליו, אמר בזה הלשון: אני נותן שבח והודיה להשי"ת שיגעתי ומצאתי וכוונתי ההלכה לאמיתה בהלכות גיטין ומקוואות בחיבורי זה. לדעתי כל המורה מתוך ספרי זה, יפסוק כדת וכהלכה". מסופר שכשיצא הספר שלפנינו מבית הדפוס, "שש ושמח" המחבר, ואמר בהתרגשות שכשיבוא מלך המשיח, יצא יחד עם כל מחברי הספרים לקבל את פניו עם חיבורו זה (ראה "זכרנו לחיים", מונקאטש תרצ"ח, עמ' 331).
שני חלקים בכרך אחד. [3], לד, [1], לג-מד; כז דף; [1], כג, [1] דף (דפים יג-יד וכג-כד בספירה הראשונה, כרוכים שלא כסדרן). 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש בעיקר בכריכה. כריכה מקורית בלויה וקרועה.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $250,000
הערכה: $400,000 - $600,000
לא נמכר
כתב-יד, שיחות, מאמרים וסיפורים, מאת רבינו נחמן מברסלב, בכתיבת תלמידו הגדול הרה"ק רבי נפתלי ויינברג מנעמירוב. [ברסלב, בסביבות שנת תק"ע].
27 דף (54 עמודים) בכתיבת יד קדשו של הרה"ק רבי נפתלי מנעמירוב, הכוללים דברים שנכתבו מפי רבי נחמן מברסלב, מרביתם הועלו כנראה על הכתב כבר בחיי רבי נחמן – כפי שעולה מהזכרתו בברכת החיים ומהתאריכים המצוינים בדפים שלפנינו. מספר דפים נכתבו בתוך תקופת השנה לפטירתו (ראו להלן).
תיעוד השיחות והמאמרים והסיפורים נעשה בסמוך לאמירתם מפי רבי נחמן, והם מכילים חומר יקר ערך שחלקו לא נדפס מעולם, וחלקו נדפס מאוחר יותר בעריכה לשונית או בקטעים שהופרדו זה מזה לפי נושאים, בספרים כדוגמת "שבחי הר"ן", "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן" [לדוגמה: התורה המפורסמת על עיר וקדיש מן שמיא נחית – התחלקה לשניים, החלק התורני מופיע בתחלת לקוטי מוהר"ן והחלק הסיפורי ב"חיי מוהר"ן", קפט, אבל לפנינו מופיעים שני הקטעים כשהם בלולים זה בזה, ובסגנון הזה לא התפרסם מעולם]. לפנינו אם כן חומר מקורי שהועלה על הכתב בחיי רבי נחמן, כשהוא מופיע בלשונו ובהקשרו המקורי, ובתוכו גם קטעים שלא נדפסו.
הדפים שלפנינו כוללים את הכותרות הבאות: "מה שסיפר תחלת קיץ תקס"ד בק' ברסלב, ענה ואמר אספר לכם מה שראיתי ותספרו לבניכם...", "שיחתו הק' של רבינו נ"י מוצאי שבת תולדות תק"ע ברסלב"; "בע"ה יום ד' תרומה תק"ע נכנסתי אצלו ואמר לי זה הסיפר", "שיחתו הק' של רבינו ז"ל בליל א' של שבועות שחל במ"ש תקס"ט ברסלב", "קיץ תקס"ט"; "ד' אלול תקס"ט ל'[פ"ק] בראסלב"; "התורה המתחלת בראשית לעיני כל ישראל... נא[מרה] בשבת בראשית"; "יום ב' כ"ד אייר תק"ע ל[פ"ק]"; "מה ששמעתי על הדרך כשנ'[סע] לא'[ומן] בעת שיצא מלא'[דיז'ין] יום ג' ד' אייר תק"ע ל'[פ"ק]"; "יום א' כ"ה ניסן תק"ע ל[פ"ק]"; "סיפר שחלם לו דברי צחות והם אלו"; "תקס"ט אחר שבועות בסמוך סיפר זאת"; "שבת נחמו תקס"ט"; "חלו'[ם] כסליו תק"ע ל'[פ"ק].
בשלושת הדפים האחרונים קטעים על תולדות רבי נחמן, שנכתבו בשנת הפטירה של רבי נחמן (חלקם באו בעריכה שונה ב"שבחי הר"ן"). בראש העמוד הראשון, הכותרת: "מוהר"ן", ולאחר מכן: "ראיתי לבאר ולספר קצת מרבינו הקדוש מוהר"ן זצ"ל הכ"ם [=הריני כפרת משכבו] מה שאני יודע מה שעבר עליו מיום לידתו עד יום הסתלקותו בשלום, ואם אמנם אינו כטפה מן הים, כי לא זכיתי להתקרב אליו כ"א [=כי אם] בימי גדלותו, בעת שכבר הי' בן שלשים..." (הנוסח "הריני כפרת משכבו" נאמר רק בתוך שנת הפטירה).
הרה"ק רבי נפתלי הרץ ויינברג מנעמירוב (תק"מ-תר"כ), היה חברו של הרה"ק רבי נתן שטרנהרץ (מוהרנ"ת) עוד מילדותם, ושניהם יחד היו "מבקשי השם", עד שנודע להם על רבי נחמן מברסלב ודרכו המיוחדת בעבודת השם, ויחדיו נסעו אליו להסתופף בצילו. השניים הפכו לתלמידים הקרובים ביותר לרבי נחמן, ולהם גילה מסתריו וסודותיו. רבי נחמן התבטא על כך והעיד עליהם: "ווייסען פון מיר וייסט, נתן נפתלי אביסל" (לדעת ממני יודעים, נתן – נפתלי – מעט). אף את "מגילת סתרים" שלו הפקיד רבי נחמן בסוד בידיהם של מוהרנ"ת ורבי נפתלי. את הסוד של "תיקון הכללי" גילה רבי נחמן לראשונה לרבי נפתלי ולרבי אהרן – הרב מברסלב, כפי שכותב מוהרנ"ת: "אחר כך סמוך לאותה העת בעת שהייתי אני בביתי בנעמרוב, אז גילה העשרה קפיטל תהלים לפני הרב דפה ברסלב ולפני חברי רבי נפתלי מנעמרוב, וייחד אותם לעדות על זה...". רבי נפתלי כמעט ולא העלה מדברי רבי נחמן על הכתב, מה שהיה בדרך כלל תפקידו ופועלו של מוהרנ"ת, והדפים שלפנינו נדירים גם מבחינה זו.
מצורפת חוות דעת על הדפים שלפנינו מאת המומחה לחסידות ברסלב הרב אליעזר חשין, הכותב בין היתר: "אין מילים לתאר את יקר הערך של דפים אלה, המכילים משפטים וקטעים שעדיין לא ראו אור הדפוס מעולם, עצמו מִסַפֵּר!!!".
27 דף (54 עמודים). 21 ס"מ בקירוב. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ודהיית דיו. קרעים ובלאי, בהם קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט (בעיקר בשוליים). רוב הדפים מנותקים זה מזה. ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב ראשי העדה החסידית בירושלים, נגד הקמת בתי ספר מודרניים בעיר הקודש חברון, עם חתימות-ידם של האדמו"ר מלעלוב רבי דוד צבי שלמה בידרמן (וחותמתו), אחיו האדמו"ר רבי אלטר בידרמן, גיסו רבי מאיר אדלר, רבי אלעזר נתן שפירא ורבי מנחם מענדל רובין (וחותמותיהם). ירושלים, "מ"ז למב"י" [ג' סיון] תרס"ה [1905].
טיוטת כרוז עם הוספות ומחיקות [כנראה נשלח להדפסה]: "עין מי לא תדמע, ומי האיש הנלבב אשר לא יחר לבבו, בראותו שפל מצב עיה"ק חברון... כי כמעט נתמוטטו רגלי הישוב... ופלצות אחזתנו פן אויבינו בנפש יקיפו עלינו... להעמיד שמה בתי תופת (שקאלעס)... לטמא אויר הקדוש בסם רעל הממית ר"ל, אשר ת"ל העיר הזאת עודנה בטהרתה וקדושתה...". בהמשך הכרוז הם קוראים לתמוך בשד"ר "הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק הרש"ל הי"ו [כנראה רבי שלמה ליב אליעזרוב – "שיל"א"], אשר השליך נפשו מנגד... לחגור עוז ותעצומות לטובת הישוב הק' בכלל והחזקת בית הת"ת וישיבה בפרט...".
הרבנים החותמים מברכים את התורמים: "ובזכות (התורה) המצוה הגדולה, תושעו בתשועת עולמים בכל משאלות לבבכם לטובה, להתברך בכל הברכות הנאמרים ונשנים בשכר בוני ישוב אה"ק ועמלי תוה"ק ומחזיקיהם, לטוב לכל כל הימים, וכולנו יחד נזכה לראות ערי יהודא ובנחמות ציון וירושלים בב"א...".
עם חתימות יד-קדשם של הרבנים והאדמו"רים: "דוד צבי שלמה בהרצה"ק ר' אלעזר מנחם זצוקללה"ה"; "הק' אלעזר נתן כהנא שפירא"; "מנחם מענדיל ראבין"; "מאיר אדלער"; ו"אלטר בהרצה"ק הרא"מ זצוקללה"ה".
האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן (תר"ד-תרע"ח), בן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב (תקפ"ז-תרמ"ג), מנהיג קהילות החסידים בירושלים. קדוש וטהור מנעוריו. בשנת תר"י כאשר נסע סבו האדמו"ר רבי משה'לי מלעלוב לארץ ישראל ונפרד מרבי ישראל מרוז'ין, אמר הרוז'ינער על הילד דוד כי יש לו "עינים מאירות ובהירות". במשך השנים נסע מירושלים לקרלין והיה מחסידיו הגדולים של ה"בית אהרן". אביו האדמו"ר רבי אלעזר מנדל העיד עליו שמימיו לא הסיר מנגד עיניו את ה"שויתי". הגה"ק בעל "ישמח ישראל" מאלכסנדר כנהו בשם "ספר תורה". רבי חיים שמואל מחנטשין אמר עליו שבמשך הרבה שנים היה הוא "צדיק הדור". עם פטירת אביו בשנת תרמ"ג התעטר בכתר האדמו"רות, והיה המנהיג העיקרי של קהילת ה"חסידים" בירושלים.
הרה"צ רבי אלעזר נתן כהנא שפירא (תק"פ בערך-כסלו תרע"ח), אבי משפחת כהנא-שפירא בירושלים. עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם אביו הגאון החסיד רבי יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד זאלין (נפטר תרי"ב), והיה מראשי הציבור החסידי בירושלים.
הרה"צ רבי מנחם מענדל רובין (תר"י בערך—כסלו תרע"ו), מראשי הישוב החסידי בירושלים. מחבר הספר "מסע מירון" (ירושלים, תרמ"ט). בנו של הגאון רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קורטשין (תקפ"ג בערך-תרל"ז).
הרה"צ רבי מאיר שלמה יהודה אדלר (נפטר תרפ"ב), חתן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב. הקים את ישיבת "חיי עולם" בירושלים, יחד עם גיסו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.
האדמו"ר מלעלוב וסוסנוביץ – רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), בן הרה"ק רבי אלעזר מנחם בידרמן מלעלוב וירושלים. נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע" אך כינויו הוא "אלטר" (לעתים היה חותם רק בשם זה). בשנת תרנ"ד יצא לחוץ לארץ ושהה בה ארבע שנים עד שובו לארץ ישראל. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע לפולין והשתקע בסוסנוביץ, ועד מהרה התפרסם כ"אדמו"ר מארץ ישראל", ויצאו לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג של בני ירושלים. שנה וחצי אחר פטירתו ביום כ' בכסלו תרצ"ה, הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. העידו אנשי חברה קדישא שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם. את מקומו בסוסונוביץ מילא אחיינו בן אחיו, רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף.
נשוא המכתב:
הגה"ח רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד, מייסד ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון". אביו הוא הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון. קיבל תורה מפי רבני חברון – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע לערי אוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד, שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה" (ירושלים תשס"ב).
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $18,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
שבעה מכתבים על גלויות דואר, מאת האדמו"ר מספינקא הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס בעל ה"חקל יצחק". שלשה מהם עם הוספת מילים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר וחתימת ידו, וארבעת האחרים בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של המשב"ק רבי חיים בלעך. סעליש (Sevľuš), אלול תרצ"ו עד חשוון תרצ"ט [1936-1938].
שבעת המכתבים בכתב יד סופר (ה"משמש בקודש"), על גלויות מכתבים רשמיות של האדמו"ר. בשלושה מהמכתבים הוסיף האדמו"ר כשורה וחצי בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הדוש"ת/הדושת"ה [הדורש שלום תורתו / הטוב] המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק". שאר ארבעת המכתבים בחתימת ידו של המשב"ק רבי חיים בלעך וחותמתו הרשמית: "חיים בלעך העומד לשרת בקודש – Blech Chaim - Szaploncza".
נשלחו אל אחד מחסידי האדמו"ר בשם רבי "יצחק מנחם מענדל בן רבקה/ברכה רבקה" [רבי יצחק מנחם בלוך מהעיר לנדסקרונה (Landskrona), שבדיה]. המכתבים כוללים ברכות ועצות בעניינים שונים.
במכתב הראשון משנת תרצ"ו, המשב"ק כותב לו בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א... בזכות שמירת שבת יעזור לו השי"ת ויתברך בשפע ברכה והצלחה", ובהמשך המכתב מייעץ לו אודות חינוך בנו ללימוד תורה: "ואודות בנו שיחי' יראה לגדל בללמוד תוה"ק [תורה הקדושה] לבד ולא ילמוד חכמות חיצוניות, ואם באפשרי בביתו טוב, ואם א"א [אי אפשר] ישלחנו לפראנקפורט להישיבה שהיא תחת השגחת הרב הורוויץ, כי שמעתי אשר לומדים שם התוה"ק ויראת השי"ת, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השני מכסלו תרצ"ז, כותב המשב"ק בשם האדמו"ר: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו אשר השי"ת ברו"ח [ברחמיו וחסדיו] ירום קרנו וישפיע לו שפע ברכה והצלחה שיוכל לעשות לו מקוה כשרה ולגדל בניו לתוה"ק מתוך עושר וכבוד, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב השלישי מי' בניסן תרצ"ז, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו שהשי"ת ירום קרנו וישפיע לו ולכב"ב שפע ברכה והצלחה שיוכל לגדל את יו"ח על דרכי התורה והיראה...", ומסיים בברכות לחג הפסח: "...ויחוג ח' המצות הבע"ל [חג המצות הבא עלינו לטובה] בשמחה וכשרות... כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
במכתב הרביעי מחשוון חצר"ת, הוא כותב: "מכתבו בא לנכון ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעתיר בעדו לישועה, ועצתו שישאר שם ויתאמץ לעשות מקוה כשירה ויוכל לקבל מעות על המצוה הגדולה הזאת גם ממקומות אחרים, והשי"ת יצליח בידו והגזירה הרעה תתבטל, ולכב"ב יעזור השי"ת בריאות והצלחה ויגדלם לתוה"ק, כ"ד הכו"ח בשמו הק' חיים בלעך".
מהמכתב החמישי ואילך החל האדמו"ר להוסיף את חתימת יד-קדשו בסוף מכתביו (והמכתבים מנוסחים על פי זה בגוף ראשון: "מכתבו הגיעני..."). במכתב מחודש אייר שנת חצר"ת, האדמו"ר כותב: "מכתבו וכן הפ"נ הגיעני לנכון, והנני מעתיר בעד הח' ברוך בן חנה נ"י שיעזור לו השי"ת לצאת לחירות, אך שיקבל עול מ"ש [מלכות שמים] ועול התוה"ק [התורה הקדושה]". בהמשך הוא כותב לו אודות חינוך בנו לתלמוד תורה: "ואודות בנו שלמה שרגא יקיים מאחז"ל סוף קדושין 'מניח אני כל אומנות ואיני מלמד בני אלא תורה' וכו', כן יעשה כבת"ה ילמדהו בעצמו התוה"ק או ישלחהו למדינתנו ישיבת ניטרא או פרעסבורג ללמדו תוה"ק, והשי"ת יעזרהו ויצליחהו בכא"י [בכלל אחינו ישראל], בברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השישי מכ"ח סיון חצר"ת, כותב האדמו"ר: "מכתבו בא לידי לנכון, והנני מסכים לו להניח את הסכין ולא יהי'[ה] שו"ב, והשי"ת יזמין לו פרנסה כשרה שם או במק"א [במקום אחר] כי הוא ית"ש [יתברך שמו] זן ומפרנס לכל ונותן לחם לכל בשר, כברכת ועתירת – הדוש"ת המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
במכתב השביעי מחודש חשוון "ב' וירא" תרצ"ט, מאריך האדמו"ר לייעץ לו על ההתנהלות הנכונה מול אחד מהרבנים המקומיים בעירו: "מכתבו הגיעני, ועצתי תכון עמו לחתום להרב מה שרוצה, ואם ירצה אח"כ להעביר אותו על התוה"ק אינו מחויב לציית אותו, כי 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין', ואינו צריך לציית אותו לעבור על דברי התוה"ק, אבל אם יצוה לו דבר שאינו אסור עפ"י התוה"ק יציית אותו, כי באמת גם הנביא אחי' השילוני זצ"ל לא ציית לירבעם ב"נ [בן נבט] לעבור, רק עבור העם הי' זה למכשול כי היו סבורים דגם הנביא ציית לו לעבור". האדמו"ר מסיים בברכות: "והנני מעתיר בעדו אשר השי"ת ירומם קרנו ויזמין לו פרנסתו בריוח ויוכל לעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבה, כברכת ועתירת – הדושת"ה המצפה לישועה הק' יצחק אייזיק".
האדמו"ר הקדוש מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, ומנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור הקרפטים (קרפטו-רוס). נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.
7 גלויות דואר. 10.5-11X 14.5-15 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול, קרעים ובלאי. שש מהגלויות עם קרעים בקיפול הגלויה, המודבקים בנייר-דבק (סלוטייפ) ישן, עם כתמים.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-11 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר משאץ הגאון הקדוש רבי "שלום מאסקאוויץ משאץ". לונדון, אסרו חג [הפסח, שנות הת"ש-תש"י בקירוב].
נשלח אל גאב"ד לונדון רבי יחזקאל אברמסקי "כ' הה"ג המפורסם לב ארי לבו, הר"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א".
האדמו"ר כותב לו כי שמע שזוגתו הרבנית אברמסקי נחלשה במחלת לב, והוא משתתף בכאבם, עם נתינת עצות ותפריט-מזון לרפואה וברכות רבות: "שמעתי היום שז'[וגתו] הרבנית ת'[חיה] נחלשה על כאב לב, וכואב לי מאד, ד' יסעדנה ותרפא בקרב, אשת חיל עטרת בעלה. ונדרשתי לאשר לא שאלוני לכתוב לה סגולה, היינו חודש שלם לא תשתה שום משקה עם צוקער רק עם דבש. חודש השני עם צוקער לא דבש. השלישי רק דבש, כן בסרוגין. כי הדבש רפואה טבעיות להלב, מהפרחים הטובים כמובן – כן תעשה בסרוגין – עכ"פ שלשים שנה, ואח"כ אי"ה נדבר הלאה, ויה"ר שתתרפא במהרה אכי"ר...".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי". משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו איים על מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 דפים) מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, כ"ג אדר ב' תרצ"ב [1932].
מודפס במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו –
"יוסף יצחק"; עם הוספת מילים ותיקונים בכתב-ידו.
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, שיצא חודשים ספורים קודם לכן מרוסיה הסובייטית והתיישב בלונדון [אשתו ושני בניו הקטנים קיבלו היתר יציאה מספר חודשים לאחר מכן, בסמוך לזמן קבלת המכתב שלפנינו; שני בניו הגדולים הצליחו לצאת רק כעבור חמש שנים נוספות]. בראש המכתב מברכו הריי"ץ: "...שמחתי מאד לשמע מבריאותו הט'[ובה], ואשר ת"ל [תודה לקל] ב"ב [בני ביתו] שי' השיגו רשיון לצאת מן הארץ [=רוסיה], השי"ת יצליח דרכם שיהי' הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניו הנכבדים שי' מר משה ומר יעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, יעזר להם השי"ת להשיג בקרוב רשיון לבוא אליו צלחה".
המשכו ועיקרו של המכתב עוסק בדבר ההשתדלויות והמאמצים הרבים לשליחת חבילות של קמח ומצות לפסח אל יהודי ברית המועצות שנותרו מאחורי מסך הברזל הסובייטי [בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, יזם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מבצע בינלאומי מסועף לגיוס אמצעים כספיים והשגת היתרים ורישיונות לשליחת חבילות של קמח שמורה ומצות ליהודי רוסיה הסובייטית. לצדו פעלו כמה מגדולי הדור, בהם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי בפולין, רבי מאיר הילסדהיימר בברלין, הרב קוק והרב זוננפלד בארץ ישראל, רבי יחזקאל אברמסקי באנגליה, ואחרים. אגרות ומכתבים שוגרו לרבנים בכל אתר ואתר, פורסמו קולות קורא ונערכו מגביות כספים שונות. המאמצים רוכזו בריגה הלטבית, מקום מושבו של אדמו"ר הריי"ץ, שבה היו תנאים נוחים יותר להשגת היתרים מהשלטונות הרוסיים ודרך בטוחה יותר למשלוח החבילות. בין הדרכים למשלוח החבילות לרוסיה היתה הקריאה לאנשים פרטיים ברחבי תבל לשלוח חבילות קמח ומצה לכתובות קרוביהם ולכתובות פרטיות שיימסרו להם ע"י הוועד בריגא].
במכתבו שלפנינו האדמו"ר הריי"ץ מדריך את הרב אברמסקי בענין השגת קמח שמורה למצות, מילוי הטפסים של כתובות המגורים ברוסיה, ודרכי השילוח וגיוס הכספים: "בדבר החבילות, הנה אחר כל ההיתרים קשה לי מאד הענין של קמח מן השוק [שאינו קמח שמורה], ות"ל אשר עלה בידי לשלוח איזה מאות חבילות קמח של פסח, ובזה הנני שולח לכבודו שי' 270 אדרעסים [כתובות מגורים], ובקשתי מאד מכבודו שי' להכניס עצמו בזה אשר ימלאו א[ו]תם לשלוח להם החבילות... אופני השלוח היותר טובים הם דרך לטביא, כפי שראיתי אשר ידידנו הרה"ג הרח"ע [רבי חיים עוזר] שליט"א שלח הרבה חבילות דרך לטביא, וגם מעוד מקומות מפולין נתקבלו לשלוח חבילות דרך לטביא.... אם יוכל לפעול אצל הרעליעף [ועדת הסיוע] אשר ישלחו קמחא דפסחא, הנה בכדי למהר הדבר אבקשו להואיל להודיעני בתלגרמה אשר מקבל הסכום שיעלה על חשבונו...". בסוף המכתב הוסיף אדמו"ר הריי"ץ בכתב יד קדשו את המילים: "מכבדו ומברכו".
טיוטה חלקית של המכתב נדפסה באגרות הקודש של האדמו"ר הריי"ץ (כרך יא, אגרת ד'רטו); לפנינו המכתב המקורי בשלמותו, עם הוספות ושינויים רבים מן הנוסח הנדפס.
המקבל,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל "חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), גאב"ד לונדון וממנהיגי היהדות התורנית בארץ ישראל, נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, חבר "מועצת גדולי התורה" ומראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. בשנת תרע"א כיהן במשך תקופה קצרה כראש ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ובהמשך מונה בסיוע האדמו"ר הרש"ב לאב"ד סמאליאן. לאחר המהפכה הקומוניסטית כיהן ברבנות העיר סלוצק (משנת תרפ"ג), עסק יחד עם האדמו"ר הריי"ץ בענייני הכלל, והיה חבר ועדת הרבנים להחזקת תלמודי תורה, מקוואות ורבנים ברוסיה. בתקופה זו כונה בשמות המחתרתיים "ימין ה' רוממה" [תחילת הפסוק הנאמר בסוף תפילת שמונה עשרה לשם יחזקאל], ו"תוספתא" על שם ספרו "חזון יחזקאל" על "התוספתא". בשלהי שנת תר"צ נכלא בבית-הסוהר הסובייטי על פעילותו במסירות נפש להחזקת היהדות, שם אף פגש את ר' רפאל כהן. לאחר צאתו מרוסיה, הגיע לאנגליה בשנת תרצ"ב ומשנת תרצ"ה התמנה לראש אבות בתי הדין בלונדון (עד פרישתו לגמלאות בשנת תשי"א ועלייתו לארץ ישראל). באותה תקופה המשיך לעמוד בקשרים הדוקים עם האדמו"ר הריי"ץ (ופעל יחד עם הריי"צ ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, במפעל העולמי של משלוחי חבילות מזון לחגים, ליהודים ברוסיה הסובייטית). בהמשך עמד בקשר גם עם חתנו הרבי מליובאוויטש בענייני הכלל. לאחר עלייתו לארץ ישראל הגיע יחד עם רעו הגרש"י זווין למסור שיעור בישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בעיר לוד (ראו: מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 670; עפ"י עתון המודיע, ירושלים, ט"ז אלול תשי"א).
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשוליים.
קטגוריה
מכתבים – חסידות חב"ד
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 99 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
5.11.24
פתיחה: $2,000
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
שני מכתבים (על גבי דף אחד) מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתומים בחתימות יד קודשו.
מכתב שלם (10 שורות) בגוף כתב-יד קדשו ובחתימתו של הרבי, כתוב בשוליו העליונים של מכתב כללי-פרטי לרגל חג השבועות. ברוקלין, ניו יורק, ערב ראש חודש סיון תשי"א [1951].
נכתב ונדפס על גבי נייר מכתבים רשמי של הרבי, עם שתי חתימות-יד קדשו:
"מ. שניאורסאהן", ונשלח כשלושה חודשים לאחר עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד (יו"ד שבט תשי"א), אל השו"ב הרה"ח רבי אברהם סנדר נמצוב.
המכתב העליון כתוב כולו בכתב-יד-קדשו של הרבי, ועוסק בביאור עמוק על פי חסידות וקבלה של דברי ההגדה-של-פסח על "לבן הארמי". הרבי מציין לספרי מדרש וקבלה שונים, וכן לדרוש חסידות של אדמו"ר המהר"ש משנת תרל"ח. הרבי מסיים:
"...בברכת חג שמח ממחרת השבת כמשמעו וגם כפשוטו השתא [=בשנת תשי"א בו חל חג השבועות ביום ראשון],
מ.שניאורסאהן".
במכתב כללי-פרטי המודפס בהמשך הדף, הרבי מסביר את ענינו של חג השבועות, ומוסיף בברכה והדרכה:
"...ידוע אשר בימי המועדים ורגלים שבכל שנה ושנה מתעוררים הענינים השייכים אליהם... וימים אלו דזמן מתן תורתנו – ימי סגולה הם לעם סגולה לקבלת הסגולה היא התורה בשמחה ובפנימיות... על כאו"א [כל אחד ואחד]
מאתנו, לעשות עתה ככל יכלתו בחנוך הבנים והבנות בדרך התורה... וכל ישראל ערבים זה בזה... להשפיע... על החינוך של בני ובנות ישראל בסביבתו... להתקומם בכל עוז ולהלחם נגד כל פעולה וענין שעלול הוא לנתק... מחינוכם זה, שעלול להרחיקם מתורת אלקים חיים... בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות".
בשולי הדף, הפניות ומראי מקומות לרעיונות ולנושאים המובאים במכתב.
המכתב כללי-פרטי נדפס ב"אגרות קודש" של הרבי (חלק ד, אגרת א'כט); המכתב הנוסף בכתב-יד-קדשו של הרבי לא נדפס ב"אגרות קודש", אבל הובא לדפוס, ע"י בספר "עולם חסד יבנה", מאת רי"ד רוזנברג (חלק י, נתניה תשע"ח, עמ' ר).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתם חלודה בשוליים.
קטגוריה
מכתבים – חסידות חב"ד
קָטָלוֹג